מאולימפיאדת פאריס שחר שגיב ציפה ליותר. הטריאתלט סיים במקום ה-37 במשחקים האולימפיים ואומנם התנאים לא היו אידיאליים עם המצב של נהר הסיין שחוצה את בירת צרפת, אבל הוא לא אחד שמחפש תירוצים. זמן קצר אחר כך, הוא יצא לתחרויות קטנות וניסה להוכיח שהוא בין הטובים ביותר בעולם, אך שום דבר לא הלך והתסכול גבר.
"ההופעה שלי בפאריס הייתה כישלון. אין לי דרך אחרת לייפות את זה, לא הצלחתי שם בכלל", אמר שחר שגיב. "ניסיתי ללכת לכל מיני תחרויות קטנות ועם הזמן זה רק הידרדר, עד שטסתי לתחרות האחרונה לעונה ושם אחרי 20 שניות מהרגע שעליתי על האופניים מצאתי את עצמי עף אל הקרקע. התרסקתי. הרגשתי שחפרתי לעצמי בור, כי קרו לי דברים שבחיים לא קרו לי. סיימתי את העונה מוקדם, יצאתי לפגרה של שלושה שבועות כדי להתאושש, ועכשיו אני מתחיל לחזור מחדש".
כאמור, לאחרונה הטריאתלט בן ה-30 ממכבי תל אביב החליט לקחת הפסקה ולאחר מכן בחר לשנות גישה, כפי שקורה לו פעם בכמה שנים. בתחילת הקריירה שחר שגיב התאמן תחת אורי זילברמן, אחר כך עבר לאימונים עם אביו שמי שגיב, בשלוש השנים האחרונות שיתף פעולה עם ליאור כהן - וכעת החליט לעשות קאמבק לעבודה עם אורי זילברמן לארבע השנים הקרובות.
שחר שגיב (פרטי)שחר, מה בעצם הוביל אותך להחליף מאמן?
בכל קמפיין אולימפי אני עושה שינוי. עשיתי את זה אחרי אולימפיאדת טוקיו 2020 כשאבא שלי היה המאמן שלי ובחרתי לעבוד עם ליאור, איש שאני חייב לומר לו תודה על כל מה שהוא עשה ועדיין עושה עבורי בשלוש השנים האחרונות בהן השגתי את ההישג הכי גדול שלי בקריירה עם המדליה במשחקי אירופה. בדיוק כמו אז, גם עכשיו אני מרגיש שאני צריך לשנות את הנוסחה".
איך זה לחזור למאמן שגידל אותך?
"חזרתי לאורי שגידל אותי מגיל 15 עד גיל 22 והיה המאמן הראשון שלי, כשזכיתי במדליה הראשונה הגדולה שלי באליפות אירופה עד גיל 23. החלטתי לחזור חזרה לאורי. זו סגירת מעגל עבורי וזה מה שאני צריך כיום כשאני בן 30, גם אם זה לאו דווקא מה שבעבר חשבתי שאצטרך. אני מנסה לחזור לשורשים ולמי שהפך אותי להיות אני".
איך נראים האימונים שלכם ביחד?
"רק התחלנו לעבוד אז הכל עדיין טרי. השתניתי ואני כבר לא אותו הספורטאי הצעיר שהוא הכיר, אז זה יקח קצת זמן עד שנוכל לראות איך זה עובד ביחד. מעבר לזה, לצערי אני עדיין פצוע, פציעה שאני סוחב כבר תקופה ובגללה אני לא רץ שמונה שבועות. יש לי שבר תלישה בכף הרגל, פציעה התחילה בספטמבר במהלך התחרויות שהשתתפתי בהן אחרי אולימפיאדת פאריס כדי להוציא בהם את העצבים מהתוצאה שעשיתי שם. אני רוצה לתקן את זה בלוס אנג'לס 2028".
"הכל עדיין טרי". שגיב (רדאד ג'בארה)הטריאתלט הבכיר של ישראל התחרה פעמיים באירוע השיא של הספורט העולמי. באולימפיאדת טוקיו 2020 הוא השתתף בתחרות ביחד עם אחיו רן, ושם שחר סיים לפניו במקום ה-20. בפאריס 2024 הוא סיים במקום ה-37 כאמור. כעת, הוא חולם על הופעה בלוס אנג'לס 2028, בדיוק 44 שנה אחרי שאביו, ד"ר שמי שגיב, השתתף בתחרות המרתון באולימפיאדת לוס אנג'לס 1984. "אם אני אגיע לשם, זו תהיה סגירת מעגל מטורפת. לשם אני מכוון", אמר שחר. "זו תהיה הגשמת חלום ואני בטוח שאבא שלי יהיה איתי שם".
זו תהיה ההופעה האחרונה שלך במשחקים האולימפיים?
"כן, זו תהיה האולימפיאדה האחרונה שלי. אהיה בן 34 בלוס אנג'לס וזה כבר הקצה של הקצה. אומנם יש בעידן הזה מרתוניסטים שממשיכים עד גיל 40, אבל בטריאתלון זה פחות קורה, כי זה מורכב משלושה ענפים - שחייה, רכיבה על אופניים וריצה - ובשלושתם אתה צריך להיות מאוד טוב כדי להישאר בטופ. כשאתה מתבגר, אומנם נפח המנוע משתפר, אבל הדיוקים והתחרותיות בירידה".
איך ייראה הקמפיין הבא שלך?
"יש לנו ארבע שנים כדי להתכונן ולבנות את הקמפיין הזה כמו שצריך, בניגוד למה שהיה בדרך לאולימפיאדת פאריס. בגלל דחיית אולימפיאדת טוקיו בשנה, ממש חצי שנה לאחר מכן כבר חזרנו לצבור ניקוד והרגשתי שאני במרוץ ארוך של 8 שנים בלי הפסקה. עכשיו יש לי הזדמנות לבנות את עצמי מחדש, בצורה חכמה ובוגרת, כי אני לא צעיר וצריך להיות מדויק בעבודה שלי. משנה לשנה אנחנו נבין איך אנחנו מדייקים יותר את התוכניות ואני מאמין שיהיה טוב".
"הרגשתי שאני במרוץ של 8 שנים בלי הפסקה". שגיב (רדאד ג'בארה)אתה כבר יכול להגדיר מה תהיה המטרה שלך בלוס אנג'לס 2028?
"זה עוד רחוק, אני עוד מתאושש מפאריס. בינתיים אני רוצה לסמן לי מטרות קטנות וקרובות. כרגע אני רוצה להבריא, לחזור לעצמי, להרגיש על הגל, לראות שהתוכנית המקצועית עובדת ושאני מתקדם, ולחזור לתקופות היפות שלי כי בשנה האחרונה לצערי לא היו לי יותר מידי הצלחות".
יש מצב שהמלחמה השפיעה על התוצאות שלך בשנה האחרונה?
"יכול להיות שהמלחמה השפיעה ויכול להיות גם שלא, אני לא יודע לשים את האצבע על מקור הבעיה. האמת? מבחינתי זה סתם תירוצים. במצב כזה במדינה, אתה בא בציפייה להצליח כי יש בך את הרצון להצליח בשביל המדינה והעם, כך שאתה שואף להרים את הדגל כמה שיותר גבוה, ולפעמים יכול להיות שכובד הציפייה הוא מאוד כבד. בכל אופן, מה שהיה נגמר ואני מסתכל קדימה. התחרות הבאה בלוח השנה היא סבב אליפות העולם באבו דאבי באמצע פברואר, סבב של שבע תחרויות ובסוף השנה נסתכל על הניקוד שצברתי, בתקווה שיהיה הכי גבוה שאפשר".
אתה גם מתחתן בקרוב עם מאיה?
"נכון, בחודש ספטמבר הבא. אנחנו מתקדמים עם החיים והזמן עף. בסופו של דבר הספורט והטריאתלון זה לא לכל החיים ויש עוד דברים בדרך. החתונה תהיה שלושה שבועות לפני אליפות העולם, משם אני אטוס לאוסטרליה".
"המלחמה? תירוצים". שגיב (רדאד ג'בארה)אתה כבר לא ילד. תומר זלצמן, רוכב האופניים שהתחרה בפאריס, שיתף שהמלגה הצטמקה לו פתאום ל-3,000 שקל. איך אתה מסתדר מבחינה כלכלית בספורט?
"גם אני ירדתי ל-3,000 שקלים, בדיוק כמוהו. כל ספורטאי אולימפי שהשיג את הקריטריון לאולימפיאדת פאריס קיבל מלגה כמו של הספורטאים בסגל כסף עד לחודש אוקטובר, אבל מחודש נובמבר בעצם כל אחד חוזר לסגל שהיה בו לפני שקבע את הקריטריון האולימפי והמלגה שקיבלנו בדצמבר היא בהתאם".
בתקופה האחרונה מדברים הרבה על עניין המלגות שמקבלים הספורטאים ושר התרבות והספורט מיקי זוהר רוצה להעלות את גובה המלגה. אתה מאמין שזה יקרה?
"לא יודע. לראות סכום של 3,000 שקל בחשבון הבנק? אתה חוזר למקום אחר. זה קצת מוזר ששלושה חודשים אחרי המשחקים האולימפיים המלגה חוזרת לסכום נמוך כל כך. אני מבין את תומר זלצמן שהגיע למשחקים האולימפיים והוא בגילי, זה כמו לחטוף בומבה. האם אני מאמין שיגדילו את המלגות? עד שזה לא נכנס לחשבון בבנק אני לא מאמין לכלום".
מיקי זוהר (עמרי שטיין)ובכל זאת, איך שורדים?
"זה לא פשוט, אבל למזלי יש לי את האגודה שלי מכבי תל אביב ויש לי ספונסרים מדהימים. הרבלייף איתי כבר שמונה שנים ואלטשולר שחם חמש שנים. בלעדיהם לא יכולתי להתקדם בספורט ולהגיע לאן שהגעתי, הם נתנו לי את כל השקט הכלכלי כדי להצליח, ולמזלי גם נמשיך ביחד לעוד קמפיין אולימפי נוסף. זה לא מובן מאליו וזה מרגש אותי בטירוף לדעת שהם מאמינים בי, כאדם וכספורטאי, מעבר לתארים ולהישגים. במצב של היום זה לא מובן מאליו וזה מאוד מרגש אותי".