אלוהים כנהג המשנה של איירטון סנה

זה התחיל במתנת קארטינג בגיל 4 ונגמר ב-200 קמ"ש לתוך קיר. לכבוד פתיחת עונת הפורמולה 1, ONE מגיש לכם הכל על הנהג האגדי שסיפורו הפך לטרגדיה

מערכת ONE ביזנס | 13/03/2007 00:00

זה מה שנשאר מהמכונית של סנה לאחר התאונה (רויטרס)

איירטון סנה היה אמור לחגוג החודש יום הולדת אולם יכולות הנהיגה הקיצוניות שלו, מעבר למה שהיה מקובל עד זמנו, גרמו לו לסיים את הקריירה בטרגדיה הגדולה ביותר בפורמולה 1.

ב-21 במארס 1960 נולד איירטון דה סילבה סנה. הוא היה באמת אחד הגדולים מכולם. הוא היה כוכב מטאורי בשמי מרוצי המכוניות עד הסוף הטרגי. החודש גם נפתחת העונה החדשה של מרוצי הפורמולה 1 (במלבורן אוסטרליה). אי אפשר להתעלם מההקבלה הטרגית – והצופים האדוקים של הספורט המוטורי ודאי ימשיכו לחפש, כמעט בצורה טבעית, את הפוזישן של סנה על המסלול למרות חוסר הסיכוי שבדבר.

סנה היה סופרסטאר שזכה באליפויות עולם ב-1988, 1990 ו-1991. הוא נהג ב-161 מירוצים וניצח 41 נצחונות. ב-65! מרוצים התייצב בפול-פוזישן (עמדת ההזנקה הראשונה השמורה כהוקרה לבעלי הזמן הטוב ביותר בהקפות המוקדמות).

הוא עלה למסלול והראה לצופי הפורמולה תצוגות נהיגה שלא נראו לפניו, נחשב לנהג אקסטרים קשוח עם חיוך של בייבי פייס מחוץ למסלול, ונאמר עליו כי הוא נברא כאשר בגוף שלו אין את תחושת הפחד. זו גם היתה הבעיה שלו.

אלוף בגיל 17
סנה נולד למשפחה מבוססת והיו לו אח ואחות נוספים. המשפחה חיה ברווחה כלכלית – וכסף בטח לא היה המניע להצטרפות למרוצים. בגיל 4 הוא קיבל מאביו מתנת יום הולדת ששינתה את חייו. זה היה מודל מיני של מכונית קארטינג. סנה התמכר ונדבק בחיידק המרוצים. בגיל צעיר נצמד לטלוויזיה ועקב אחרי מרוצי הפורמולה.

בגיל 13 כבר נרשם סנה לתחרות נוער בקארטינג, ובגיל 17 זכה בתואר אלוף דרום אמריקה בקארטינג. ההתפתחות המקצועית המשיכה במהירות עצומה – תרתי משמע.

כדי להתקרב לליגה של הגדולים עבר סנה לאירופה. בגיל 21 נאלץ להתגרש מאשתו, אך התחרה במרוצים באנגליה (מושב אחד) וזכה ב-5 אליפויות ב-3 שנים. בשלב מסוים ניסה אביו לשכנע אותו לחזור הביתה ולעזור לו בעסקים. לסנה היו תכניות אחרות.

ב-1984 עשה סנה את הצעדים הראשונים בקריירה המקצוענית שלו כאשר חתם על חוזה עם הקבוצה המקצוענית של טולמן. אז הוא הדהים את העולם כאשר במרוץ במונאקו הגיע שני אחרי אלן פרוסט הגדול מקבוצת מקלארן ועבר את ניקי לאודה הגדול.

המרוץ הזה התנהל בגשם והופסק בהקפה ה-31. עובדה חשובה מאוד שהבליטה את יכולות הנהיגה הייחודיות של סנה – שכן הגשם ביטל את יתרונות הכח של מכוניות ממודלים חדישים ומחוזקים – והביא לידי ביטוי את הכושר האישי. סנה זכה להכרה רשמית.

מי שצפה במרוץ הזה ידע כי לפניו ניצבת תופעה מיוחדת במינה. אור הזרקורים החל אט אט מוטה בכיוונו של סנה. בכלל, היו לו הופעות מצוינות במרוצים במזג אוויר סגרירי, מה שרק הגביר את אהבת הקהל אליו. הוא אף כונה איש הגשם של פורמולה.

היריבות עם פרוסט
עם האוכל בא התיאבון. סנה החליט שהוא פודה את חוזהו מהקבוצה וחתם בקבוצת לוטוס ב-1985. תוך 3 שנים זכה ב-6 מירוצים.

1988 היתה שנה גדולה עבור סנה. הוא עבר למקלארן היוקרתית – וסוף סוף הגיע לטופ מבחינת הטיפול, היחס, החשיפה וכלי הרכב שעמדו לרשותו. הוא היה רק צריך ללחוץ על הדוושה ולהוביל – וזה בדיוק מה שהוא עשה. בשנה הזו קבוצת מקלארן-הונדה זכתה ב-15 מתוך 16 מרוצים! אולם בנתון זה מסתתרת גם היריבות הענקית שהתפתחה מול עיני העולם בין סנה לכוכב הבלתי מעורער אלן פרוסט.

בסה"כ מניין הנצחונות של סנה הדהים וניצח את שותפו לקבוצה - יריבו 7:8 במרוצים – והפך לנהג המוביל בעולם. שני הנהגים הגדולים החלו לפתח עוינות הדדית ועקצו ללא הרף איש את רעהו.

ב-1989 פרוסט החזיר לעצמו את התואר כשהשיא היה כאשר הוא התנגש, בכוונה, ברכב של סנה בגרנד פרי ביפן כדי למנוע ממנו ניקוד ולקחת את המרוץ. ההתנגשות הוציאה את שניהם מהמרוץ. שנה אחר כך חזר הכתר לסנה. שהחליט לגמול ליריבו – והתנגש בו בכוונה ביפן כדי "לסגור" חשבון.

הפרשנים ביקרו אותו על ההתנהגות הלא ספורטיבית, אבל האוהדים ברחבי העולם אהבו דווקא את "הדם החם". התואר היה שלו גם בשנה שאחר כך.

סנה היה אובססיבי להשתפר. הוא התאמן שוב ושוב על המסלולים, בדק פניות שיפר מהירויות והציב לעצמו שיאי אקסטרים חדשים בכל פעם. אמרו עליו שהוא שובר גבולות. שאיש לפניו לא לקח סיכונים כמוהו. סנה התייחס להערות האלה כאל מחמאות.

בשנה האחרונה בה נהג עבור מקלארן היו לו הופעות בלתי נשכחות על המסלול.

ב-1992 בגרנד פרי הבלגי שבה סנה את לב הצופים כאשר הנהג הבלגי אריק קומס נפצע ונלכד במכוניתו. כל שאר המתחרים חלפו על פני התאונה במהירות. סנה עצר, רץ לרכב תוך סיכון אישי וסייע לחלץ את הנהג. שנה לאחר מכן חילץ בצורה דומה את אלסנדרו זנרדי האיטלקי.

אלוהים בתור נהג משנה
1994 היתה השנה בה החליט סנה לעבור למתחרה הגדולה – קבוצת וויליאמס. הוא היה אלוף מוערך, נהג בעל ביצועים מרשימים. בנוי היטב, עם מבט כובש בעיניו החומות. סיפרו כי כאשר כינס מסיבות עיתונאים לפני מרוצים – כולם שתו את דבריו בשקיקה ויכולת לשמוע סיכה נופלת בחדר. על השאלות איך הוא מעמיס על עצמו כל כך הרבה בחיים ועל המסלול ענה בחיוך.

המתנגדים של סנה טענו כי הוא שחצן והוא חושב שאלוהים הוא נהג המשנה שלו אולם רוב המומחים הסכימו כי מדובר בגאון נהיגה. מעבר לקצה היכולת של בן אנוש. הוא עצמו הודה פעם כי יש רגעים שהמהירויות שהוא מגיע אליהן מפחידות אותו כי זה מעבר ליכול הריכוז שלו.

חובבי המיסטיקה בטח ימצאו ענין בדברים שאמר סנה בתחילת 1994. "אני רוצה ואוהב חיים מלאי פעילות ואקשן", סיפר סנה, "לא רוצה להיות חולה או פצוע ואם נגזר עליי לעבור תאונה קטלנית – אז שהכל ייגמר בשניה".

הגורל לקח את דבריו של סנה ושיחק איתם משחק אכזרי.

200 קמ"ש לתוך קיר
1 במאי 1994 התקיים המרוץ של סן מרינו. זה היה שבוע מקולל. קודם לכן, בסוף השבוע באימולה, בהקפת אימונים, נפצע הנהג הברזילאי הצעיר, רובנס בריקלו. למחרת נהרג באימון האוסטרי רולנד רצנברגר.

הנהגים באו בטענות למארגנים על ליקויי הבטיחות. סנה התבקש לייצג אותם מול ועדת המשחקים. הטענות נשמעו אך דבר ממשי לא נעשה עד המרוץ. הכסף והחסויות הכרוכים בהמשך המרוץ היו חזקים מכל טענה.

המכוניות התייצבו לזינוק. מיליונים ביציעים ובשידורי הטלוויזיה ראו את המירוץ מתפתח לטרגדיה הגדולה ביותר בהסטוריה. באחד הסיבובים, בהקפה השניה, סנה איבד שליטה האט במקצת ולמרות זאת נכנס בקיר התמיכה במהירות המוערכת ב-200 קמ"ש. הרכב התפרק לגורמים וסנה נהרג. מיכאל שומכר היה המנצח במרוץ והחל קריירת ענק בפני עצמה.

סיבות מותו המדויקות של סנה טושטשו. שמועות אמרו כי חלק ממרכב הרכב התפרק עף באוויר ונחת על תא הנהג. בקסדה שלו היה פעור חור גדול. אחרים טענו כי נפגע בהתנגשות בגזע המח ונפטר בדרך לבית-החולים. אחרים טענו כי סנה לא הוכרז מת מיידית כדי לא להפסיק את המרוץ (הפסד כספי למארגנים..).

הסיבוב האחרון שסנה לקח נקרא טמבורלו – והמסלול שלו שונה לאחר התאונה.

לאחר המרוץ היו מספר ועדות בדיקה וקבוצת וויליאמס אף הועמדה למשפט בגין הריגה אך זוכתה. חלו שינויים בחוקים הקשורים להיגוי, מתלים וצמיגים במרוצים אלה – כאשר נהגי מרוץ רבים היו בדיעה כי קבוצות הפורמולה פשוט לא עמדו בקצב השינויים והדרישות המכניות לגבי מרוצים במהירויות כאלה. עובדה ששילמה את עצמה במספר תאונות גבוה במיוחד בעונת 1994 – עד הטרגדיה של סנה.

סנה התערב מהשמיים
בסאו פאולו התקיימה הלוויה ממלכתית עם למעלה ממיליון משתתפים. בברזיל הוכרזו 3 ימי אבל. חבריו ההמומים ממשפחת פורמולה 1 ליוו אותו בדרכו האחרונה. בין נושאי הארון היה שותפו - יריבו, אלן פרוסט. בדברי ההספד אמרו הדוברים כי סנה היה "אדם יותר גדול מחוץ למכוניות אפילו מאשר בתוכה".

בברזיל יש רבים הבטוחים כי ב-1994 כאשר נבחרת הכדורגל של ברזיל זכתה באליפות העולם – התערב סנה מהשמיים והסיט את כדור הפנדל של באג'יו האיטלקי כדי לקבוע נצחון לברזיל.

החודש במלבורן – ימלאו כמעט 13 שנה לתאונה המחרידה הזו. מאז נקבעו אלופי נהיגה חדשים, היו הרבה דרמות על המסלול ונפתחו אינספור בקבוקי שמפניה – אבל מאז שסנה עזב את המסלול, עוד לא נולד היורש שיקח את הנהיגה והמהירות מעבר לקצה עם כל הסיכונים הכרוכים בכך - כפי שידע לעשות סנה.

הוספת תגובה

טוען תגובות...