אין תירוץ להתנהלות ביזארית כזו בעידן ה-VAR

זה היה ערב נפלא של דרמות בליגת האלופות. הן התחילו בדקה הראשונה של המשחק המוקדם והסתיימו בזמן הפציעות של המשחק המאוחר. על הנייר, לא היה שם אף מפגש אליו המתינו כולם בשקיקה עם כותרת גדולה מראש, כמו ריאל מדריד נגד מנצ'סטר סיטי, אבל פעמים רבות דווקא מפגשים "מתוקשרים" פחות מספקים את הסחורה – ועוד איך.

כאשר סנטיאגו חימנס העלה את מילאן ליתרון בנגיעה הראשונה בכדור, החבורה באדום-שחור הרגישה על הסוס. הסקורר המקסיקני כבר עשה היסטוריה כאשר הפך לראשון אי פעם שהבקיע נגד האקסית לזכותה כבר הרשית באותה עונה במפעל. ולא סתם הרשית – הוא הפציץ חמש פעמים בשלב הליגה, והיה אחד האחראים הבכירים לכך שהקבוצה מרוטרדאם המשיכה הלאה. רק בינואר הוא כבש פעמיים ב-0:3 המכונן על באיירן מינכן, ובשבוע שעבר הריעו לו אוהדיו לשעבר באצטדיון דה קיפ כאשר ערך דווקא שם את הופעת הבכורה בהרכב במדים החדשים.

החלום היה להבקיע כבר אז, אבל מילאן הפסידה 1:0. מובן שגם הכיבוש הביתי היה מרגש עבור חימנס והוא היה צפוי להפוך לגיבור הגדול של הערב, אבל התסריט היה שונה ב-180 מעלות ודווקא יורשו היה האיש שהכריע את ההתמודדות. מעטים שמו לב כאשר חוליאן קראנסה חתם בפיינורד בהעברה חופשית בתום חוזהו בפילדלפיה יוניון, שם תפס את מקומו תאי בריבו. לו היה נותר חימנס ברוטרדאם עד סוף העונה, היה ממשיך הארגנטיני לחמם את הספסל, אבל המכירה למילאן פינתה עבורו את הבמה. אתמול הוא היה חולה ולכן לא פתח, אבל הבטיח למאמן שיהיה מסוגל להיות על הדשא כחצי שעה. ההימור הזה השתלם וקראנסה נגח פנימה את שער השוויון, קבע 1:1 והעיף את חימנס.

קראנסה כובש (רויטרס)

זה קרה, בין היתר, כי תיאו הרננדס הורחק בפתיחת המחצית השנייה בגין אחת הפעולות המטופשות ביותר שניתן לדמיין. נפילה תיאטרלית ברחבה גררה כרטיס צהוב שני מוצדק למגן הצרפתי ואין תירוץ הגיוני להתנהלותו הביזארית בעידן ה-VAR, צלילות בוטות לא יכולות להניב פנדל בשום פנים ואופן כי השופטים מול המסך יבחינו ברמאות ללא בעיות. יש כאלה שמחפשים מגע ונתקלים בכוונה ברגלו של שחקן הגנה, וזה כבר סיפור מורכב, אבל קריסה ללא מגע כלל יכולה להניב רק אזהרה. כשאתה סוחב כרטיס צהוב במשחק גומלין צמוד בליגת האלופות, מעשה מסוג זה הוא פשע לכל דבר נגד קבוצתך. יש להניח שאחרים ילמדו מהמקרה, והתופעה הזו – שפחתה באופן משמעותי מאוד – תיעלם לחלוטין.

אגב, מעניין להזכיר כי שחקני הגנה רבים עדיין מרימים את היד כאשר הם סבורים שחלוץ היריבה נמצא בנבדל, כדי לסמן לקוון להרים את הדגל. פעם הייתה לכך השפעה פסיכולוגית, אבל בעידן ה-VAR זו פעולה חסרת משמעות כלשהי. אם הכדור ילך לרשת בסופו של המהלך, השופטים מול המסך יבחנו תמיד, יציירו את הקווים האהובים שלהם ויאתרו כל נבדל של מילימטרים. אין שום סיבה לסמן לקוונים, כי סימון הדגל שלהם פשוט חסר משמעות בימינו, בעוד הרמת הידיים גורמת לשחקני ההגנה לאבד ריכוז ולא להשתתף במשחק עצמו. פעמים רבות, הם ממשיכים להחזיק את היד למעלה ולהסתכל על הקוון בעיניים עצובות, רק כדי לראות שקבוצתם ספגה ולגלות שלא היה שום נבדל. ה-VAR שינה את הכדורגל והשחקנים צריכים להסתגל אליו.

מרצ'ינאק שולף אדום להרננדס (רויטרס)

אז קראנסה הבקיע שער מכונן ואחריו הגיע תורו של עוד חלוץ אלמוני למדי להדהים במשחק חוץ. היה זה ניקולס קון שניצל רצף טעויות מגוחכות בהגנת באיירן מינכן כדי להעלות את סלטיק ליתרון 0:1 סנסציוני ולהשוות את התוצאה בסיכום שני המשחקים. מעטים באליאנץ ארנה בכלל ידעו כי מדובר באקס באיירן – בתחילת העשור בילה קון שנה וחצי בקבוצת המילואים של המועדון, וגם אז ישב בעיקר על הספסל. המעבר לסלטיק לפני שנה איפשר לו לפרוח ולשחק בליגת האלופות, ואת השערים הראשונים במפעל הוא הבקיע ב-1:3 על לייפציג – הישג משעשע מאוד כי קון גדל באקדמיה שלה. לפיכך, כבש הגרמני בצ'מפיונס ליג רק נגד האקסיות הגרמניות שלו והגשים חלום אישי כאשר הכניע את מנואל נוייר שכמעט גרר את המפגש להארכה.

חובבי הכדורגל הנייטרלים בוודאי לא היו מתנגדים כאן לדו קרב פנדלים, כי היה זה מאבק בין שני שוערים אגדיים בני 38. קספר שמייכל תפס ערב ענק בין הקורות לעיניו של אבא פטר ביציע ועצר כל מה שהבווארים הצליחו לשלוח לכיוונו. הוא אפילו עצר את הנגיחה של לאון גורצקה עמוק בזמן פציעות, אבל אלפונסו דייויס הצליח איכשהו לדחוק את הריבאונד פנימה, להעלות את הפייבוריטית לשמינית הגמר ולגרום לשברון לב לאוהדי סלטיק ביציע. בהתחשב בתוכן השלטים שהניפו האולטראס מגלאזגו בשני המפגשים, הדחה כואבת בהחלט הגיעה להם.

אלפונסו דייויס בטירוף אחרי השער (רויטרס)

אז שמייכל ירד מנוצח, אבל שוער ותיק אחר שכיכב בזמנו בפרמייר ליג חגג ניצחון מפואר כנגד כל הסיכויים. סימון מיניולה, אוטוטו בן 37, סוגר כבר עונה שישית בברוז' מאז עבר לשורותיה מאנפילד, והוא רק הולך ומשתבח. הוא הפגין העונה משחקים גדולים בשלב הליגה ואת ההופעה הטובה ביותר עד כה שמר לאתמול, עם רצף הצלות מטריפות באצטדיונה של אטאלנטה. הוא אפילו הדף פנדל של אדמולה לוקמן ובמרסיסייד ראו בכך היבט משעשע – הנה לכם אקס ליברפול מנצח אקס אברטון.

מיניולה לא רק עושה עבודה גדולה בשער, אלא מחנך את הדור הצעיר, ויש בברוז' כישרונות נהדרים. שאמס טלבי שהפציץ אתמול צמד, הוא כוכב עולה בן 19 עליו נשמע רבות בקרוב. כריסטוס צוליס הוא קיצוני שמאלי אדיר ודי מדהים לחשוב שהוא נחשב לפלופ בנוריץ' סיטי. היווני היה מעורב אתמול בשער השני, ואז בישל את השלישי לפראן ז'וטגלה, אקס ברצלונה שמצא בית בבלגיה, וברוז' עלתה ל-0:3 מופלא במחצית הראשונה בדרך לניצחון 1:3 שנכנס מיד לפנתיאון. זו שלישייה קדמית יוצאת מהכלל והיא צפויה לעשות צרות גם ליריבה בשמינית הגמר. תהיה זו אסטון וילה או ליל, ולכן ברוז' בהחלט רשאית לחלום גם על המקום ברבע הגמר.

ז'וטגלה חוגג אחרי השער (רויטרס)

ואם זה לא מספיק, היה גם המותחן בין בנפיקה למונאקו. העסק נגמר בסופו של דבר בתיקו 3:3, וזה לא מפתיע בהתחשב בסגנון ההתקפי המובהק של הצרפתים ובתוצאות שהשיגו עד כה הפורטוגלים. למעשה, שתי הקבוצות כבר נפגשו בשלב הליגה, אז ניצחה בנפיקה 2:3 בנסיכות. הנשרים גם חגגו 0:4 על אתלטיקו מדריד והיו שותפים לדרמה המרתקת בהפסד המפורסם 5:4 לברצלונה בינואר. לכן דווקא העובדה כי המשחק הראשון בשבוע שעבר הניב רק 0:1 לבנפיקה הייתה קצת מוזרה, ואתמול התקבל הפיצוי על כך.

כדאי לשים את הזרקור גם על אלברו פרננדס קרראס, המגן השמאלי שבישל את השער המכריע של אורקון קוקצ'ו במסירה מושלמת ושלח את בנפיקה לשמינית הגמר. מדובר בבוגר האקדמיה של ריאל מדריד, לה חסר כיום מגן שמאלי עם איכויות התקפיות, שעבר בגיל 17 לאקדמיה של מנצ'סטר יונייטד, אשר גם לה חסר שחקן אגף טבעי באגף השמאלי שיתאים למערך של רובן אמורים. השדים האדומים החתימו בחלון ההעברות את פטריק דורגו חסר הנסיון תמורת 40 מיליון אירו, בעוד את קרראס הם מכרו לבנפיקה בקיץ האחרון תמורת שישה מיליון.

שחקני בנפיקה חוגגים (רויטרס)

ניתן לומר כי הנשרים הרוויחו שחקן עם פוטנציאל עצום, אותו מתחיל הספרדי לממש העונה. בגיל 21, השמיים הם הגבול עבורו ויש להניח כי בנפיקה תעשה עליו קופה נאה בהמשך הדרך. מניותיו יעלו עוד יותר אם יצטיין בשמינית הגמר, שם יתמודד מול ברצלונה (כלומר, היריבה של ריאל) או נגד ליברפול (כלומר, היריבה של מנצ'סטר יונייטד). כל הגרלה תניב כאן סיפור פיקנטי.