תאי עבד, אחד מהשחקנים הישראלים המבטיחים ביותר ומי שמשתייך לסגל של קבוצת המילואים של פ.ס.וו איינדהובן, מספק עונה אדירה בהולנד וכבר חושב על העתיד הנראה לעין. כעת, השחקן המוכשר סיפק ל-ONE בראיון מיוחד בפודקאסט ‘שיחת היום’ עם אבי ריקן, אורן גולן ובן פרידמן.
אני עוקב אחריך הרבה זמן ואני רואה את השערים שלך בהולנד. אני אומר לעצמי שאתה כבר לא צעיר, כבר לא ילד, ועדיין לא משחק בליגה הראשונה. אני לא יודע אם היית כוכב בליגת העל בקבוצות הגדולות ואני כן מצפה כבר לראות אותך משתלב בקבוצה בוגרת.
”הייתה לי החלטה בגיל 16 וחצי, אז סיימתי נערים א’ בהפועל ת”א והייתה לי בחירה או לעלות לבוגרים ואז היית רואה אותי בטלוויזיה כבר בגיל 17, או לחזק את הבסיס שלי, להגיע לפ.ס.וו ולהמשיך בנוער”.
איך הגיעה ההצעה מהולנד?
”דרך הסוכנים שלי”.
הם פנו לפ.ס.וו?
”הלכתי להתרשמות מול קלאב ברוז’, כבשתי גול עם העקב והיה משחק ממש טוב, הם התרשמו והציעו לי דירה ורכב. לא סיימתי את הלימודים ועזבתי לבד, ללא המשפחה. זה היה קשה אבל זה היה החלום שלי אז לא הייתה אפשרות לוותר על זה. העדפתי את הדרך המאתגרת יותר, עם בסיס יותר ושתיתן לי יותר כלים לטווח הארוך. מה שלמדתי שם אני לא יודע אם הרבה שחקנים קיבלנו את הכלים האלו”.
איזה מקום שווה הקבוצה הצעירה של פ.ס.וו בליגת העל?
”אני חושב שאנחנו אחרי ארבע הגדולות, שווים לפחות מקום 5-6”.
לפי מה שאתה אומר, העונה הבאה זה בקבוצה הבכירה.
”יכול להיות שזה יקרה כבר בחודש הקרוב. יש שחקנים שמסיימים עם חמישה שישה שערים בעונה ועולים לבוגרים, אני כבר עם 11 בדצמבר. פטר בוס אומר לי שהוא רואה בי מרקו רויס, אני תמיד מדבר איתו אבל יש עומס מטורף על העמדה. שנה שעברה הייתה לי אפשרות לשבת על ספסל הבוגרים ולשחק דקות בודדות פה ושם, עשיתי את ההחלטה שלי להישאר בקבוצה הצעירה ולצבור עוד דקות, ואני חושב שזו אחת ההחלטות הנכונות שלי כי כרגע אני עם 11 שערים ואם תבדוק טוב עונת השיא של שחקן בקבוצה הייתה עונה של בקאיוקו עם 16 שערים, אז אני יכול לשבור כאן עוד שיא”.
דיברו איתך? אמרו לך להתכונן לבוגרים?
”חד משמעית. אני השחקן הבא לעלות לבוגרים, זה הדיבור. פשוט יש עומס של שחקנים כרגע וצריך ששחקנים יעזבו. לא משנה אם עכשיו או בסוף השנה”.
איפה אתה הכי אוהב לשחק על המגרש?
“לא משנה לי, 10 או 7”.
תן לנו סדר יום שלך.
”תשע שעות ביום. מגיעים בתשע בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר, עושים אימון כוח, אחרי זה אימון מגרש, ארוחת צהריים, חדרי שינה קצת ואז בשלוש וחצי עוד אימון של שעתיים, ואז מסתיים היום”.
זה תנאים שאין בליגה שלנו.
”אני לא חושב שאפשר לעשות את זה אפילו בבוגרים בארץ”.
11 שערים, שמונה בישולים, אתה ראוי לעלות לקבוצה הראשונה ואין פה שאלה.
”יש לי חוזה לעוד עונה עם הארכה לעוד אחת. במידה ולא אעלה לבוגרים עד סוף שנה גם אוכל לצאת בהשאלה למקום שאני אבחר”.
מעניין אותך לחזור לארץ?
”לא מעניין אותי, אבל אתן השתקפות, יש שחקן שהוא עם עשרה שערים מוויטסה ארנהיים, פחות או יותר ברמה שלי, אותו אוטרכט קנו והוא עושה 450 אלף אירו בעונה. זו ההשתקפות, זה מבחינתי מה שאני כביכול. יש לי חוזה לשנה פלוס שנה וברגע שאעלה לבוגרים החוזה יהיה הרבה יותר גדול ואפילו כפול”.
איפה אתה רואה את עצמך?
”שאלו אותי שם בראיון מה המטרה שלי ל-2025. אמרתי שהמטרה שלי היא ברורה והיא להיות בהרכב הבוגר של פ.ס.וו. יש לי עוד דרך ואני צריך לעבוד קשה אבל אני מאמין בעצמי ואני רואה שאני ברמה גבוהה ויכול אפילו לנצח אותם באימונים”.
מה החלום הרחוק יותר?
”אתלטיקו או ריאל מדריד. החלום הכי גדול זה להיות הישראלי הכי טוב בהיסטוריה”.
למה לא היית חלק מהקמפיין האחרון של גיא לוזון?
”החלטה של מאמן, הנושא כבר עבר. הייתה אי הבנה בתחילת השנה. הייתי מאוד מאוכזב מזה שלא קיבלתי זימון ולא העברתי ביקורת. ישבנו ודיברנו, כל אחד אמר מה שהוא חשב והגענו להבנות שזו החלטה של מאמן ואני תמיד אקבל החלטה של מאמן לא משנה מי הוא”.
מי יזם את השיחה?
”היה מישהו בנבחרת שיזם”.
רן בן שמעון דיבר איתך?
”עוד לא”.
במה אתה רוצה להשתפר?
תמיד בהכל. אני שם לי דגשים לכל דבר. לא לקחתי יום חופש מאז שהגעתי לפ.ס.וו, וגם בימי חופש אני מגיע למתחם. יש לי חלום מול העיניים ואני מרגיש שאני עדיין רחוק ממנו אבל קרוב. אני רוצה לשפר את הדברים שלי ואני מגיע בימי חופש ומשפר כוח וסיומות. אני חושב שכל שחקן ישראלי, בניגוד להולנדים, שהיה מגיע לשם היה עובד קשה כי אין אפשרות אחרת. אני יכול לספור על יד אחת את כמות הפעמים שהגעתי ביום חופש וההולנדים היו איתי. הם נולדו שם ולא מעריכים מה זה לשחק בפ.ס.וו”.
ראינו שהחלומות שלך גדולים, עדיין אם תסיים חוזה ותצטרך לצאת בהשאלה, האם מכבי חיפה או ת”א זה אופציה בשבילך להשאלה?
”אני לא חושב, כי ללכת למקום כמו טופ 6 ליגה הולנדית בהשאלה זה עדיף לי. המטרה שלי ולאן שהאחוזים הולכים זה שאני אהיה בבוגרים של פ.ס.וו. לישראל תמיד אוכל לחזור ואני רוצה כמה שיותר להתקדם שם ואם לא ילך כנראה שזו תהיה אופציה”.
הולנדית אתה קצת יודע?
”הולנדית אני מבין, לדבר קצת קשה”.
אתה בא ממשפחה טובה, אי אפשר לעשות את הדרך הזו בלי תמיכה מהמשפחה.
”חד משמעית, אבא שלי תמיד דחף אותי ומאז שאני זוכר את עצמי הייתי באימונים אישיים”.
האימונים האישיים שמו אותך במקום אחר?
”חד משמעית. עבודה קשה אין לה תחליף וזה משהו שקיבלתי מהבית. הייתי עושה חמישה שישה אימונים אישיים בשבוע, אבא דחף אותי לזה וגם את זה הראה לי שאני צריך לעשות יותר. יש לי מאמנים מנטלים וזה אחד הדברים החשובים בחו”ל. היו לי רגעים קשים שלא שיחקתי בהרכב אבל הדבר הכי חשוב זה להילחם ולתת כל יום מאה אחוז. אני חושב שזה הדבר החזק אצלי, אני רוצה להשתפר כל יום".
תן לי רגע קשה בהולנד שבזכות המנטליות שלך הצלחת להתגבר עליו?
”בתקופה של הקורונה הייתי בן 17 וחצי ואף אחד מהמשפחה שלי לא בא כמה חודשים וגם לא הייתי בהרכב. הייתי נוסע שעתיים בשביל לשחק חמש דקות ומה שדחף אותי זה ימי החופש, שהייתי מגיע למתחם לבד ויודע שהם אלה שיעשו אותי הכי טוב בעוד שנה ושנתיים. מהאחרון בסגל הפכתי באותה עונה למלך הבישולים והשערים בליגה. הדברים האלה הפכו אותי לחזק מנטלית אבל אני תמיד רוצה להשתפר. תמיד יש בי רעב מטורף וזה הדבר הכי טוב שיכול להיות לי”.
מה עם בילויים?
”יש פה ושם, אבל יבואו בעתיד. גם כשאני מגיע לחופשה אני עושה אימונים, אבא שלי ואח שלי תמיד אומרים לי לעבוד קשה, וכשאני אגיע לארסנל או טוטנהאם בגיל 25-26, אז אוכל לנוח. אני תמיד שומע ביקורת מההורים, גם כשאני מבקיע צמד, רק בשלישיות אבא שמח”.
הילדות לא חוזרת והשנים עוברות, ליהנות מכדורגל זה חשוב אבל אתה בגיל שגם בימי החופש שלך מותר לך ליהנות.
”השבוע יש לי שלושה ימי חופש ואני נהנה עד הגג, אבל גם כשאני עושה אימונים אקסטרה אני נהנה מזה כי אני יודע שאני משתפר”.
הלוק שלך מיוחד.
”בהולנד תראה הרבה שחקנים עם ראסטות”.
יש פה השקעה.
”כן אבל אני פשוט אוהב את זה אז אני עושה את זה”.
לסיום, חידון. מנה לי עשרה ישראלים ששיחקו בליגה ההולנדית.
”ערן זהבי, שרן ייני, אלי דסה, סוף פודגוראנו, לא זוכר עוד”.