מגפת הקורונה משבשת לכולנו את החיים וההרגלים וגם מכבי תל אביב נאלצה לשנות בגללה לא מעט בהכנה לעונת יורוליג חדשה – מחסור במשחקי אימון מקומיים ובינלאומיים, התחלה מאוחרת של האימונים, החתמה מאוחרת של שחקנים והעדר קהל במשחק בית שמהווה חיסרון גדול לקבוצה כמו מכבי שניזונה לא מעט מהיציעים בהיכל.
אחרי הרבה שנים הצהובים התחילו עם משחק בית. היריבה אלבה ברלין, לא מאריות היורוליג, ואם נהיה צנועים יריבה אפילו נוחה שלא תתמודד על מקום בפלייאוף. כולנו היינו סקרנים איזה מכבי תופיע. קודם כל סקוטי ווילבקין, אות’לו האנטר וטיילר דורסי הם תעודת ביטוח. יאניס ספרופולוס התחיל עם צמד הגארדים ולמרות שהפתיחה לא הייתה שוטפת, יש על מי לסמוך.
כולם עקבו אחרי האיש שעשה הרבה רעש בקיץ, אנטה ז’יז’יץ’, הסנטר שמכבי נאבקה עליו עם ריאל. ובכן, אסור לשפוט ולקבוע דברים מוקדם מידי אבל היה קצת קשה לקרואטי ותעודת הביטוח בשם האנטר כיסתה ותכסה עליו. כל עוד האמריקאי הוותיק בכושר כזה, בגישה חיובית ומחוייב, הוא נכס של ממש עבור הצהובים.
גם אנג’לו קלויארו ואלייז’ה בראיינט המשיכו לספק את הדברים המוכרים והטובים, כל אחד בעמדתו. עוז בלייזר עם הופעה ראשונה ביורוליג עשה עבודה טובה וקיבל גיבוי מספרופולוס כאשר היווני התחיל איתו בחמישייה. הייתה עוד בכורה, של כריס ג’ונס, והאמת הייתה לו הופעה ראשונה חלומית, אבל כמו ז’יז’יץ’, לא צריך להקדים ולקבוע לפי משחק אחד את התמונה.
ג’ונס הפגין הובלה טובה של הכדור עם סיומות טובות לקראת סוף המשחק, כשמכבי נראתה קצת עייפה ונדרש מישהו שהשתלט על המשחק ואף אחד לא עשה את זה. היה גם את דרגאן בנדר, אבל אסור לשפוט אותו לפי המשחק הזה כי הוא רק שלושה ימים פה וניתן לו את הזמן שדרוש לו ולקבוצה להתחבר.
למרות שכולם רוצים את הקהל איתם במשחק ראשון וזקוקים לדחיפה של 11 אלף צופים, לפעמים הלחץ הגדול יכול להשפיע לשלילה ואולי השקט בהיכל פעל גם לטובת הצהובים הפעם. בסך הכל ניצחון במשחק ראשון, עם כל המכשולים, הוא תמיד טוב וכבר בשבוע הבא מצפה משחק קשה במוסקבה נגד צסק”א, שנמצאת גם היא בלחץ, אז הכל אפשרי.