דן רומן מונה בתחילת השנה למאמן מכבי פתח תקווה וקיבל את ההזדמנות הראשונה האמיתית שלו בקבוצת בוגרים. זה קרה לאחר עזיבתו של רן קוז'וק להפועל ב"ש ורומן, שסומן כמי שיחליף אותו ושיעשה כברת דרך יפה כמאמן, לא הצליח להביא לידי ביטוי את יכולותיו.
על הפוטנציאל הגדול הגלום בו כמאמן דובר לא מעט, אך במבחן התוצאה, פ"ת מצאה את עצמה בחלק התחתון של הטבלה ולאחר רצף הפסדים. באמצע השבוע שעבר, הוא סיים את תפקידו והוחלף בתמיר לוזון, כשכעת, הוא הגיע לפודקאסט "שיחת היום" של ONE ודיבר לראשונה מאז עזב את המלאבסים.
רומן דיבר על החודשים בתפקיד בהם שאלת מעמדו עלתה לא פעם, מה לא עבד, הצ'אנס שלא קיבל במכבי נתניה בעונה שעברה, היחסים עם אבי לוזון, אופיר לוזון וטל בן חיים וההשפעה של תנאי הפתיחה. וגם: סגנון המשחק האהוב עליו, ההשוואה לרן קוז'וק, הקורס שעשה עם אגדות הכדורגל העולמי, התדמית שלו ומה התוכניות שלו הלאה. האזינו.
מעמדו: "החרב הייתה על הצוואר משלב מאוד מוקדם של העונה. היה הרבה שיח סביב המעמד משלב מאוד מוקדם וזה דבר שהייתי צריך לחיות איתו. זה כל הזמן היה שם, אבל ניסיתי לתת לזה כמה שפחות מקום. לפעמים הצלחתי יותר ולפעמים פחות. לצערי זה חלק מהמציאות שלנו. להגיד לך שזה עוזר לעשות עבודה טובה יותר? לא. אבל לחלק מהדברים יש לך שליטה ולחלק לא. אני כן חושב שאני מישהו שיודע לקחת את הדברים בפרופורציות, לשמור על עצמו ועל הערך העצמי שלו. אבל זו התמודדות. אני חושב שכל המאמנים על הגרדום וזה חלק מהדינמיקה שאתם אוהבים לייצר".
מתי הבין שיסיים: "היו הרבה משחקים שריחפה משוואה של אם לא מנצחים אז. זה היה בגדול לפני כל משחק שניצחנו וגם לפני המשחק האחרון. אני לא יודע מה היה נכון מתוך מה שיצא ומה היה שמועות. אבל בסוף אתה כמאמן צריך להתרכז בדברים שאתה צריך לעשות ובהחלטות שאתה צריך לקבל. לא היה שלב שנתתי לזה מקום ואמרתי שאעשה התאמה מתוך מחשבה שיפטרו אותי. תמיד ניתחתי את הדברים כמו שהם".
"הייתה שיחה עם אבי לוזון אחרי בית"ר, אני בן אדם שיודע לנמק את ההחלטות שלו ולא מחליט משהו כי בא לי או שאני מהמר. הוא שאל אותי אם אני מאמין שאני יכול להוציא יותר ואני יכול להגיד לך שהאמנתי, עד היום אני מאמין. אני לא כזה מטומטם ונאיבי, הגעתי לק"ש אחרי האכזבה מול בית"ר. היה ברור לי שהמשחק מול ק"ש יכול היה לקבוע את עתיד המשרה שלי, אבל מהמחזור השלישי זה כבר ריחף מעל".
תהליך העבודה: "נתנו לי לעבוד ואף פעם לא התערבו לי בהחלטות. אבי לוזון התערב במשהו אחד: צבע החולצה שלי כשאני עומד על הקווים. זאת הייתה בעיה גדולה כי היו לי חולצות כהות בארון והייתי צריך למצוא חולצות בהירות. יש הרבה אנשים שמשמיעים את דעתם במכבי פ"ת וזה בסדר. אבל בסוף קיבלתי את ההחלטות שראיתי שהן נכונות לקבוצה.
אירופה ואיסור ההעברות: "הקיץ שעברנו היה קיץ מאוד קשה וזה היה פקטור משמעותי באיך שהקבוצה נבנתה והתחילה. כבר בסוף יוני כשהבנו איזה משחקים מצפים לנו כשהקבוצה עדיין לא מוכנה, היה לי ברור שיש סבירות גבוהה שבסוף אוגוסט נהיה בסוג של ניהול משברים. לא הייתה לי שליטה על זה. אם שילמתי מחיר? אני שונא להיות בפוזיציה של התבכיינות. למי שהייתי צריך להגיד את הדברים בתוך המועדון אמרתי אבל כלפי חוץ אני פחות אוהב".
"אני זוכר שלפני משחק הליגה הראשון הייתי צריך להראות לשחקנים את הטבלה, כדי להסביר שהכול בסדר. תוסיף את הסנקציה של החיזוק: התחלנו את הליגה במחזור השלישי וזה היה ברור לכולם במועדון. לא מעט שחקנים נכנסו במחזור השלישי וזה לא משהו שמוכן ישר. הייתי חייב לעשות התאמות פיזיולוגיות. לא אחזור ואגיד אם ואם, כי לא היה משהו אחר ועם זה היינו צריכים להתמודד".
הצ'אנס שלא קיבל בנתניה: "אני לא יכול להסביר החלטות של אנשים אחרים. בסופו של דבר, הייתה סיטואציה קונקרטית שהקבוצה הייתה אחרי פיטורי רן והיה זעזוע גדול גם בכל מה שקשור לאלמוג ולהנהלה. בתוך הדבר הזה ביקשו ממני להיות מאמן זמני. אמרתי שאני לא מוכן להיות מאמן זמני: אם רוצים יכולים למנות אותי ושלא אסתכל על שחקני הנוער ואגיד להם ביי אבל אולי אחזור אליהם בעוד שבועיים או שלושה. היה ברור לי שאני לא עושה דבר כזה. אמרתי שימנו אותי ואם לא ילך, תפטרו אותי אחרי שבועיים".
"היו הרבה לחצים והגעתי לפשרה שאני מוכן לתת משחק אחד אבל בתנאי, שאני מעביר את משחק הנוער במקביל. היחסים שלי עם השחקנים הם הדבר הכי חשוב למאמן בעיניי. להגיד שזו הייתה באמת הזדמנות? ברור שלא. אני לא יודע מה היה קורה אם היינו מנצחים. הקבוצה הייתה במצב לחוץ והם קיבלו את ההחלטות שלהם. אני יודע בוודאות שחלק חושבים שהייתה צריכה להתקבל החלטה אחרת באותה נקודת זמן".
האופי שלו: "עוף מוזר? אני מרגיש עוף רגיל, ביחס לעצמי ולסביבה שלי. יש לי את הדרך שלי ויש דברים שהם חשובים לי באיך שאני מתנהל ואמשיך להיות כזה. אני חושב שמהצד השני אני מאוד מרגיש בבית בכדורגל. מבחינת השליטה על התדמית שלי? אני לא עובד בזה ולא אתחיל להיות מישהו אחר כדי שידברו עליי אחרת. אני מי אני ויש לי את הדרך שלי".
"אני מי שאני כי גדלתי בבית מסוים, לא בית של כדורגל. אבא שלי היה איש אקדמיה ואמא שלי הייתה פסיכולוגית. הם מאוד הופתעו שיצא להם בן כדורגלן אבל כל הזמן נתנו לי את ההרגשה שמה שאבחר לעשות זה מספיק טוב. בבית דיברו על דברים אחרים תמיד. רוב האנשים שפוגשים אותי מגלים מישהו אחר ממי שהם חשבו. אני מניח שחלק מהאנשים מעריכים וזה בא להם בטוב וחלק לא. אני לא אשתנה ולא אעמיד פנים שאני מישהו אחר ואתחיל להתנהל באופן מסוים כי אנשים אחרים מתנהגים ככה".
עתידו: "אני בתחילת הדרך שלי ובסה"כ אני אוהב את הדרך שעשיתי עד עכשיו מהרגע שפרשתי. גם בחוויות וגם באיך שהקריירה שלי התפתחה. בסה"כ עשיתי דרך די מהירה גם לליגת העל, אבל מצד שני דרך שהיא לא מהירה מדי ושטחית. אני אוהב את המגרש, את התחרות ואת המתח של התחרות. להגיד לך איפה אהיה בעוד 15 שנים? אני לא יודע".
"היו כל מיני הצעות לעשות דברים אחרים, אבל כרגע אני אוהב את האימון עצמו ומרגיש שאני יכול להתפתח ולהיות מאמן טוב. אני מבין שאני צריך לקבל החלטה בקור רוח וההחלטה הכי חשובה היא איזה צעד לא לעשות עכשיו, גם אם זה אומר לחכות קצת. אני רוצה לרשום את הצעד הבא במועדון שהוא מסודר, עם שאיפות ועם סגנון מסוים שהוא רוצה לראות. אני מביא סגנון מסוים: לחלק זה מתאים ולחלק לא אז צריך להיות תיאום ציפיות. אני גם לא שולל לגמרי כיוונים בחו"ל”.