התקפה ומברשת שיניים: הכירו את בודו גלימט

אף קבוצה לא אוהבת להתארח באצטדיון אספמירה בבודו, אליו תגיע מכבי תל אביב הערב (חמישי, 19:45) במסגרת הליגה האירופית. בודו גלימט ניצחה בו ב-24 מתוך 30 המשחקים האחרונים במסגרות בינלאומית. רומא של ז'וזה מוריניו הובסה שם 6:1 בשלב הבתים בעונת 2021/22, והפסידה במהלך אותה עונה שוב ברבע הגמר – הישג השיא של המועדון הנורבגי עד כה, אז היא העיפה מדרכה את סלטיק ואת אלקמאר. אייאקס כמעט הודחה שם בעונה שעברה בקונפרנס ליג, כאשר העונה פירקה בודו גלימט את פורטו 2:3 בתצוגת כדורגל מרגשת, וגברה גם על בשיקטאש. זו קבוצה שהולכת על התקפה מול כל יריבה ושואפת להבקיע כמה שיותר, והנורבגים אוהבים את זה מאוד.

פעם, כאשר רוזנבורג העפילה לשלב הבתים בליגת האלופות באופן קבוע, היא הייתה גאוות האומה. היום זה מעמדה של בודו גלימט – האימפריה ששולטת ביד רמה בכדורגל הנורבגי עם 4 אליפויות ב-5 השנים האחרונות. גם בעונת 2024 היא ליקטה את הכתר בסיומת דרמטית, אל מול הניסיונות של בראן ברגן ו-ויקינג להדיח אותה מהפסגה. היא התגברה על כל המכשולים בעיקר בזכות התקפה פוריה, כהרגלה. 71 שערי זכות היו לה ב-30 מחזורים, וזו בכלל ירידה בהשוואה ל-78 בעונת 2023 ו-86 בעונת 2022. כאשר זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה ב-2020, קבעה בודו גלימט שיא עם 103 שערים. זה המוטו שלה, והיא לא מוכנה לסטות ממנו.

כיום, כשהמועדון הצפוני מהעיר בת ה-40 אלף תושבים ליד החוג הארקטי מייצג את כל נורבגיה באירופה, משעשע להיזכר כי הנורבגים בכלל לא ספרו בזמנו את האזור הזה. תושבי החלק הדרומי, ובמיוחד הבירה אוסלו, ראו ב"צפוניים" אנשים פרימיטיביים – עד כדי כך שהיה מקובל לציין במודעות שכירות שהדירות אינן מיועדות להם בשום אופן. האפליה הזו הורגשה בכל תחומי החיים, וגם בכדורגל. עד 1971 נאסר בתקנון ההתאחדות על מועדונים מהחלק הצפוני של נורבגיה, כולל בודו גלימט, להשתתף בליגות המקצועניות. הם נתפסו כחלשים מדי, והמטרה הייתה לא לפגוע ברמת המשחק הנאותה, לכאורה.

אוהדי בודו גלימט (רויטרס)

אז בודו גלימט נוסדה ב-1916, אבל במשך עשורים התעלמו רוב הנורבגים מעצם קיומה. כאשר הורשתה סוף כל סוף ליטול חלק בתחרויות כמו כולם, היא זכתה באופן סנסציוני בגביע ב-1975, והאושר של האוהדים שנסעו כ-1,200 קילומטרים לאוסלו כדי לחזות בגמר לא ידע גבול. אז גם נחשפו כולם לראשונה לסמל המיוחד של בודו גלימט – מברשת שיניים. וזו בכלל לא בדיחה.

הסיפור המיוחד הזה נוצר כאשר אוהד בשם ארנולף התבקש לנצח על התזמורת של אוהדי בודו גלימט ביציע, אבל לא הייתה לו שרביט. אז הוא שלף מהכיס מברשת שיניים והשתמש בה – ואנשים אהבו את זה מאוד. אז הם אימצו את המברשת כסוג של קמע, ונהוג לעצב אותן בצבעי צהוב-שחור המזוהים עם הקבוצה. מברשת שיניים ענקית הוצבה באצטדיון, וילדי בודו נוהגים להעניק מברשות שיניים לשחקנים האורחים למזכרת לפני שריקת הפתיחה. לא יהיה קל להמציא משהו חינני יותר.

שחקני בודו גלימט חוגגים (רויטרס)

פרט לכך, בודו גלימט מזוהה עם מערך 3-3-4, כי הוא הכרחי מבחינתה מאז שנות ה-70. ההנהלה החליטה אז שהיא רוצה לשחק כמו אייאקס וברצלונה, ואף אחד לא מוכן לזוז מילימטר מהעקרונות האלה במשך יותר מחצי מאה. כל הילדים באקדמיות רגילים לשחק אך ורק 3-3-4. מאמן שלא מוכן ליישם את השיטה לא יכול להתקרב לבודו גלימט, כי זו השאלה הראשונה שמופנית לכל מועמד. אוהדי בית"ר ירושלים עשויים לזכור את השיטה הזו מהתבוסה הכפולה במוקדמות גביע אופ"א ב-1996, כולל 5:1 בנורבגיה.

"מה אתה חושב על 3-3-4?", זו גם הייתה השאלה ששמע בטלפון קייטיל קנוטסן כאשר הוצע לו תפקיד עוזר המאמן של בודו גלימט ב-2017. את השיחה יזם המאמן עצמו, אסמונד ביורקאן, יליד בודו שבילה במועדון את רוב הקריירה כשחקן וחי את הקבוצה מבפנים. הוא הכיר את קנוטסן בזמנו בהשתלמות מאמנים כלשהי, התרשם ממנו, ונזכר בו כאשר היה צריך סיוע.

קייטיל קנוטסן (רויטרס)

קנוטסן לא ממש ידע מה לעשות עם ההצעה, כי מרכז חייב היה בברגן – עיר גדולה בדרום. הוא עבד בעיקר כמורה, הכדורגל היווה תעסוקה צדדית עבורו, וההרפתקה כמאמן ראשי בקבוצה אוסנה מהליגה השנייה הסתיימה בפיטורים לא מוצדקים. האם כדאי לזנוח את הכל ולעבור לצפון הרחוק כדי להיות עוזר מאמן במועדון קטנטן שירד ליגה? רוב האנשים היו משיבים בשלילה, אבל קנוטסן נסע כדי להכיר את האופציה לעומק, ולא הצטער על כך לרגע. החיבור הזה הפך לאגדה במלוא מובן המילה.

כי בשלהי 2017, אחרי העליה בחזרה לליגה הבכירה, עבר ביורקאן לתפקיד המנהל הספורטיבי ופינה את משרת העוזר לטובת קונטסן. הפרשנים ניבאו לקבוצה עם התקציב הנמוך ומאמן חסר הניסיון ירידה מיידית, כי בודו גלימט גם כך הייתה קבוצת יו-יו במשך זמן רב. היא אכן שרדה בקושי ב-2018, אבל אז זינקה לפתע למאבק האליפות ב-2019. את העונה הספציפית הזו היא סיימה במקום השני, הרחק מאלופה מולדה שדהרה קדימה במחזורים האחרונים, אבל התנופה של אנשי מברשות השיניים נמשכה ביתר שאת – וב-2020 פשוט אי אפשר היה לעצור את המכונה ההתקפית של קנוטסן.

שחקני בודו גלימט (רויטרס)

והוא עדיין שם. המורה לשעבר הפך לאחד המאמנים המצליחים ביותר בתולדות נורבגיה. הוא עובד בהרמוניה מושלמת עם ההנהלה שבנתה אסטרטגיה ארוכת טווח ומיישמת אותה בקפידה. השחקנים שעושים כותרות גדולות במדים הצהובים-שחורים נוטים לעזוב לטובת ליגות נוצצות יותר, אבל לבודו גלימט יש יכולת מופלאה לאתר מחליפים ראויים שמשתלבים מיידית במערך 3-3-4 המסורתי. המועדון גם תמיד שמח לקבל בחזרה את הכוכבים שלא התאקלמו במחוזות חדשים ומתגעגעים הביתה.

דוגמה נהדרת לכך היא הקשר פטריק ברג – נצר לשושלת הכדורגלנים הכי מפוארת ומפורסמת בבודו. אחרי שזכה בשתי אליפויות, הוא עשה צעד ענק בקריירה ונמכר ללאנס בתחילת 2022, אבל לא אהב את החיים בצרפת, וחזר לצפון נורבגיה בחלוף חצי שנה וקיבל את סרט הקפטן. מאז הוא ליקט שתי אליפויות נוספות, ויש לו גם מקום של כבוד בסגל נבחרת נורבגיה. חוויה דומה היתה למגן השמאלי פרדריק אנדרה ביורקאן, בנו של המנהל הספורטיבי. הוא חתם בהרטה ברלין ב-2022, נכשל ולא הסתדר גם בהשאלה בפיינורד – אז הדרך חזרה הייתה סלולה ומהירה. אפשר להזכיר בהקשר זה גם את השוער הרוסי-ישראלי ניקיטה חייקין, שמככב בין הקורות בקדנציה שנייה במועדון אחרי שלא קיבל דקות משחק בבריסטול סיטי ב-2023.

פטריק ברג עם סרט הקפטן (רויטרס)

בבודו גלימט כולם מרגישים טוב, וזו אחת הסיבות המרכזיות הצלחתה המסחררת. יש אווירה טובה במועדון ובסגל, יש תחושה של שליחות, וכיף לשחק בקבוצה ששואפת להגיע גבוה ככל הניתן. החלום הוא ללכת רחוק מאוד באירופה העונה, וניצחון על מכבי תל אביב יאפשר לבודו גלימט להיאבק על הכרטיס הישיר לשמינית גמר הליגה האירופית. אחרי שניצחה את פורטו ובשיקטאש, היא לא מתכוונת לרחם על אלופת ישראל, ולמרות שהליגה הנורבגית נמצאת בפגרת חורף ארוכה, בודו גלימט היא ללא ספק הפייבוריטית במשחק.