שלד קיים, מאמן שמכיר את המערכת, שדרוגים נקודתיים ושינוי חזון פוטנציאלי. אנדולו אפס מודל 2024/25 מאיימת או לכל הפחות מבקשת לחזור לימי האימפריה של תחילת העשור הנוכחי בעידן שהוא בראש ובראשונה פוסט עתאמני. הקיץ הנוכחי מבחינתה של אנדולו תחת טומיסלב מיאטוביץ' כלל בראש ובראשונה שדרוגים.
כמה רחוק הם יוכלו להוביל את הקבוצה? התשובה טמונה בהתאקלמות ליבשת הישנה כמו גם לשינויים הכירורגיים שבוצעו בעמדות נוספות, ואת ההתחלה נוכל לראות הערב (שלישי) ב-21:05 כשהקבוצה הטורקית ‘תתארח’ אצל מכבי תל אביב במסגרת המחזור השלישי של היורוליג.
הקו האחורי של אפס נשאר כמעט כשהיה מהשנה שעברה, אך בשנתיים האחרונות בהינתן שהקבוצה איבדה את ואסיליה מיציץ' לליגת הכדורסל הטובה בעולם, קרונוסלב סימון שהשלים בצורה נהדרת את הקו האחורי פרש לא בדיוק הקלו על שיין לארקין שהמשיך ואף נאלץ לעבור ניתוחים ולהיכנס לעניינים בין לבין.
במועדון החתימו את דריוס ת'ומפסון לאחר עונת בכורה נהדרת במפעל בבאסקוניה רק שמשהו בשנה שעברה לא בדיוק התחבר. בקו האחורי, בקו הקדמי בכנפיים, איפה שלא תצביעו אנדולו פשוט לא הייתה מוכנה. ארדם ג'אן עוזרו לשעבר של ז'ליקו אובראדוביץ' הגיע דווקא לאפס ובסופו של דבר הוא הוחלף על ידי מיאטוביץ'- אל דאגה נגיע אליו.
דריוס תומפסון (הטוויטר של אנדולו אפס)לארקין, בובואה שמשתבח כמו יין עם השנים, ת'ומפסון בעונתו השנייה במועדון עם חלומות גדולים יותר משמונה השנים האחרונות ואלייז'ה בראיינט עם הניסיון. כל אלו קיימים, אם כך היכן הם השינויים הגדולים באמת?
ניקוי האורוות, אם אפשר לקרוא לו כך היה בעמדות הפורוורד לצד שינויים שניתן להגדירם כמהותיים בעמדת הסנטר. תחילה וויל קלייבורן עזב לוירטוס בולוניה, דריק וויליס אומנם המשיך, אך גולת הכותרת הייתה הגעתו של רולנדס שמיטס הלטבי שמעניק לקבוצה מימד פיזי בנוסף לקליעה מעבר לקשת, שני פורוורדים ניידים מאוד, אך ניכר שהם צריכים מעט זמן והמספרים שלהם משני המחזורים הראשונים בתחרות הבכירה של אירופה בהחלט תומכים בטיעון הזה.
השורה התחתונה ברורה - לא רק שהם שווים מעקב, היה והפוטנציאל שלהם יתורגם, העומק הבלתי נתפס של אנדולו בעמדות הפורוורד יכול להפוך לסיוט עבור לא מעט קבוצות ביורוליג הן מבחינת הגארדים וכמובן מבחינת הפורוורדים.
שיין לארקין (הטוויטר של אנדולו אפס)הדבר לא בדיוק חדש, תסתכלו על ריאל מדריד שזכתה ביורוליג בקובנה ב-2023 – רודי פרננדז, אלברטו אבלדה, גרשון יאבוסלה, גבריאל דק, מריו הזוניה ודזנאן מוסא, כל אלו יכלו לחלוש על עמדות הפורוורד. חלקם גם לזלוג לשתיים, ובקיצור שמח מאוד.
היכולת לשחק בין עמדות בטח בעידן הנוכחי אינה דבר של מה בכך. עכשיו תחזרו רגע לאנדולו, קונספטואלית יש איזשהו קו מנחה, כעת צריך לחבר את העסק. מה שאפיין את אנדולו אפס בשנים האחרונות היה היכולת הרב גונית של הקו הקדמי, רוצים אתלטיות יכולת חסימה ומשחק מעל הטבעת? בראיינט דאנסטון, רוצים אורך וקליעה מבחוץ? יד רכה גם ליד הטבעת יכול לסיים מעל הטבעת? טיבור פלייס, פורוורד שיכול לתת מענה להרכבים קטנים יותר? יש כריס סינגלטון.
שחקני אנדולו אפס (איציק בלניצקי)אז בשנה שעברה דאנסטון וסינגלטון לא בדיוק היו אבל אופציות אחרות היו גם היו. העונה שינוי מהותי נוסף שבוצע היה הבאתו של וינסנט פוארייה שמשלים יחד את הקו הקדמי עם דניאל אוטורו, נותן אתלטיות ויכולת לסיים מעל הטבעת, אך הוא ללא כל צל של ספק שונה לחלוטין מהקו שהיה לקבוצה בשנה שעברה ואפילו יותר מזה שהיה לפני שנתיים ושלוש. טוב יותר? רע יותר? לא, פשוט שונה.
בכל אופן בשנה שעברה העסק כזכור לא בדיוק התחבר. ג'אן פוטר ואז הגיע זמנו של המאמן, מי שהיה עוזר מאמן באנדולו אפס מ-2010, טומיסלב מיאטוביץ'. תחילה נאמר שלאחר עזיבתו של ארגין עתאמן היו לא מעט יורשים פוטנציאלים, אחד מהם היה עוזרו הנאמן יאקופ סקזיקוק שליווה אותו שנים ארוכות והיה עימו גם בגלאטסראיי, משסירב עוזרו הנאמן להצטרף אליו בפנאתינייקוס כי רצה לצאת לדרכו שלו כמאמן ראשי, את משרת המאמן הראשי הוא לא קיבל, מי שכן קיבל הוא עוזר אחר, נאמן לא פחות ואולי אפילו מרשים יותר שכן הוא פתח לא פחות מ-14 עונות כעוזר מאמן במועדון.
ארגין עתאמן (רויטרס)אגב, מיאטוביץ' הגיע למועדון במקור כעוזרו של אגדת יוגופלסטיקה ספליט ולימיר פראסוביץ'. מיאטוביץ' הצליח להצית את התחרותיות מחדש באנדולו בשנה שעברה במה שהצדיק לחלוטין את הקרדיט לו זכה. הדרך הכי טובה אולי לתאר את אפס מודל 24/25 היא שנה חדשה מטרות ישנות, הדרך לשם תהיה שונה לחלוטין לאור השינויים בסגל ורק הזמן יגיד עד כמה הפרויקט החדש מוצלח בהשוואה לקודמיו.