"יש לי פינה חמה בלב להפועל תל אביב", כך מתחיל רמי דואני (34) את הראיון ל-ONE. הוא היה שחקן מבטיח בצעירותו. הוא רשם 49 הופעות כשחקן בנבחרות הצעירות של ישראל, שיחק לצד דני בונדר, ביברס נאתכו, וואליד בדיר והתחנך תחת גילי לנדאו גם באדומים וגם אצל הפועל פתח תקווה, אבל הפציעה בברך כשהיה בן 25, שינתה את כל הסיפור.
היה זה פברואר 2012 השחור. "זה חודש שהייתי רוצה לשכוח מהחיים שלי. אני במדי הפועל פתח תקווה, משחק שני שלי בסך הכל, במשחק גביע נגד אשדוד, אחרי 12 דקות אני מסיים משחק כשאני נאנק מכאבים, ואם לא די בכך – בסוף החודש הזה אבא שלי, דוד, זכרו לברכה, נפטר מדלקת ריאות חריפה. חושך".
אחרי הניתוח הראשון, רמי מספר שהיה צריך לשהות בבידוד מכיוון שהגוף הזדהם כתוצאה מהניתוח ומלבד הכדורגל, היה צריך לחשוב מה לעשות עם החלל הנותר, לאחר לכתו של אביו. "62 יום במדויק הייתי מבודד בגלל הזיהום, ובשלושה חודשים עשיתי 5 ניתוחים שונים. בסוף התהליך, אתה עושה עם עצמך חשבון נפש. מי ייקח אותך אחרי תקופה כל כך ארוכה, לאן תלך אחרי זה. מה גם שאחרי פטירת אבא שלי, נשאר העסק המשפחתי, שלא היה מי שייקח אותו. מי שימשיך את הדרך של אבא שלי. כשאתה עובד עם הראש ולא עם הלב, אתה מבין שזה המעשה הנכון לעשות. לעזוב את הכדורגל בצד ולהתמקד במשפחה שלך. שתי אחיות ואמא, ואני הגבר היחיד שנשאר במשפחה".
רמי דואני (שלומי גבאי) (מערכת ONE)זו הקרקע הכלכלית למשפחה שלך, אם ככה.
“בהחלט, זה עסק שקשור באופנה, שלא יכולנו להישאר אליו אדישים. היה לי קשר עמוק לאבא ולעסק הזה. החלטתי לשים את הכדורגל בצד". למרות שאף פעם לא הכרזת שאתה פורש מהכדורגל. "זה לא קרה, עם השנים פשוט נעלמתי מהתודעה של כולם. רק זכרונות מהתקופה ההיא בהפועל תל אביב נשארו. אבל לצד הזכרונות, נשארתי פגוע מהכדורגל. לא מהפועל תל אביב של שמעון ציטרון ומוני הראל. מהפועל תל אביב של טביב". ובכל זאת, נשארת נאמן לבית. לאמא ולאחיות שלך. "בהחלט, פתאום אתה רואה את אמא שלך בלי אבא לצידה, ואחיות שלך, והיינו רגילים לחיות בסטטוס מסוים, לא שהיה חסר לנו אי פעם, אבל זה פשוט קרה. אני לקחתי את המושכות על העסק המשפחתי ואני גם מתעסק באופניים חשמליים וקורקינטים למיניהם".
ואתה מתנתק מכדורגל כאילו לא היה דבר כזה בכלל.
“לא רואה כדורגל, לא שומע כדורגל, כלום, עד כדי כך. לאחר התייעצויות עם רופאים, הבנתי שאפשר לחיות עם הברך שלי גם כשהיא לא מאה אחוז. עזבתי את הספורט, הפסקתי להתאמן והחלטתי שאני מתמקד במשפחה שלי ובעסקים שלנו". השנים עוברות, לדואני חוזר הניצוץ לעיניים. כשהוא בן 33, הוא נוחת בפרדס חנה כרכור, למרות שטועה בלשונו, כשקורא להם מועדון ספורט אשדוד. "מועדון ספורט פרדס חנה כרכור...", הוא צוחק. "אצלנו קוראים לקבוצה פרדס חנה. הכל התחיל בחדרה. יש לנו את כל הברנז'ה של הפועל חדרה, כמו אורן גולן וכל המנהלים שמשחקים יחד פעם בשבוע. אז נמרוד אטיאס ממחלקת הנוער אמר לי שאם אני מוריד 20 קילו, מחזירים אותי להפועל חדרה. ואמרתי 'יאללה', בתור אחד שאוהב אתגרים. 24 קילו על המשקל הורדתי".
רמי דואני (שלומי גבאי) (מערכת ONE)כמה שקלת אז, אם הורדת 24 קילו?
"כמעט 130 קילו. לדייק? 128 קילו שקלתי. כן. כלומר משחקן ששוקל סביב ה-90 קילו, העליתי לא מעט קילוגרמים בעשור. ברור שהסיפור על הפועל חדרה לא צלח בעונה שעברה, אבל אמרתי לעצמי שאת כל העבודה הקשה שעשיתי אני לא מתכוון לזרוק לפח. אמרתי לעצמי מי יקבל אותי עכשיו? אז צלצלתי למאמן פרדס חנה כרכור, אורי צ'אושו, שהיה שחקן עבר גדול בהפועל חדרה, והוא אמר לי בוא. ככה פשוט. ברור שבהתחלה, כשהגעתי סביב מרץ 2020, היו חבלי לידה, הגוף לא רגיל לשחק כדורגל, אבל לאט לאט נכנסתי לעניינים, ואנחנו סופרים כבר משחק עשירי ברציפות ללא הפסד. עשרה ניצחונות, בעצם, משנה שעברה ועד העונה במשחק הגביע, בו כבשתי את שער הניצחון".
הפועל תל אביב, הפועל פתח תקווה, שמעו שחזרת? התעניינו בך?
"הרומן עם פתח תקווה היה קצר מאוד. להפועל תל אביב יש לי פינה חמה בלב. יש גם קבוצת כוכבי עבר של הפועל תל אביב, שמנהלת אותה ענבל ברנע, אוהדת מושבעת של הקבוצה, ככה שאני חלק ממנה".
פרדס חנה כרכור (פייסבוק)והחלום?
"החלום שלי לא בר ביצוע. רציתי לתרום להפועל חדרה 150 אלף שקל, לתת עונה יפה בסגל של קבוצת ליגת העל, לא ביקשתי שכר בכלל. אבל זה לא נראה טוב ולא נשמע טוב. אז מה, עכשיו כל מי שיבוא ויציע סכום כסף מכובד יבוא לשחק? אז בסדר. רמי דואני לפני עשר שנים היה צריך להיות משהו. לא הלך, ממשיכים הלאה. הנה, אני בפרדס חנה כרכור. לא מתבייש בזה בכלל".
מועדון ספורט פרדס חנה כרכור, מליגה ב'?
“מועדון מיוחד בפני עצמו. צ'אושו, שחקן העבר, נמצא שם כבר לא מעט שנים, טוב לו שם. אני, למשל, אשחק כחלוץ לצד טום אורנשטיין, מאור מלכה וגל חסן. שחקנים מאוד מוכרים בליגות הללו. אף אחד לא מאמין לי שמבלם הפכתי לחלוץ. אני דווקא מתאים לעמדה הזו. אני מפציץ. פרדס חנה כרכור זה סמל ומופת לדו קיום בין שחקנים יהודים ומהמגזר. ואפילו יש לו חבר הנהלה מהמגזר. למשל, יש לנו שחקן שהוא גם חבר הנהלה. אחמד זחאלקה, שמו. יש כאן קבוצה טובה, ברור שזו לא אותה רמה ממה שהכרתי, אבל הניצוץ חזר. אני כאן לעזור לפרדס חנה כרכור לנצח".