אחרי ה-1:2 על מכבי נתניה במחזור האחרון שנתן למכבי פתח תקווה הרבה אוויר לנשימה, דן רומן, מאמן המלאבסים, דיבר בתוכנית הספורט של ישראל ב-102FM עם היציאה לפגרת הנבחרות והשזרוע.
סיימתם לחגוג את ה-1:2 על נתניה?
”החגיגות מוגבלות לאותו ערב ואז חושבים על המשחק הבא”.
הבנו מהתגובות שזה אחד מהמשחקים הטובים העונה, תסביר מה קרה?
”היה משחק טוב, הרבה רגעים טוב, לחצנו כמו שצריך והצלחנו לחלץ כדורים כמו שצריך ולהיות דינמיים. מצאנו איזון שהיה נכון למשחק הזה, וחלק מהדברים שאנחנו עובדים עליהם, היה נראה שהבשילו במשחק ואנחנו רוצים לקחת את זה צעד קדימה”.
אמרת שזה לא רגע מיוחד בשבילך לנצח, אבל זה כן משהו סמלי כי היית אמור לאמן את נתניה.
”מה שהיה היה. סה”כ הייתי ארבע שנים בנתניה והיה לי טוב, כיף לשחק מול אנשים שאתה מכיר ותמיד כיף לנצח, לא משנה נגד מי אתה”.
אבל הוכחת להם שהם עשו טעות?
”זה תשאל אותם, אבל זה לא האישיו שלי, אני כרגע בפתח תקווה וטוב לי”.
אתה יכול להגיד שזה כיף לנצח במיוחד את האקסית, אם אתה ווינר.
”זה כיף לנצח כל משחק אם אתה ווינר”.
אבל את נתניה במיוחד.
”באמת שלא, אני מכיר אנשים שגדלתי איתם ועבדתי איתם וקצת כואב את הכאב שלהם, זה באמת לא העניין המרכזי. כשאתה בכדורגל הרבה שנים יש הרבה אקסים ואקסיות, תמיד אתה משחק נגד מועדונים או שחקנים שעבדת איתם, הדברים לא משנים, הפוקס זה פתח תקווה”.
אומרים שאתה עוף מוזר, איך אתה מקבל את זה?
”אני לא מרגיש מוזר, מרגיש מאוד נורמלי, מרגיש טוב בכדורגל, אני מי שאני. כל אחד יכול לפרש את זה איך שהוא רוצה, באיזה אופן זה פוגע בי?”.
בהערכה, שיותר קשים איתך, אתה מאמן מתחיל בליגת העל.
”אני לא מתעסק בזה. התקשורת, כמו שאתם יודעים, זה גורם שמחולל הרבה רעש מסביב, אני לא מחובר לזה ואני מנסה להתמקד בעבודה ובמועדון, שם אני מרגיש מוערך, גם על ידי הצוות והשחקנים”.
איך זה באמת לעבוד עם אבי ואופיר, טל בן חיים?
”ממש אחלה”.
מתערבים לך מקצועית?
“ממש לא. אבי תמיד אומר שהוא אומר מה שהוא חושב ואני זה מה שאני מחליט”.
ובכמה אחוזים אתה לוקח את מה שהוא אומר?
”אולי בקטע הזה אני עוף מוזר, אני הולך בדרך שלי וביושרה שלי, אני מאמין בזה ולפעמים זה הולך פחות טוב. היה לי ברור שאלך ככה”.
היה לך ברור שאם היית מפסיד לנתניה היית בחוץ?
”אני לא מתעסק בזה”.
זה סוג של עננה שריחפה מעליך.
“יש הרבה עננות ועננים שמרחפים מעל מאמנים בליגה, אני מרגיש טוב במכבי פ”ת, יש הרמוניה עם הצוות וכולם, בזה אני מתעסק ולא בדברים מסביב”.
בחלון העברות בינואר אתה מתעסק?
”זה עדיין מוקדם”.
צריך להיערך.
”תמיד חושבים להשתפר ולקחת צעד קדימה”.
יש כסף? קיבלת אור ירוק או חלומות?
”באמת שלא כסיסמה, אני לא מתעסק בזה, אני חושב שיש סגל מאוד טוב ויש איזון בין שחקנים צעירים לוותיקים. זו המהות, להוציא את המקסימום, ויש שחקנים טובים”.
מאנשים שאני מדבר איתם, אומרים שאתה מוח כדורגל אדיר, אבל זה לוקח זמן, בגלל שיש איסור על העברות או משחקים בחו”ל שהיו.
”ההתחלה לא הייתה פשוטה למועדון, גם לי וגם לקבוצה. נכנסנו לתחרות שהייתה קשה עם סגל חסר, והסנקציה שהוטלה מאיתנו להביא שחקנים חדשים. אם מסתכלים על הרגע שהתחלנו עם הסגל הזה מהמחזור השלישי, אנחנו על חמישים אחוז. הקבוצה רצה טובה, ודברים לוקחים זמן וזו לא סיסמה, גם לא חודשיים או שלושה, צריך למצוא איזון ולהשיג נקודות בקצב מספיק טוב”.
כשמרקו בלבול עזב את נתניה, אמרו שחדר ההלבשה שלו מפורק ושחקנים לא רצו לשחק. אתמול דיברו עם שחקנים שלך ואמרו שהניצחון מוקדש לך ועשו הכל בשבילך, והיה נדמה שאתה שומר על חדר הלבשה מגובש. איך מצליחים לשמור במצב לא טוב?
”אגיד לך את האמת, יש חומר אנושי מאוד מאוד טוב בחדר ההלבשה, זה לא קשור אליי. חלק מאיך שבנינו את הקבוצה, חשוב היה להביא אנשים ווינרים ולא שחושבים רק על עצמם, מגיע להם קרדיט, לשחקנים. שחקן לא צריך לשחק בשביל מאמן, הוא צריך לשחק בשביל עצמו ובשביל החברים שלו, ברגע שהוא עושה את זה אז כולם מרוויחים, הם צריכים לשחק כי הם עולים למגרש ורוצים לנצח בשביל השם שלהם”.
אתה אומר במסע”תים שאתה לא מתרגש מלחץ.
”אני רק מעמיד פנים. המקצוע זה התמודדות עם לחץ, זה הכדורגל שלנו, באופן מיוחד. הייתה לי שנה אחת בהולנד כשחקן ועוד שנתיים בגרמניה כאיש צוות, אי אפשר להשוות את הלחץ שיש בארץ, אפילו בליגה השנייה. הכדורגל שלנו לחוץ ורוצים הכל כאן ועכשיו. כשאתה מפסיד אז אתה גרוע וכשאתה מנצח אתה גאון. צריך להיות יציב רגשית ונפשית”.
רק שאלה אחרונה, איפה אותך עוד חודשיים אחרי הפגרה?
”זה באמת ההבדל בין הצלחה לכישלון זה תלוי באיזה מצב נייח, לא יודע להגיד באמת, יש לי מטרה שהקבוצה תשחק כדורגל שהוא יוזם, לוחץ, מחזיק את הכדור”.
אבי לוזון רוצה נקודות.
”כן, אבל זה המצב בכל מקום”.
קורס הפרו אמור להמריא להולנד, מה דעתך על הדבר הזה? היית מעדיף שזה יתבטל? ועוד זה בעיר עם יותר אנטישמים.
”אתה יודע איפה גדלתי? בירושלים. הייתי נוסע באוטובוסים שמידי פעם מתפוצצים, אני לא מתרגש, אנחנו נסע ונלמד וזה לא אישיו הדבר הזה”.