לאורך למעלה מעשור, חלוקת תואר האליפות הייתה בין ברק בכר למכבי ת"א. בכר זכה בשלוש אליפויות בהפועל באר שבע, שלוש אליפויות במכבי חיפה וכל שאר האליפויות היו שייכות למכבי ת"א, כולל בשנה החולפת בה בכר בכלל מונה למאמן בכוכב האדום. עכשיו, האיום הגדול של מכבי ת"א מגיע שוב מכיוונו של בכר, שחזר לכרמל ומאותת לכל מי שרוצה שחיפה של השנה רוצה להחזיר הביתה את התואר הנכסף.
הנחיתה של בכר לקדנציה שנייה בכרמל לא הייתה פשוטה ורכה כלל וכלל. הוא קיבל סגל שהיה רחוק מלהיות סגל מאורגן ואיכותי, שחקנים שמאותתים שבגלל המלחמה אינם רוצים להישאר ובסוף גם הייתה הדחה בשלב מוקדם מאוד מאירופה. מי שחשב שבכר ייכנס למרה שחורה – טעה. מאמן חיפה, כפי שהוא תמיד ידע לשחק עם הזמן לטובתו, עבד בשקט ושם את רעשי הרקע בצד, תוך בניית שלד איכותי ביותר. להוציא חלוץ נוסף במקומו של פרנזי פיירו, שעזב ממש בסמוך לתום חלון ההעברות, יש למכבי חיפה של העונה סגל מפלצתי שיכול להחזיר את הצלחת לכרמל.
האתגר ומבחן הכוח הראשון והגדול של בכר היה סביב דיא סבע. למאמן היה ברור שלהחזיר אותו לסגל הקבוצה זו משימה כמעט בלתי אפשרית, לנוכח הסיטואציה בה חלק מהקהל לא רצה את השחקן בקבוצה. אולם, בכר ידע שהוא מגיע בעמדת כח ואמירה שלו יש בה כדי להשפיע על דעת הקהל. שיטת הסלמי של בכר, שעוד נחזור אליה בהמשך, באה לידי ביטוי גם במקרה של הקיצוני.
זה התחיל במשחק גביע הטוטו הראשון מול הפועל ב"ש, כאשר בכר החליט לשלוח באזור הדקה ה-60 את סבע לחימום עם עוד מספר שחקנים. חמש דקות מאוחר יותר, המאמן בחר לבצע חילוף כפול. השחקן עלה יחד עם דולב חזיזה אל כר הדשא. לבכר היה ברור שבכניסה של השניים, גם אם יהיו שריקות נגד הקיצוני, הדבר ייבלע בעידוד לחזיזה, שחזר לשחק בסמי עופר אחרי כמעט שנה של היעדרות. משחק אחר כך בסמי עופר, בחצי גמר גביע הטוטו, סבע כבר קיבל את הספרה 10 ששמורה לשחקנים גדולים בחיפה.
הפעם הכניסה למגרש הייתה חלקה יותר במיוחד, כאשר גם השחקן עצמו עזר לתהליך, כשהוא כבש והצטיין. מחוץ למגרש, בכר בחוכמתו דאג למספר פעולות נוספות שלשיאן הגיעו כאשר המאמן בחר לקחת את סבע יד ביד לאוהל החטופים בסמי עופר. האקט הזה היה כדי לשים סוף לסיפור, שהלך ודעך והשחקן מן הסתם הפך להיות הכי משמעותי בחלק הקדמי של הקבוצה.
שיטת הסלמי של בכר עבדה היטב גם בבניית הסגל. בכר בדרכו הצליח למלא את כל החוסרים ולשדרג את הקבוצה, בצורה כזו שלא מותירה ספק באשר ליכולת של הקבוצה לזכות השנה בתואר. בכר, למעשה, הביא את כל מי שרצה, שיחרר את כל מי שחשב שאינו מתאים בדרך ובשקט שמאפיינים אותו. “ברק עובד בשקט נפשי ולא מתרגש משום סיטואציה. ברק קר רוח בהתנהלות, לא מתנהל בצורה אימפולסיבית ומהבטן ויודע היטב לנהל את העניינים תוך כדי בניית סגל עם היררכיה ברורה”, אמרו בקבוצה.
עם חזרתו של בכר לקבוצה, היו לא מעט שאלות לגבי טיב היחסים בין המאמן למנהל המקצועי גל אלברמן. גם כאן בכר דאג מהר מאד לצנן את הדברים וכבר במסיבת העיתונאים הראשונה, הגדיר את יחסי העבודה בין השניים כיחסים טובים, כאשר מאחורי הקלעים המאמן חזר להיות המילה האחרונה בכל מה שנוגע לזהות שחקני הרכש שהגיעו, שלא כמו בעונה הקודמת, בה אלברמן היה האיש שבנה למסאי דגו את הסגל.
“הכישלון של העונה הקודמת בבחירת הזרים וחלק מהישראלים כמו ‘שואו’, לורנצו שימיץ', דניל לסובוי ועוד, רק שיחקה לידיים של בכר מול אלברמן. כל אחד מהשניים היה בזון שלו ולא הפריע אחד לשני בבניית הסגל. בדיוק הפוך קרה והאחראי המקצועי בירוקים ובכר הבינו שעבודה משותפת רק תביא לתוצאות טובות יותר, ועובדה שבפועל, אחרי שלא מעט שחקנים עזבו, הקבוצה הצליחה לצרף שחקנים ברמה גבוהה מאוד במקום אלה שעזבו. אף אחד מהשניים, לא המנהל המקצועי ולא המאמן, היו מונעים מאגו, וזה הביא לשיתוף פעולה טוב לטובת הקבוצה, גם אם אין אהבה גדולה ביניהם. ברגע שכל אחד מכיר בסמכות של השני, זה הדבר הכי חשוב לטובת תועלת הקבוצה”, אמרו בכרמל.
לפחות על מגרש האימונים בכפר גלים, נראה שבכר שבנה כוורת חדשה ושינה מספר דברים. אם בקדנציה הקודמת המאמן נתן לגיא צרפתי סמכויות נרחבות, הרי שהפעם הבחירה הייתה בשני עוזרים, עמיר נוסבאום ושחר ויזינגר, אחיו של מאמן השוערים גיא ויזינגר, שהפך ליד ימינו של בכר. “בכר מנווט במהלך האימונים בין כל אנשי הצוות ונותן לכולם להרגיש חלק על הדשא”, אמר אחד השחקנים.
“בכר של השנה הפך להיות יותר דומיננטי ופעיל יותר על כר הדשא, ולקח לעצמו יותר מרחב תמרון בהעברת האימון במגרש ומחוצה לו, שכוללים יותר תכנים טקטיים, דבר שאנחנו השחקנים מאוד רוצים. הוא לא נתקע על אותה שיטת אימון כמו בקדנציה הקודמת. אצל הרבה מאמנים שחוזרים לקדנציה שנייה המתכון אותו דבר. לעומת זאת, אצלו תמיד יש רצון להשתפר ולהשתדרג וללמד דברים חדשים, מה שהופך את האימונים למעניינים ומרתקים יותר שמובילים לתוצאות”.
אם מסתכלים על בניית הסגל של בכר השנה, ניתן להיווכח שיש טביעת אצבע של המאמן. מראש היה ברור שבכר לא רוצה את ‘שואו’ ושימיץ'. בזמן שלגבי הראשון היה קל יותר לוותר, האחרון דווקא זכה לאהדה רחבה יותר, אבל בכר היה בשלו ותוך כדי תנועה נתן להבין שהקבוצה חייבת להשתדרג בבלם הרבה יותר מהיר וחזק, והביא לכאן את פדראו שלדעת כולם טוב בהרבה משימיץ', ומהווה תחרות מצוינת לעבדולאי סק ושון גולדברג.
לגבי סק, הרי שגם כאן הטיפול בטרגדיה שנפלה על סק הייתה משמעותית מאוד ואין כמו בכר היה כדי לטפל בה בצורה הטובה ביותר. בזמן שהיה נראה שסק לא יחזור, המאמן שמר על קשר רצוף עם השחקן, עודד אותו, תמך בו ונתן לסנגלי את הבחירה לחזור לארץ, מתי שהוא מוצא לנכון ולהחזיר את הבלם טוב מבחינה מנטלית. “בכר מאוד רגיש למצבים כאלה כמו שסק עבר. היחסים הטובים בין שניהם עוד מהקדנציה הקודמת, לא רק שהיו חלק מהסיבה שסק המשיך איתנו עונה נוספת, אלא גם תרמו לאווירה הכללית אצל השחקנים שיש כאן”, אמרו בקבוצה.
אם נסתכל על ההרכב שעלה לשחק במשחק האחרון בין מכבי חיפה למכבי ת"א בשנה שעברה, ניתן לראות שיותר מחצי הרכב השתנה, מה שמעיד על המהפכה השקטה והגדולה שבכר ביצע בתקופה קצרה. אם היו כאלה שנפנפו בכך שהוא לא משתף צעירים, הרי שהעונה הנוכחית מוכיחה שאצל בכר תעודת הזהות אינה מהווה פקטור. עיליי פיינגולד, שלא תוכנן בכלל להיות שחקן הרכב, הפך לאחד השחקנים הכי משמעותיים בהגנה ושחקן הרכב בנבחרת. שריף כיוף ממשיך לקבל את המפתחות בשער הקבוצה ששמה לה מטרה לזכות בתואר.
“כאשר רוצים אליפות, לא עושים חשבון של שחקנים צעירים או ותיקים. נותנים לטובים ביותר בסגל לשחק וזה מה שמאפיין את בכר. הדוגמה הכי טובה היא בנושא מתיאס נהואל, שהגיע בקול תרועה בסכום של 2.5 מיליון אירו ומשתלב בהדרגה, מה עוד שיש על אותו תפקיד את דולב חזיזה, שמצוי בכושר מצוין וכרגע זוכה לעדיפות”, ציינו בקבוצה.
אחרי שלמעשה בנה את הסגל שלו וגם תוך כדי תנועה הצליח לאסוף נקודות במחזורי הפתיחה, שמעמידים אותו ראש בראש בפסגה עם מכבי ת”א, בכר יודע היטב שבשורה התחתונה כל מה שעשה ועוד יעשה, יעמוד במבחן התוצאה – האם הקבוצה שלו תחזיר את כתר האליפות. עד עכשיו, הקבוצה שלו כבשה 15 שערים, אבל טרם עמדה במבחן גדול כמו זה שמצפה לה מול מכבי ת"א ובית"ר ירושלים. מדובר בשני משחקים שייתנו לבכר אינדיקציה היכן הקבוצה שלו עומדת אחרי כל השינויים שנעשו.