הרכש המושלם השאיר את בארסה במקום הראשון

היה זה אחד המשחקים החלשים של ברצלונה העונה, במיוחד מבחינה התקפית. באופן כללי, פברואר הולך קשה יותר לקטלונים אחרי ינואר פורה במיוחד. 0:1 על ראיו וייקאנו בשבוע שעבר היה שברירי והיריבה הצנועה כמעט השוותה בזמן פציעות. אתמול (שבת), באיים הקנאריים מול לאס פלמאס שאוהבת לאתגר את הבלאוגרנה וניצחה אותה בהר היהודים בסיבוב הראשון, התוצאה כלל לא הייתה מובנת מאליה, והצהובים היו יעילים ומאורגנים יותר במחצית הראשונה. אתלטיקו מדריד טיפסה זמנית לפסגה כאשר פירקה ללא תנאי את ולנסיה במסטאייה, ומעידה של בארסה הייתה מאפשרת לה להישאר שם. זה היה השלב בו נכנס לפעולה דני אולמו.

האנזי פליק זרק את הקשר למערכה בהפסקה במקומו של פרמין לופס, שלא מצא את עצמו הפעם לשם שינוי והמהלך הזה הביא את הנקודות. השער של אולמו בדקה ה-62 נוצר מכלום והיה מעשה אמנות. הוא זה שליקט את הכדור במרכז המגרש, בנה את ההתקפה במסירה ללאמין ימאל, ואז מצא את השטח המת ברחבה כדי לקבל את האסיסט. הטעיה קלילה הותירה את הבלם המארח אלכס סוארס חסר אונים, ואולמו שלח מיד את הכדור למשקוף ופנימה, ברגלו השמאלית "החלשה" על הנייר. יאספר סילסן, שהצטיין כאשר לאס פלמאס ניצחה בקטלוניה, אך לא היה צריך לעבוד קשה מדי מול האקסית הפעם, לא יכול היה להושיע.

בסופו של דבר, שער של פראן טורס בזמן פציעות הגדיל את התוצאה ל-0:2 ולכן בפרוטוקול הכיבוש של אולמו אינו מכריע לכאורה, אבל הוא בהחלט היה קריטי. בלעדיו, לא היה לברצלונה סיכוי רב לנצח בהופעה כה אנמית וזו כבר הפעם השנייה העונה בה מציל הקשר את בארסה. בהופעת הבכורה שלו במחזור השני, הוא נכנס במחצית והבקיע את שער הניצחון באצטדיונה של ראיו וייקאנו בדקה ה-82. גם אז, אגב, היה זה ברגל שמאל מבישול של לאמין ימאל והביצוע היה חד, אך קצת פחות יפה מאתמול. אז חגגו כולם את ההחתמה שלו ואת העובדה כי המועדון הצליח לרשום אותו עד סוף 2024. כעת חוגגים בברצלונה את הרישום שלו כנגד הסיכויים עד סוף העונה.

בגדול, ללא קשר לכיבושים ולמשחקים המשובחים, זה מה שיזכרו מהעונה של אולמו. ההחלטה להחתימו מלייפציג תמורת 55 מיליון אירו הייתה מנוגדת להיגיון הניהולי הבסיסי כי לא היה ביכולתו של המועדון לרשום אותו כראוי בהתאם לתקנות הליגה. בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שכבר היו בסגל שחקנים בכל העמדות בהן מסוגל לתפקד אולמו, היה זה מהלך חסר אחריות באופן קיצוני. סוכניו של הכוכב הבינו זאת היטב מראש וכללו בחוזהו סעיף המאפשר לו להשתחרר במידה ויצוצו קשיים מסוג זה. לפיכך, עמדה לרשותו של אולמו האפשרות לעזוב, אבל הוא בחר לא להשתמש בה. הנאמנות הזו רק קירבה אותו עוד יותר ללבבות האוהדים.

כי הוא הבן הגולה שבחר במסלול ממש לא שגרתי. בגיל 16 הוא נטש את לה מאסיה לטובת האקדמיה של דינמו זאגרב כי האמין שזו הדרך שתביא אותו לפסגה. היו שהגדירו זאת כהימור הזוי ואין לדעת כיצד הייתה מתפתחת הקריירה שלו לו היה נשאר בקטלוניה, אבל בשורה התחתונה ברור שהצעד היה מחושב היטב והוכיח את עצמו. אולמו הגיע לנבחרות הצעירות של ספרד גם מקרואטיה, שיחק במדי דינמו בליגת האלופות, ואז עבר ללייפציג וביסס את עצמו כשחקן משמעותי בבונדסליגה למרות הפציעות הרבות. ואז, את החזרה הביתה, הוא עשה בדיוק בעיתוי הבעייתי מבחינה תקציבית, אך הפעם הוא הלך בעקבות הלב. זו גם הסיבה לכך שלא הייתה לו כוונה לברוח בשום מצב. הוא רואה את עצמו חלק אינטגרלי מברצלונה.

בחר להישאר. דני אולמו מנשק את הסמל (רויטרס)

והוא ווינר. זה הוכח היטב ביורו 2024 אליו הגיע אולמו על תקן מחליף והפך לשחקן מפתח בשלבי הנוקאאוט בעקבות הפציעה של פדרי. בהיעדרו של הפליימייקר הטבעי, הוא לקח את המשימה על עצמו, גם אם בסגנון אחר לגמרי. כי את התפקיד האופטימלי של אולמו לא ניתן להגדיר. הוא מסוגל לשחק במרכז המגרש, מאחורי החלוץ או בשני האגפים, אבל אוהב במיוחד חופש מוחלט שמאפשר לו לנוע לרוחב ולעומק ולחפש את השטחים הפנויים. הוא חי במרווחים בין שחקני היריב בזכות ראיית המשחק המשובחת שלו. הוא יודע לקבל את הכדור ללא הפרעה ולהעביר אותו הלאה לרגל של שחקן קבוצתו – או לעתים גם לבעוט לשער.

כך היה כאשר הוא הפציץ מול גרמניה ברבע גמר אליפות אירופה מבישול של לאמין ימאל. כך היה כאשר הבקיע את שער הניצחון של צרפת בחצי הגמר, במיומנות טכנית ברמה העולמית הגבוהה ביותר שגרמה לאורליאן טשואמני להיראות מגוחך למדי. ברצלונה הייתה שמחה להחתים בקיץ את ניקו וויליאמס, אבל אולמו היווה אופציה הרבה יותר ריאלית, ורב גוניותו מהווה נכס משמעותי. בסופו של דבר, ראפיניה הוכיח את עצמו מעל ומעבר באגף השמאלי, וזה לא היה קורה לו כוכב אתלטיק בילבאו היה חותם במקומו. לעומת זאת, אולמו לא מאיים ספציפית על אף אחד, ויכול להשתלב במקום כל אחד. אם צריך, הוא ישחק אפילו במקום רוברט לבנדובסקי על תקן תשע מדומה.

לא מאיים על אף אחד. אולמו עם חבריו לברצלונה (La Liga)

במצבה של ברצלונה היה עדיף להקפיד על ניהול תקין ולא להחתים אף אחד, אבל אם כבר – אולמו הוא באמת שחקן החיזוק המושלם. גם כי הוא מבליג בשקט מופתי לאור כל הקשיים ברישומו, גם כי הוא לא דורש להיות שחקן הרכב, גם כי הוא השתלב נפלא בחדר ההלבשה והפך לאחד השחקנים האהובים, וגם כי הוא מוכן להיכנס ולתרום בכל רגע נתון – בתנאי שהוא בריא, כמובן.

סוגיית הכשירות מהווה נקודת חולשה מבחינתו, כי אולמו נוטה להיפצע יותר מדי לאורך הקריירה. מאז הגיע לברצלונה, הוא סבל ממתיחות שרירים פעמיים, ושב רק לאחרונה לאימונים מלאים. בקטלוניה דווח כי הצוות הרפואי ערך בדיקות מקיפות והגה תוכנית שתעזור לו להשתקם בהדרגה ובזהירות במטרה למנוע פציעות חדשות. פליק סיפר כי הקשר ישולב בהדרגה, וזו אחת הסיבות לכך שהוא היה מחוץ להרכב אתמול. בקבוצה האמינו שהוא זמין ללא יותר מ-45 דקות בשלב זה. בשורה התחתונה, זה בהחלט הספיק כדי להביא את הניצחון המיוחל על לאס פלמאס.

יחזור להרכב בקביעות? דני אולמו עם האנזי פליק (רויטרס)

זה גם הספיק כדי להיבחר לאיש המשחק, ובראיון אחרי שריקת הסיום שמע אולמו כי יהיה לפליק קשה להשאיר אותו על הספסל בהמשך. "אני יודע ואני רק הולך להמשיך לעבוד קשה", הוא השיב. זו הגישה שגורמת לאוהדים אושר טהור. מעניין מה אולמו מכין להם במשחקים הבאים, מול אתלטיקו בגביע המלך, נגד ריאל סוסיאדד בליגה ומול בנפיקה בליגת האלופות.