אמבפה כיכב וגרם למנצ'סטר סיטי להניף דגל לבן

תפיסה בוטה במיוחד של שחקן יריב שבורח ממך נכנסת מיד לפנתיאון, ובהתאם לתוצאה יש לכך שתי פרשנויות הפוכות. אם הקבוצה של העבריין מנצחת בסופו של דבר, היא מהווה סמל לנחישות וערמומיות – דוגמה קלאסית לכך התפיסה המיתולוגית של ג'ורגי'ו קייליני את בוקאיו סאקה בגמר יורו 2020. הקפטן האיטלקי לא סתם עצר התקפה מסוכנת של אנגליה אלא גם העביר לחבריו מסר ברור – לא ניתן להם לעבור!

לעומת זאת, כאשר הקבוצה של העבריין מובסת, התפיסה מרגישה כמו הודאה בכישלון, כמו הבעת הייאוש האולטימטיבי. בהקשר זה, קל להיזכר בדרך בה ניסה ולא הצליח ג'רארד פיקה לתפוס בחולצתו של קיליאן אמבפה בשמינית גמר ליגת האלופות בדיוק לפני 4 שנים, באמצע פברואר 2021. הניסיון האומלל הזה תורגם תוך דקות לאינספור ממים משעשעים ברשתות החברתיות. לדעת רבים, היה זה משחקו הטוב ביותר של החלוץ הצרפתי בקריירה. הוא באמת היה בלתי ניתן לעצירה בקאמפ נואו באותו ערב, וסיים עם שלושער אדיר ב-1:4 על החבורה של ליאו מסי, אנטואן גריזמן ואוסמן דמבלה. 

התפיסה אתמול (שלישי), כאשר ריאל מדריד לא הותירה סיכוי קלוש למנצ'סטר סיטי במשחק הגומלין בפלייאוף בצ'מפיונס ליג, לא הייתה נגדו. בתחילת המחצית השנייה, אחז ניקו גונסאלס באופן ביזארי ביותר במכנסיו של ויניסיוס, וכמעט הוריד אותם מהברזילאי תוך שהוא מוודא כי השופט ישלוף לו את הכרטיס הצהוב. הקיצוני השמאלי אכן היה זריז כהרגלו ותסכל את שחקני היריב, אבל ה’שואו’ לא היה שלו. אמבפה היה הגיבור הגדול עם שלושער פנומנלי נוסף, וגם ההצגה הזו היא מועמדת ראויה לתואר המשחק הטוב ביותר בקריירה שלו עד כה. לא קל לבחור כאן.

פיקה מנסה לעצור את אמבפה (רויטרס)

אמנם זה לא היה מול בארסה הפעם, וזה קצת חבל מבחינתו. אז, כאשר רמס את הבלאוגרנה, חיזק מאוד אמבפה את הכמיהה של אוהדי ריאל לראות אותו לובש את החולצה הלבנה, וזה הרגיש כמו חזרה גנרלית לקלאסיקו. בפועל, הסאגה המייגעת התארכה, הוא נשאר אצל הקטארים בסן ז'רמן הרבה יותר מדי זמן, ובואו בקיץ האחרון כבר לא גרם להתלהבות בלתי מרוסנת – אולי אפילו להיפך. מאז, שתי הופעותיו בקלאסיקו האמיתי הסתיימו בתבוסות. 

ב-4:0 בליגה בסנטיאגו ברנבאו באוקטובר הוא נתפס בנבדל פעם אחר פעם, במה שהפך לבדיחה. ב-5:2 בסופרקופה על אדמת סעודיה בינואר הוא כבש שער מהיר וסיפק משחק אישי נהדר, אבל הקבוצה הושפלה בכל זאת. החגיגה הפרטית שלו במשחק הגדול של ספרד עדיין לא הגיעה, ואין לדעת מתי זה יקרה אם בכלל. מה שכן, המומנטום שנוצר מבחינתו לפני קצת יותר מחודש רק הלך והתעצם. 14 כיבושים יש לו ב-11 המשחקים האחרונים, ואתמול היה זה השיא על הבמה הגדולה. היה זה משחק נוקאאוט ראשון עבורו בצ'מפיונס ליג במצברה הביתי של ריאל, והוא סיפק את הסחורה – ועוד איך.

קיליאן אמבפה מודה לברנבאו (רויטרס)

זו לא הייתה בארסה, אבל מנצ'סטר סיטי היא הדבר הכי קרוב אליה מבחינת ריאל. זה נכון מבחינה סגנונית, כי פפ גווארדיולה מיישם בקבוצתו את המודל שמזוהה איתו מאז ימיו בקאמפ נואו, וגם ההנהלה שלו קטלונית. זה נכון גם מבחינת היריבות. בשנים האחרונות, הפכו התכולים ל"אויב מספר אחת" של הלבנים בזירה האירופית. הן נפגשו זו מול זו בשלושת העונות הקודמות, ופעמיים הצליחה ריאל להדיח את סיטי בדרך להנפת הגביע. היא עשתה את זה ללא אמבפה, והחשש האישי הגדול עבורו הוא כי תודח דווקא איתו, ועוד בעונת המשבר הכי קשה בקדנציה של פפ באנגליה. אז הוא עשה את המקסימום כדי שזה לא יקרה, ולקח את המשחק הספציפי הזה על כתפיו. כל ריאל תפקדה היטב, אך לא היה ספק מי הכוכב המרכזי שזוהר חזק מכולם. היה זה מפגן כוח מכונן שייזכר עוד זמן רב.

והרי כל השערים היו נאים ביותר ושונים זה מזה. תחילה ניצל אמבפה עמידה לקויה של שני הבלמים ויציאה מגוחכת של השוער אדרסון כדי להקפיץ פנימה בנגיעה אחת כדור ארוך מושלם ששלח לעברו ראול אסנסיו. הבלם הצעיר, אשר בטחונו העצמי התחזק מאוד בזכות אנטוניו רודיגר שחזר לכשירות והנהיג את העורף, סיפק משחק יוצא מהכלל, והבישול הזה לבדו צריך לגרום למניותיו בתוך המועדון לעלות. לאחר מכן, סיים הצרפתי מהלך קבוצתי משולב נהדר עם הטעיה על חשבונו של יושקו גברדיול, שלא ישכח את הרגע הזה. ואז הגיע המסמר השלישי בבעיטה ממרחק, בעוד כל שחקני סיטי צפופים ברחבה ובוהים בו. 

קיליאן אמבפה מסמן שלושער (רויטרס)

זה היה הביצוע הקל ביותר, כי אף אחד לא הפריע לאמבפה – תעודת עניות לאימפריה המרוסקת של פפ, שספגה העונה חמישייה מארסנל ורביעיות נגד ספורטינג ליסבון, טוטנהאם ופאריס סן ז'רמן. ההתרסקות לא נעצרת, אלא דווקא מתעצמת, וגם ה-0:4 על ניוקאסל בשבת לא בדיוק עזר. גם גווארדיולה לא האמין בחניכיו. הוא נוטה לחיות את המשחק יותר מדי ואף לשרוט את עצמו כשהדברים לא מסתדרים, אבל אתמול הוא שידר אדישות, ואולי אפילו אפתיה. ההרכב שלו היה אומלל מלכתחילה, והוא לא הראה כל כוונה לשנות משהו תוך כדי תנועה. הדגל הלבן הונף כבר כאשר הכדור הראשון של אמבפה נשק לרשת.

ארלינג הולאנד לא שיחק כי הרגיש כאבים כאשר עלה במדרגות, לטענת מאמנו. קווין דה בריינה הושאר על הספסל גם בלי מדרגות – החלטה אבסורדית במשחק מסוג זה. הבלם החדש עבדוקודיר חוסאנוב אייש את עמדת המגן הימני, בה שיחק בפעם האחרונה באקדמיה של בודיודקור באוזבקיסטן. הוא עשה את המקסימום מבחינת המוטיבציה, אבל איך אפשר לזרוק שחקן חסר ניסיון בן 20 להופעת הבכורה בליגת האלופות בעמדה לא מוכרת מול ויניסיוס? 

ויניסיוס וג'וד בלינגהאם חוגגים עם קיליאן אמבפה (רויטרס)

ניקו גונסאלס ייזכר בגלל תפיסת המכנסיים יותר מאשר בזכות השער המצמק חסר הערך שהבקיע בזמן פציעות. עד לפני מספר שבועות לא היו לו שערים כלל במסגרת האירופית, ועכשיו יש שניים – לזכות פורטו מול מכבי תל אביב, וגם אתמול. הכיבוש מול הצהובים היה חשוב יותר, ועם כל הכבוד לפוטנציאל, הרעיון לשבץ אותו ב"תפקיד רודרי" מגוחך. עומאר מארמוש השתדל מאוד, והשלישייה לרשת ניוקאסל בהחלט תרמה למצב רוחו, אבל הקבוצה עדיין ממש לא יודעת לנצל את נקודות החוזק של המצרי. הוא זקוק לשטחים פתוחים, אך במקום זאת קיבל כדורים בתוך הצפיפות והלך לאיבוד. לפחות יש עכשיו שחקן שמתמחה בכדורים הנייחים, אבל גם זה לא הועיל אתמול.

בהיעדרו של דה בריינה, לא הפגינו פיל פודן, אילקאי גונדואן וברנרדו סילבה יצירתיות מינימלית. זה היה מחריד ברמה כמעט חסרת תקדים, ללא איומים כלל עד שהתוצאה כבר הייתה 0:3 לזכות ריאל. למנצ'סטר סיטי היה ניסיון בעיטה אחד במחצית הראשונה, וגם הוא נחסם. הבעיטה הראשונה שלה למסגרת של טיבו קורטואה נרשמה בדקה ה-75. היה זה מופע חריג של חוסר אונים, וחלק מהשחקנים (לא כולם) אף שידרו חוסר אכפתיות. זו תחושה של סוף עידן מבחינתם. הם כבר לא ממש רוצים להיות שם.

פפ גווארדיולה מברך את קיליאן אמבפה (רויטרס)

התוצאה הסופית שנרשמה בפרוטוקול היא 1:3, אבל מעשית זה הרגיש כמו 0:5 או 0:6 קליל. אלה שציפו לדרמה התאכזבו. אלה שהמתינו למופע של אמבפה קיבלו אותו בגדול. כעת עוברת מנצ'סטר סיטי למשחק מול ליברפול ביום ראשון, ואילו ריאל מחכה להגרלת שמינית הגמר, שם תקבל את אתלטיקו או את לברקוזן של צ'אבי אלונסו – היורש המיועד של קרלו אנצ'לוטי. הקרבות מול צ'ולו סימאונה תמיד מותחים, אבל זה כבר קצת שחוק, והאופציה השנייה מרעננת ועדיפה בהחלט מבחינת הצופה הנייטרלי. בכל מקרה, שתיהן יהוו אתגר גדול הרבה יותר מאשר אלופת אנגליה היוצאת בגרסתה הנוכחית.