חוזר אחורה? פתיחת העונה המהוססת של אבדיה

לפתיחת עונה כזו אף אחד לא פילל במחנה של דני אבדיה - נציגנו היחיד ב-NBA. עונת השיא בוושינגטון, הפכה אותו לשחקן מבוקש ורבים היללו את קברניטי הטרייל בלייזרס, כשאלה הצליחו להנחית אותו בטרייד מסקרן שפתח את ליל הדראפט לפני מספר חודשים. על פניו, אבדיה אמור היה להיכנס לעניינים בקלילות לקבוצה שצריכה שחקן כמוהו - על המגרש, אבל גם מחוצה לו, עם האופי המיוחד אותו הוא מביא לפרקט. במילים אחרות, הציפייה הייתה שאבדיה יהפוך לשחקן מוביל בקבוצה הצעירה והרעבה שהתגבשה בפורטלנד.

במשחקים הראשונים הוא קיבל הרבה כבוד ומן הסתם גם פתח בחמישייה, אבל עם הזמן התברר שהוא פשוט מתקשה להוכיח שהמעמד אכן מגיע לו. השיא הגיע במשחק נפל שלו ושל הקבוצה כולה, בלילה שבין ראשון לשני מול ממפיס. דני, שעדיין משחק באחת הקבוצות החלשות בליגה להזכירכם, עלה לראשונה מהספסל. אולי זה לא מה שגרם לו להישאר על אפס נקודות ב-13 דקות בודדות (עם 0 מ-5 מהשדה, 2 ריבאונדים, 4 אסיסטיים ו-2 איבודים), אבל בהחלט ניכר היה שמשהו לא טוב עובר עליו.

התבוסה ב-45 הפרש לגריזליז נטולת שני כוכביה הגדולים ג'ה מוראנט ודזמונד ביין, היוותה בעצם תמרור אזהרה עצום. נכון, הנציג היחיד שלנו בליגה הטובה בעולם לא פתח טוב את העונה וזה בסדר, אבל באותו משחק הוא פשוט נראה אבוד. המצב נראה כל כך רע, שהיו מומחים שכבר החלו לרמוז שקריירת ה-NBA שלו נמצאת על סף קריסה. לכולם היה ברור שהמעבר לעיר ולאיזור זמן אחר, עם כדורסל שונה מזה שהתרגל אליו, ייקח זמן. אולם עם מספרים כל כך נמוכים ויכולת כל כך חלשה, קשה היה להתווכח.

דני אבדיה (רויטרס)

להתחיל מחדש

אבדיה לעתים קרובות מדי, נראה היה אבוד, חסר ביטחון וחסר יוזמה. לעתים נדמה היה שקצב המשחק גדול עליו. ועדיין, הבעיה העיקרית הייתה מן הסתם הקליעה, בעיקר זו מחוץ לקשת שהפכה כל כך קריטית בליגה הזו בשנים האחרונות ומסייעת גם בכל מה שקשור לריווח וקליעת סלים קלים. האחוזים היו גרועים עד לפני שני המשחקים האחרונים מול מינסוטה ועמדו על 18.8 בלבד. בליגה חסרת רחמים כמו ה-NBA, זה פשוט מעליב. עם ממוצעים נמוכים בהרבה מאלה שרשם בשנה שעברה ואפילו זו שלפניה בוושינגטון (בכל המדדים), מספר הדקות של אבדיה ירד בהתאמה, עד שהוחלט לספסלו.

עכשיו הוא צריך להתחיל הכל מחדש. לנסות לקנות לעצמו שוב מקום בחמישייה. וזה לא הולך להיות קל. שיידן שארפ חזר מפציעה ולקח לדני את המקום, ובינתיים נראה נהדר. אפילו דלאנו בנטון בן ה-25 משחק יותר דקות ממנו כאחת מהאופציות הראשונות מהספסל. ואם זה לא מספיק, סימני שאלה אפשר להוסיף גם ליד שמו של המאמן צ'ונסי בילאפס, שעדיין לא הוכיח את עצמו בליגה, וספק אם תהיה לו סבלנות לחכות לישראלי הצעיר. לפני המשחק הבא מול מינסוטה, פרסם אבדיה פוסט באינסטגרם בו כתב: "הכל לטובה. גם ברגעים כאלה". ואכן, התשובה שלו למבקרים לא איחרה לבוא.

צ'ונסי בילאפס (רויטרס)

מול הטימברוולבס, שניצחו את פורטלנד כמה ימים לפני כן, רשם דני שיא עונתי של 17 נקודות ב-4 מ-10 מהשדה ו-50 אחוז מהשלוש (3 מ-6), שהזכירו לכולם את היכולת שלו מאשתקד. "לא צריך להגזים כשאני משחק טוב, כמו שלא צריך להגזים כשאני רע", הוא אמר מיד לאחר המשחק. אבדיה ששמר בעיקר את ג'וליוס רנדל, נראה היה נינוח יותר בשני צידי המגרש. שלשת באזר אדירה מול השמירה של אנתוני אדוארדס, היוותה דובדבן נחמד על הקצפת ואפילו המאמן לא נשאר אדיש.

"אני חושב שזה היה יום מצוין עבור דני. הוא היה אגרסיבי, קלע טוב לשלוש וזה עזר לו ולקבוצה כולה בריווח המגרש ובמציאת קליעות נוחות", החמיא בילאפס לישראלי בסיום, ודיבר על האופי המיוחד שלו. "הוא בחור קשוח. הוא משחק עם הרבה לב ואנחנו צריכים שחקנים כאלה. יש לנו יותר מדי שחקנים שנראים לפעמים קצת יותר מדי רגועים. אנחנו צריכים אחד כמו דני".

דני אבדיה מול אנתוני אדוארדס (רויטרס)

"הספסל? אני לא הולך לתת לזה להשפיע עליי"

במשחק העוקב מול אותה יריבה, דני הסתפק בשבע נקודות ב-18 דקות בלבד, שמר על 50 אחוזים מהשלוש (1 מ-2) ובכך שמר על יציבות מסוימת, אבל זה עדיין לא מספיק. בעונה שעברה הממוצעים שלו עמדו על 14.7 נק', 7.2 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטיים למשחק. העונה הוא על 9.5, 5.5 ו-3, מספרים נמוכים משמעותית מאלה שהפכו אותו לסחורה חמה בקיץ. בשני המדדים האחרונים הוא אמנם מדורג שלישי בקבוצה, אך בכל מה שקשור לקליעה, הוא כבר לא יתקרב לאחוזים שרשם אשתקד (50.6 מהשדה ו-37.4 מחוץ לקשת), ושבגינן הוא הובא לקבוצתו החדשה.

הדעיכה החדה מן הסתם, הורידה אותו לספסל - מצב אותו לא הכיר מאז עונותיו הראשונות בליגה. צריך לזכור, דני הגיע כסוג של כוכב. לא רק כזה שאמור היה לפתוח בחמישייה, אלא גם להיות אחד השחקנים המובילים בה. כרגע הוא הדרדר למקום שישי או שביעי ברוטציה. "זה חלק מהכדורסל לפעמים", אמר אבדיה השבוע בהתייחסו למעמדו החדש כשחקן ספסל. "זה חלק מהחיים. ברור שאני לא מרוצה מהמצב, אבל אם זה מה שצריך לעשות כדי לעזור לקבוצה לנצח וחייב לכבד את ההחלטה של המאמן. כל מה שאני יכול לעשות זה להופיע ולהיות אני. בין אם מדובר ב-10 או 20 דקות, אני מתכוון להיכנס ולעשות את הכי טוב שאני יכול. זה כל מה שאני יכול לשלוט בו".

גם אם הקליעה טעונה שיפור, דני בטוח שהוא יכול לתרום במדדים אחרים. "אני עוזר לקבוצה בהגנה, בריבאונד ובהנעת הכדור. נכון שלפעמים הכדור לא נכנס ובאמת שהיה קצת קשה לי עם הקליעה בהתחלה, אבל באופן כללי אני מרגיש שהיו לי משחקים טובים. אני בוגר מספיק ויודע שגם כשלא הולך אני צריך להישאר אגרסיבי. אני לא הולך לתת לזה להשפיע עלי ואמשיך לעבוד קשה".

דני אבדיה (רויטרס)

קשיי התאקלמות טבעיים

ואכן, אבדיה עובד קשה ובתקשורת המקומית מדווחים על כך שבימים האחרונים, הוא נשאר לעבוד במתחם האימונים של הקבוצה בטואלאטין, גם אחרי שמרבית השחקנים כבר הלכו הביתה. המטרה: שיפור הקליעה, ועכשיו. "אני מתמודד עם דברים גם מחוץ למגרש העונה. באתי למקום חדש והייתי צריך למצוא את המקום שלי. זה לא קל, אבל אני יודע שתקופות קשות לא הולכות להימשך לנצח. אני יודע שאני שחקן טוב ושאני יכול לעזור לקבוצה הזו לנצח. יש תקופות כאלה לכל אחד, גם לטובים ביותר. אחרי הכל, אני רק בנאדם".

אז נכון, שחקנים גדולים ממנו אכן התקשו עם הגעתם לקבוצות חדשות וקשיי התאקלמות הם לא משהו חדש. הרשימה אמנם ארוכה, אבל דוגמה טרייה יחסית היא זו של ג'יימס הארדן, שהפגין יכולת מזוויעה כשהגיע לקליפרס בעונה שעברה - אבל השתפר ככל שהזמן נקף. גם בכדורגל יש לא חסרות דוגמאות (קיליאן אמבפה למשל) ומן הסתם כמעט בכל ענף ספורט. מבחינת אבדיה, המטרה שלו צריכה להישאר אחת - להוכיח שהוא טוב מספיק כדי לקבל דקות בחמישייה, מול קונפרנס קשה יותר. אחר כך הוא יצטרך להוכיח שהוא שווה הרבה יותר מזה.

דני אבדיה (רויטרס)

למרות שהיא צפויה לסיים בירכתי הקונפרנס, פורטלנד מתגלה כקבוצה טובה יותר מוושינגטון. היא מסוגלת בכל ערב נתון לנצח גם קונטנדריות, ובסגל יש לה כישרונות שעדיין מחכים לפרוץ כמו שארפ, סקוט הנדרסון וטומאני קמארה. בנוסף, יש לה וותיקים כמו ג'רמי גרנט, דיאנדרה אייטון ורוברט וויליאמס שעדיין צריכים להוכיח את עצמם, לצד אחד מהרוקי'ס המסקרנים ביותר העונה - דונובן קלינגן.

בשבועות הקרובים מצפה לבלייזרס לו"ז קשה, כשאחרי המשחק מול אטלנטה, היא תצא לאוקלהומה סיטי, יוסטון, ממפיס ואינדיאנה. עבור אבדיה מדובר בתקופה חשובה במיוחד אם ברצונו לחזור לחמישייה בשלב כזה או אחר. לנו נותר לקוות שבסך הכל מדובר במכה קלה בכנף ושאבדיה יחזור לקו של שיפור מתמיד אליו הורגלנו.