יש שהופתעו מהחלטתו של יורגן קלופ להתמנות למנהל העל בפרויקט הכדורגל של רד בול, אך הבחירה הזו הגיונית מאוד, מתבקשת מאוד, ואף צפויה ביותר. אנשים שהיו בקשר עם קלופ בחודשים האחרונים ידעו שזה הכיוון, ויש לכך מספר סיבות מעולות.
נתחיל מהפשוטה ביותר – האתגר המקצועי. כאשר הודיע בתחילת השנה על כך שיעזוב את ליברפול בתום עונת 2023/24, הסביר הגרמני שהוא תשוש. וזה הרי מובן – הוא עבד כמעט ללא הפסקה במשך 23 שנה. 7 שנים במיינץ, 7 שנים בדורטמונד, ואז עוד קרוב ל-9 עונות באנפילד. כאשר עזב את בורוסיה בקיץ 2015, הוא השתוקק לקחת פסק זמן, אבל להצעה של האדומים אי אפשר היה לסרב – זה המועדון שהיה תפור בול בשבילו, והמורשת שהותיר במרסיסייד הוכיחה שהיה זה צעד נכון ביותר עבור כל המעורבים. כעת, העייפות המצטברת הכריעה אותו, אבל זה לא אומר שהוא היה מעוניין לצאת לפנסיה בגיל 57. הוא רק לא רצה לעסוק באימון על בסיס יומיומי.
תפקיד המנהל הספורטיבי יכול עקרונית לבוא בחשבון בנסיבות אלה, אבל הוא דורש כישורים שונים בתכלית, ועובדה היא כי מעטים מאוד לאורך ההיסטוריה הצליחו בשני התחומים. מנהלים ספורטיביים עסוקים בעיקר בשוק ההעברות, וגיבוש האסטרטגיה שלהם מוגבל לרוב לטווח הקצר – המטרה היא להצליח כאן ועכשיו. יש בתפקיד הזה גם המון שיקולים פוליטיים, והוא גם תובעני מאוד, לעתים אפילו יותר מג'וב המאמן. קלופ הוא לא רק מאמן אדיר, אלא גם פילוסוף, שרוצה לעסוק באסטרטגיה לטווח הארוך, ומבחר התפקידים שמציעים אתגר כזה מוגבל למדי. ענף הכדורגל של רד בול נמצא בראש הרשימה הזו, ובפער ניכר.
לא במקרה מילא ראלף ראנגניק את התפקיד במשך 8 שנים, בין 2012 ל-2020. ראנגניק הוא מאמן פנטסטי, כפי שניתן לראות גם מפועלו בנבחרת אוסטריה בימים אלה, אבל הוא בעיקר הוגה דעות, ודרושה לו שליטה מוחלטת בנעשה בתוך המועדון על מנת להצליח. לכן הוא מעולם לא התאים למועדוני פאר עם פוליטיקה סבוכה, מינויו במנצ'סטר יונייטד לטווח קצר היה אבסורדי, וכך גם הרעיון שיאמן את באיירן מינכן – למזלם של כל הצדדים הרעיון למנותו הקיץ במקומו של תומאס טוכל נגנז.
ראלף ראנגניק בנה את מועדוני רד בול מבחינה אסטרטגית, הן את זלצבורג והן את לייפציג. קלופ עקב אחרי העבודה שלו בשקיקה במשך כל הקדנציה, ולא רק מתוך סקרנות, אלא כי מדובר בידיד קרוב. הקשר בין השניים הדוק מאוד, והוא החל עוד ב-1997 כאשר קלופ היה שחקן מיינץ, וראנגניק היה מאמן צעיר ואלמוני באולם. ב-2001, אחרי שתלה את הנעליים, מונה קלופ מיידית למאמן מיינץ, והתייעץ עם ראגניק לפני שקיבל את ההחלטה. "לא היה לו סוכן, והוא שאל אותי איזה שכר הוא צריך לדרוש. אמרתי לו, והוא חשב שזה מוגזם, אבל טענתי שזה הדבר הנכון לעשות. אני מאמין שהוא הקשיב לי, וקיבל את זה", סיפר לימים ראנגניק.
חשוב להבין כי ראנגניק הוא דמות נערצת מאוד בקרב מאמנים בגרמניה. רבים מהם רואים בו מנטור, ועבור חלקם הוא המורה המרכזי. למשל, טוכל שיחק בהדרכת ראנגניק באולם ב-1997, ושם הונחו היסודות לקריירה שלו כמאמן. לכן, טבעי כי בהיותו מנהל העל בפרויקט של רד בול, שם ראנגניק דגש מיוחד לא רק על גידול שחקנים צעירים, אלא גם על טיפוח מאמנים צעירים. לא רק המאמנים הראשיים בלייפציג ובזלצבורג היו חשובים, אלא גם מאמני הנוער בכל הרמות. רבים מאוד הצליחו בהמשך במקומות מגוונים, וכאשר מדברים על קלופ כדאי להתמקד במרקו רוזה.
רוזה היה אחת ההחתמות הראשונות של קלופ במיינץ ב-2002, ושחקן דומיננטי במיוחד בקבוצה שהעפילה לראשונה בתולדותיה לבונדסליגה. יחסיו עם קלופ היו קרובים מאוד, ונותרו כאלה גם בהמשך. אחרי שפרש כשחקן, עבר רוזה לאימון והגיע לזלצבורג של ראנגניק בהמלצת קלופ. הוא עבד בקבוצה עד גיל 16, התקדם לקבוצה עד גיל 18, ולבסוף מונה ב-2017 למאמן ראשי של הקבוצה הבוגרת וזכה בשתי אליפויות. כאשר מונה למאמן דורטמונד ב-2021, קיוו בהנהלת הצהובים-שחורים שהוא מסוגל להיות סוג של קלופ חדש, אך זה לא עבד – ורוזה עבר ללייפציג לפני שנתיים. כיליד לייפציג, האתגר ריגש אותו מאוד, והצלחתו מרשימה. כעת, הגעתו של קלופ תשמח אותו מאוד, והם יעבדו שוב ביחד, כמעט כמו בימי מיינץ העליזים.
אז בלייפציג יש לקלופ חבר קרוב, ושותף קרוב אפילו יותר עובד כיום בזלצבורג. פפ ליינדרס ההולנדי היה עוזרו ויד ימינו של קלופ במהלך הקדנציה בליברפול, והשפעתו על המתרחש הייתה עצומה. היו שגרסו כי הוא צריך לקבל את המושכות באנפילד אחרי עזיבת המנטור, אבל ליינדרס סירב אפילו לשקול זאת – בין היתר מתוך נאמנות לקלופ. הוא בחר לצאת לדרך חדשה בהדרגה, וזלצבורג העניקה לו את הבמה ליישם את הגישה שלו.
הקדנציה נפתחה ברגל ימין עם ניצחונות במוקדמות ליגת האלופות, אבל כרגע הקבוצה נמצאת במשבר. היא הובסה פעמיים בשלב הליגה – 3:0 מול ספרטה בפראג ו-4:0 בבית מול ברסט. הפיאסקו מול הצרפתים לווה בהשפלה במשחק העונה מול שטורם גראץ, כאשר האלופה הביסה את סגניתה 0:5, ומעמדו של ליינדרס התערער מאוד בעקבות כך. מובן שהוא מאושר עד הגג מבואו של הבוס האהוב, וכעת גם ברור כי יקבל אשראי נרחב בתקופה הקרובה. קלופ לא ימהר לתת יד לפיטוריו בשום תסריט.
ואם זה לא מספיק, אז גם את ניו יורק רד בולס מאמן חבר טוב של קלופ. סנדרו שוורץ שיחק במיינץ בין 1998 ל-2004, כלומר הוא הספיק גם לשתף פעולה עם קלופו על הדשא וגם לעבוד בהדרכתו לאחר מינויו למאמן. היחסים בין השניים תמיד היו מעולים, ושוורץ מונה במאמן קבוצת המילואים של מיינץ ב-2015 בזכות המלצה חמה של קלופ. הוא הצליח, קודם לקבוצה הראשונה, ומשם המשיך גם לדינמו מוסקבה ביוזמתו של ז'לקו בובאץ שהיה עוזרו הקרוב ביותר של קלופ במשך שנים. כעת הוא יקבל את קלופ כבוס הגדול, כי הגרמני יפקח גם על הקבוצה מהתפוח הגדול.
מעבר לכך, יש לקונצרן המשקאות האוסטרי מועדון גם בליגה הראשונה בברזיל – רד בול ברגנטינו. כמו כן, הוא רכש לאחרונה את אומייה אורדיג'ה – מועדון יפני מכובד שנקלע למשבר, ירד לליגה השלישית וזקוק לשיקום. ואם זה לא מספיק, רכשה הקיץ רד בול אחוזים קטנים מלידס יונייטד והפכה לספונסר הראשי של המועדון. לא לגמרי ברור עד כמה השפעתה על הנעשה תהיה מהותית, אבל לקלופ יהיה בכל זאת עניין מסוים גם בכדורגל האנגלי, על אף שהוא לא רוצה להיות מזוהה בו עם אף מועדון פרט לליברפול.
פירוש הדבר הוא כי קלופ יעקוב אחרי שני הכוכבים הבולטים של הכדורגל הישראלי. אוסקר גלוך, כאחד השחקנים המרכזיים ביותר של זלצבורג, עשוי לזכות לתשומת לב מיוחדת של הגרמני, והוא אף עשוי להיות שותף להחלטה על המשך דרכו – האם למכור אותו בקיץ הקרוב או לא. מנור סולומון, המושאל ללידס מטוטנהאם, לא יהיה במרכז העניינים מבחינת הגרמני, אך גם הוא רלוונטי במידה מסוימת. רבות יהיה תלוי באופן בו יגדיר קלופ את תפקידו, ועד כמה הוא יהיה מעורב בעבודה השוטפת בכל מועדון ומועדון.
יהיה מסקרן לראות כיצד הוא ישפיע על הפרויקט בתפקידו החדש. "אני רוצה ללמוד, וזה משהו שלא התאפשר לי לעשות כאשר הייתי צריך לנהל משחק כל כמה ימים", הסביר הגרמני. הלמידה מתחילה כבר עכשיו למרות שהחוזה יתחיל בינואר, וגם הביקורת צצה כבר עכשיו – כי רד בול לא פופולרית, בלשון המעטה, בגרמניה ובאוסטריה.
באוסטריה "נרצח" מועדון אותנטי בזלצבורג על מנת שהאימפריה של רד בול תקים במקומו קבוצה חדשה ותשתלט על הליגה. בגרמניה, לייפציג הוקמה מעשית מאפס, אבל הרעיון הזה מנוגד לחלוטין לרוח הכדורגל הגרמני, ואוהדי רוב הקבוצות המסורתיות מתעבים את הישות החדשה, רואים בה נטע זר ומלאכותי. אוהדי דורטמונד הביעו את סלידתם מלייפציג בקולניות גדולה לאורך השנים, ומעברו של קלופ לשורות השוורים האדומים מתסכלת אותם מאוד. הם מרגישים כעת נבגדים, והתגובות ברשתות החברתיות קשות.
ואולם, יורגן קלופ עצמו הדגיש את הערכתו לפרויקט של רד בול כבר מזמן כאשר התפעל מהעבודה של ראנגניק. גם לפני שנתיים הוא טען לקראת משחק ידידות בין ליברפול לזצבורג: "רד בול עושה עבודה מעניינת מאוד. הם מוכרים את השחקנים המובילים בכל שנה, משתנים ונשארים חזקים. הפילוסופיה הזו לא רחוקה מזו שלנו". וזה באמת לא שחור ולבן. רד בול היא קונצרן מסחרי, אבל העבודה שלהם בפרויקט באמת יוצאת דופן מבחינה מקצועית, והם גידלו המון שחקנים ומאמנים בזכות האסטרטגיה המצוינת שבנויה לטווח הארוך. אפשר לשנוא אותם, אבל קשה לא להעריך אותם. כעת, הם מגדירים את קלופ כרכש החשוב בתולדות הפרויקט, והוא עשוי להפוך אותם לכוח משמעותי אפילו יותר בכדורגל האירופי.