מערכת ONE
|
השוער היהודי-ארגנטינאי של מכבי חיפה תומאס סולטאני שהגיע מארסנל סראנדי מסתגל לחיים בארץ. לסולטאני רק הופעה רשמית אחת עד כה במדים הירוקים. בראיון לפודקאסט "El Show Del Arco" הוא שיתף על הקושי לחיות בישראל וכן על המאבק שלו על המקום ב-11 של ברק בכר.
“אני מתרגל למדינה החדשה. זאת הפעם הראשונה שאני מחוץ לארגנטינה וזו חוויה. עכשיו כשאני בן 26 באה ההזדמנות הזו שנתנה לי את הדחיפה שהייתי צריך. אני אמנם מאוד אוהב את המדינה שלי, אבל הייתי צריך את הצ’אנס הזה, גם מבחינה כלכלית זה היה נחוץ ואני מודה על כך”, אמר סולטאני.
השוער טען: “הגעתי למועדון הכי גדול בישראל יחד עם מכבי תל אביב. הרבה אומרים שזו הקבוצה הכי גדולה בישראל ואני מסכים כי יש להם כמות אוהדים אדירה. חיפה היא העיר הצפונית הכי גדולה ואנשים נושמים פה כדורגל, כל הזמן דורשים, וזה עוזר לתת את המקסימום ולתת את התפוקה הכי טובה”.
סולטאני הוסיף: “מהרגע שהגעתי גרמו לי להרגיש שצריך לעשות הכל כדי לזכות באליפות העונה. הכדורגל כאן הוא מאוד תחרותי, ברמה אירופאית. השנה המועדון הודח מאירופה וזו הייתה מכה קשה עבורנו. העונה ארוכה ויש עוד שלושה מפעלים לפנינו והדרישה היא לזכות בהכל”.
על ההבדלים בין ישראל לארגנטינה אמר השוער: “ביום-יום יש הרבה תחרות, גם בתור שוער. הדרישות גבוהות הרבה יותר ממה שהייתי רגיל בארגנטינה. נכנסים לפרטים הקטנים בכל המובנים. הישראלים הרבה יותר קרים מאשר הדרום אמריקאים, התרבות מאוד שונה בהרבה מובנים. כולם מתחרים על מקום בקבוצה, כולם רוצים לשחק במועדון הזה בגלל היוקרה. גם באימונים עצמם יש הרבה תחרות”.
על האימונים של מכבי חיפה אמר: “יש סגנון מאוד אירופי, אנחנו מדמים מצבים שקורים במשחק עצמו. פה זה כאילו הרגת מישהו אם פספסת כדור אחד. מעבר לזה שאני מתרגל לאימונים, אני מרגיש שאני משתפר. הרמה של השוערים בישראל גבוהה. אני השוער היחיד הזר, כל השאר ישראלים צעירים עם עתיד מבטיח. כולם מדברים אנגלית, אבל ביניהם הם מדברים בעברית ואני לא מבין כלום. הרמה כאן מאוד הפתיעה אותי”.
על הסיבות שבגללן עזב את ארגנטינה אמר: “קשה מאוד להסתדר כלכלית ולמצוא מקום שישלם בזמן ולא יהיה חייב כסף. אבל גם בעיקר בגלל ההתקדמות המקצועית. כמובן שאחד השיקולים שבגללם החלטתי להגיע זה העובדה שמכבי חיפה שואפת לזכות באליפות ויכולה לשחק בליגת האלופות. זה יהיה חלום, כל שחקן שואף לזה”.
על קשיי השפה אמר: “כשבאתי ידעתי רק כמה מילים בעברית, אני עושה שיעורים פרטיים פעמים בשבוע. המאמן מבקש מכולם לדבר אנגלית כדי שכולם יבינו אחד את השני. לפעמים יוצא לי להתאמן רק עם ישראלים והם מדברים בעברית, אבל לפעמים אני מבין. אני רוצה ללמוד את השפה. זה מאוד חשוב כדי לתקשר”.
סולטאני הוסיף לגבי השפה: “בחדר ההלבשה השחקנים מדברים ואין לך מושג מה הם אומרים. זו הרגשה לא נעימה. אני רגיל לשבת לשתות מאטה בחדר ההלבשה, אנשים מגיעים לשבת ליידי לשתות איתי מאטה. אנחנו הדרום אמריקאים יותר חמים. פה כל אחד בפינה שלו. אין לי אפשרות להביע את עצמי ב-100%, אני אמנם מדבר טוב אנגלית, אבל זו לא שפת האם שלי”.