היורוליג ממשיך להתנהל תחת סערת הקורונה. שלושת הקבוצות הרוסיות ו-וילארבאן סובלות מהנגיף, וכך גם הצרפתים, אבל קביעת הליגה להפסדים טכניים של זניט שהתחילה את הליגה בצורה מצוינת, וההפסדים הטכניים הצפויים של הצרפתים לעניות דעתי לא צודקים.
מן הראוי היה לדחות את המשחקים ולקיימם בתאריכים חדשים, וכדי לשמור ככל האפשר על הכרעה ספורטיבית, צריכים ללמוד לחיות עם המגיפה, להיות זהירים ולהיזהר מהדבקה, אבל אי אפשר להיות מוענשים ממנה. גם רונאלדו נדבק. מכבי תל אביב התחילה היום (רביעי) את שבוע המשחק הכפול נגד באיירן מינכן לפני היציאה לאתונה, למשחק נגד אולימפיאקוס, כשהיא לא משחקת בליגה הבלקנית, ובליגה הבלקנית יש משחקים שהיו עוזרים לה להיכנס לכושר בגלל האימונים המאוחרים וצירוף השחקנים החדשים.
באיירן גברה בשבוע שעבר בקלות על אלבה ברלין, כן, אותה קבוצה שעשתה צרות למכבי במשחק הראשון. יאניס ספרופולוס התרשם ממשחקו של בנדר במוסקבה, העלה אותו בחמישייה, וקיבל ממנו בתחילת המשחק מופע של איבודי כדור, חוסר ריכוז ורכות. היחידי שתפקד אצל הצהובים היה ז’יז’יץ’. היווני לא מרוצה ככל הנראה מדורסי, וכך עלה בחמישייה בראיינט במקומו, אבל המארחת הייתה לפחות במחצית הראשונה רדומה.
בקיץ הגיע לקבוצה כרכז ג’ונס, במשחק הראשון נגד אלבה הוא נכנס והעיר את מכבי, בשבוע שעבר בצסק”א לא קיבל הרבה דקות משחק, והצהובים חזרו לווילבקין כרכז, נוסחה שלפני שנתיים רצו להימנע ממנה. באיירן באה יותר מרוכזת, לפחות בהגנה, כשהיא מרוכזת בעצירת ווילבקין במחצית הראשונה והיא הצליחה, אבל אנחנו רגילים להתעוררות של הכוכב ברבע הרביעי. משהו לא טוב עובר על האנטר ובינתיים עלייתו מהספסל לא נותנת את מה שהוא נתן בשנה שעברה.
אין ספק שהביתיות נפגעה בלי הקהל, ובכלל הקהל של מכבי שווה הרבה, ובמצב שבו הייתה הקבוצה במחצית הראשונה אולי האוהדים היו מעירים אותה. מכבי סיימה מחצית ראשונה חלשה, וברור שעם 25 נקודות במחצית אי אפשר להתעודד מזה, וזה עדיין לא נגד הקבוצות המובילות ביורוליג – אך ירדנו למחצית עם ציפייה למהפך ביכולת של מכבי.
הקבוצה של המחצית השנייה, או יותר נכון הרבע השלישי, המשיכה בתצוגה הישנונית. איבודי כדור המשיכו ובנדר הפליא בהם, ג’ונס שפתח את הרבע השלישי לא נתן כלום, היחידי שהמשיך לתפקד היה ז’יז’יץ’, וזה הכניס את ספרופולוס לבעיה. בנדר הוא שחקן מספר 4 היחידי במכבי ת”א, וכשהוא ביכולת חלשה כל כך המארחת הייתה תקועה. האנטר נפגע בדקות המשחק בגלל ההצטיינות של ז’יז’יץ’, ולדקות מועטות שיחק ספרופולוס עם ז’יז’יץ’ והאנטר ביחד, אבל זה לא צלח.
ואז, ברבע הרביעי, לחץ של מכבי, התעוררות רגילה של ווילבקין ושטויות של הגרמנים נתנו לצהובים לצמצם את התוצאה עם אפשרות לנצח, ואת כל זה עשה יאניס עם ההרכב של שנה שעברה על המגרש – היו שם האנטר, קלויארו, דורסי, בראיינט ו-ווילבקין. במכבי לחצו אבל הגרמנים באו נלהבים, יותר מאורגנים יותר, ומוכנים טקטית, ומה שהחזיק להם כמעט שלושה רבעים נתן להם את הניצחון.
מכבי תל אביב וספרופולוס צריכים לעשות הרבה חושבים. נכון שיש בקבוצות אחרות ביורוליג בעיות, אבל מכבי לא נלהבת, ולא נלחמת מספיק. המאמן הביא לקבוצה בשנה שעברה בריצה הנהדרת שלה משחק הגנה נהדר, שהביא גם התקפות מתפרצות שלא ראינו היום. העובדה שווילבקין מתפקד רוב המשחק כרכז מקלה על הקבוצות האחרות, לשמור עליו נכון, ולא כל המאמנים מתוכננים כמו טרנקיירי לכל משחק, אלא משחקים את המשחק שלהם.
מכבי יוצאת עכשיו אחרי הפסד לקבוצה שלא תהיה בארבעת המובילות למשחק קשה נגד אולימפיאקוס שניצחה היום את מילאנו, ותקבל הרבה תנופה מזה. הצהובים צריכים כבר ביום שישי לתקן את ההפסד הזה, אחרת הם נכנסת לבעיה כבר עם תחילת היורוליג. נכון, הרבה קבוצות לא בכושר, אבל כולן נלחמות על כל ניצחון והמאבק הוא גדול. אבל, חשוב גם להיות בריאים.