הרשות לבקרה תקציבית ובית הדין העליון של איגוד הכדורסל אישרו להפועל צפת לשחק בליגה הלאומית, תוך דרישה כי תסדיר את ענייניה התקציביים בתוך 30 יום, על אף שהגישה לכאורה מסמך בטוחות בעייתי. למעשה, ייתכן כי הקבוצה תשחק בליגה השנייה בטיבה בארץ לכאורה ללא בטוחות מתאימות.
לאחר האישור שניתן לה לשחק בליגה הלאומית, ל-ONE הגיע מסמך הבטוחות שהגישה הקבוצה לבקרה. ב-21 באוקטובר עיריית צפת התחייבה לספק לבקרה ערבות בגובה של עד 650 אלף שקל לכיסוי חובותיה של הקבוצה, אך במסמך הסטנדרטי שמנפיקה הבקרה התווסף כיתוב נוסף, חתום בכתב יד, ובו נכתבו תנאים נוספים לערבות שאינם מקובלים בדרך כלל בבקרה: “ערבות זו תיכנס לתוקף מיום 1.1.2025 עד ליום 31.12.2025. ערבות זו תיכנס לתוקף במידה וקבוצת הכדורסל תפעל ולא תתפרק. ערבות זו הינה עבור פעילות הספורט השוטפת לעונה 9/24 עד 6/25״.
לראות ולא להאמין, אבל אם הבקרה אישרה לקבוצה לשחק כאשר היא מסתמכת על המסמך הזה לכאורה, הרי שמדובר בחוסר אחריות, במיוחד לאור מקרים קודמים וחובות שהיו לקבוצה כלפי שחקנים בעבר.
צפת טוענת שהוגש מסמך חדש, נציג הבקרה העיד אחרת
מנגד, עו״ד איל יפה, שמייצג את מ.ס הפועל צפת, טוען כי הוגש מסמך בטוחות חדש לבקרה, עוד לפני הדיון שנערך בבקרה ביום חמישי, והדגיש כי הבקרה אף הודיעה שהקבוצה העבירה את המסמכים הדרושים. יחד עם זאת, עו״ד יפה בחר שלא להציג את מסמך הבטוחות החדש שנשלח לבקרה.
רו״ח משה פן, שמאשר מטעם הבקרה את תקציבי הקבוצות, אכן הצהיר בדיון שנערך בבקרה ביום חמישי כי הוגשו המסמכים הדרושים מצד הקבוצה והבהיר כי הבקרה שבעת רצון מהתקציב והמסמכים שהוגשו, אך הוא לא אישר כי התקבלו בטוחות חדשות ומתאימות מהפועל צפת.
במהלך הדיון רו״ח משה פן ביקש להעניק אישור זמני של 30 יום לקבוצה ואמר: “מה שעומד על הפרק, יינתן אישור זמני. אני אשב עם הקבוצה להכוונות, כדי שהקבוצה תוכל בסופו של דבר להתחיל לשחק במיידי וכדי שהקבוצה תוכל לעמוד בכל הדרישות לקבל אישור קבוע”.
לאור הדברים, יו״ר הבקרה רו”ח משה דרוקר שאל בפליאה: “למה האישור זמני ולא קבוע?”, ורו"ח משה פן ענה: “הבקרה קיבלה ערבות בנקאית מ-1.1.2025, לא מהיום, זה נשען על זה שהבקרה קיבלה בטוחה שנמשכה עד סוף 2024. העירייה טענה כי אינה מחוייבת לבטוחות 2024. הבקרה רוצה לוודא שעד סוף 2024 אכן יש בטוחות. רוצים לוודא כי יש רצף בטוחות. יש לי אחריות כבקרה כדי שהקבוצה הזו תעמוד בעונה שלמה, מעבר לזה, התכנון הוא לחזור ולקבל אישור זמני למה שמותר. תעמדו בהכל תקבלו אישור קבוע. אישור זמני ניתן בהנחה שעיקר הדברין והמהות הוגשה, נשארו דברים מסויימים שהם בשוליים, מבחינת אישור זמני יכולים לשחק מחר”.
ובכן, אם אכן הבקרה אפשרה לצפת לעלות על הפרקט ולפתוח את העונה בליגה הלאומית כאשר היא מסתמכת על מסמך הבטוחות שהוגש לה ונחשף ב-ONE, הרי שמדובר בהחלטה תמוהה.
בבקרה סירבו להגיב או להתייחס לשאלה האם הוגש מסמך חדש.
הבקרה תחת ביקורת
מעבר לכך, על פי פרוטוקול הדיון בבקרה, ייתכן ויש קבוצות נוספות שקיבלו אישור חריג שמאפשר להן לשחק 30 יום בליגה עד להסדרת כל המסמכים הדרושים, הרי שבדיון במליאה העיד רו”ח משה פן בפני הנוכחים: “כל קבוצות הליגה של ליגת על ולאומית בגלל המצב הייחודי, כולן התחילו עם אישור זמני”.
כל זה קורה על רקע הביקורת שמתח בית הדין העליון של איגוד הכדורסל על התנהלות הרשות לבקרה תקציבית, בטענה כי במשך שנים ארוכות תקציבי הקבוצות נבחנו על ידי גורם שאינו מוסמך לכך בתקנון, כאשר רו״ח משה פן עבר על תקציבי הקבוצות ולא יו״ר הבקרה רו”ח משה דרוקר. בעקבות זאת, איגוד הכדורסל הודיע כי יבדוק את העניין וייכנס לעובי הקורה.
רו״ח משה פן הוא לא בעל סמכות מבחינה תקנונית, אך מתברר כי דעתו נחשבת גם בימים אלה כאשר מתקיימים דיונים חשובים במליאת הבקרה, כפי שניתן ללמוד מהתיק של צפת. בין כה וכה, ייתכן כי פעילותה של הבקרה ודורשת בדיקה מקיפה. ואולי באמת הגיע הזמן שמישהו יבקר את הבקרה.