מכבי תל אביב יצאה היום (שלישי) לאיסטנבול, למשחק הראשון בשבוע הטורקי למשחק נגד פנרבחצ’ה, כשביום חמישי תגיע לפה אנדולו אפס. בינתיים ועוד לפני המשחק מול אלופת אירופה, מכבי נמצאת במשבר שמתגבר וכרגע לא מראה סימנים של יציאה ממנו. אז מי צריך להוציא את מכבי מהמשבר? המאמן והצוות המקצועי ו/או השחקנים, בעיקר הבכירים, שכל כך הרבה תקוות נתלו בהם.
ההפסד לקאזאן, שהכניס הרבה אנשים לשוק, והמשחק הלא משכנע במוצאי שבת נגד באר שבע, לא העירו את כל הנורות האדומות במועדון. אבל כל מי שצפה במשחק ראה שפנרבחצ’ה לא הייתה גדולה, שהיא הפליאה באיבודי כדור מתוך ניסיון להתעסק בשואו טיים ולא בתכלית, יאן וסלי, ששבר בשבוע שעבר שיא נקודות ביורוליג עם 32 בניצחון הגדול בסנט פטרסבורג, היה ביום חלש. אבל גם זה לא עזר למכבי.
שני השחקנים הגבוהים של מכבי, אנטה ז’יז’יץ’ וג’יילן ריינולדס, נראו נורא עם אחוזי קליעה נוראים והגנה חלשה. כמה זמן ישלחו את ז’יז’יץ’ לחילוף על גארדים מהירים? כי היום ננדו דה קולו עשה עליו סלים קלים בכל פעם שהוא רצה. ז’יז’יץ’ עוד מתאמץ, רץ ומשקיע, ריינולדס כרגע איבד את זה, נכנס למגרש כאילו שלא למד מה קרה בשבוע שעבר. שום ניסיון להשתפר, ללמוד, מסירות נוראיות שיוצרות התקפות מתפרצות, הגנה נוראית, מישהו צריך לשים אותו במקום (איפה לסורט? איפה המאמן?).
מצד שני, לא רואים תרגיל התקפה שמכוון לייצר קבלת כדור בלואו פוסט עבור הגבוהים, רק תרגיל פיק אנד רול באמצע, שיותר מכוון לסדר מצב קליעה לגארד מאשר אסיסטים לגבוה. מכבי התחילה משחק חוץ עם ארבע זריקות משלוש, שאמנם נכנסו, אבל ככה לא גורמים לווסלי להיכנס בעיית עבירות, ככה לא נכנסים טוב למשחק ולמרות שהייתה הובלה של מכבי, היה הרי ברור שזה זמני ועד סוף הרבע פנרבחצ’ה כבר לקחה את ההובלה. במשחק חוץ חשוב כזה, הקבוצה צריכה לעלות ולשחק חכם לאורך המשחק, עם נחישות, עם הגנה חזקה, עם הורדת ממוצע איבודי הכדורים, אבל שום דבר מהדברים האלה לא קרה. עקומת למידה ושיפור לא נראית. נכון, האופטימיים יספרו לנו על חזרה ברבע הרביעי, אבל לעניות דעתי זה לא דומה לרבע הרביעי הנהדר במילאנו שעזר לקבוצה בניצחון הנהדר בווילרבאן.
יאניס, למרות מצב החירום, לא שינה את החמישייה. גם לא שינה את הרוטציה ואת סדר החילופים, וגם זה תרם לאובדן ההובלה עד סוף הרבע. נכון, היה קיצור רוטציה, ג’ון דיברתולומאו וג’ייק כהן לא שותפו, ולפני המשחק קיבלנו הודעה על העובדה שרומן סורקין קיבל אישור לשחק עם סד על אצבעו הפגועה, אבל הוא לא שותף. למה? אינני יודע. ידוע לכולנו שהתרומה שלו להגנה של מכבי, לבלוק שוט, לריבאונד, היא חשובה והיום היו צריכים את זה. יפתח זיו לא התלבש, גם כי מישהו חושב שקמרון טיילור הוא שחקן חשוב למכבי.
נכון, אחרי הרבה זמן ושיא המשבר, תרם היום נאנלי 18 נקודות והיה טופ סקורר, אבל זה היה ב’ראן ובלגן’, מצד שני, מי שתרומתו הנמוכה עוברת מתחת לרדאר, הוא דריק וויליאמס. כמה מחכים לתרומתו, אבל שבוע אחרי שבוע הוא מפליא באיבודי כדור, עם טיפול רע בכדור, עם חוסר תרומה הגנתית, אי עזרה לקבוצה בריבאונד. אז אמרו שכשווילבקין לא מסיים כקלעי מוביל זה טוב למכבי. למרות שפנרבחצ’ה לא בשיאה ושליטת המאמן שלה בקבוצתו לא גדולה, שוב ראינו היום התמקדות של ההגנה הטורקית בווילבקין ואין למכבי פתרונות או שינוי במבנה ההתקפה הקבוצתית.
יאניס שוב זרק היום את פסקי הזמן שלו מוקדם ונשאר בדקות האחרונות, כשהייתה איזושהי הזדמנות אם כי לא אמיתית אולי לנצח, ללא פסק זמן וללא אפשרות להוציא את הכדור בחלק המגרש הקדמי, משהו שלא ראינו במכבי כבר הרבה זמן. בשבוע שעבר סביב הוצאתו של עוז בלייזר, יאניס, שמודע לחשיבות הקשר עם האוהדים, איבד את בטחונו ונראה עם שפת גוף שמשדרת לחץ.
אחת התכונות הנדרשות ממאמן ומשחקן במכבי זה לעמוד בלחצים האדירים שמופעלים על המאמנים והשחקנים, גם היום, מרחוק, ללא הקהל הביתי, יאניס נראה מהורהר ומכונס בעצמו. הוא צריך לעשות שינויים עם הדברים שלא מתפקדים, השאלה האם יש לו את הביטחון הדרוש במצב הנוכחי. לתכנן שינויים בהרכב, לתכנן שינויים הגנתיים, לשנות תרגילי התקפה, כי זה מה שנדרש עכשיו.
יש למכבי רק יום וחצי כדי להתכונן לעשות משהו לקראת יום חמישי. כי בלי הגנה יותר טובה, בלי התקפות מתפרצות, עם התבססות על משחק עומד וזריקות מטופשות לשלוש, יהיה קשה לנצח את אנדולו, שלא נמצאת בינתיים בשיאה, ומכבי עם המגרש הביתי והקהל צריכה לשאוף לנצח, אבל בו זמנית גם לעשות את הצעדים המקצועיים הנדרשים כדי לשנות משהו.