חגיגות המאה: התקפת בארסה תספיק לאליפות?

ז'וזה מוריניו ציין אתמול (ראשון) יום הולדת וקבוצותיו לשעבר העניקו לו מתנות לפי יכולתן. פורטו שנמצאת בבלגן בלתי נסבל לקראת המפגש מול מכבי תל אביב ביום חמישי, בקושי חילצה תיקו ביתי מול סנטה קלרה עם מאמן זמני. אינטר פירקה 0:4 את לצ'ה. רומא חזרה מפיגור וניצחה את אודינזה. טוטנהאם הפסידה בבית ללסטר. טוב, מה חדש? מנצ'סטר יונייטד גברה 0:1 על פולהאם משער מקרי במשחק משמים, שהיה דווקא מתנה לרובן אמורים אשר חוגג היום 40. הוא היה זקוק לנקודות האלה. ואת התוצאה הגדולה ביותר סיפקה האקסית הכי מיוחדת. ברצלונה – זו שבה הכל התחיל, זו שמוריניו כה השתוקק לאמן, אך מעולם לא הגשים את החלום – הביסה את ולנסיה 1:7 כדי לסגור את הערב המיוחד של המיוחד.

מוריניו לא ישכח את עונת 1996/97 שלו בבירת קטלוניה. הוא הגיע לשם עם בובי רובסון על תקן מתורגמן, אך השתדרג מיידית לסוג של עוזר והיה דומיננטי מאוד באימונים ובתכנון המשחקים. הוא היה שותף מלא לעונה קסומה ומרתקת, שהניבה זכיות בגביע הספרדי, בסופרקופה ובגביע המחזיקות. בליגה הספרדית עצמה כבשה בארסה, עם רונאלדו הברזילאי במלוא הדרו, 102 שערים. זה לא היה דבר של מה בכך לחצות את רף המאה. ואמנם זה קרה בעונה של 42 משחקים כי היו אז בליגה 22 קבוצות, אבל זה לא פגע בעוצמת ההישג. כן פגעה בו מאוד העובדה כי ברצלונה לא זכתה באליפות. ריאל מדריד, שהבקיע רק 85 פעמים, הקדימה אותה בשתי נקודות, וכך הסתיימה דרכו של רובסון האהוב בקאמפ נואו.

זו רק תזכורת קטנה לכך שממש לא תמיד הקבוצה המלהיבה ביותר עם ההתקפה האיכותית והפוריה ביותר מסיימת בפסגה. מוריניו עצמו, אגב, חווה זאת פעם נוספת בעונתו הראשונה בריאל מדריד, כאשר הלבנים הבקיעו 102 שערים (כן, בדיוק אותו מספר), אבל בארסה הוכתרה לאלופה ביתרון ארבע נקודות. היא כבשה 95 פעמים "בלבד", אבל חמש מהן היו במאניטה המפורסמת בקלאסיקו ב-29 בנובמבר 2010 – הערב שהגדיר במידה משמעותית את הקריירה של הפורטוגלי וגרם לשינוי קיצוני מאוד בהתנהגותו ובתדמיתו.

ברצלונה כבר חגגה לא מכבר מאניטה נוספת בקלאסיקו, עם 2:5 חלומי על ריאל בגמר הסופרקופה. אחר כך הגיעה החמישייה מול בטיס בגביע. ביום שלישי האחרון חזינו בחמישייה שלישית החודש, ב-4:5 הזוי וביזארי על בנפיקה בליגת האלופות (תגידו שלום לאקסית נוספת של מוריניו). כעת הגיע גם תורה של השביעייה. בסך הכל, כבשה בארסה 29 שערים בינואר, והתייצבה אתמול על 100 שערים בדיוק מתחילת העונה בכל המסגרות. האנזי פליק השלים את המאזן הזה ב-32 משחקים בלבד. רק פעם אחת בכל תולדות המועדון היה מאמן שעשה זאת מהר יותר בפתיחת העונה – הקבוצה של הלניו הררה המיתולוגי הבקיעה 100 שערים ב-31 המשחקים הראשונים שלו בעונת 1958/59. אבל זה היה בעידן אחר לחלוטין, עוד לפני שמוריניו בכלל נולד.

אז ינואר היה פנומנלי עבור הבלאוגרנה, והקבוצה התאוששה בגדול מהמשבר שחוותה בנובמבר ובדצמבר הקודרים. 2025 מאירה לפנים לקטלונים בינתיים והתנופה רק הולכת ומתעצמת, אבל הנה לכם הפרדוקס. למרות הכל, הפיגור מריאל בצמרת הטבלה דווקא גדל. המובילה ניצחה בכל שלושת משחקי הליגה בינואר, כולל ההשלמה מול ולנסיה בתחילתו. לעומת זאת, בארסה פישלה בשבוע שעבר מול ההגנה הקשוחה של חטאפה והסתפקה בתיקו 1:1 (לפחות היא כבשה שם לראשונה מאז 2019, אבל זה לא עזר). וכך, למרות התוצאה הגדולה אתמול, עומד הפער מריאל על שבע נקודות שמנות, וגם אתלטיקו מדריד במקום השני עם שלוש נקודות יותר מברצלונה למרות התיקו מול ויאריאל שלשום.

ההקבלה לעונה של רובסון בולטת בהחלט כאן. אין ספק שברצלונה היא הקבוצה הכיפית ביותר לצפייה בספרד, אבל מתברר שהיא גם פחות יציבה. את הבעיה הזו היא תצטרך לתקן על מנת לנסות להשיג את שתי הנציגות של מדריד, ופברואר יהיה קריטי בהקשר זה. לוח המשחקים יהה נוח – אלאבס, סביליה, ראיו וייקאנו ולאס פלמאס בארבעת המחזורים הקרובים. אלה לא קבוצות צמרת והן גם לא עקשניות כמו חטאפה. במקביל, יתקיים בעוד שבועיים הדרבי בין ריאל לאתלטיקו והוא עשוי להעניק חדשות טובות לבארסה, אבל רק אם היא תדע להמשיך לכבוש יותר מהיריבות בכל משחק. זו סוגיית המפתח כאן, כי גם אחרי אתמול ברור שאי אפשר לסמוך על העורף, אלא רק על התקפה.

קו ההגנה הגבוה של פליק לוכד את החלוצים בנבדל, אך גם מעניק להם שטחים נרחבים מאוד אם הוא לא עובד – וזה הופך לשגרה. אתמול נשרק לחובת בארסה פנדל במחצית הראשונה מסיבה זו בדיוק, ורק במזל הוא בוטל בגלל עבירה קודמת על ז'ול קונדה. גם אחרי ההפסקה ההגנה הייתה חדירה למדי ולא הצליחה לשמור על רשת נקייה. אלא שבערב ספציפי זה, המחדלים האלה לא היו חשובים כלל וכלל. כאשר הקבוצה מובילה 0:4 בדקה ה-24, לאף אחד לא אכפת כיצד מתפקדים הבלמים שלה.

כמה אפשר לחגוג? השביעי של ברצלונה (La Liga)

מול יריבות נחותות, זו אמורה להיות המטרה – להבקיע כמה שיותר, מהר ככל הניתן. המפגש מול העטלפים הוכיח שזה אפשרי גם בהרכב לא אופטימלי על הנייר. פליק עלה אתמול ללא פדרי הפצוע, והעניק מנוחה על הספסל לרוברט לבנדובסקי ולגאבי. אי אפשר לומר שחסרונם לא הורגש כי הסגנון היה קצת שונה, אבל הוא לא פגע ביעילות. למעשה, יש מקום לטענה כי בארסה הייתה גמישה יותר ללא הפולני במרכז הרחבה. אמנם אי אפשר לסמוך על פראן טורס באופן קבוע, אבל משחקו מול האקסית בה גדל היה טוב אתמול, והוא הבקיע את שערו השביעי בכל המסגרות.

חשוב מכך, קיבלה ברצלונה תפוקה מעולה משני הקשרים שלא מרבים לפתוח בהרכב. פרנקי דה יונג הוגדר כשחקן מיותר למדי בשכר מופרז, מיעט לשחק אחרי שהתאושש מפציעה, וספג ביקורת נוקבת על יכולת חלשה. לשפל הוא הגיע כאשר נכנס כמחליף בחצי גמר הסופרקופה מול בילבאו, איבד כדור בשלומיאליות והתנהל באדישות כאשר הבאסקים הבקיעו – למזלו, השער נפסל, אבל זה כבר סיפור אחר. אז אתמול, אחרי משחק ליגה שני בלבד בהרכב, זכה ההולנדי לתשואות מהאוהדים כאשר הוחלף. הוא לא רק הבקיע את השער הראשון כבר בפתיחה, אלא העניק משחק משובח עם אלגנטיות ומחוייבות שהיו כה חסרות לאחרונה. אם ימשיך כך, זו בשורה נהדרת לקראת החודשים הקרובים.

ימשיך ביכולת? פרנקי דה יונג (רויטרס)

התרומה של דה יונג מתגמדת אל מול המשחק המשובח של פרמין לופס. שני שערים ושני בישולים במשחק אחד זה לא משהו שקורה כל שבוע, וגם לא בכל שנה. האחרון שעשה זאת במדי בארסה במשחק ליגה היה ליאו מסי מול ויאדוליד אי שם ב-2019. פרמין הוא שחקן רב גוני שניחן בתנועה חכמה ללא כדור וראיית משחק שמאפשרת לו להיכנס גם לנעליים של פדרי. מאידך, פדרי מקבל באופן טבעי עדיפות כשהוא כשיר, ולפליק לא קל להכניס להרכב את פרמין. יהיה חבל לאבד את המומנטום שלו במחזורים הבאים, ואולי אפשר אפילו לשקול לשלב אותו לעתים כחלוץ מרכזי מדומה.

כך או כל, ברצלונה חוגגת 100 שערים בכל המסגרות, ועד לסיום העונה היא עשויה להגיע ל-100 שערי ליגה ללא בעיות מיוחדות. האם זה יספיק לאליפות? זו כבר שאלה מורכבת הרבה יותר.