הדרך של סמואל למדליה: מה גרם לה לא לפרוש?

שלוש שנים לא פשוטות עברו על מורן סמואל מאז שעלתה על הפודיום במשחקים הפראלימפיים בטוקיו עם מדליית הכסף, במהלכן עברו קורונה לא פשוטה שהקשתה עליה לחזור להתאמן ופגעה בכושר שלה תקופה ארוכה, לפני כמעט שנה מורן ובת זוגתה, גילו שהילדה הקטנה שלהם, חולה בסכרת ונדרשת לטיפול יומיומי, כך שכל המשתנים מסביב למים לא עזרו לסמואל להתרכז רק בספורט אלא שהיא החליטה שהיא מגיעה לפאריס כדי ששלושת הילדים שלה יראו אותה עומדת על הפודיום, הפעם עם מדליית הזהב. 

בפעם הראשונה מאז שלקחה מדליה פראלימפית, מורן החלה לאבד את המקום על הפודיום בשנתיים האחרונות, היא הגיעה לאליפויות אירופה ועולם וראתה את המתחרות שלה, בראשות הנורבגית ברידגט סקרסטיין מתרחקות ממנה. איפשהו בחלק האחורי של המוח החלו המחשבות על פרישה. בגיל 42, עם 3 משחקים פראלימפיים מאחוריה ו-2 מדליות אחת מכסף ואחת מארד עלתה השאלה, למה צריך להמשיך? 

ואז היא פקחה את העיניים שלה וראתה את 3 הילדים שלה. ארד בן ה-8, רום בת ה-6 ושגב בת השנתיים, שמאז ומתמיד היא חלמה שיראו את מה שאמא מורן הספורטאית באמת. מציבה לעצמה מטרה ומשיגה אותה. כבר כמעט חודשיים שמורן, לימור ושלושת ילדיהם ארזו את החיים שלהם והם לא בארץ, בין מחנה אימונים לאחר, ומשם לפאריס. לאן שמורן הולכת, המשפחה הולכת איתה. את העליה של רום לכיתה א׳ היא תעשה ביום שלישי ולא ה-1.9 כמו שאר הילדים, כי החשוב היה לראות את אמא מורן מגשימה חלום והפעם כשהילדים ביציע. 

מי שלא מכיר את סמואל יכל לפקפק ברצון שלה להשיג מדליה בפאריס, בטח מזהב אבל סמואל, ערב המשחקים אמרה לכל מי ששאל, אני מרגישה הכי טוב שהרגשתי מאז טוקיו, הפעם האמונה תהפוך את החלום למציאות. כבר במקצה המוקדמות בשישי סמואל שברה שיא פראלימפי, אתמול בבוקר היא התעוררה כמו כולנו לחדשות האיומות שהגיעו, כל זה רק חידד אצלה את הנקודה, היא הולכת להביא זהב לא רק בשביל עצמה אלא בשביל כל המדינה וכדי שההמנון יושמע. ואז זה קרה, ואת צעקות השמחה שלה בקו הסיום היה קשה לפספס, היא הגשימה חלום, בשבילה, בשביל המשפחה ובשביל המדינה. 

יותר משעה וחצי לקח למורן להגיע בסיום אל המשפחה והחברים שהגיעו לפאריס ועודדו אותה, בדרך עברה בעמדת הראיונות שם התראיינה גם לכלי התקשורת מהעולם, עברה בדיקת סמים וכשיצאה הקהל שכל כך אוהב אותה קיבל אותה בשירת אל אל ישראל ובשירת התקווה. כשנשאלה על העתיד לא הותירה סימן לספק. היא תולה את משוטי החתירה שלה ומאפסנת עמוק את הסירה, אחרי 4 ההשתתפות בלונדון, ריו, טוקיו ופאריס ו-3 מדליות הספורט הישראלי ייפרד מאחת הספורטאיות הגדולות ביותר שידענו, ואם מישהו רוצה להמשיך לגדל פה דורות של ספורטאים אז המושכים בחוטים צריכים לדאוג לשמור את מורן סמואל קרוב בתוך הספורט הישראלי. 

מורן סמואל עם מדליית הזהב (לילך וויס-רוזנברג)