שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, זועם על החלטת הממשלה לקצץ מאות מיליוני שקלים מתקציב הספורט לשנת 2025 ומצפה מהספורט הישראלי לצאת למאבק על כך. בראיון ל-ONE, מספר השר זוהר את מה שקרה עם החלטת הממשלה לחתוך את תקציבי הספורט.
"הוספנו לספורט, אחרי שנים של קיפוח ושל עוול, חצי מיליארד שקל תקציב לשנה. עשינו דבר גדול. התחלנו את שנת 2023, הספורט היה בשיא פריחתו, כולם היו מאושרים מההישגים הגדולים – הכפלות תקציב, הכנות אולימפיות, קבוצות הספורט, עזרה לספורטאי הישראלי, הכל ברוך השם יפה ונהדר. ואז הגיע היום הארור שהחריב את המדינה, השבעה באוקטובר, ומה אני עשיתי? אמרתי למשרד האוצר: ‘חבר’ה, במה אתם צריכים ממני עזרה?’ ואמרו לי שאני צריך בשנת 2023 לוותר בשלושה חודשים על 200 מיליון שקל מתקציב המשרד. הסכמתי כדי ‘להיכנס מתחת לאלונקה’ ועזרתי להם. הגיע התקציב החדש של ינואר 2024. אמרו לי שהמצב קשה ושאני צריך לוותר על עוד 300 מיליון שקל, 8 אחוז קיצוב רוחבי. נתתי להם גם את זה”.
“הגעתי לדיוני התקציב הנוכחי ואמרתי להם: ‘אחרי הפחתות של חצי מיליארד שקל מהמשרד, אתם לא יכולים לצפות ממני להפחתות גדולות נוספות, כי את כל מה שהיה, על כל הסכומים שהצבנו למינימום לתרבות וספורט כבר ויתרתי. אז מה אתם רוצים, שאני אוותר עוד’? אמרו לי שכן, שאני צריך לוותר על עוד 300 מיליון שקל, שזה עוד 15 אחוז קיצוץ. אמרתי להם שזה אומר שאין יותר ספורט ותרבות בישראל. הם אמרו לי שזה המצב. הסכמתי אתמול לוותר על עוד 100 מיליון שקל, זאת אומרת עוד 5 אחוז קיצוץ, כדי שאיכשהו אשאר עם הראש מעל המים, אבל גם לזה כמובן הם לא הסכימו והם מתעקשים על הקיצוצים המטורפים האלה. אמרתי להם – ‘חבר’ה, תהיו בריאים, אני לא מסכים, מבחינתי אני מתנגד לתקציב, יוצא למאבק ושלום על ישראל’. כמו שכתבתי בהודעה, הם רוצים להחריב את התרבות והספורט בישראל ואני לא אהיה חלק מזה”.
מיקי, מה זה אומר עכשיו מבחינת הקיצוצים של הספורט? מה לא יהיה?
”איגודים, אגודות ומרכזי הספורט יתרסקו בסכומי עתק. אין כרגע תקציב להכנות אולימפיות. כל המענקים לקידום השחקן הישראלי מתבטלים. זה הגזירות שכביכול המשמעות שלהן זה 300 מיליון שקל”.
אתה לא חבר כנסת, מה אתה יכול כעת עוד לעשות כדי למנוע זאת?
”האצבע שלי בממשלה היא לא לשון מאזניים. התקציב יעבור עם האצבע שלי או בלי, אבל הסיפור פה הוא המאבק הציבורי. האם יהיה פה מאבק ציבורי מספיק עיקש ומספיק איתן של כולנו כדי שההחלטה של משרד האוצר תשתנה? זה הסיפור פה, המאבק הציבורי. אנחנו בסופו של דבר יכולים להיאבק על מנת לקבל את מה שהספורט מגיע לו. אני מתחיל לפעול לקדם את חקיקת חוק הטוטו בכנסת, מהסיבה הבאה: יעלה על הדעת שהטוטו, שמקור ההכנסות שלו זה מספורט בלבד, יכניס לאוצר המדינה 800 מיליון שקל וצפוי להכניס בשנת 2025 מיליארד שקל של רווחים נטו, ולא רק שאנחנו נותנים כל שנה מהספורט הישראלי עוד ועוד כסף, הרי כשאני נכנסתי ב-2023 היו בטוטו הכנסות של אולי 650-700 מיליון שקל. אנחנו אמורים להגיע כבר למיליארד שקל. הוספנו הכנסות לאוצר המדינה מהספורט של עוד 300 מיליון שקל, והתמורה שאנחנו מקבלים זה קיצוץ של עוד 300 מיליון שקל. זה חוצפה ממדרגה ראשונה”.
“בתחילת הדרך שלי, כשהיה הסכם קואליציוני, היה סיכום שהטוטו עובר למשרד התרבות והספורט עם ההכנסות שלו. אז אני חוזר למסלול הזה, חוזר למסלול חקיקה של החזרת ההכנסות של הטוטו למשרד הספורט ואני אומר את הדבר הבא – מבחינתי לא אכפת לי שהחקיקה הזו תגיע בין אם מהקואליציה ובין אם מהאופוזיציה, זאת תהיה חקיקה נכונה והוגנת שלפחות אוכל באמצעותה לשמור על הספורט בישראל מבלי הטובות של משרד האוצר, כי בסוף הכסף של הספורט צריך להישאר בספורט. יעלה על הדעת שהכסף של הספורט ילך לדברים אחרים ועוד יקצצו לי עוד 300 מיליון שקל מהמשרד? לא יקום ולא יהיה”.
הספורט הישראלי הביא הישגים גדולים, כולל מדליות במשחקים האולימפיים. ראש הממשלה והנשיא דאגו להרים טלפונים לספורטאים ולקחת על זה בעלות. והנה, לא שמענו מראש הממשלה מילה על הקיצוצים בספורט. נראה שכולם השלימו עם זה שלא יהיה פה יותר ספורט.
”אני מצפה מראש הממשלה ומשר האוצר וגם מנשיא המדינה שיתערבו בסוגיה הזו ולא יאפשרו את הקיצוץ הזה שמנסים להפיל עליי ממשרד האוצר. כמו שכולנו רצינו את רגעי השמחה והנחת הזו שהספורט מביא לנו בשנים האחרונות, אם אנשים פשוט יתעלמו מהמצב הקיים ויפקירו את התרבות והספורט, אז שלא תהיה אחר כך טענה שהמורל הלאומי שלנו יורד באופן דרמטי והחוסן הלאומי שלנו נסדק, כי בסוף, במדינה כל כך מורכבת כמו ישראל, רגעי האושר הבודדים שאנחנו יכולים לזכות בהם, מה שמעלה לנו טיפה חיוך על הפנים מגיע מאולמות התרבות והספורט, ואם זה לא חשוב לאחרים, אז יש מחירים שכולנו משלמים. אני לא מתכוון לסגת מהמאבק הזה, אני חושב שזה מאבק מוצדק בכל קנה מידה ואני מקווה מאוד שתהיה התעשתות מצד כל הגורמים שם ומקבלי ההחלטות”.