ביום שבת כ"ב בתשרי (07.10.2023) אביאל רחמים, נרצח בידי מחבלים בפסטיבל נובה שליד קיבוץ רעים על גבול עזה כשהוא בן 27 בלבד. אביאל הי"'ד הוא בנם של תמר ובני, אח למור, רעות, הילה ועומר, והיה אוהד שרוף של הצהובים שחורים וליווה את הקבוצה לכל המשחקים.
בית"ר ירושלים מלווה את משפחות הנרצחים מאז ה 7.10 ומנציחה אותם. על אביאל אומרים במועדון: "הוא היה בנובה עם צעיף של בית”ר, זו אותה מכונית שראו בה צעיף והייתה מחוררת, היינו בטורניר לזכרו. הוא, כמו כל שאר הנופלים והנרצחים - יישארו חלק מבית"ר ירושלים לנצח".
בסרטון ההנצחה שערכה הקבוצה, עומר אח של אביאל שיתף על היום הארור: "גיליתי שאביאל נרצח בסרטון, רואים את הסוואנה שלו עם הצעיף של בית"ר. אם רציתי לקוות שזה לא אביאל או הרכב שלו, ברגע שראיתי את הצעיף ידעתי שאחי נרצח”.
אביאל רחמים עם אחיו עומר ואחיינו בטדי (באדיבות המשפחה)“קיבלתי את הסרטון מאחותי שהיא רושמת לי: ‘הוא מת?’, אני לוחץ על הפליי בסרטון רואה את אביאל על הרצפה עם חמישה כדורים בגב, קל לזהות אותו לפי כף הרגל, ואז רואים בתוך הרכב שלו את הצעיף של בית"ר בין שני הכיסאות, את עידו חבר שלו יושב ליד הנהג עדיין חגור וזקוף, זה היה די ברור ששניהם מתים", המשיך וסיפר עומר.
גם במועצה האזורית שפיר דיברו על היום שבו אביאל נרצח: "מתברר שברגע שהבינו את גודל הסכנה, נסעו אביאל וחברו עידו ברכב של אביאל, עד שמחבלים פתחו עליהם באש. עידו ככל הנראה נהרג במקום ואביאל חטף כדור בבטן. הוא היה עדיין בחיים כשהגיע כוח של שלושה שוטרים”.
אביאל רחמים עם אחיו עומר (אחר)“בזמן הזה, בעודו ירוי וכואב, התגלתה גבורתו של אביאל, שהתקשר בכוחותיו האחרונים ליתר החברים, להזהיר אותם שיש מחבלים - שיצילו את חייהם. השוטרים דיברו איתו ושמרו עליו בהכרה. כמה דקות לאחר-מכן הגיעו שני טנדרים עם חוליה של 12 מחבלים. הם ירו בשוטרת למוות, השוטר השני הצליח להינצל, והמחבלים ווידאו הריגה באביאל".
היום, שנה אחרי, אחיו עומר שנקרא למילואים בפעם השלישית אמר: "האזכרה הייתה כבר כי זה לפי התאריך העברי, זה היה לא קל בכלל. זו שנה מוזרה, מלווה בעצב גדול, הגעגוע מתגבר מיום ליום ואין משהו שיכול להכיל את הגעגוע הזה, זה מלווה אותנו בכל מקום וזה קשה מנשוא.
אביאל רחמים בטדי (באדיבות המשפחה)המשפחה הייתה מאוחדת ושמחה לפני ה-7.10 והשנה נשארנו מאוחדים, אבל השמחה היא לא אותה שמחה, ההורים שלי מאוד שבורים וכואבים, האחיות שלי מנציחות אותו בכל דרך שהן יכולות. בסופו של דבר השנה הזו מחולקת לכל מיני פיקים של זיכרונות, בחגים קשה, בשבתות קשה, ביום הולדת שלו היו הרבה דמעות, באזכרה כמובן”.
עומר המשיך ושיתף על האהבה המשותפת לבית”ר: “אני הדבקתי אותו באהבה לבית"ר והוא לקח את זה צעד קדימה. אני במילואים רוב הזמן והמשחק הראשון שחזרתי אליו זה היה נגד פתח תקווה וזה היה בדיוק ביום הולדת שלו. כל הנסיעה לטדי הייתה מלווה בזיכרונות, בשירים שהיינו שומעים יחד, שירים של בית"ר, אגב ניצחנו באותו משחק והשמחה לוותה בהרבה דמעות.
אביאל רחמים ומשפחתן (באדיבות המשפחה)המועדון ליווה אותנו מהרגע הראשון, אסף הדובר של בית"ר תמך בנו, גם אחרי שסיימנו את התעסוקה הראשונה במילואים הגיעו אסף נחום וזוהר זסנו לטורניר כדורגל של החיילים שלי לזכרו של אביאל, אני ממש מודה לברק אברמוב, כפיר אדרי ואסף נחום".
בנוסף, עומר בחר לשים תמונה עם אביאל כרקע בוואטסאפ: "כן, זו תמונה של אביאל איתי ועם הבן שלי, הוא היה לפעמים לוקח את הבן שלי למשחקים כשלא יכולתי לקחת אותו, הבן שלי היה קשור אליו מאוד, אנחנו מתגעגעים אליו, האהבה שלו לבית"ר הייתה יוצאת דופן, הוא נרצח שלידו צעיף של בית"ר, אין יותר סמלי מזה".