בדרך כלל לא ניתן לקפוץ למסקנות מרחיקות לכת מניתוח משחקי טרום עונה, וזה נכון אפילו יותר לגבי ברצלונה בקיץ הנוכחי. המאמן החדש האנזי פליק הכין את הבלאוגרנה לעונה החדשה ללא רוב השחקנים שאמורים להיות בהרכב. היו שקיבלו מנוחה אחרי הזכייה ביורו 2024 במדי ספרד, היו שדווקא היו עסוקים מאוד בדרך לזכייה של ספרד במדליות הזהב באולימפיאדה, ויש גם כוכבים שעדיין אינם כשירים.
העונה בליגה הספרדית יוצאת לדרך מוקדם מהרגיל השנה, ומבחינת בארסה זה בהחלט קורה מוקדם מדי. ואולם, דבר אחד כן ניתן ללמוד מהמסע לארצות הברית בשבועות האחרונים – השינוי הטקטי של הבוס הגרמני החדש צנוע הרבה יותר בהשוואה לשינוי המנטלי שהוא מקווה להנהיג.
בכל הקשור למערך, פליק מקפיד ליישם את השיטה המוכרת שהביאה לו הצלחה מסחררת בבאיירן מינכן. ברצלונה ויתרה על 4-3-3 ועברה ל-4-2-3-1. העניין הוא כי כאשר לוקחים בחשבון את הנפשות הפועלות, השינוי הזה סמנטי למדי.
לאמין ימאל טרם שיחק בהדרכת פליק, אולם הוא היה ונשאר שחקן אגף קלאסי – ולא משנה אם נקרא לו קיצוני ימני או קשר התקפי ימני. העמדה באגף השמאלי צפויה להיות של דני אולמו, הרכש החדש הראשון בעידן הנוכחי, ומבחינתו הסוגיה דווקא הפוכה. בניגוד לניקו וויליאמס, שהיה בראש רשימת ההעברות המיוחלת של המנהל הספורטיבי דקו, אולמו ממש אינו קיצוני קלאסי, אלא שואף לחופש פעולה מוחלט.
הוא ישייט במגרש, יחפש שטחים פנויים, יחתוך למרכז גם ללא כדור ויפנה את האגף שלו בתדירות גבוהה לפריצותיו של המגן השמאלי. גם כאן, לא משנה כיצד נגדיר אותו במילון, הדבר לא ישנה כלל את פועלו על הדשא.
ההבדל המהותי ביותר בין שני המערכים הוא בכך שב-4-2-3-1 יש שני קשרים מרכזיים נסוגים יחסית, לעומת אחד בלבד ב-4-3-3. בברצלונה זה בלט במיוחד כי סרחיו בוסקטס ידע לעשות הכל לבד, והמועדון נתקל בבעיה מהותית בחיפושים אחרי המחליף הטבעי לכוכב שעזב לפני שנה.
אלא שאצל פליק, לא היה שחקן דומה לבוסקטס בבאיירן. הוא אמנם השתמש בשני קשרים נסוגים על הנייר, אבל שניהם היו לרוב התקפיים באופי. יוזואה קימיך, ליאון גורצקה, וגם טיאגו אלקנטרה הם בעיקר שחקנים בונים ולא הורסים. כעת, כאשר טיאגו הצטרף לצוות האימון כעוזרו של פליק בבירת קטלוניה, זו המטרה גם כאן – לייצר חוליית קישור גמישה שתחשוב בעיקר קדימה.
וכאן, למעשה, טמון השינוי המהותי. פליק מעוניין בקבוצה שדוגלת תמיד בגישה חיובית, בכל המובנים. ניתן לומר כי ההיבט הבעייתי ביותר בקדנציה של צ'אבי היה הלחץ. המאמן הקודם לא התמודד נפשית עם אתגרי התפקיד הבעייתי, וזה לא רק גרם לו להודיע על התפטרותו בינואר, אלא השפיע על שחקניו כמעט בכל משחק.
כאשר המאמן מפגין יותר מדי אמוציות שליליות על הקווים, גם לחניכיו על הדשא אוזל הביטחון העצמי. ברצלונה הפגינה לעתים קרובות מדי כדורגל מהוסס והגנתי מדי, במיוחד אחרי שעלתה ליתרון מול יריבות חזקות. לעתים קרובות מדי, היה חסר לה קילר אינסטינקט – זה שנובע בעיקר מהאמונה שניתן לפרק את יריב לגורמים.
זה מה שבאיירן עשתה כל כך טוב במהלך הקדנציה של פליק – היא לחצה על הדוושה תמיד ובכל מצד. לא משנה כמה שערים היא כבשה, היא תמיד רצתה להבקיע עוד. אוהדי ברצלונה מכירים זאת מצוין, כי זה בדיוק מה שקרה במהלך ה-2:8 המפורסם של הבווארים על הקטלונים ברבע גמר ליגת האלופות ב-2020. וזה מה שפליק רוצה להשיג בברצלונה כעת. הוא מעוניין בשחקנים שעולים למגרש עם חיוך על הפנים כדי לתת שואו, להבקיע כמה שיותר ולהביס.
אווירה חיובית בחדר ההלבשה קריטית בהקשר זה, ופליק יודע לייצר אותה. זה לא בדיוק הלך לו במהלך השנה האחרונה שלו כמאמן גרמניה, אך כעוזרו של יוגי לב במשל 8 שנים הוא עשה זאת נהדר, במיוחד בדרך לזכייה במדליות הזהב במונדיאל 2014. זו הייתה הסגולה החשובה ביותר גם בבאיירן, כאשר הוא קיבל חדר הלבשה מפורק למדי, וגיבש את הכוכבים ליחידה מלוכדת.
במינכן, כאשר עמד בחזית מול התקשורת, הוא למד לשדר נינוחות וידידותיות בכל מצב. כך הוא החל את הקדנציה בקטלוניה. פליק יודע שעיתונאים לא מעטים ישמחו לטרוף אותו, וחלקם אף יעשו זאת אם יקבלו הוראה ישירה מהנשיא ז'ואן לאפורטה, אך הוא שופע חיוכים ודואג לייצר איתם שיח ישיר ומכבד. זה היה חסר במהלך הקדנציה של צ'אבי, במיוחד כאשר יחסים עם ההנהלה עלו על שרטון. הגישה החיובית של פליק עשויה להעניק לו שקט תעשייתי, לפחות בשבועות הראשונים של כהונתו.
אולי זה היה המסר כאשר פליק יצא לחופשה זמן קצר אחרי שקיבל את המינוי. הוא מתחיל בתנאים לא פשוטים, כאשר המגבלות הכלכליות עדיין חונקות את המועדון, ולא לגמרי ברור אם כל השחקנים יירשמו לקראת המחזור הראשון. הוא נאלץ לבצע את ההכנות ללא רוב הכוכבים, והמערך האופטימלי שלו קיים בינתיים רק בראשו. למרות זאת, הוא לא מתלונן על דבר, ורק מדבר בשבחם של אלה שהיו על הדשא במשחקי ההכנה. כאן צפוי הגרמני להמשיך בקו שנקט צ'אבי ולהעניק הזדמנויות לבוגרי האקדמיה הצעירים.
מארק ברנאל בן ה-17 הרשים מאוד עד כה, והקשר הגבוה והאלגנטי צפוי לקבל כעת אשראי בסגל הראשון בפתיחת הליגה. גם מארק קסאדו בן ה-20 מסוגל להיאבק על מקומו כל עוד הכוכבים הבולטים במרכז המגרש נעדרים. אלכס ואייה בן ה-20 מסוגל לתפקד כמגן בשני האגפים. לרשימה הזו אפשר לצרף גם את פאו ויקטור, החלוץ שקרע רשתות במדי קבוצת המילואים בעונה שעברה, וכעת נרכש באופן מלא מג'ירונה. לדור הצעיר יש ממי לקחת דוגמה, במיוחד אחרי שלאמין ימאל זכה באליפות אירופה יום אחרי שחגג 17. זו העדות הטובה ביותר לכך שכדאי לתת אמון בכישרונות שצומחים בבית.
מובן מאליו כי גם לאמין ימאל יהיה הכוכב בהרכב, וכך גם פאו קוברסי בן ה-17 אחרי שינוח בתום הזכייה במדליית הזהב באולימפיאדה. כמוהו גם פרמין לופס, שחגג מדליות זהב הן באליפות אירופה והן במשחקים האולימפיים. אליהם יצטרף גאבי כאשר ישלים החלמה מהפציעה הקשה בברכו, ובשלב מסוים גם פדרי יהיה בריא. זה יאפשר לפליק להרכיב במשחקים מסוימים הרכב צעיר במיוחד, המבוסס ברובו על לה מאסיה.
במקביל, מטפח המאמן החדש גם את הקשר עם רוברט לבנדובסקי, אותו הוא מכיר טוב מכל אחד אחר. האיחוד עם החלוץ הפולני, איתו נהנה פליק משיתוף פעולה מצוין במינכן, עשוי להועיל מאוד לסקורר שחווה הרפתקה עגומה במדי הנבחרת באליפות אירופה. יש להניח כי גם אילקאי גונדואן, לו העניק פליק את סרט הקפטן בנבחרת גרמניה, יעשה את המקסימום עבורו על המגרש ומחוצה לו. גם הוותיקים יהיו לצידו, והתלכיד נראה מבטיח.
אז החיוכים של פליק עשויים להשכיח את הבעיות הניהוליות של לאפורטה ודקו בשלב ראשון. גם שובו של הבן הגולה אולמו – דמות חיובית מאוד בכל המובנים – עוזרת לייצר אופטימיות סביב הקבוצה. ההכנות לא חשפו כיצד תשחק ברצלונה האמיתית, אך הן העניקו טעימה מסוימת מהגישה שלה, וממבט ראשון זה נראה מבטיח.