הכדורגל האוסטרי לא זר לכדורגל הישראלי. מאמן הנבחרת הנוכחי והקודם הגיעו מאוסטריה, קבוצות אוסטריות פגשו את ישראל וגם הנבחרת שיחקה, כזכור לכולנו לטובה ובעיקר לרעה, נגד אוסטריה מספר פעמים בעבר, לפני משחק נוסף הערב (שבת, 21:45) מולה. הסיפור של הכדורגל האוסטרי, גם ההיסטורי ובעיקר הנוכחי, עובר דרך פרנקו פודה, שמצית את הדמיון במדינה.
מאמן הנבחרת האוסטרית גרמני במקור. הוא שיחק בנבחרת מערב גרמניה ובקבוצות שונות בכדורגל הגרמני, קייזרסלאוטרן ובאייר לברקוזן הבולטות שבהן. לא מעט מהמאמנים הבולטים היום בעולם הכדורגל, כמו יורגן קלופ, תומאס טוכל והאנזי פליק, גדלו על הכדורגל הגרמני והלחץ הבלתי פוסק, משהו שמזכיר את אוסטריה של פודה.
בדומה לקלופ וטוכל, גם פודה היה שחקן הגנה בליגה הגרמנית. הוא שיחק אצל פרנץ בקנבאואר בנבחרת מערב גרמניה והתאמן אצל מאמנים גדולים אחרים מאותה תקופה, אך השינוי המשמעותי ביותר עבורו הגיע ב-1997, כאשר היה בן 33 ועבר לשטורם גראץ האוסטרית. פודה התאהב במקום והעביר בו את השנים האחרונות בקריירה המקצוענית שלו.
פרנקו פודה במסיבת העיתונאים (רדאד ג'בארה)קריירת האימון: השנים בשטורם גראץ והחיבור לגילי ורמוט
לאחר הפרישה של פודה ממשחק פעיל הוא החל לעבוד כמאמן בקבוצות הילדים של שטורם גראץ ומאוחר יותר כעוזר מאמן. ב-2002/03 הוא קיבל את תפקיד המאמן של גראץ, בסיום עונה בה סיימה במקום השני אך עלתה למוקדמות ליגת האלופות בעקבות פסילתה של האלופה דאז, טירול איסנברוק, שהורדה אוטומטית לליגת המשנה.
אותו קמפיין בליגת האלופות זכור לכל אוהד כדורגל ישראלי ובפרט לאוהדיה של מכבי חיפה. גראץ של פודה עלתה ישירות לסיבוב המוקדמות השלישי והאחרון (דאז), והפסידה 2:0 לירוקים של יצחק שום במשחק שנערך בסופיה. הגומלין באוסטריה זכור כמשחק מיתולוגי בצל הרחקתו של איבגיני יעקובו, אך בסיומו חיפה הצליחה לעלות עם 3:5 בסיום שני המשחקים ולהגיע, לראשונה בתולדותיה, לשלב הבתים של ליגת האלופות.
פרנקו פודה חוגג (רויטרס)המשך העונה לא היה מעודד עבור פודה וגראץ שלא הצליחו לעבור את האלופה הישראלית שאירחה בבולגריה. בגראץ לא הצליחו לשמור על רמת כדורגל טובה ועקבית וסיימו במקום השישי בלבד, מה שהוביל לכך שפודה לא המשיך בקבוצה אלא הועבר לקבוצת המשנה של המועדון.
אחרי כמה שנים בקבוצה הקטנה של גראץ הוא עבר בחזרה לבוגרת, שאיבדה את מקומה כאחת הגדולות באוסטריה, ובעזרת כדורגל התקפי הצליח לעלות איתה בהדרגה עד לאליפות אוסטריה ב-2011, אליפות ראשונה אחרי 12 שנה ואחרונה עד היום. לאחר מכן הוא עבר לקבוצה איתה היה מזוהה כשחקן, קייזרסלאוטרן.
גילי ורמוט (עמרי שטיין)בקייזרסלאוטרן הוא אימן שני שחקנים ישראלים, איתי שכטר וגילי ורמוט שהגיעו מהפועל תל אביב. הוא הגיע לקבוצה עם מטרה ברורה, עליית ליגה חזרה לבונדסליגה. הקבוצה לא הצליחה לעשות זאת והובסה מול הופנהיים במבחנים. הוא אמנם אימן לתקופה קצרה את גילי ורמוט, אך הקשר החמיא למאמן בעבר: "הוא מאוד אהב אותי ונתן לי לשחק חופשי, מתחת לחלוץ. התחלתי איתם את העונה, פתחתי בשלושה משחקים וחזרתי לארץ. מדובר במאמן יסודי וטוב שמשחק בצורה התקפית".
לאחר אותה עונה לא מוצלחת בליגה השנייה בגרמניה הוא לקח הפסקה של שנה מאימון וחזר לכור מחצבתו, שטורם גראץ והכדורגל האוסטרי. אחרי 3 שנים עם הצלחה יחסית בליגה בה פרצו מספר חלוצים ישראלים, השלב הבא נראה טבעי – פודה מונה למאמן נבחרת אוסטריה.
פרנקו פודה באימון אוסטריה (רדאד ג'בארה)"המשימה הושלמה, עכשיו אנחנו רוצים יותר"
אוסטריה אמנם זכורה לכולנו מה-5:0 ההוא ומהשער שובר הלב של אנדראס הרצוג, אבל מדובר בנבחרת לא גדולה בסדר גודל אירופאי. הנבחרת עלתה פעמיים למונדיאל מאז 1986 ולא עברה את שלב הבתים ועלתה לראשונה ביורו כאשר אירחה אותו, ב-2008. גם אז וגם ב-2016, בה שיחקה באליפות אירופה, אוסטריה הודחה בשלב הבתים מבלי להותיר חותם משמעותי.
לתוך הוואקום הזה נכנס פודה, מאמן שנוהג לתת חופש התקפי לשחקניו. פודה ירש נבחרת שהראתה סימני שיפור ודור שחקנים שגידל לא אחר מווילי רוטנשטיינר, הדירקטור הספורטיבי אז של אוסטריה ומאמן הנבחרת הישראלית כיום.
שחקני נבחרת אוסטריה חוגגים עם כריסטוף באומגרטנר (רויטרס)נראה בזמנו שהאוסטרים עלו לאליפות אירופה רק בזכות הגדלת הפורמט ל-24 נבחרות. מעולם לא תהיה לנו דרך לדעת אם זה נכון או לא, אך בקמפיין המוקדמות של היורו האחרון הנבחרת הרשימה וזכתה בכרטיס מהבית הישראלי, כאשר היא מפסידה 4:2 בסמי עופר בעקבות שלושער של זהבי, אבל מנצחת 1:3 בבית.
האוסטרים עלו בסופו של דבר ליורו מהמקום השני אחרי פולין והגיעו לבית שנחשב לפתוח ביותר ערב התחרות, עם צפון מקדוניה, הולנד ואוקראינה. לא מעט פרשנים העריכו שהולנד ואוקראינה יהיו שתי הנבחרות שיעלו בסופו של דבר בעוד האוסטרים יקוו לתוצאות רעות של הנבחרות האחרות שמשחקות ביורו וינסו לעלות מהמקום השלישי.
יש לא מעט כישרון בנבחרת האוסטרית, החל מדויד אלאבה ועד לכריסטוף באומגרטנר, מרסל סביצר ומרקו אראנטוביץ', אבל זה נראה כישרון פחות בהשוואה להולנד החזקה של ממפיס דפאיי וג'ורג'יניו ויינאלדום או לאוקראינה המאיימת עם אנדריי שבצ'נקו על הקווים. למרות זאת, האוסטרים הגיעו כדי לשחק כדורגל ולא כדי לחכות לשגיאות של היריבות.
שחקני אוסטריה חוגגים (רויטרס)הנבחרת עשתה את המצופה ממנה כאשר החזיקה בכדור ושיחקה משחק התקפי מול צפון מקדוניה, משחק שהסתיים ב-1:3 לאוסטרים. הם הצליחו ליזום ולהכתיב את קצב המשחק גם מול נבחרת עדיפה מהם בפער גדול, הולנד, כאשר האוסטרים אמנם הפסידו 2:0 אך היו מסוכנים ופעילים לכל אורך המשחק. במשחק הבא הסיפור היה דומה – הם הצליחו לייצר מצבים ולסכן את השער האוקראיני כל הדרך לניצחון 0:1 על הקבוצה ששיחקה ברבע גמר היורו.
האוסטרים עלו לראשונה בתולדותיהם לשמינית הגמר בה פגשו את אחת הפייבוריטיות לזכייה ומי שבסופו של דבר אכן הוכתרה כאלופת אירופה, איטליה. הגישה של פודה לפני המשחק משקפת, פחות או יותר, את כל פילוסופיית האימון שלו: "המשימה שלנו הושלמה", אמר, "אבל עכשיו אנחנו רוצים יותר".
האוסטרים אמנם הודחו מול האיטלקים, אך נתנו להם פייט קשוח והיו אחת משתי הנבחרות היחידות, לצד אנגליה (שאירחה את המשחק ביניהן), שהגיעו להארכה מול האזורי. גם לאחר שנקלעו לפיגור 2:0 בהארכה האוסטרים לא ויתרו והבקיעו שער בדקה ה-114, במשחק בו ניסו לעשות את הבלתי אפשרי והיו צמודים מאוד לנבחרת הטובה ביותר באירופה ואולי גם בעולם.
שחקני אוסטריה חוגגים עם מיכאל גרגוריץ' (רויטרס)השיטה: לחץ וחופש לכוכבים
פודה הפך את אוסטריה לנבחרת שמשכה לא מעט אוהדי כדורגל נייטרלים ועשויה לעשות זאת גם באליפות העולם הקרובה, אם אכן תצליח לעלות בסופו של דבר (וככל הנראה זה יהיה תלוי בשלב הפלייאוף, בהתחשב בדומיננטיות של דנמרק בבית).
אוסטריה של פודה משחקת כדורגל אגרסיבי ולוחץ יותר, וזה בלט גם ביורו וגם במשחקי המוקדמות. האוסטרים התקשו לגייס את האינטנסיביות הזאת מול מולדובה, במשחק אותו ניצחו רק 0:2, אך באותו משחק שחקנם הטוב ביותר, אלאבה, לא שיחק. פודה רמז לפני המשחק כי הוא צפוי לפתוח בהרכב מול הישראלים.
דויד אלאבה (רויטרס)אלאבה, באופן לא מפתיע, הוא השחקן החשוב ביותר של הנבחרת. המגן/בלם/קשר האוסטרי הוא האחד השחקנים המגוונים ביותר בעולם ובנבחרת משחק במגוון תפקידים שונים, כאשר לעתים הוא משנה תפקיד במהלך המשחק וכך מנצל את היכולת הזאת בצורה הטובה ביותר. לעתים הוא פותח במרכז הקישור, לעתים באגף ולעתים כבלם.
יכולת יצירת המצבים של אלאבה עלולה להקשות מאוד על נבחרת ישראל ושיטת שלושת הבלמים שלה, כאשר הוא יכול לזוז מהאגף למרכז ובכך להפתיע הגנות איטיות יותר. זה משתלב עם האינטנסיביות של אוסטריה, שהתבטאה בשערים מאוחרים ביורו ויכולה להיות מסוכנת מאוד גם נגד הנבחרת שלנו.
מרסל סביצר חוגג (רויטרס)האינטנסיביות של כל הנבחרת האוסטרית משתלבת נהדר עם אחד הכישורים הטובים ביותר של אלאבה, לייצר פעולה נכונה בזמן מהיר. יש מספיק שחקני מטרה מסביבו, ממרקו ארנטוביץ' דרך באומגרטנר ועד מרסל סביצר הנפלא, והם הראו את היכולת לשמור על אינטנסיביות גבוהה. ארנטוביץ’, שהתקשה להיות עקבי בקבוצות השונות, פורח בנבחרת בזכות החופש בהתקפה ומעט המחויבות בהגנה. מאמן נבחרת גדול מצליח למקסם את השיטה בחומר השחקנים בו הוא תלוי ופודה, באופן חד משמעי, עשה זאת ביורו האחרון.
המשחק מול מולדובה יכול להתפרש בשתי דרכים כתחזית לישראל. מצד אחד אוסטריה לא הייתה במיטבה ולא דרסה את הקבוצה, מצד שני רמת האינטנסיביות מול מולדובה, לעומת האינטנסיביות מול יריבה ישירה, צפויה להיות שונה לגמרי. האוסטרים עוד זוכרים את השלושער של זהבי וההפסד בסמי עופר. כשמוסיפים לזה את המוטיבטור שהגיע מהכדורגל הגרמני וההצלחה הקבוצתית מהיורו האחרון, מבינים שהמשימה העומדת בפני הכחולים-לבנים לא פשוטה בכלל.