"עוז היה טהור, הוא היה רוצה שנישאר שמחים"

בני יהודה היא אחת הקבוצות אשר מזוהה יותר מכל עם פעולות הנצחה לזכר נרצחי השבעה באוקטובר, מלחמת "חרבות ברזל" וכל האירועים הביטחוניים שפוקדים את מדינת ישראל בשנה האחרונה. תומר דולב ז"ל, אושר שמחה ברזילאי ז"ל, אלכס דנציג ז"ל, עדן ירושלמי ז"ל ועוז משה עזרא ז"ל, קיפחו את חייהם בשנה האחרונה כאשר המועדון הכתום מקפיד לערוך לעיתים קרובות טקסים בהם נוכחות משפחותיהם.

עוז ז"ל, היה אחד האוהדים היותר מזוהים עם הקבוצה. הוא נרצח במסיבת הנובה, אליה הגיע כדי ליהנות בתור אחד שפוקד את מסיבות הטבע לעיתים קרובות, כאחד הדברים אשר הסבו לו אושר ושמחת חיים. לצדו, נרצחה גם בת זוגתו נעמי ביכר ז"ל. בן הזקונים לרחל ולמאיר משה, הותיר אחריו גם שני אחים: יונה ומושיקו ושתי אחיות: דייזי ופלורה. הוא גדל בעיר חולון ובעבודתו האחרונה, הוסמך כטכנאי טלפונים ניידים, כשבין שלל אהבותיו, ניתן היה למצוא את קבוצת הכדורגל בני יהודה ת"א, אשר במדיה היה פעיל בארגון האוהדים ‘lions army’. 

עד ימיו האחרונים, היה מהמוכרים שבאוהדים, אחד שלא מפספס משחקי בית וחוץ כאחד ועוד לפני שנרצח, הספיק לחגוג עם הקבוצה שתי זכיות בגביע המדינה בשנים האחרונות. "עוז היה ילד בן 23, שמאוד אהב מסיבות טבע. המוטו שלו היה לחיות את החיים ולהיות שמח. הוא קיבל את האהבה לבני יהודה מאבא שלי ומאחי. הם היו אוהדים שרופים, עוז תמיד היה הולך איתם למשחקים וחלק פעיל בארגון האוהדים. מאלה שמארגנים תפאורות, שעושים למען הקבוצה", מספרת אחותו דייזי.

עוז משה עזרא ז"ל עם החולצה השחורה (באדיבות המשפחה)

“מתוקף עבודתו כטכנאי טלפונים, הוא היה עוזר למי שרק אפשר וגם אם היה צריך לעשות את זה בחינם הוא היה עושה את זה בחינם. ילד הכי טהור שיש", היא מוסיפה. בכל ימי שישי ושבת הוא ואבא שלי היו הולכים למשחקים, זה מאוד חיבר ביניהם וחיזק את הקשר ביניהם. היו אפילו כמה פעמים שהוא היה לוקח את אחותי ואותי למשחקים. הוא היה פשוט מלווה את הקבוצה בכל צורה".

כמה זה היה ממלא אותו?
"הוא היה מהמנויים, מהאוהדים המובילים של הקבוצה. הוא היה מאלה שהולכים להפגנות התמיכה, מאלה שמארגנים שלטים בחגיגות בשכונת התקווה, הוא היה נוכח בכל דבר אפשרי פשוט. אני זוכר את הזכיות בגביע שנערכו בשכונת התקווה והם היו שם".

כמה בני יהודה מסייעת לכם?
"בני יהודה תמיד דואגת להנציח את שמו, להגיע לשבעה ולניחום אבלים. הם ליוו אותנו בכל דבר, תמכו בנו והיו שם. אמיר (עמר, יו"ר ארגון האוהדים, שעובד בשיתוף פעולה עם המועדון) היה איתנו בקשר. הוא היה עם אמא שלי לאורך כל הדרך ועזר גם בדברים הכי קטנים ואישיים. אין לי מילים".

מה זה עשה לך להיות באצטדיון שהוא היה פוקד באופן קבוע?
"קודם כל זה עשה לי טוב לראות את ההערכה כלפי אחי. זה נותן את החיזוק הזה שכן רואים את אחי והוא לא נשכח. יש אנשים שאותם זה יכול לשבור יותר, אבל אותי מאוד מחזק לראות את האהבה כלפיו וכמה הוא היה אהוב מצד הסביבה. אין יום שאני עוברת בשכונה ואני לא נתקלת בשאלה האם אני אחות של עוז. אני עונה שכן והם לא מפסיקים לשבח אותו ולשלוח הודעות".

שלט לזכרו של עוז ז"ל (באדיבות המשפחה)

מה קרה שם באותו היום, בשבעה לאוקטובר?
"אני ואחותי היינו איתו בשיחת וידאו. הוא התקשר אלינו ועוד לפני זה הוא הודיע בקבוצה של המשפחה שיש מסיבה ויש בה אזעקות. הוא התקשר אלינו ב-7:05 לאחר שהוא היה ירוי ונפצע. הוא הודיע לנו שיש מחבלים וכל השיחה הזאת עד היום מתועדת מתחילתה ועד סופה. לצערי עד הרגע של וידוי ההריגה. היינו איתו במהלך כל השיחה".

מה את יכולה לספר על עוז והקשר ביניכם?
"אנחנו חמישה אחים, אבל אני עוז ואחותי פלורה היינו גרים בבית ביחד כך שהיינו בקשר יומיומי. היינו משכירים דירה משותפת לתקופה. אני חד הורית והוא היה כמו בן הזוג שלי. הוא היה איתי ביומיום ועזר לי בכל דבר. הדאגה שלו, האהבה שלו כלפי כולנו".

איך עברה השנה הזאת?
"זו שנה לא פשוטה. השנה הראשונה בה עוז לא נמצא. הוא היה מאוד נוכח בחיים שלנו ואי אפשר להסביר פשוט את האובדן. במיוחד שאין לזה ממש הסבר, אין לזה סיבה מוצדקת. אלו רגשות מעורבים. איך מתמודדים? לא ממש מתמודדים. אין איך. יש משהו שדי משותף לכל המשפחות השכולות: יש לנו משפחות לגדל, אבל אף אחד מאיתנו לא חזר לחיי שגרה רגילים".

כמה היום לציון השנה להירצחו הוא משמעותי עבורכם?
"מאוד משמעותי. בסופו של דבר זה היום שאחי נרצח בו. כל יום עובר בתחושות נוראיות, בכל יום אתה שומע ומגלה דברים אחרים. לא נתנו לנו עד היום תשובות מה קרה. כל יום תופס אותך בתחושות אחרות: אם זה בהנצחות, אם זה באזכרות. עוז היה חלק משמעותי מאוד מהחיים שלנו".

מה המסר שעוז היה מעביר לך אם הוא עוד היה איתנו?
"להישאר שמחים, שלא נהיה עצובים. אני בטוחה שהוא במקום טוב. אנחנו מקבלים ממנו מסרים בחלומות. הוא מגיע לכולנו ואומר שנשמור על אמא, אלו דברים שחוזרים על עצמם. בסופו של דבר, אני ראיתי את כל מהלך השיחה של אחי והייתי רוצה לדעת מי היו המחבלים שרצחו אותו ואיך זה בדיוק קרה. אילו כוחות הגיעו לשטח ומי הגיע לאחי. אני רוצה את התשובות הללו ואין לי אותם".