עומאר מרמוש לא כבש בשני משחקי הליגה האחרונים של איינטרכט פרנקפורט, וזה חריג. כולם התרגלו שהוא מוצא את הרשת, כמו למשל נגד ליון בליגה האירופית בשבוע שעבר. העונה זו סנסציה אם החלוץ המצרי לא מעורב בכיבושים. נכון לעכשיו, יש לו 13 שערים ב-14 מחזורי בונדסליגה, והוא שני רק להארי קיין בדירוג – והראשון אם לא סופרים פנדלים. במקביל, הוא גם מלך הבישולים של גרמניה עם 7 כאלו, לצד וינצ'נצו גריפו של פרייבורג. בסך הכל, הוא מעורב ישירות ב-21 מתוך 34 שערי הליגה של איינטרכט, אשר צועדת בזכותו במקום השלישי בטבלה. 7 קבוצות בגרמניה עדיין לא הגיעו כלל ל-20 שערים, ומרמוש מקדים את כולן לבדו.
התפוקה חריגה, אך הגיונית כאשר מכירים את הכישורים של הכוכב. מרמוש בן ה-25 יודע להתמצא ברחבה כחלוץ מרכזי ומסיים מהלכים ליד השער, אבל נהנה אפילו יותר לדהור ממרכז המגרש לשטחים פתוחים. מדובר באחד השחקנים המהירים בגרמניה ומעבר לכך, ושומרים לא מסוגלים להתמודד עם הזריזות שלו. מרמוש מרגיש כמו דג במים בשני האגפים, ויש לו יכולת פנומנלית לשלוח את הכדור לעצמו קדימה בנגיעה אחת כשהוא מקבל מסירת עומק, תוך שהוא משאיר את השומר הרחק מאחור. יש לו גם ראיית משחק יוצאת מהכלל תוך כדי תנועה, והוא מספק אסיסטים נהדרים כשחבריו פנויים בתוך הרחבה בזכות כך שהוא משך את כל תשומת הלב. ואם זה לא מספיק, הרי שהמצרי מתמחה בכדורים נייחים, וכבש העונה כבר 3 שערים בבעיטות חופשיות ישירות – מאזן נדיר בשנים אלה.
עומאר מרמוש (רויטרס)את המשחק המשובח ביותר סיפק העונה מרמוש בקרב הגדול מול באיירן מינכן בתחילת אוקטובר. באמצע המחצית הראשונה, הוא הכניע את מנואל נוייר אחרי שביצע תנועה אלכסונית לתוך הרחבה וקיבל את הכדור בתזמון מושלם. זמן קצר לאחר מכן, הוא הוביל מתפרצת כבירה ושלח בישול מהסרטים להוגו אקיטיקה הצרפתי. באיירן הובילה בכל זאת 2:3, אך עמוק בזמן פציעות ברח מרמוש עם המהירות הבלתי נתפסת שלו. שלושה שחקני באיירן רדפו אחריו חסרי אונים, והוא קבע 3:3 דרמטי במיוחד. זה היה היום שלו.
מאמן באיירן וינסנט קומפני ידע על הסכנה מראש, אבל לא הצליח למצוא פתרון לבעיית מרמוש. "הוא רק ילך וישתפר. מה שהוא עשה בדרך לשער של אקיטיקה זה לא נורמלי. אף אחד לפניו לא הצליח להתגבר כך פיזית על דאיו אופמקאנו. ואז הוא גם קיבל את ההחלטה הנכונה למסור. הבעיטות שלו חדות ואיכותיות, המהירות מדהימה. הוא נראה רגוע ונינוח, אבל אז הוא פותח מבערים, וזהו", אמר הבלגי. רוב המאמנים שפגשו אותו העונה יכולים לחתום על המילים האלה. מרמוש דורס בבונדסליגה, וגם בליגה האירופית יש לו 4 שערים ושני בישולים ב-6 משחקים.
טבעי, אם כך, כי מועדונים עשירים רבים שולחים סקאוטים כדי לעקוב אחריו ושוקלים לצרף אותו בקיץ הקרוב. ברצלונה מגלה עניין רב, אם כי לא בטוח שיש לה תקציב לכך. פריז סן ז'רמן מוזכרת כמועמדת, אבל ברור שמרמוש לא מעוניין בליגה הצרפתית. השאיפה הגדולה לפי הצהרתו היא פרמיירליג, שם גיששו לגביו מנצ'סטר יונייטד, טוטנהאם, וכמובן גם ליברפול. מכל האופציות על השולחן, ברור שהמצרי יעדיף את אנפילד כדי להיות המחליף של מוחמד סלאח – החבר לנבחרת וגם המודל לחיקוי.
מוחמד סלאח. מרמוש היורש? (רויטרס)"אני מעריץ את מו. הוא הגיע מהמעמקים במצרים והפך לאחד השחקנים הטובים ביותר בתבל. זו גם המטרה שלי. הוא מעניק לי השראה, ואני ממש רוצה להגיע להישגים שלו. מצד שני, אני רוצה לעשות את זה בדרכי, כי אנחנו שחקנים עם אופי שונה", הצהיר מרמוש עוד בקיץ. אז מעטים שמו לב לראיון שפורסם בעיתון המקומי בפרנקפורט, ואלה שכן סברו כי הביטחון העצמי שלו מוגזם.
את העונה שעברה – הראשונה שלו במדי איינטרכט – הוא סיים עם 12 שערים ב-29 משחקי ליגה. זה היה נתון מכובד בהחלט, אבל איך אפשר להשוות אותו לסלאח? אבל הנה לכם – כוכב העל של ליברפול נמצא בכושר אדיר בימים אלה, ועומד על 13 שערים ב-15 מחזורים באנגליה, אבל הממוצע של מרמוש בכל זאת טוב יותר, והאדומים ממרסיסייד באמת רואים בו יורש אפשרי. חוץ מזה, בניגוד לסלאח לא התבטא מרמוש מעולם בנושאים פוליטיים, אז אפשר לראות בכך יתרון.
אם אכן יגיע המצרי החדש לאנפילד, תהיה זו תפנית פינקטית בתסריט חייו, כי דווקא כוכב עבר של מנצ'סטר יונייטד היה הראשון לזהות את הפוטנציאל שלו. ריאן גיגס הבחין במרמוש בטורניר ידידות עד גיל 17 שנערך בדובאי, וסיפר על התגלית לסוכנו. משם התגלגלו החדשות דווקא לגרמניה, ופייר ליטברסקי נשלח מטעם וולפסבורג לעקוב אחריו ב-2017 באליפות אפריקה עד גיל 19. ליטברסקי, לשעבר הפליימייקר הנפלא של קלן שזכה במונדיאל 1990, התרשם מאוד ודיווח: "הנער מהיר, טכני, מקבל החלטות מפתיעות ומעז לקחת סיכונים". הוא הוזמן למבחנים, והזאבים שילמו תמורתו 70 אלף יורו לוואדי דגלה, מועדון קטן מקהיר. שתי האימפריות של מצרים, אל אהלי וזמאלק, בקושי שמעו עליו אז – ובכך הוא דומה לסלאח שהחל את דרכו באל מקאוולון הצנועה, משם עבר לבאזל בגיל 20.
ההתחלה האירופית של מרמוש הייתה קשה הרבה יותר. הוא עבר כבר בגיל 18, לא היה מוכן להבדלים התרבותיים העצומים, ובוולפסבורג ראו בו סוג של שחקן רחוב – לא קבוצתי ונטול הבנה טקטית בסיסית. בשנתיים הראשונות בגרמניה, יש המצרי על הספסל אפילו בקבוצת המילואים של הזאבים בליגה המחוזית, ונדרש חוסן מנטלי מרשים על מנת להתאמן בסבלנות ולא לברוח הביתה. ב-2020 הוא אף שיחק לראשונה בבונדסליגה, אך היו אלה הופעות קצרות, והמועדון בחר להעניק לו צ'אנס בהשאלות. בתחילת 2021 הוא שיחק בסנט פאולי בליגה השנייה, ובעונת 2021/22 נדד לשטוטגרט. לבסוף, ב-2022/23 הוא כבר היה חלק אינטגרלי מהסגל של וולפסבורג וכבש 5 שערים, אך בקבוצה ממש לא ראו בו פוטנציאל ולא הציעו חוזה חדש.
לפיכך, קיבלה אותו פרנקפורט לפני שנה וחצי כשחקן חופשי – חינם אין כסף. זו הייתה אחת ההברקות הגדולות של המנהל הספורטיבי מרכוס קרושה שהצהיר: "עומאר כבר הוכיח את עצמו בבונדסליגה, אבל יש לו פוטנציאל גדול מאוד לצמוח ולהתפתח". יש להניח שאפילו הוא לא הבין עד הסוף את עוצמת הכישרון, ולמאמן דינו טומפולר מגיע הקרדיט על ליטוש היהלום המצרי. בנו של קלאוס טופמולר, שהצעיד את לברקוזן לגמר ליגת האלופות ב-2002, הוא מאמן מעולה בזכות עצמו. מרמוש סיפר: "דינו נתן לי הרבה עצות כיצד צריך לקבל את הכדור ולאן כדאי לרוץ".
עומאר מרמוש (רויטרס)הטיפים האלה עזרו לו למצות את היכולות החריגות, והאמונה העצמית פשוט לא יודעת גבול כי בפרנקפורט סמכו עליו מהרגע הראשון וראו בו שחקן קריטי במערך. בעונה שעברה הוא כבר חיסל את באיירן עם שער ושני בישולים בניצחון 1:5, ומאז לא הסתכל לאחור. "עומאר מרגיש נוח בקבוצה, וזה המפתח החשוב ביותר. האחריות שלו היא להבקיע וגם לסדר מצבי הבקעה לאחרים. קשה מאוד לעצור אותו בגלל כושר הפריצה שלו, אבל הוא מסוכן גם בתיבת השוער. יש לו נגיעה נפלאה בכדור, והוא מוסר בחסד. אנחנו מאושרים בשבילו", אומר טופמולר.
למרות האווירה הביתית החמה וחוזה עד 2027, לא יהיה פשוט לפרנקפורט לשמור עליו. אם תעפיל הקבוצה לליגת האלופות זה עשוי להיות ריאלי, אבל מרמוש לא יכול להתעלם מהרצון לנסות את עצמו במועדון גדול עוד יותר, ואם תגיע הצעה שמנה מליברפול אי אפשר יהיה לסרב לה. גם על בארסה הוא יתקשה לוותר, במיוחד כי הוא מעריץ מושבע של רונאלדיניו ושלא רונאלדו הברזילאי. ואז תעמוד השאלה הגדולה – האם מסוגל מרמוש להצליח מחוץ לאיינטרכט, ועם מאמן שאינו טופמולר.
פרנקפורט ידעה בשנים האחרונות חלוצים שפרצו לתודעה בסערה, נמכרו תמורת סכומים גדולים ונכשלו ביעדם הבא. לוקה יוביץ' לא קיבל הזדמנויות בריאל מדריד, סבסטיאן האלר נעלם בווסטהאם לפני ששב לחיים באייאקס ובדורטמונד, אנדרה סילבה התרסק בלייפציג, ורנדאל קולו מואני לא בדיוק זוהר בסן ז'רמן. מאידך, כולם היו חלוצים מרכזיים קלאסיים למדי. לעומתם, מרמוש הוא כוכב מסוג שונה, רב גוני באופן יוצא דופן, ויש בו ניצוץ שמזכיר באמת את סלאח. האם הוא הסופרסטאר המצרי החדש?