פרס הקשר המצטיין של העונה מטעם התאחדות הכדורגלנים האיטלקים הוא תואר קצת משונה. הוא נוסד רק בתחילת העשור הקודם, היה פתוח תחילה לכל העולם – וכך נמנו עם הזוכים הראשונים צ'אבי, יאיא טורה ואנדרס אינייסטה. אחר כך הוא הוגבל לליגה האיטלקית בלבד, והוענק בין היתר לדניאלה דה רוסי, ניקולו בארלה וסנדרו טונאלי. אין לו חשיבות מיוחדת, וצוות השופטים בו מצומצם למדי, אבל הוא מהווה בכל זאת אינדיקציה מהותית. לכן, כאשר נבחר בעונה שעברה לואיס פרגוסון, היה זה כבוד עבור הסקוטי, מה גם שהוא גם הזר הראשון ברשימה.
אולי הוא לא היה הקשר הכי טוב באיטליה ב-2023/24 – אפשר להתווכח על כך, אבל בוודאי אחד הבולטים. פרגוסון הוא הלב והנשמה של בולוניה שדהרה לעונה הטובה ביותר שלה מאז שנות ה-60' והעפילה באופן סנסציוני לליגת האלופות. עם סרט הקפטן על זרועו, הסקוטי הבלתי נלאה היה בכל פינה במגרש. הוא מסוגל להיות קשר רחבה לרחבה קלאסי, אבל יעיל מאוד כפליימייקר, בשני האגפים וכקשר אחורי. הוא נוטה לסיים את המשחקים עם המספר הגבוה ביותר של תיקולים, ובמקביל הוא גם בונה את המהלכים ההתקפיים, ותרם אשתקד 6 כיבושים ו-5 בישולים. הוא המנהיג הכריזמטי שסוחף את כולם אחריו, ולאנרגיות שלו פשוט אין גבול. הוא מסוג השחקנים שכל מאמן חולם לראות על המגרש.
מבחינת בולוניה, מדובר באחת ההחתמות הטובות ביותר בהיסטוריה במונחי עלות-תועלת. המנהל הספורטיבי ג'ובאני סארטורי גייס אותו מאברדין תמורת שני מיליון אירו בלבד בקיץ 2022, כי במולדתו לא העריכו אותו מספיק. בסקוטלנד נוטים לזלזל קצת בכל מי שלא משחק בשתי האימפריות הגדולות של גלאזגו, ולנער הג'ינג'י לא היו יחסי ציבור טובים. הוא אפילו כמעט ולא זומן לנבחרת, והיו פרשנים שטענו כי אינו איכותי כדי לעבור לסלטיק או לריינג'רס. אז באברדין נהנו משירותיו במשך 4 שנים, עד שסוכנו אירגן את המעבר הלא שגרתי לארץ המגף.
לואיס פרגוסון (רויטרס)האוהדים באדום דווקא אהבו אותו מאוד. הקשר עשה כותרות גדולות במונחים המקומיים כבר בגיל 18 כאשר הבקיע במספרת מטריפה במשחקו השני במדי אברדין, לרשת ברנלי במוקדמות הליגה האירופית ב-2018. חוץ מזה, השם פרגוסון מצלצל נהדר לכולם בעיר – הרי אלכס פרגוסון היה המנג'ר המהולל שהצעיד את אברדין לזכייה בגביע המחזיקות ב-1983, עם ניצחון על ריאל מדריד בגמר. ללואיס אין קשר משפחתי לסר אלכס, אך הוא עדיין נצר לשושלת חשובה אחרת בסקוטלנד. אביו דרק היה קשר בינוני למדי, דודו בארי עשה קריירה גדולה הרבה יותר והיה אחד הסמלים של ריינג'רס במשך יותר מעשור. שניהם היו קשרים, אז גם פרגוסון ג'וניור בחר לשרוף שטחים במרכז המגרש. לא כולם האמינו בו, אבל עכשיו ברור שהוא טוב אפילו מבארי, ובפער משמעותי.
"בחרתי לצאת מאיזור הנוחות שלי כדי להשתפר", הכריז פרגוסון כאשר חתם בבולוניה, וקיבל בדיוק את המאמן לו היה זקוק. טיאגו מוטה החליף את סינישה מיכאילוביץ' המפוטר בספטמבר 2022, זיהה את הפוטנציאל העצום של הסקוטי והחליט לבנות את המערך סביבו. "לואיס הוא שחקן פנטסטי. הוא יודע לבחור את המיקום כמו שצריך. הוא לא אנוכי. הוא יודע להיכנס לרחבה ולכבוש. הוא ממושמע מאוד בחלק ההגנתי. הוא תמיד מסתכל על חבריו ומוצא דרך לעזור להם. הוא פשוט מודל לחיקוי", אמר הבוס כבר בתחילת דרכו בקבוצה.
לפרגוסון עצמו יש מודל משלו. אמנם ג'וד בלינגהאם צעיר ממנו ב-4 שנים, אבל כוכב ריאל מדריד הוא הקשר ממנו מנסה הסקוטי ללמוד, כי הסגנון שלהם דומה. הם רב גוניים, לא ניתנים להגדרה חד ממדית, אוהבים לעשות הכל, ונהנים כאשר נותנים להם חופש פעולה נרחב. מוטה העניק את החופש הזה לפרגוסון, והנסיקה הייתה מרשימה. העונה הראשונה שלו באיטליה הייתה טובה והניבה בין היתר 7 שערי ליגה. העונה השנייה כבר הייתה מצוינת בכל קנה מידה, הן מבחינה אישית והן קבוצתית. איש לא העלה בדעתו כי בולוניה מסוגלת להעפיל לצ'מפיונס ליג, אבל זה מה שקרה – ובתקשורת האיטלקית דווח בתחילת 2024 על העניין הרב שגילו קבוצות הצמרת בהחתמתו.
אינטר, מילאן, נאפולי ולאציו הוזכרו כיעדים אפשריים, אבל ההימור הטוב ביותר היה על יובנטוס. כבר לפני שנה החלו להתרוצץ השמועות על בואו של טיאגו מוטה למאמן אצל הגברת הזקנה במקומו של מסימיליאנו אלגרי, ובן טיפוחיו החשוב ביותר בבולוניה היה אמור להיות הרכש הנוצץ שיגיע ביחד איתו. בשלב מסוים, זה הרגיש כמו מהלך כמעט ודאי, אבל צרה בלתי צפויה סיכלה אותו. תיקול שגרתי במשחק מול מונצה באמצע אפריל הסתיים בקרע ברצועות בברכו של פרגוסון, וכל החלומות והשאיפות שלו התנפצו.
לואיס פרגוסון (מימין) (רויטרס)הוא לא רק החמיץ את סוף העונה ההיסטורית של בולוניה, אלא הפסיד גם הופעה ביורו 2024, שם בהחלט עשוי היה לסייע רבות לסקוטלנד אשר סיימה בלעדיו במקום האחרון בבית 1. את פרס הקשר המצטיין, בו זכה בכל מקרה, הוא קיבל בטקס נחמד מידיו של פאביו קאפלו כשהוא עולה לבמה עם קביים. מובן מאליו כי מוטה כבר לא לקח אותו ליובנטוס, וחודשים יקרים מהקריירה ירדו לטימיון בעיתוי אומלל ביותר.
אבל עכשיו הוא חוזר. בשלהי 2024 שותף פרגוסון בשני משחקים מלאים בליגת האלופות, כי מגיע לו לטעום מהמפעל, אבל בליגה האיטלקית העדיף המאמן וינצ'נצו איטליאנו להפחית את העומס ולהחזירו לעניינים בהדרגה – מה גם שהוא צריך להתרגל לשיטה החדשה שנהוגה אחרי עזיבתו של מוטה. חסרונו הורגש בהחלט בסיבוב הראשון, וגם אם בולוניה עדיין ממעטת להפסיד בזירה המקומית, היא הייתה הרבה פחות יצירתית בלעדיו.
אז ביום ראשון שמחו מאוד האוהדים כאשר פרגוסון השלים לראשונה העונה 90 דקות בליגה במשחק הביתי מול רומא, והיה קל לראות עד כמה הקבוצה מתפקדת טוב יותר איתו. הקפטן לא רק כבש בפנדל את שערו הראשון מאז הפציעה, אלא גם נבחר למצטיין במגרש עם הכי הרבה מסירות והכי הרבה תיקולים. כך היה בעונה שעברה, וכך זה צריך להיות עכשיו. הוא רק היה מתוסכל מאוד מכך שהאורחת השוותה ל-2:2 עמוק בזמן פציעות – זה הרס לחלוטין את האופוריה שליוותה את הקאמבק.
אין הרבה זמן להתאוששות, כי כבר ביום רביעי צפוי לבולוניה משחק השלמה מול אינטר. היא תהיה, כמובן, אנדרדוג מול האלופה, אבל האוהדים זוכרים כיצד הסתיים הביקור כאן בתיקו 2:2 בעונה שעברה, בעוד פרגוסון מבשל את השוויון לג'ושוע זירקזה, שעזב למנצ'סטר יונייטד בקיץ. בינתיים, חודשו הדיווחים על רצונן את קבוצות בכירות להחתים את הסקוטי עצמו, ומילאן מדורגת כיום בראש.
זה לא יהיה קל, ובוודאי לא זול. הקפטן האריך לא מכבר את חוזהו בבולוניה עד 2028, והמועדון ידרוש מחיר גבוה תמורת הכוכב שהגיע כמעט חינם לפני שנתיים וחצי. בהתחשב בכך שכשירותו המלאה מוטלת בספק, הסיכוי לעסקה בינואר מוגדר כנמוך יחסית, אבל מי יודע? אולי הצגה גדולה בסן סירו מול השחורים-כחולים תשכנע את השכנה האדום-שחור לפתוח את הארנק? ימים יגידו. כך או כך, בגיל 25 השיא של פרגוסון עדיין לפניו.