ואן לוון, יצחקי ומיץ': אקס מכבי והאתגר בראשל"צ

אריאל אברם, יד ימינו של עמוס לוזון, הגיע להוביל את הקבוצה מעיר היין לעליה: "אין מספיק מאמנים טובים בלאומית". וגם: העבר במועדון הצהוב והחזון

ירדן בלחסן | 11/09/2021 13:00

כמו בכל שנה, הליגה הלאומית שכבר יצאה לדרכה תמשיך בשלה ותספק לנו דרמות, הפתעות וגם סיפורים. אחת הקבוצות המסקרנות ביותר, לפחות על פי התנהלותה בקיץ האחרון, היא הפועל ראשון לציון, שמקווה לשוב לבמה המרכזית בליגת העל. שחקנים חדשים הגיעו, אחרים חידשו חוזים, הבעלים עמוס לוזון הביא את חיים שאבו לקווים, אך מעל הכל נדמה שהשינוי המסקרן ביותר, בוודאי לטווח הרחוק, יהיה בעמדת הצמרת הניהולית – עם מינויו של אריאל אברם, מי שנחשב ליד ימינו של עמוס לוזון, לתפקיד נציג הבעלים והמנהל הספורטיבי.

אריאל אברם הוא לא שם חדש בנוף הכדורגל הישראלי. מי שהיה מ-2007 ועד 2015 במכבי תל אביב, אצלה מילא מספר תפקידים, בניהם דובר ומנהל מחלקת הנוער, שם הוביל לשינויים אותם מיישמים עד היום, ולאחר מכן שימש כסמנכ”ל המועדון, בחר לפני 6 שנים לצאת לדרך אחרת לטובת עסקים פרטיים. השנים חלפו ואברם, עורך דין במקצועו, משמש כבר תקופה ארוכה כמנכ”ל של עמוס לוזון בחברה הפרטית “רום גבס”. שיתוף הפעולה המוצלח הוביל את לוזון להכניס את אברם לראשל”צ בתור נציג הבעלים והמנהל הספורטיבי, כשאת התפקיד הוא עושה בהתנדבות מלאה ורק במידה שהקבוצה תצעד לליגת העל, הוא יזכה למענק מיוחד בדמות אחוזים בקבוצה.

אברם, שהיה אחד מהאנשים הקרובים ביותר למיץ’ גולדהאר בקריית שלום וזה שיחד עם ג’ורדי קרויף הוביל לאותו מהלך תקדימי, עם שיתוף הפעולה הפורה עם בית”ר ת”א/בת ים. שת”פ שסיפק בשנים האחרונות את המעבר הנוח לשחקנים ממחלקת הנוער הצהובה, ללאומית, כשחלקם חזרו לקבוצה הראשונה והפכו למובילים. אברם, בן 38 וגר בחולון, נשוי להדר, מורה ומחנכת בבית ספר יסודי ואב לשני בנים קטנים – ליאם ודור בני 7 ו-5 וחצי ש”חלוקים באהדתם”, הוא עורך דין בהכשרתו ומנכ”ל בחברה הקבלנית הגדולה שבבעלות קבוצת לוזון, חברה ציבורית של עמוס לוזון שמובילה עשרות פרויקטים ברחבי הארץ.

בראיון מיוחד ל-ONE, מספר אברם על הקשר עם עמוס לוזון, משתף בפילוסופיה שלו ובמטרות עם הפועל ראשון לציון העונה, מתייחס לעבר במכבי תל אביב ומביע את דעתו על ברק יצחקי ופטריק ואן לוון. “זה עולם מוכר אבל הדרך חדשה”, מספר אברם על הכניסה המחודשת לעולם הכדורגל.

כמו לא מעט קבוצות, גם ראשל”צ לא הייתה חסינה מנגיף הקורונה, שפגע בהכנות בימים שלפני תחילת העונה, כאשר המאמן חיים שאבו והשחקן שון מלכה נדבקו. פתיחת העונה בלאומית כללה ניצחון 1:3 על בית”ר ת”א, אותה הקבוצה שמכיר אברם היטב חלק משחקניה, באך לאחריה הגיע הפסד ביתי 2:1 למ.ס כפר קאסם ו-1:1 מול מכבי בני ריינה. “בנוגע לקורונה, הבעיות שלנו לא שונות מכל קבוצה אחרת או חברה אחרת. חלקן מתוקשרות יותר וחלקן פחות, בארץ ובעולם. אנחנו מנסים לבנות סגל שמסוגל להכיל גם אירועים מהסוג הזה וזה מה שראינו לנגד עינינו”.

נראה שהייתם הכי פעילים הקיץ.
”זה אחד הדברים שהלוואי ולא נחזור עליהם בשנה הבאה. אחד המפתחות להצלחה, אם רוצים גם לדבר על עליית ליגה וגם לבנות משהו לטווח ארוך, הוא לא לעבור בכל קיץ שינויים כל כך רבים. צריכים איזשהו בסיס וזו המטרה הראשונה שראיתי לנגד עיניי. בסיס שימשיך גם לשנה הבאה כדי שנהיה פחות פעילים בכל קיץ”.

מאיפה זה נובע? הגעת למועדון וגילית שהרבה שחקנים ללא חוזה?
”בליגה הלאומית אין חוזים ארוכי טווח ובטח לא לכאלה שיש להם שאיפות להגיע לליגת העל. אז זה לא עניין של חוזים כמו עניין של החלטות לגבי שחקנים שממשיכים. אני גם חושב שבשנה שעברה ראשל”צ עשתה מבחינה ספורטיבית הישג נאה מאוד וגם מבחינת התקציב, עשו עונה טובה באופן כללי. לא כל השחקנים שהיו בקבוצה חיכו שנתחיל להתארגן וגם לא כולם מתאימים. לכן בחרנו את אלה שאנחנו חושבים שמתאימים לנו גם מקצועית וגם אישיותית ומתאימים לתוכניות שלנו לעונה הקרובה. אותם ניסינו להשאיר ואת כל השאר, לא מעט מהם, הבאנו מבחוץ חדשים”.

“רוצים לסגל יכולת גידול וקידום שחקנים צעירים שיימכרו לגדולות”

איך עובד שיתוף הפעולה בינך לבין עמוס וחיים שאבו לגבי רכש, חידוש חוזים וכו’?
”לגבי עמוס, אני משמש כמנכ”ל שלו בעסקים אחרים והכניסה שלי לתמונה נועדה בין היתר כדי לאפשר לו להתעסק בעסקיו ופחות בכדורגל שמאוד שואב. אני מניח שהוא סומך עליי, על הניסיון שלי ועל הרצונות והשאיפות שלי. השלב הראשון, כשנכנסתי קצת באיחור לתמונה, היה לבנות צוות מאמנים ומיד לאחר מכן התחלנו את האימונים עם הרבה שחקנים נבחנים, והתחלנו לבדוק מי השחקנים הפנויים ומי מתאימים לנו. הכל כמובן בשיתוף פעולה מלא עם המאמן. היו עשרות שמות על השולחן, ניסינו יחד לבחור את המתאימים ביותר גם לשיטה שלו, גם לשאיפות שלי, לבנות פה קבוצה עם שחקנים שיכולים להמשיך איתנו בעתיד, צעירים עם פוטנציאל. אנחנו שמים דגש מאוד גדול גם למבנה האישיות שלהם ורוצים קבוצה בריאה, שמחה, מחויבת וממושמעת, כל הקלישאות שכולם מכירים, אבל באמת מנסים לבחור את המתאימים ביותר לפרופיל הזה. עמוס כמובן מתעניין, רוצה קבוצה תחרותית ומצליחה, ואנחנו משתדלים לרצות את כולם”.

איך זה לעבוד עם עמוס גם בחברה הפרטית שלו? שיתוף פעולה של הרבה שנים.
”אם זה נמשך כל כך הרבה שנים אז כנראה שטוב לי וטוב גם לו. עמוס אדם מאוד מיוחד, מסוג בעלי הבית שסומך על המנכ”לים שלו, נותן להם לעבוד ולגדול, אני באופן אישי מאוד נהנה ולומד ממנו בכל יום”.

הוא אמר שאי עליית ליגה היא כישלון?
”ציפיתי לשאלה הזו. התשובה למעשה אומרת הרבה על איך אנחנו רואים את הדברים. צריך להפריד בתשובה בין הפן הספורטיבי-תחרותי לבין הפן העסקי. בפן הספורטיבי, עמוס בדיוק כמו בעסקים שלו, רוצה לנצח בכל משחק כמו שהוא רוצה להצליח בכל עסקה. בחברות שלנו הוא דוחף אותנו לשפר תוצאות בכל רבעון ובכל שנה, וככה גם בכדורגל. כולנו אנשים תחרותיים וכל מה שהוא לא הכי טוב הוא לא טוב מבחינתנו. בפן העסקי, המטרה היא שנראה ניהול מועדון כדורגל כעסק עם תהליכים מורכבים, עם היגיון עסקי-מסחרי, יש עוד מטרות במנותק מעליית ליגה”.

כמה כסף מושקע?
“אין היגיון כל שנה להביא מיליונים מהבית. המועדון חייב לסגל לעצמו יכולות גידול וקידום שחקנים צעירים שיימכרו לקבוצות גדולות יותר לאחר שיבשילו ויכניסו כסף פנימה. אותם הדברים לגבי שחקנים זרים - לדעת להביא אותם צעירים עם פוטנציאל שיעזרו לקבוצה וגם יתקדמו למועדונים בכירים יותר בישראל וגם באירופה. כך המועדון יהפוך לקרש קפיצה גם מקצועית וגם כלכלית. אנחנו לא מנסים להמציא פה שום דבר. זו מדיניות שפויה והגיונית, כל זה כמובן לא על חשבון תוצאות, אלא לצידן. נכון, עליית ליגה זה דבר חשוב ואנחנו רוצים להיות הכי טובים בכל דבר שאנחנו עושים. לעלות ליגה, להיות בליגת העל, ברור שזו מטרה, אבל זה צריך להיעשות לצד בנייה של היגיון עסקי ולנהל אותו כעסק ולא משהו שכל שנה שואב ממך מיליונים”.

“המטרה שראשל”צ תיישר קו עם הסטנדרטים המקצועיים שמתבקשים היום”

עם איזה ידע אתה מגיע לתפקיד, מה הפילוסופיה שלך?
”אנשים עלולים להתבלבל במינוח של מנהל מקצועי. התפקיד שלי במועדון בסוף זה לשמש כנציג בעלים בעסק שהוא אחד מיני רבים שלו. זה עסק תחרותי מאוד עם המון תשוקה ואמוציות אבל עדיין, זה ארגון שעובדים בו אנשים שצריכים להשיג מטרות. מתוקף תפקידי אני שם דגש בהצלחת המועדון, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, כמובן שאני לא עובד לבד ויש מנהל מדהים במועדון לצידי בשם ירון מזרחי. הוא באמת מוריד ממני את ההתעסקות האדמיניסטרטיבית והבירוקרטיה ומאפשר לי להתעסק עם הצוות המקצועי בבחירת שחקנים, וכן, אני דומיננטי בבחירה, זה חלק מפאזל שאנחנו רוצים להרכיב. אנחנו חושבים יחד על הצורך לאזן את הסגל וזו התעסקות הארדקור מקצועית. יתרונות וחסרונות של שחקנים מסוימים, את השיח הזה אני מוביל כמובן לצד אילוצים תקציביים וכן הלאה. יש מי שיקרא לזה מנהל מקצועי ויש מי שיקרא לזה מנהל ספורטיבי”.

איך אתה קורא לזה?
”אני פחות אדם של טייטלים, יותר רוצה להצליח. אפשר לקרוא לזה ניהול ספורטיבי. במרוצת השנים עבדתי בכדורגל, רוב השנים במכבי ת”א, ומעבר לדורות רבים של שחקנים שגידלנו הייתי שותף להצלחות וגם לכישלונות שהיו במועדון. אפשר היה ללמוד בכל עונה שעברנו מה היו הבחירות הטובות יותר ומה פחות, מה היו הבחירות שתרמו להצלחה ומה ההחלטות שהביאו לכישלון. יחד עם זאת, חשוב לזכור שאני לא אדם שעושה קריירה בניהול ספורטיבי. הפילוסופיה שמתאימה לראשון לציון בדבר הראשון זה להיות מועדון שמקדם שחקנים צעירים, רצוי מבית, ולא רק. מועדון שירצו לבוא אליו וגם מועדון שימכור שחקנים. לצד הדברים האלה אני רוצה קבוצה בוגרת עם סגל יציב יותר, כזה שלא מחליף שחקנים בכל שנה, אלא 12-15 שחקנים נשארים וממשיכים, ומחזקים איפה שצריך. גם כלכלית יותר נוח וגם מקצועית יותר קל להצליח ככה. המטרה שראשל”צ יהיה מועדון שמיישר קו עם הסטנדרטים המקצועיים שמתבקשים היום. אם זה טכנולוגית, ארגונית ותרבותית, מעטפת רפואיות מספקת, חדר כושר, ליווי תזונתי, טכנולוגיות מתקדמות לשיפור יכולות אישיות, מניעת פציעות, אנליסטים, אימון אישי מותאם וכו’”.

ושוב חוזרים לעניין ההשקעה.
“אנשים חושבים שהמעטפת הזו שאני מדבר עליה עולה הרבה כסף, נחלתם של מועדונים עשירים בלבד, אבל בדרך כלל כל מה שאמרתי הכל יחד עולה פחות משחקן אחד מוגזם ומיותר בסגל, גם בלאומית. זו השקעה שהופכת את כל שאר השחקנים לטובים יותר. זה לא שהמילים המפוצצות האלה מנפחות את התקציב. הכל יחד לא עולה כמו שחקן אחד מוגזם ומיותר בסגל. הצוות שמינינו יודע מה הציפיות ממנו. אני כמובן מנהל שיח על שחקנים אבל יש צוות מקצועי שמחליט על שיטה, על הרכב, חילופים, וזו נחלתו של הצוות המקצועי. אנחנו מצפים לראות קבוצה שקשה לשחק נגדה, שקשה להגיע נגדה למצבים, שעולה על המגרש ויודעת מה לעשות. רמת משמעת, מחויבות של כל שחקן, זו הציפייה מהקבוצה וזו העבודה שלי. תקרא לזה איך שאתה רוצה. אם הייתי רוצה לעשות חילופים הייתי משחק פיפ”א מנג’ר בלי אחריות. אני מייצר את השיח וההתלבטויות, הצוות מחליט מה שנכון לו”.

איך אתה רואה את הליגה הלאומית? הכל פתוח בליגה הזו.
”אני מכיר את הליגה הזו בשנים האחרונות ועוקב. היא ליגה שכל אוהד כדורגל נהנה ממנה גם אם אין לו הזדהות עם איזו קבוצה משם. ליגה שוויוניות. אני לא מכיר עוד ליגות כאלה בעולם, בטח בנקודת הפתיחה של העונה. כל תרחיש שתדמיין, בניגוד לליגת העל, יכול להיות הגיוני. הכל יכול להפוך להגיוני בסוף העונה וזה מה שהופך אותה למעניינת ומותחת. לצערי אין בלאומית מספיק מאמנים טובים שיכולים להעלות את רמת המשחק, יש מאמנים טובים אבל לא מספיק, לא כאלה שישפרו את השחקנים. מעל הכל חסר קהל, זה השחקן הנוסף. הליגה הזו קשה ולכן אתה לא יכול להגיד ‘אני אפתח את העונה ויהיה בסדר’, אלא להתחיל חזק ולאט לאט להגביר, כמו שאומרת הקלישאה”.

ואיך מביאים את הקהל?
”אנחנו קודם כל בימים של קורונה ובכל בוקר לא יודעים מה יהיה. באופן טבעי מה שמושך יותר מכל זה התוצאות וההישגים. אני מקווה שככל שנצליח לשלב שחקני בית אז הקבוצה תהיה יותר מזוהה עם מחלקת הנוער שלה והעיר. יש לנו לשמחתי שחקנים כאלה. מקווה שהדברים האלה ביחד ירוויחו את האמון של תושבי העיר והאוהדים, ויגדל דור חדש של אוהדים. בסך הכל העירייה חיובית ומשתפת פעולה ותומכת. נשמח שהצלע החשובה של האוהדים תהיה איתנו”.

מה דעתך על כל הזיגזג בממשלה בנוגע לקהל במגרשים?
”מצד אחד הספורט הוא בילוי ופנאי אז נורא קל לחתוך בו בהתחלה, מצד שני לאנשים ביום-יום זה לנפש, וגם משמש פרנסתם וחייהם של אלו שעובדים בזה ועבור האוהדים זה הרבה פעמים המפלט והתשוקה, המקום שבו הם יכולים להחזיר את שמחת החיים שלהם, ולכן זה משהו שצריך להישמר מכל משמר לפני שפוגעים בו ואני מקווה שמקבלי ההחלטות, במציאות המורכבת והמשתנה הזו, יידעו לשמור על הכדורגל בהקשר הזה ודברים לא יפגעו”.

היה רעיון לשמש כקבוצת פיתוח לקבוצה בכירה? כפי שיש למכבי ת”א עם בית”ר ת”א/בת ים, מודל שאתה מכיר מצוין מקרוב.
”לא, אני מוכרח להגיד שהחלום שלי זה שהליגה הלאומית, כאוהד כדורגל, תהפוך לליגת פיתוח. זה מודל שיישמתי אותו לראשונה במכבי ת”א עם בית”ר ת”א. יוזמה שיצאה מאיתנו במחלקת הנוער. הגחמה הזו שנולדה בהגרלת הגביע מולם אי שם ב-2015 והפכה לשיתוף פעולה פורה מאותה השנה ועד היום. זה מודל שאני שמח שגם מכבי חיפה הולכת בעקבותיו עם הפועל עפולה והלוואי ועוד מועדונים עם אפשרות כלכלית יאמצו את המודל הזה. לנו לראשל”צ, עם מחלקת נוער מאוד גדולה ובעלים עם שאיפות, על פניו נראה פחות מתאים, אבל זה כרגע”.

ג’ורדי, ואן לוון, מיץ’ ויצחקי: התקופה במכבי ת”א

היית שם עם ג’ורדי קרויף באותו מודל, הבאתם תקדים בישראל ורואים תוצאות של זה. שחקנים חוזרים למכבי ת”א, אחרים מצליחים במקומות אחרים.
”הרבה מאוד הרימו גבה כשעשינו את הדבר הזה. היוזמה התחילה אצלנו במחלקת הנוער כשראינו את השנתונים המאוד איכותיים, ילידי 92-95, עוזבים את הקן ומתחילים כמו קודמיהם להתפזר. אחרי שהשקענו בהם בזמנו המון במחלקת הנוער חששנו ממה שיעלה בגורלם ביום שלמחרת וחיפשנו מסגרת שתעטוף אותם ותאפשר לטובים שבהם להמשיך להתפתח בתנאים הכי טובים, כדי לחזור למכבי ת”א. זה לא היה פשוט בהתחלה כי הרבה מהם רצו את ליגת העל, אבל בסופו של דבר עם התעקשות רבה מצידנו, המודל הזה הצליח וטיפס יפה בגביע המדינה לא פעם ולא פעמיים, תקע יתד בצמרת הליגה הלאומית והפך לקרש קפיצה ומודל”.

אריאל אברם עם ג'ורדי קרויף ויוהאן קרויף (פרטי) (מערכת ONE)

אתה רואה את עצמך חוזר למכבי ת”א בעתיד, זו מטרה?
”אני הלכתי לדרכים אחרות. החזרה שלי לכדורגל נבעה מתשוקה ואהבה מאוד גדולה אבל קיבלתי החלטה כשעזבתי שאני חוזר לכדורגל רק כשאני לא תלוי בו כלכלית. אני עושה את זה היום באהבה גדולה אבל בחרתי בדרכים אחרות. אני שמח בהצלחתה של מכבי ת”א, אבל אני במקום שלי”.

מה דעתך על פטריק ואן לוון והשינוי שהוא הביא איתו למועדון?
”לא עבדתי איתו, הוא הגיע למכבי ת”א ממש שבועות ספורים אחרי שעזבתי. אם אני מסתכל על מה שקורה במכבי ת”א, הדעה מתחלקת לשניים. ניהולית, על אף שהבעלים הוא אותו בעלים פרסונלית, מאז שעזבתי לפני שש שנים, התחלפו לא מעט מנהלים ועובדים והתהליך הזה הוא טבעי. הדרג הבכיר יציב מאוד ומלא באנשים מוכשרים שישמרו על המועדון הזה בטופ של הכדורגל הישראלי עוד שנים רבות, אין שאלה בכך. לצד היציבות הזו, מקצועית אין ספק שהמועדון עובר שינוי גדול תחת שרביטו של ואן לוון. בניגוד להרבה קולות שנשמעים, הייתה במכבי ת”א במחלקת הנוער דרך ברורה תמיד. דיברנו על התוצאות כמו הקשר עם בית”ר ת”א/בת ים, האקדמיה במקווה ישראל, מכבי ת”א הייתה בית חרושת לשחקנים גם לפניו. חלקם תקעו יתד בקבוצה הבכירה, אחרים יצאו לאירופה ועוד רבים בוגרי המחלקה מתפרנסים משתי הליגות הבכירות”.

“אם רק נמנה את הבכירים שבשחקנים שיצאו נגיע ל-20 שחקנים ילידי 92 עד 97. מדור מיכה ומונס דאבור ועד שחר פיבן, דור פרץ, שון גולדברג, יונתן כהן, מתן חוזז, דן גלזר, מאוויס צ’יבוטה, מקס גרצ’קין, אליאל פרץ, גבי קניקובסקי ואני כנראה שוכח עוד רבים ויסלחו לי אלו ששכחתי. כמו בכל מועדון גדול בחרו אחרי כמה שנים לעשות שינוי, לבצע קפיצת מדרגה והביאו לפני 5 שנים איש מקצוע מנוסה, דעתן, אישיות מאוד חזקה ועם פילוסופיה משלו. נתנו לוואן לוון כמתבקש דרך לעשות את שלו ולהטמיע את תפיסת העולם שלו. אחרי 5 שנים, באמת מספיק זמן, נוכל להתרשם מהתוצאות. בזמן שהוא משמש בצדק כמאמן הקבוצה הבוגרת, והוא הרוויח את זה ביושר בשנה שעברה, אנחנו אמורים לראות השנה או בשנה הבאה את התוצאות של הדרך שהוא הטמיע ומצפים לראות את הדור הבא משתלב ומוביל את הקבוצה, רק אז נוכל לאמוד את מידת ההצלחה. כמו תמיד מבחן התוצאה זה מה שחשוב”.

וכמאמן מה דעתך עליו?
“המינוי שהיה אולי תמוה בעיני רבים תחילה הוכח כמוצלח בעונה שעברה. אבל ברור לכולם שהמבחן האמיתי שלו יהיה השנה, בסגל שיבנה ויהיה תואם את הפילוסופיה שלו וייתן ביטוי לעשייה שלו במחלקת הנוער”.

מה אתה חושב על ברק יצחקי שקיבל סמכויות נרחבות, הוא בסכנה בתפקידו?
”בכדורגל כל אחד שנמצא בתפקיד ניהולי ומקצועי, בעל סמכות ויכולת השפעה, אז הרוח נושבת חזק יותר והחמצן דליל יותר למעלה. ברק עושה דברים יפים במכבי ת”א, אי אפשר לבחון בתפקידים האלה אנשי מקצוע על פי פרקי זמן קצרים, כמו שפטריק נתנו לו חמש שנים להטמיע את הדרך שלו אז גם לברק צריך לתת את השקט, הקרדיט והזמן להטמיע את האני מאמין שלו. הוא היה שחקן מהמוכשרים בכדורגל הישראלי, אינטליגנט מאוד ואני בטוח שהוא יידע להביא את זה גם בתפקידו החדש”.

בתור מי שמכיר את מיץ’ גולדהאר, אתה רואה אותו ממשיך במכבי ת”א עוד שנים ארוכות?
”אני לא חושב שיש מישהו שבאמת מכיר היטב את גולדהאר, אולי חוץ מג’ק אנגלידיס. אני לא יודע מה התוכניות שלו ולא בקשר איתו בשנים האחרונות. ממה שהכרתי בזמנו, כשאיפות ויעדים שלו במכבי ת”א, אז יש לה עוד דרך לעשות כדי להגשים את השאיפות שהיו לו. אם ינהג במכבי כמו בעסקיו, מיץ’ לא ירפה עד שייקח את הקבוצה למקומות האלה, כך שנראה לי שאפשר להיות רגועים”.

מה השאיפות? הצלחה באירופה?
”הוא רצה לראות את מכבי ת”א כאחת שמופיעה באופן קבוע בליגת האלופות, במפעלים אירופיים קבוע, זוכה באופן עקבי בתארים בישראל, ובסוף הוא גם איש עסקים ומכבי מכרה שחקנים השנה בהצלחה. לגאוותי שחקני בית גם נמכרו. כוחו עוד במותניו, אבל הכול תחושות שלי כי אני לא יכול להגיד כידיעה”.

מיץ' גולדהאר עם צלחת האליפות (רדאד ג'בארה)

יש לך גם היכרות ארוכה עם זיו אריה.
”הוא היה מאמן אצלי במחלקת הנוער. מי שמכיר אותנו מקרוב יודע שהתחברנו מאוד ועבדנו בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל ונשארנו חברים טובים גם אחרי שהמשכתי בדרכי. אני מלווה אותו וחווה את הדרך שלו בשנים האחרונות. הוא בעיניי אחד המאמנים המוכשרים ביותר בארץ, החרוצים ביותר, עם ידע, מוסר עבודה ונחישות שלא רואים הרבה, לא רק בכדורגל אלא בכלל בעולם העסקי בכלל. מעטים אלו שעשו דרך מטרום ג’ ועד קבוצת בוגרים מבלי לדלג על אף תחנה, והוא עשה את זה”.

יצליח העונה לתקוע יתד בליגת העל עם הפועל ירושלים?
”הוא מגיע עם ארגז כלים עשיר לליגת העל ובמועדון מאוד חם ועוטף שמעריך אותו. אני חושב שהם יפתיעו השנה את כולם. הם יכו את התחזיות”.

הרבה שחקנים מפרגנים לו. מה הקסם?
”הוא אדם מאוד כן ואמיתי עם השחקנים שלו, ומאוד ישר וישיר איתם. אני חושב ששחקני כדורגל בכלל, גם הצעירים וגם הוותיקים, משוועים למאמנים שיהפכו אותם לטובים יותר. החבר’ה ששיחקו אצל זיו בנוער במכבי ת”א, למדו והתקדמו המון אצלו גם כקבוצה וגם באופן אישי. כדי להגיע לאן ששחקן שואף הוא צריך מאמן כזה”.

“רוצים ליגת העל, אבל בעיקר לנהל את הקבוצה עם היגיון כלכלי. שתהיה גם קרש קפיצה”

נחזור אליך ואל ראשון לציון. מה השאיפות שלך לשנה הזו, בכדורגל ומחוצה לו?
”מחוץ לכדורגל המטרות הן להמשיך לגדול ולצמוח עם החברות שלנו בעסקים, להמשיך בתהליך גם בשנים הבאות ולעבוד עם עמוס שאני נהנה מכך מאוד. השאיפה האישית היא למצוא את הדרך לאזן בין העבודה, הכדורגל והבית”.

איך עושים את זה?
”ישנים פחות, מתאמנים פחות, מוותרים על כמה דברים. אמרו לי פעם משפט ‘אם אתה רוצה שמשהו ייעשה , תן אותו לאדם העסוק ביותר’, באנגלית זה נשמע טוב יותר. בנוגע לכדורגל, השאיפה בראשון לציון בסופו של דבר זה שיהיה מועדון שתוקע יתד בליגת העל אבל מטפס לשם תוך שהוא לא מוותר על הדרך שלו, לא מוותר על ההישגים שאנחנו רוצים, כמו היציבות והמעטפת המקצועית הרחבה, כי בסופו של דבר זה מה שיאפשר לנו בבוא העת כשנגיע לליגת העל גם לתקוע יתד בה. באותה נשימה, גם לנהל את ראשל”צ כמו עסק, עם היגיון כלכלי ושכולם יראו במועדון קרש קפיצה לשחקנים שרוצים לצמוח יחד איתו ולהגיע לרמות הגבוהות ביותר”.

בתור איש נוער, כמה חשוב לך לטפח את האקדמיה?
”מאוד חשוב. זה חשוב כי בסוף כמו שאמרתי זה ההיגיון העסקי-מסחרי. ההצלחה של מכבי ת”א בשנים האחרונות נשענה על שחקני הבית שלה וכל מועדון בריא שרוצה שפיות כלכלית חייב בסיס איתן. יש לנו לשמחתי כמה שחקני בית שהם פוטנציאל לליגת העל בתוך שנתיים-שלוש וחלקם עוד קודם. נרצה להמשיך בדרך הזו. זה מצריך משאבים רבים הן של זמן והן של כסף. נעשה את כל המאמצים כדי שבתוך העשייה נוכל גם לייצר שחקנים ולהיות מקום שילדים רוצים לבוא אליו”.

אז איפה נראה את ראשל”צ בעוד שנה?
בליגת העל, מה אתה רוצה לסבך אותי עם עמוס? וברצינות, נרצה בעוד שנה לראות סגל שהוא מבוסס בעיקר על שחקנים שממשיכים איתנו לעונה נוספת, ובתקווה, גם אחרי שמכרנו שחקנים מסוימים".

לסיום, היית רוצה שילדיך יגיעו לעולם הכדורגל?
”וואו, שאלה קשה. זו שאלה שתופסת אותי בכמה מקומות. גם מהמקום הזה של ההורה, של האוהד, של מנכ”ל מחלקת נוער לשעבר וגם מה שאני עושה בראשון לציון. תראה, אני חושב שיש משהו בדרך שילדים ונערים עושים כשחקני כדורגל, זו הקניית ערכים לכל החיים. ערכים והרגלים. מאוד הייתי רוצה אם הם יאהבו את זה אז שילכו בדרך הזו, הייתי רוצה שהם ירוויחו את מה שיש לספורט לתת. כמובן שאלווה ואתמוך אבל זה חייב לבוא מהם. כי היום יותר מתמיד כישרון לא מספיק אלא גם אופי ולשרוד את המהמורות בדרך וזה לא פשוט. הם מאוד מבולבלים מבחינת האהדה כי הם מכירים את העבר במכבי ת”א, את החברות עם זיו אריה ועכשיו את ההווה בראשון לציון. הם לומדים להיות אוהדים נלהבים של ראשון גם”.

הוספת תגובה