ממשלת ישראל נמצאת בהליך לאישור תקציב המדינה, כאשר לפי התכנון אמורה להיות עלייה בתקציבים שיקבל משרד התרבות והספורט, ובמקביל נעשות הכנות גם לשינוי אמות המידה במסגרת הרפורמה שמוביל משרדו של השר חילי טרופר, כאשר כמעט כל ענפי הספורט דרוכים לקראת השינויים שיבואו ובימים אלה כינסו אנשי המשרד את ראשי הענפים כדי להסביר את הרציונל שעומד מאחורי המדיניות החדשה.
לקראת שבועות קריטיים, בהן ייתכן כי יהיה סוף סוף תקציב מדינה חדש וקריטריונים חדשים לחלוקת הכספים לארגונים מהם מורכב הספורט הישראלי, ישנן שאלות רבות שנמצאות שעל הפרק: איך יחולק הכסף? מי צפויים ליהנות מהשינויים ומי יפסידו מהמהלך? כמה מגפת הקורונה השפיעה על מקבלי ההחלטות? למה ענף הטאקוונדו לא ירוויח הרבה מהמדליה של אבישג סמברג? ולמה השייט והשחייה יכולים לחגוג כאילו הם זכו במדליה? הכל על שינוי תמונת התקציב של הספורט הישראלי.
תקציב חדש למדינה, ותקציב חדש לספורט
במשרד התרבות והספורט טוענים כי כאשר תקציב המדינה יאושר, מיד לאחר מכן תתכנס ישיבה מיוחדת שתאשר את אמות המידה והסכומים של כספי התמיכה שיחולקו לענפים השונים באופן סופי. אומנם כבר יש אישור של המועצה הלאומית לספורט וגם השר חילי טרופר כמובן תומך, אבל זה יקרה רק אחרי דיון שיעסוק בהערות הציבור לשינויים שבדרך.
חילי טרופר (רדאד ג'בארה)הנחת העבודה היא כי תקציב המדינה והקריטריונים לחלוקת כספי התמיכה יאושרו במקביל, ככל הנראה בעוד כחודש ימים. בכל אופן במשרד התרבות והספורט כבר מנהלים שיח עם משרד המשפטים לזירוז ההליכים, על מנת לסיים עם כל האישורים עד נובמבר, כך שהמטרה היא כבר בדצמבר לספק לאיגודים מידע לגבי מסגרת התקציב שלהם לשנת 2022.
גם אם אישור תקציב המדינה יתעכב, במשרד התרבות והספורט יבקשו לקבל אישור להפעיל מיידית את המערכת החדשה לחלוקת כספי התמיכה לפי אמות המידה החדשות, ולחלק בהתאם את הסכום המלא שיעמוד לרשותם באותו הזמן לכל הספורט הישראלי. תחילה, לפי ההערכות, הכספים לשנת 2021 יחולקו ביחס לפעילות שהייתה ב-2018/2019, בגלל מגפת הקורונה שהשפיעה רבות על הספורט בעולם ושיבשה את לוח התחרויות של כל ענף באופן אחר.
במקביל, האיגודים וההתאחדויות התבקשו לדווח עד סוף ספטמבר גם על הפעילות שלהם ב-2021. אם הם רשמו הצלחות בתקופה האחרונה, סביר להניח כי התקציב שלהם יעלה בהתאם ב-2022, אבל בגלל שהקריטריונים החדשים לא אושרו, כרגע רובם בחוסר וודאות. לכן אנשי משרד התרבות והספורט קיימו השבוע ימי תדרוך מיוחדות של סגן ראש מינהל הספורט דודו מלכא לאנשי הספורט בארץ.
דודו מלכא (אורן בן חקון)האיגודים, האגודות, ההתאחדויות והקבוצות בספורט הישראלי מרגישים שהם דורכים במקום בשנים האחרונות. בהיעדר תקציב מדינה הם לא יכולים להתקדם ולהתפתח, ולא פעם הם נאלצים להילחם על תקציבים מול משרדי הממשלה. "גם השנה קיבלנו רק 40% עד 60% מהתקציב השנתי שמגיע לנו, ואנחנו כבר בספטמבר. מתי נקבל את היתר? החל מהחודש הבא אין לנו כסף לתת לספקים, אין כסף לשלם משכורות ואין כסף להפעיל את הנבחרות. אנחנו באי וודאות", התלוננו ראשי הענפים, שזקוקים לתקציבים.
נכון לעכשיו, באיגודים ובמוסדות הספורט הישראלי מקבלים את כספי התמיכה הציבוריים שלהם ממשרד התרבות והספורט במנות, כך שרובם קיבלו מקדמות בגובה של 40% בלבד. אומנם אושר להם לקבל 70% מסך התקציב השנתי שהם אמורים לקבל מהמדינה ב-2021, אבל חלקם עדיין לא קיבלו את ההפרש. התקציב ניתן בכמה פעימות, שלא כמו בעבר, ועד כה המשרד הצליח בשנים האחרונות להעביר את מלוא הסכומים בהיעדר תקציב המדינה, גם הזמן מגפת הקורונה. בנוסף, המדינה פעלה כראוי ואף השלימה פיצוי הולם במקרה הצורך, בעיקר לכדורסל ולכדורגל, וזה ייאמר לזכות טרופר ואנשיו.
התקציב הקרוב יהיה יחסית ברור יותר. הכדורסל והכדורגל יודעים איזה נתח ממנו הם יקבלו, גם הענפים שאינם אולימפיים, אבל בתוך הספורט האולימפי גורמים בכירים מתלוננים כי הם נמצאים בערפל משום שלא ברור להם כמה כסף יקבלו, כך שכרגע הם מתקשים לממן את כל הפעילות ומתקשים להוציא לפועל תוכניות לפיתוח הספורט.
חילי טרופר (חגי מיכאלי)אחת מהסיבות לכך היא שאת התקציבים הללו הענפים מקבלים כרגע על בסיס הפעילות שהייתה להם בעונת 2018/2019. בגלל מגפת הקורונה ועצירת התחרויות בעולם, הוחלט שלא להתחשב במה שהיה ב-2019/2020 במסגרת התקציב שניתן בשנת 2021, משום שכל ענף פעל אחרת. בחלק מהענפים חזרו להתחרות מהר ובחלק מאוחר, בחלק מהם סבלו מקשיים ובחלק רשמו הצלחות גדולות, בחלק זכו לתמיכה כלכלית ובחלק נתקלו באובדן הכנסות - ולכן לא מתחשבים בתקציבים בעונה בה התגלה נגיף הקורונה.
הטאקוונדו לא באמת ירוויח מהמדליה בטוקיו
בשנה האחרונה הדיונים לשינוי אמות המידה לחלוקת כספי התמיכה הגיעו לשיאם, מהלך שהכניס לפאניקה חלק מראשי האיגודים בספורט הישראלי. הדיונים לאישור התוכניות הללו היו מלווים בהרבה מחלוקות, אפילו בתוך מועצה הלאומית לספורט שדנה במדיניות החדשה, שם נקבע כי הכדורגל והכדורסל יהיו ענפי על, רוב התקציבים של הספורט האולימפי יופנו לענפים המועדפים, ואף הוסכם לבקשתו של משה פונטי כי יחולק תקציב בונוס מיוחד לאיגודים שיביאו מדליות אולימפיות בגובה של 2 מיליון שקלים.
ענף הג'ודו, בראשו עומד משה פונטי, אכן הצליח לזכות במדליית הארד הקבוצתית, אבל מי ש"גנב את ההצגה" זהו ענף ההתעמלות שזכה בשתי מדליות זהב אולימפיות, כך שהוא ינגוס ברוב התקציב המיוחד ויהפוך לענף המוביל בישראל מבחינה הישגית. רוב הכסף יילך אליו, כולל בונוס של 1.5 מיליון שקל. גם ענף הטאקוונדו ייקח חלק קטן מהעוגה המיוחדת ששמורה לטובים ביותר, אבל הנתח שלו לא יהיה משמעותי. רק 250 אלף שקל מתוך 2 מיליון שקל.
אבישג סמברג (איציק בלניצקי)בענף הטאקוונדו היו מאושרים מהמדליה האולימפית שהשיגה אבישג סמברג, אבל מכיוון שמדובר במדליית ארד - היא לא באמת תדחוף את הענף קדימה ולא תביא לו תקציבי עתק כפי שחשבו. בדרך כלל, כל ענף צובר נקודות בהתבסס על ההצלחה שלו ועל העמידה שלו בקריטריונים השונים, כאשר כל נקודה ונקודה כמובן יקדמו אותו להשגת תקציב גבוה יותר. אומנם המדליה הזו תביא לענף ניקוד ששווה פי 8 לעומת מדליה דומה באליפות אירופה, אז למה בענף הטאקוונדו ירוויחו פחות למרות שזכו במדליה אולימפית? כי לפי אמות המידה החדשות, שיטת חלוקת הכסף תיעשה בשיטה קצת אחרת הפעם.
מספרים כי ב-2017 בספורט האולימפי התלוננו כי בענפים מסוימים, כמו בג'ודו, במדליית ארד יכולים לזכות שני ספורטאים ובענפים אחרים לא. באותה שנה זכה טל פליקר במדליית הארד באליפות העולם בג'ודו והענף זכה לתקציב גבוה יותר, בעוד ששחר צוברי סיים רביעי באליפות העולם בגלישת רוח וחנה קנייזבה-מיננקו סיימה רביעית באליפות העולם בקפיצה משולשת - ואיגודי השייט והאתלטיקה לא זכו לתוספת משמעותית בתקציב, למרות שמדובר בהישגים נהדרים.
טל פליקר (חגי מיכאלי)"זה לא שוויוני", הם זעקו, "החוקים המיוחדים של ענפים מסוימים מעניקים להם יתרון בדרך לזכייה בניקוד גבוה יותר שמביא לתקציבים גבוהים יותר מהקופה הציבורית. לנו אין אפשרות לקבל שתי מדליות ארד, רק אחת". בעקבות זאת, נעשה שינוי בקריטריונים, כך שכל ענף ספורט אישי שהספורטאי שלו סיים בתחרות גדולה במקום הרביעי יקבל ניקוד זהה לזה שקיבל המקום השלישי. כן, המדינה השוותה את הניקוד על ההישגיות, כך שכל ספורטאי הישגי שזכה במדליית ארד או סיים במקום הרביעי יעניק לאיגוד שלו את אותה כמות הנקודות לתקציב.
המהלך הזה, אגב, זכה לתמיכה רחבה והיה מקובל על הרוב בספורט ההישגי. אבל מה זה אומר בפועל? זה אומר שאחרי אולימפיאדת טוקיו, אבישג סמברג הביאה לענף הטאקוונדו בדיוק את אותו הניקוד שהביאו יואב כהן שסיים רביעי בגלישת רוח ומתן רודיטי שסיים רביעי במים הפתוחים. מבחינת שיטת חלוקת התקציבים בישראל, גם אם איגוד השייט ואיגוד השחייה לא זכו במדליות, אלא רק סיימו במקום הרביעי, הם עדיין יקבלו ניקוד דומה לזה שקיבלה התאחדות הטאקוונדו הישראלית על המדליה האולימפית שלה. 10 נקודות.
מקום רביעי שווה למקום שלישי. מתוך אמות המידה (מערכת ONE)
סיימת במקום הרביעי? לפי שיטת התקצוב, זה כמו מדליה. יואב כהן בטוקיו (רויטרס)בטאקוונדו רוצים למנף את ההצלחה שלהם, אבל ידיהם כבולות. התאחדות הטאקוונדו מקבלת תקציב נמוך, בוודאי בהשוואה לג'ודו ולהתעמלות. כמה זה נמוך? על הנייר, השנה הענף אמור לקבל כ-1.54 מיליון שקל מכספי תמיכה, בנוסף לתקציב מיוחד לענפים המועדפים בגובה של כ-900 אלף שקל ותקציב הכנות אולימפיות של כ-300 אלף שקל.
עם תקציב כזה הענף לא יכול להתפתח יותר מידי ולייצר תשתיות חדשות, בוודאי כאשר הוא אמור לדאוג לנבחרות שלו, לממן אימונים, לערוך תחרויות, לדאוג לציוד חדש, לשלם על בתי מלון וטיסות לתחרויות בחו"ל, ובסוף החודש גם להעביר משכורות למאמנים ולאנשי צוות שעובדים תחתיו. אפשר לשאוף גבוה, אבל די מהר ההנהלה תיתקל בתקרה.
הענפים המועדפים יקבלו יותר, הקטנים לקחו הלוואות
בשיטת הניקוד החדשה ישנה חלוקה ברורה בין הענפים המועדפים בספורט האולימפי, כאשר שלושת הענפים המובילים מבחינה הישגית יקבלו כ-40% מהתקציבים המיועדים לאיגודים. לפיכך, עיקר הכסף יילך לענפים המועדפים הגדולים והבכירים כמו ההתעמלות, כאשר הטאקוונדו עדיין יישאר יחסית מאחור. הטאקוונדו לא נחשב בין הענפים המועדפים ביותר בארץ, כך שלפי אמות המידה החדשות הוא עלול אפילו לספוג ירידה מסוימת בהכנסות בתקציב הבסיסי שיקבל מהמדינה, למרות שהביא מדליה אולימפית ורשם הצלחות בשנה האחרונה עם שלוש מדליות באליפויות אירופה.
ההתעמלות הפכה לענף המוביל. ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם (רדאד ג'בארה)כדי להימנע מזעזועים גדולים שיובילו לפגיעה בענפים הקטנים הללו, ניתנה הגנה של קיצוץ בגובה של עד 90% מסך התקציב של כל איגוד שאמור לספוג ירידה בהכנסות שלו בגלל שינוי אמות המידה לחלוקת כספי התמיכה, וכל איגוד שאמור לגדול יוכל לרשום עלייה של עד 120% בתקציבים, כאשר המטרה היא לא לזעזע את כל המערכת מיידית אלא לתת לה כמה שנים להיערך לשינויים. זאת אומרת, שבעתיד האיגוד הזה עוד עלול לאבד בשנה הבאה סכום של עד 154 אלף שקל, אם כי לאחרונה נעשתה סימולציה ולפי ההערכות הטאקוונדו אמור לקבל 99% מהתקציב שקיבל בשנה שעברה, כך שהוא יאבד "רק" כ-15 אלף שקל סך הכל. כן, הטאקוונדו זכה במדליה אולימפית - ויאבד כנראה אחוז אחד מתקציב כספי התמיכה שלו.
"לאחרונה אכן הודיעו לנו כי ייתכן שנקבל פחות תקציב מהשנה שעברה. לא ברור איך יכול להיות שבחודש ספטמבר 2021 לא ידוע לנו כל התקציב של שנת 2021 ולא ברור לנו מה יהיה התקציב של 2022. נאמר לנו שייתכן קיצוץ של עד 10% בתקציב שלנו, למרות ששנת ההערכה זהה גם לתקציב של שנה שעברה, וזה משהו שהוא לא מובן לנו. על בסיס מה הקיצוץ בכספי התמיכה שנקבל? אנחנו סובלים מזה", אמרו גורמים בענף.
במשרד התרבות והספורט טוענים כי הם באים לעזרת הענף שנמצא בתנופה. "הוחלט שלא להעניק ניקוד על פי מה שנעשה בשנת הקורונה כי כל ענף התנהג אחרת והיו לו אילוצים אחרים, כך שזה לא שוויוני לקבוע תקציבים על פי מה שהיה בשנה האחרונה. באנו לטובת ענף הטאקוונדו ואנחנו בתהליך להעביר להם סכום נוסף של כמעט 100 אלף שקל לתקציב ההכנות האולימפיות". התאחדות הטאקוונדו תקבל יותר כסף בהסכם ההכנות האולימפיות שלה בשנים הבאות, כך שהתקציב שלה כן צפוי לגדול, אבל עדיין קשה לה לתכנן את לוח הפעילות ל-2022 כאשר אין לה מידע מה יהיו התקציבים שתקבל.
הענף שלהם לא צפוי לקבל תקציבי עתק. אבישג סמברג ויחיעם שרעבי (רדאד ג'בארה)בינתיים, בגלל המצב הכלכלי המורכב, התאחדות הטאקוונדו לקחה הלוואה מהוועד האולימפי בגובה של כ-150 אלף שקל. לפי ההערכות, ישנם עוד לפחות חמישה איגודים שביקשו הלוואה מארגון הגג של הספורט האולימפי - וקיבלו. מדובר בהלוואות קטנות, בגובה של כ-150 עד 200 אלף שקל, אבל האיגודים פנו לוועד האולימפי כמוצא אחרון, רק כדי להישאר עם הראש מעל המים, כך שייתכן ולקחו הלוואות נוספות. חלק מהאיגודים במצוקה ולמרות זאת הם יצטרכו להשקיע משאבים נוספים כדי שהספורטאים שלהם יזכו במדליות והענף שלהם יוכל לגדול.
ומה באשר לאיגודים אחרים שלא זוכים במדליות אולימפיות? שם הקיצוצים עלולים להיות גדולים יותר וכואבים יותר, והם הולכים להתפרס במשך שנים. בשני איגודים אחרים טוענים כי לפי כמות התקציב שקיבלו ממשרד התרבות והספורט עד כה, צפויה להם לכאורה ירידה של כ-10% מסך הכספים שהם אמורים לקבל עד לסוף 2021. במשרד התרבות דוחים את הטענות בתוקף ומבהירים כי בסופו של דבר הכספים הללו יגיעו לאיגודים, גם אם זה מתעכב בגלל עניינים בירוקרטיים וכי אף ענף לא יאבד 10% אחוזים מתקציבו.
אלא שדווקא באיגוד הרוגבי, שנחשב לענף אולימפי, קיבלו הודעה מטרידה בימים האחרונים. ב-2019 התמיכה הכללית שקיבל האיגוד עמדה על 1.057 מיליון שקל, כולל תמיכה בשכר מאמן בגובה של כ-150 אלף שקל. ב-2020 בענף קיבלו 693 אלף שקל ממדינה, כך שהאיגוד ירד ב-20% לערך בהכנסה. ומה קורה ב-2021? עד היום באיגוד לא קיבלו נתון רשמי, אבל גורם במשרד הספורט הודיעו לאיגוד כי הם יקבלו רק כ-286 אלף שקל לכל השנה הנוכחית. מדובר בקיצוץ מטורף של כ-70% בשנתיים.
הפעילות תיעצר? נבחרת ישראל ברוגבי (דייויד סילברמן)עד כה האיגוד קיבל, מחודש ינואר עד חודש מאי, כספי תמיכה של כ-277 אלף שקל, כך שעד סוף השנה האיגוד הוא צפוי לקבל רק עוד 9,000 שקל בלבד. "אנחנו לא ישנים בלילה", אמר עופר פביאן שעומד בראש איגוד הרוגבי וככל הנראה הוא לא ישלח את נבחרת ישראל לטורנירים בינלאומיים מעתה. אם במשרד הספורט מבטיחים שהתקציבים לא ייפגעו ביותר מ-90% לפי שיטת ההגנות על התקציב, ובכן, לאן נעלמו עוד כ-400 אלף שקל?
גורם במשרד הספורט הסביר: "לרוגבי אין הישגים גדולים בשנים האחרונות ולפי החוק כרגע כל ענף יכול לקבל הגנה על התקציב שלו אחת לארבע שנים. החלטנו לשנות את זה באמות המידה החדשות, כך שב-2021 תהיה הגנה על התקציבים של כל ענף עם הפחתה בגובה של עד 10% מהתקציב, ב-2020 תהיה עוד הגנה על התקציב עם הפחתה של עד 20% וגם ב-2023 תהיה הפחתה של עד 20% מסך כל התקציב. כך יהיה קל יותר להתרגל לשינויים. כרגע, במצב הנוכחי, הייתה לאיגוד הרוגבי הגנה אחת ב-2020 וכעת אין לו עוד הגנות להשתמש בהן, כך שאסור לנו לשלם לו ב-2021 יותר מהסכום שקיבל. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, ולכן אם אמות המידה החדשות יעברו עד סוף 2021 הענף יקבל יותר תקציבים בהמשך".
ההשפעות של המדיניות החדשה
הבעיה הכי גדולה היא שבכל כמה שנים מגיע שר ספורט חדש ומשנה את המדיניות. לימור לבנת ומירי רגב רצו יותר ספורטאים פעילים ותגמלו בהתאם, אבל כעת חילי טרופר החליט כי הישגיות והצלחה זה המדד שיביא לאיגודים יותר כסף. למה זה הוביל? באיגוד הכדורעף עבדו קשה במשך שנים כדי להגדיל את כמות הספורטאים הפעילים שלהם מ-3,000 ל-5,500 שחקנים כדי לקבל יותר כסף, אבל עכשיו אומרים להם שזה לא שווה כלום כל עוד הענף לא מביא הישגים באליפויות אירופה ועולם. לכן, בתוך כמה שנים, הכדורעף "יקוצץ" מ-14 מיליון שקל עד ל-8.5 מיליון שקל.
מירי רגב בטדי. המדיניות השתנתה (אורן בן חקון)לאחרונה נכנס שינוי נוסף באמות המידה, כך שענפים קבוצתיים יקבלו יותר תקציבים גם על התקדמות בשלב המוקדמות של המפעלים הבינלאומיים באירופה ובעולם, ולא רק אם יעפילו אליהם כפי שנקבע קודם לכן, כדי לא לפגוע בכדורעף ובכדוריד. כמו כן, נודע להם כי כל הכספים של אתנה יועברו לאיגודים מעתה דרך לכספי התמיכה שיחלק משרד התרבות והספורט, של ולא כתקציב חיצוני כפי שהיה בעבר. זה משהו שחלק מהאיגודים הופתעו ממנו ולא כולם קיבלו זאת בהבנה.
בתוך כך, חלק מהאיגודים קיבלו לאחרונה דרישה להחזרת כספי תמיכה שלא נעשה בהם שימוש בשנה שעברה. הדבר מקובל והוא בהתאם לנהלי משרד האוצר, אבל כ-30 איגודים שונים יצטרכו להשיב כספים למשרד התרבות והספורט משום שלא ניצלו אותם ולא השתמשו בהם. לרוב מדובר בסכומים קטנים ולכן ככל הנראה שהפער הזה יקוצץ להם בתקציב 2022, במקום לגרוע אותו מהם בסוף 2021.
"אין שקיפות ולא שיתפו אותנו בכלום עד לשבוע האחרון. המשרד שכח שתפקידו הוא לקדם את הספורט ולעזור לו, לא לשים רגליים לאיגודים והאגודות. במשך שנתיים אנחנו בחוסר וודאות מוחלט לגבי התקציבים. האיגודים החזקים יישארו חזקים והאיגודים הקטנים והחלשים יישארו מאחור. המדינה מגדילה את המעמדות ותעניק יותר כסף רק למי שמצליח, אבל אין הצלחה בלי עבודה קשה ותקציבים שיעזרו לבנות אותה. זה תהליך. מאלצים הרבה ענפים להרים ידיים", ביקרו גורמים בספורט הישראלי.
ואכן, בשקט בשקט, חלק מהאיגודים כבר מבטלים יציאות לתחרויות או למשחקים בחו"ל, חלק שומרים כספים ליום שחור, חלק מבטלים אירוח של תחרויות בארץ ומסתבר שאפילו הארגונים החזקים בספורט הישראלי לא קיבלו כספים שמגיעים להם מטעם המדינה. רבים מהם מתכוונים לערער על אמות המידה החדשות לחלוקת כספי התמיכה. לפי המדינה הרפורמה בדרך, אבל לפי ארגוני הספורט גם הערות הציבור בדרך - ובינתיים קיים חשש מסוים מפגיעה בפעילות של הספורט הישראלי.