שלומי אזולאי רשם את אחת הקריירות היותר מרשימות בעשור האחרון בליגת העל. בסופו של דבר, קשה למצוא שחקן ששיחק בארבעת הקבוצות הגדולות בליגה הבכירה, רשם הופעות בליגת האלופות וסיפק שערים ובישולים על בסיס קבוע.
ולמרות זאת, בעונה הנוכחית הוא מוצא את עצמו במקום פחות מוכר: הליגה הלאומית. בתום עונה קצת פחות טובה אישית וקבוצתית במדי מ.ס אשדוד, הקבוצה בה שיחק בשנים האחרונות, הוא לא המשיך ובקיץ היה צריך לחשב מסלול מחדש. לקח לו לא מעט זמן, עד שקיבל את ההכרה שיצטרך לרדת ליגה, אך בסופו של דבר הוא חתם בהפועל רעננה, העולה החדשה.
הפתיחה הייתה חלומית. צמד שערים מול הפועל אום אל פאחם ביום שני במשחק הבכורה שלו רק הוכיח כמה רמתו מעל הליגה. כעת, בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד", הוא פותח הכול: הקושי בלרדת לליגה הלאומית, מדוע הוא מאמין שיחזור לליגת העל, סיום הדרך באשדוד, מדוע הוא חושב שהקריירה שלו היא עדיין סוג של פספוס והמטרות של קבוצתו הנוכחית.
אני מניח ששואלים אותך לא מעט, מה אתה עושה בליגה הזאת?
"למען האמת, זה קצת מוזר לי כי הפעם האחרונה ששיחקתי בליגה הלאומית הייתה כשהייתי בן 22-23 בהפועל ראשל"צ. אני לא אשקר, זה מאוד מוזר לי, כי אני כבר 12 שנים בליגת העל ועברתי בקבוצות הכי גדולות בארץ. אבל זה הכדורגל שלנו, הכול דינמי ונזיל ואחרי עונה פחות טובה קבוצתית ואולי אישית באשדוד, חיפשתי את דרכי בקיץ האחרון".
"אני יכול להגיד שזה הקיץ הכי קשה שהיה לי מבחינת למצוא את עצמי, זה היה קיץ של צומת דרכים עבורי. בתחילת הקיץ הייתה הצעה אחת או שניים בליגת העל וזה לא קרה בסופו של דבר. בגלל זה חיכיתי, כי אני מודע ליכולות שלי. זה היה קיץ לא פשוט גם לשחקנים אחרים ואתה רואה שיש עדיין שחקנים בכירים שמחפשים את דרכם. החלטתי להגיע לרעננה, שרצתה אותי עוד בליגת העל לפני ארבע שנים בתקופת מנחם קורצקי. בסוף זה נפל כי הם הלכו על אור דסה ואני חתמתי באשדוד".
ונשארת שם לא מעט שנים.
"אני חושב שמבחינה מספרית, באשדוד רשמתי את העונות הכי טובות שלי בקריירה. לגבי רעננה, השנה הם דיברו איתי בתחילת אוגוסט ונוצר הקשר. ישבתי עם אשר אלון (הבעלים) כמה פעמים והתרשמתי לטובה וגם שוחחתי פעמיים עם המאמן אסי אלימלך. לא הכרתי אותו לפני אבל הבנתי הרבה דברים לגביו כמאמן. שהוא מאמן צעיר שדוגל במודרניות והתחברתי לזה מאוד".
זה שלקח לך הרבה זמן לחתום נבע מהקושי להפנים שאתה עובר לשחק בליגה הלאומית?
"כן. אמרתי את זה לאנשי המועדון. המעבר הזה הוא לא קל לאף שחקן. הייתי צריך להיות שם ב-200% מבחינת מנטלית ופיזית, להבין שאני יורד לליגה הלאומית, שזה משהו שונה. זה כדורגל אחר, זה משהו שונה. אתן לך את הדוגמא הכי קטנה: פתאום אין את השימוש ב-VAR. אלו קצבים אחרים, איכות אחרת. אבל למען האמת, הופתעתי ממש לטובה, זו קבוצה שעלתה מליגה א' ומצד שני מועדון מסודר שהיה בליגת העל לא מעט שנים. היו לי הצעות אחרות, אבל זה מה שקנה אותי".
זה מפתיע. אתה יורד לליגה הלאומית, אז ציפיתי לפחות שזה יהיה בקבוצות שמתמודדות על העלייה
"אז בוא נגיד שהקבוצות הללו פחות היו בעניין, כל אחת מסיבותיה. להפועל ת"א מאוד רציתי להגיע וזה לא סוד. זו קבוצה שהייתי בה ומאוד התחברתי למקום ולקהל. בני יהודה סגרו את הסגל מוקדם וגם היום כשהם מחתימים שחקנים, זה בגלל שהם פתחו פחות טוב. יכולתי להתעכב עם החתימה ברעננה ואולי הייתי חותם עכשיו בליגת העל, הכול יכול להיות".
דיברת על כך שהיית צריך להרגיש 200% בתוך זה. היום זה קורה?
"בטח. ברגע שחתמתי אמרתי גם לאסי אלימלך וגם לכולם שאני מגיע במלוא הכוח. מבחינתי, כשאני מגיע למועדון, אני צריך לכבד אותו וזה לא משנה אם ירדתי ליגה או שהשם של המועדון פחות נוצץ. אני מכבד את המקום שמפרנס אותי כמו שאני רוצה שיכבדו אותי".
אני חוזר לאשדוד.
"אני יכול להגיד לך שהפתעתי שם אפילו את עצמי. כי זו קבוצה אולי קצת פחות גדולה והיו משחקים בהם היינו צריכים לשחק יותר הגנתי. בעונה הראשונה סיימנו בפלייאוף התחתון וסיימתי עם שמונה שערים ושמונה בישולים בליגה".
ציפית להמשיך שם?
"שאלה קשה. אני יכול להגיד לך שכן ציפיתי, כי מעבר ליכולות המקצועיות גם התחברתי למועדון. הקשר שלי עם ג'קי, עם נוני. גם כשראיינו אותי בשנה שעברה, אמרתי שהגעתי לסוג של בית, למרות שלא גדלתי במועדון. הייתה עונה פחות טובה גם קבוצתית כי היינו בתחתית מתחילת העונה וגם אישית לא תמיד פתחתי בהרכב".
"מצד שני, היו לי שיחות טובות עם אלי לוי (המאמן) והבנתי שאני אמור להישאר. אני לא יודע מה קרה בקיץ, אבל אני גם לא מעוניין להיכנס לזה כי זה כבר מאחוריי".
אתה מגיע לליגה הלאומית עם תחושת תסכול שזה לא המקום שלך?
"דווקא לא. אני בא עם תחושה של רעב ותשוקה. אני מודע ליכולות שלי, אבל אני כן רוצה להוכיח לאנשים שאולי שכחו מי אני או איבדו את האמון בי. מאמנים או אנשים שמנהלים את הכדורגל במועדונים מסוימים. אני רוצה גם להחזיר לרעננה על הרצון לצרף אותי לאורך כל הזמן הזה".
אתה בן 34. אפשר לחזור לליגת העל בחזרה גם בגיל כזה?
"חד משמעית. זה היה הפחד שלי ברגע שחתמתי, כי אמרתי שברגע שארד לליגה הלאומית, אולי יהיה קשה לטפס בחזרה. אבל אני מאוד מאמין בעצמי וראיתי שחקנים שעשו עונות טובות בלאומית וחזרו לליגת העל, זה לא נוגד. הבעיה אצלנו בכדורגל הישראלי, שמגיל 30 ומעלה כבר מתחילים להפריש שחקנים, להגיד שהם מבוגרים מדי ושהם לא מתאימים. אני אנסה לעשות את העונה הכי טובה שאני יכול. גם לעזור למועדון וגם לעזור לעצמי לחזור לליגת העל".
באיזה כושר אתה?
"ברור שאני עדיין לא בכושר האידיאלי של שחקנים שיצאו עם קבוצות למחנה האימונים. עבדתי כל הזמן הזה במשך שלושה חודשים עם שני מאמנים כושר וערכתי ארבעה או חמישה אימונים בכל שבוע. אבל זו עדיין לא הייתה מסגרת של קבוצה ולא קצבים של קבוצה. בשלושת השבועות האחרונים התחלתי להתאמן עם רעננה ואני מתחיל להרגיש את זה. אני מאמין שייקחו לי עוד שבועיים להרגיש יותר טוב".
ובהשוואה של שלומי אזולאי בתקופת השיא?
"זו שאלה קשה. אתה חוזר לחדות במהלך משחק. אל תשכח שלא שיחקתי קרוב לחמישה חודשים, שיחקתי השבוע את המשחק הראשון שלי וככל שיעבור הזמן ארגיש יותר טוב".
אם אשאל אנשים מה דעתם על שלומי אזולאי. מה הם יגידו?
"שאלו אותי את זה לא מעט פעמים ואני חושב שאצלנו בכדורגל הישראלי, מבלי לפגוע באף אחד, מאמנים מפחדים להפסיד. אני סוג של שחקן שרוצה יותר את הכדור, יותר יצירתי ומחפש את הכדור קדימה לעומק, ליצור כדורגל התקפי. יכול להיות שמאמנים מסתכלים עליי, אומרים שאולי אני קצת פציע או קצת פחות עושה הגנה. אלו סטיגמות שליוו אותי יותר בשנים האחרונות, פחות בשנים לפני כן כששיחקתי בבית"ר ירושלים, במכבי חיפה ובמכבי ת"א".
"אבל אני גם לא מתייחס לזה, כי אני יודע שכשאני על המגרש, המספרים יגיעו. בכל דקה שאשחק, אוכל לעזור לקבוצה מבחינת תפוקה התקפית. זה קרה גם באשדוד וגם בהפועל ת"א כששיחקתי, אבל פחות שיחקתי בגלל החלטות של מאמנים ולפעמים פציעות".
איזה טעויות אתה עשית?
"קודם כל אני לא מתחרט על אף החלטה שלקחתי בקריירה. אני יכול להגיד לך שכשפרצתי בבית"ר ירושלים בגיל 24, אחרי עונה אחת הייתה את ההצעה ממכבי ת"א. מאוד רציתי להישאר בבית"ר ירושלים, אבל מכבי תל אביב הגיעה אחרי הטראבל והכול היה נוצץ ויפה. נקשרתי לבית"ר ירושלים ורציתי להישאר מתוך אהבה למועדון. לא גדלתי שם אבל מאוד התחברתי למקום. עד היום אנשים שואלים אותי ברחוב למה לא נשארתי ואי אפשר להסביר להם שכשמגיעה הצעה ממכבי ת"א, אין מה לעשות. אתה משתדרג מקצועית".
"הגעתי למכבי ת"א, היו הרבה כוכבים ותחרות גדולה על ההרכב. אחרי שאתה משחק 37-38 משחקים בעונה בבית"ר, אתה מרגיש הכי טוב בעולם ופתאום מגיע למכבי ואתה חלק מסגל מאוד איכותי. הלכתי לעונת השאלה בק"ש וממנה חזרתי שוב למכבי. הבנתי שאני צריך לעבור למכבי חיפה, למקום בו גדלתי".
ומה קרה שם?
"גם שם ההתחלה הייתה טובה מאוד. במשחק הראשון אתה בטח זוכר, בישלתי ארבע פעמים. משחק לאחר מכן נפצעתי לארבעה חודשים, גיא לוזון שהביא אותי עזב והגיע מאמן הולנדי. הגענו לפלייאוף התחתון ונוצר כדור שלג גם אצלי וגם אצל המועדון. אלו דברים שמכבי חיפה לא היו רגילים. בעונה לאחר מכן פתחתי טוב, קיבלתי את סרט הקפטן ואז הגיע מרקו בלבול שהחליט מה שהחליט. עזבתי בינואר. בהפועל חיפה הגעתי ונפצעתי ואז הגעתי לאשדוד, שם חזרתי לתודעה וחזרתי להיות אותו שלומי".
שיחקת בארבעת הגדולות בכדורגל הישראלי אז זה קצת מצחיק לשאול את זה, אבל אתה מרגיש פספוס?
"חד משמעית. גם במכבי חיפה וגם בהפועל ת"א ובגלל זה רציתי לחזור להפועל כדי לסגור מעגל. הקהל אהב אותי, הגענו למקום החמישי ואהבתי את המקום הזה. פשוט בעונה לאחר מכן, הגיע עומר בוקסנבוים והוא החליט שהוא הולך על צעירים. מאוד רציתי להישאר שם ונלחמתי על זה למרות שהרבה פעמים אמרו שאני צריך לעזוב. אז אני מבין את מי שיגיד שהקריירה שלי היא לא פספוס, אבל אני דורש מעצמי להכי הרבה ועניין האליפויות הוא פספוס עבורי".
תסביר.
"במכבי חיפה נקלעתי לתקופה לא טובה ועובדה שהם לקחו כמה אליפויות לאחר מכן עם ברק בכר. אם הייתי נשאר שם, לך תדע מה היה קורה. במכבי ת"א הגעתי אחרי טרבל ובשנייה האחרונה ב"ש לקחו את האליפות והפסדנו בגמר הגביע. זה קצת חורה לי עניין התארים, אבל להגיד לך שלא נהניתי מכל רגע בקריירה? נהניתי. זה לא ראיון סיכום, אבל עברתי את המשחקים הכי גדולים שיש, כולל ליגת האלופות. אלו דברים שלא כל ילד צעיר שמתחיל לשחק כדורגל חווה. פשוט הייתי רוצה להיות יותר משמעותי בקבוצות הגדולות".
כמה אחוזים מהפוטנציאל שלך מימשת?
"אני יכול להגיד לך שאם לא הפציעות ,הייתי מגיע הרבה יותר גבוה בקריירה שלי".
אני חוזר לרעננה. מה המטרות? זו עולה חדשה, אבל כשמביאים שחקן ברמה שלך זה מעלה את הציפיות.
"זה מועדון מאוד מוכר ועם מסורת ששיחק הרבה שנים בליגת העל. הם לא צירפו רק אותי. הגיעו אופיר מזרחי, אושר אבו, שניר שוקר שהוא שחקן ותיק ומנוסה. בתוספת שחקנים צעירים רעבים וטובים שהמשיכו מליגה א' ועשו עונה מצוינת בשנה שעברה. הופתעתי לטובה מהרמה ומהאיכות וגם מאסי המאמן. הוא מאמן צעיר ומוכשר, דוחף את כולם לקצה. אין לו הנחות לא לי ולא לאף אחד אחר. זה משהו שאהבתי ותרם בהחלטה שלי להגיע. אנחנו לא צריכים להמעיט בערכנו כי הגענו מליגה א'. הפועל רעננה הוא מועדון לגיטימי בליגה הלאומית ואנחנו רוצים לעשות עונה טובה. אפשר להגיד שאנחנו מכוונים לפלייאוף העליון".