ה-13 באוקטובר 1993 ייזכר לעד כאחד מרגעי השיא של הכדורגל הישראלי. נבחרת ישראל, תחת הדרכתו של שלמה שרף, יצאה למשחק חוץ בפארק דה פראנס מול נבחרת צרפת הגדולה במסגרת מוקדמות המונדיאל וזכתה בניצחון סנסציוני 2:3 משער ניצחון ענק של ראובן עטר אחרי בישול של רוני רוזנטל.
השער הזה של ראובן עטר נחקק בזכרונם של מיליוני ישראלים לאורך מספר עשורים. לשער ההיסטורי הזה התלווה קולו של השדר מאיר אינשטיין ז"ל שאיבד את קולו מרוב התרגשות וקריאת ״מאיר תרגע״ המפורסמת.
היום, אחרי יותר מ-30 שנה, ראובן עטר, אלון חרזי ושלמה שרף שהגיעו כאורחי ההתאחדות לכדורגל במסגרת "אגדות של כדורגל", חזרו לסיור באותו מגרש בפארק דה פראנס. במרץ 2023 השיקה ההתאחדות לכדורגל את פרוייקט האגדות במטרה לחזק את הקשר בין שחקני ומאמני העבר בנבחרת הבוגרות לבין העשייה הנוכחית.
הפרויקט מאפשר לשחקני ומאמני עבר להמשיך להיות חלק מהכדורגל, לתרום מהידע והניסיון האדיר שלהם, לדאוג להווה, לסייע בבניית העתיד ולשרת את הנבחרות והכדורגל גם בלי לרשום דקות משחק.
שלמה שרף דיבר בהתרגשות עם דמעות בעיניים בפני סגל הנבחרת ואמר: ״זו התרגשות גדולה עבורי להיות פה. להיות חלק מהמשלחת וחלק מהנבחרת. זה מרגש מאוד. יש כל כך הרבה מה לספר ולדבר על הדור ההוא שעשה פה דברים נפלאים, אבל קודם כל אני רוצה להודות להתאחדות לכדורגל על הפרויקט הזה. מי שלא זוכר את העבר, אין לו עתיד״.
מאמן העבר התייחס למשבר בחייו הפרטיים: ״אני עובר תקופה קשה מאוד. אני יודע שנכדים קוברים סבים, אבל כשסבא צריך לקבור נכדה אתה פעמיים באבל. פעם אחת על כך שאתה כסבא חווה אובדן של נכדה, ופעם אחת על הכאב של לראות את הבת שלך הופכת לאם שכולה. זה כבד מנשוא. זה מלווה אותי כל יום, כל שעה. אני לא מאחל את זה לאף אחד״.
״אני אומר דווקא לאור מה שאנחנו חווים היום במדינה, לאור האנטישמיות ברחבי העולם, החובה עליכם היא כפולה ומכופלת. אתם צריכים לשים את הלב במגרש. כי אם יש אפשרות קטנה לתקווה עבור העם הזה, אפשרות לחיוך קטן, היא אתם. אני אתפלל בשבילכם, אבל אתם חייבים לתת הכל. חשוב מה שאתם עושים בקבוצות שלכם, אבל עוד יותר חשוב מה שאתם עושים בנבחרת. כי בסוף, אלה הדברים שתספרו לילדים שלכם״.
״תשאלו את הדור ההוא באיזה רגעים הכי זוכרים אותם. אתם חייבים לעלות ולשים את הלב על הדשא. כי הדור שלנו לא ניצח את צרפת כי הוא היה טוב יותר, הם ניצחו כי הם נתנו את הלב. את מה שראובן עטר נתן בנבחרת הוא לא נתן בשום קבוצה. כי נבחרת זה משהו אחר. יש לכם דור אדיר, תנצלו את זה, תביאו את זה לידי ביטוי על הדשא. תביאו את הערך המוסף ועלו והצליחו!״.
גיבור הניצחון ההוא, ראובן עטר, אמר: "זה היה סופר מרגש לחזור לאותו מגרש, עם אותם שערי כניסה כמו לפני 30 שנה. זו פעם ראשונה מאז אותו ניצחון שאני חוזר למגרש יחד עם שרף וחרזי שהיו שותפים לניצחון ההיסטורי הזה. הגענו גם לעמדה, שם שידר מאיר איינשטיין ז"ל את המשחק".
על אותו משחק שהצליח לסחוף מדינה שלמה ולהדהים את כל אירופה אמר עטר: "הכל התחבר לנו במשחק הזה. היינו בהרכב משהו כמו 5-6 שחקנים ממכבי חיפה. הצרפתים באו שאננים למשחק וחשבו שזה יהיה טיול קל עבורם. אנחנו באנו למשחק בתעוזה ובאומץ. לזכותו של שלמה שרף ייאמר שהוא בא לשחק במערך התקפי. עובדה שמי שסיימו את המשחק היו שחקנים התקפיים כמו אייל ברקוביץ', רוני רוזנטל, רונן חרזי ואני״.
״זה פעם ראשונה שהנבחרת שיחקה במפעל אירופי והניצחון הזה הדהד בכל אירופה. הצרפתים היו צריכים נקודה משני המפגשים מול ישראל ובולגריה ובשני המשחקים הפסידו בדקה ה-93 ולא עלו למונדיאל. אני זוכר את השמות הגדולים ששיחקו בנבחרת הצרפתית כמו ז'אן פייר פאפן, דויד ז'ינולה אריק קנטונה, מרסל דסאיי ולורן בלאן, פרנק סוזה, עמנואל פטי פול לה גוואן ודידייה דשאן. את האחרון עקפתי בדרך לשער הניצחון ומסרתי לרוני שבישל לי. עמנואל פטי ופול לה גוואן".
על השאלה האם הוא רואה סיכוי לנבחרת הישראלית ביום חמישי אמר עטר: "למדנו שבמשחק נתון הכל יכול לקרות. הרמות של אז והפערים בין הנבחרות פחות או יותר אותו דבר כמו היום, ככה שהכל יכול לקרות".