תוכנית הספורט של ישראל בשיתוף ONE משודרת בכל ערב מ-18:00 עד 20:00. את תוכנית הספורט ניתן לשמוע ברדיו תל אביב (102FM), רדיו חיפה (99.5FM ו-107.5FM). בנוסף לתחנות המכובדות, התוכנית משודרת גם כאן באתר. להאזנה לשידור לחץ כאן.
הערב בתוכנית הספורט של ישראל נדבר על המשחקים האולימפיים בפאריס, אירחנו את גל פרידמן ורז הרשקו לראיונות מיוחדים, וכמובן נדון בעסקת הרכישה של הפועל תל אביב לידיו של אדמונד ספרא.
“עדיין לא הייתי אלופת עולם, יש לאן לשאוף”
הערב בתוכנית הספורט של ישראל דיברנו עם מדליסטית הכסף האולימפית, רז הרשקו.
מה יותר קשה? לזכות במדליות או לענות להודעות אחרי?
”לענות להודעות”.
היה לך יום תחרות מטורף ושימחת את כולנו, הורגש שהשתחרר אצלך המון לחץ ובאת חדורת מטרה.
”בלי קשר למשחקים האולימפיים, תמיד הקרב הראשון זה הקרב שיש בו חששות, לא יודעת איך ארגיש, כי אם אני מפסידה זה להפסיד את כל התחרות. אז אני עולה יותר ממוקדת ויותר מודעת, נלחמת בכל הכוח ובאמת ברגע שניצחתי את הקרב ירדה לי אבן מהלב והבנתי שאני הולכת על כל הקופה ופשוט נלחמתי”.
חגגת את המדליה?
”עוד לא עיכלתי ועוד לא חגגתי, הגעתי הביתה מאוחר ולא הצלחתי לישון מהתרגשות”.
איך תחגגי?
”פשוט רוצה להיות עם המשפחה ועם הקרובים אליי שלא הייתי איתם בכלל בשלוש השנים ואפילו בשמונה האחרונות. בשנה האחרונה אולי הייתי איתם חודש וחצי במצטבר. המטרה היא ליהנות איתם וליהנות מהרגע”.
עברת הכנה אולימפית מדהימה.
”זה מתפתח עם השנים, אני עוברת כל מיני דברים, לומדת על עצמי ואוהבת את מי שאני וזה הדבר הכי טוב שיש. אין עוד אחת כמוני, ואני עפה עם הקלפים שלי הכי רחוק. זו הדרך שלי וזה מה שאני. בסופו של דבר אני הרווחתי ואני לא רוצה סביבי אנשים שלא אוהבים אותי”.
זה פגע בך בעבר? להבין מי רוצה בטובתך ומי לא.
”מהתחלה בורכתי בסביבה מדהימה ותומכת, מהמאמנים ועד המשפחה והחברים, בדברים החיוביים וגם בקשים, זה כיף ומדהים, למדתי לחבק את זה ולאהוב את זה. ללכת איתם קדימה ולהבין שזה בסדר גם לבקש עזרה, זה כל כך פשוט פתאום”.
בעבר התראיינת ואמרת שאנשים לעגו לך והקניטו אותך, כשהם רואים אותך היום על הפודיום, את חושבת שהם מצטערים?
”אולי הם מצטערים, כשאנחנו ילדים יש דברים שאנחנו לא מודעים אליהם, גם אם לא מצטערים זה בסדרף אני לא נוטרת טינה”.
זה פחות חשוב מה הם מרגישים, יותר חשוב מה את מרגישה. את עושה טוב להרבה ילדות וילדים והיית במקום הזה בעצמך.
”זה המעט שאני יכולה לעשות, בחרתי לעסוק בג’ודו במה שאני אוהבת, מי ידע שזה שאעשה את מה שאני אוהבת יגרום לאנשים לשמוח ולהכיר את עצמם יותר ואני מאושרת שאני מצליחה לגרום לאנשים לשמוח. מי אני בלי האנשים שדוחפים”.
איך זה להרגיש כוכבת?
”עוד לא עיכלתי, אני מובכת בעיקר”.
נראה אותך בלוס אנג’לס?
"לגבי שני אני לא יודעת, לגביי, אני צריכה כרגע קצת זמן לעכל את הדברים ולהקדיש את הזמן לסביבה שלי, אני לא שוללת כמובן אבל כרגע אני רוצה קצת לנוח”.
אחרי טוקיו אמרת שאת צריכה מדליה אישית. יש לך לאן לשאוף.
”יש עוד הרבה דברים שאני יכולה לשאוף, עוד לא הייתי אלופת עולם, אבל קודם כל בא לי להיות מאושרת ולהרגיש שאני ממצה את הפוטנציאל”.
“אי אפשר לכמת את רגעי הזכייה בכסף”
הערב בתוכנית הספורט של ישראל אירחנו את גל פרידמן, מדליסט אולימפי פעמיים והיחיד שהצליח לזכות גם בתור מאמן.
נרגעתם? עיכלתם? הבנתם מה קרה?
”בשלבים הראשונים של זה. אולימפיאדה זה דבר ענק והציפיות לפי זה. זה אימונים של שנים וזה לחץ שנבנה עם מתח והתרגשות ובבת אחת זה קורה, זה מטורף”.
עד לפני מספר שנים חשבת להתעסק בדברים אחרים, התעסקת בצילום ובאיגוד קיבלו שכל כשאימנו אותך כמאמן, מה קרה בזמן הזה?
”הייתי מעט זמן בצילום ומהר מאוד עברתי לתחום הרחפנים, התמקצעתי ועבדתי בחברה שזה הקצה השני של הספורט. אהבתי את זה מאוד, גם בתור ילד אהבתי לעסוק בטיסנים, גם בצבא כמעט הייתי במזלטי”ם אך בחרתי בספורטאי מצטיין”.
היית רגל וחצי מחוץ לענף ואפילו שקלת למכור את המדליה.
”הייתי מחוץ לענף כי לא הספקתי להתפשר על הרבה דברים מקצועיים, גם זה שרצו שאחזור ופנו אליי, אמרתי לעצמי ‘רגע, אני לא בטוח שאני רוצה את זה, אני בתפקיד מצוין וחשוב’, אבל בסוף הם הצליחו לשכנע אותי. ביטחון תעסוקתי זה לא הדבר הכי חכם בספורט, ברחפנים יש עשרות חברות והייתי יכול לעבור מאחת לשנייה, אבל בתור מאמן נבחרת ישראל יש רק אחד כזה”.
אתה מתוגמל כמו שצריך?
”אני מעדיף לא לדבר על זה”.
התשובה אז קצת מובנת.
”ההחלטה הייתה מהלב, לא מבחינה כלכלית”.
לפחות תוגמלת כלכלית על המדליה.
”נכון, כשאתה לוקח עבודה כזו אתה לא באמת חושב על זה אבל זה בונוס רציני, לא משהו שאתה בונה עליו בתור משכורת רגילה”.
כבר לא תצטרך למכור את המדליה שלך.
”נכון יתמכו בו ספונסרים עד הקמפיין הבא, אבל הוצאות על ציוד וכאלה זה המון, סביבות המאה אלף שקל בשנה”.
כולנו תקווה שאחרי שייצג אותנו בכבוד, אנחנו מקווים שגם הספונסרים ינהרו אליו. איך מביאים ספורטאי שלא היה בפודיומים, לפיק בשנייה האחרונה?
”זה סוג של בגרות ובשלות בלהבין את האירוע. אולי הוא לא היה מהמועמדים הבכירים למדליה, אבל תמיד היה חסר לו ממש קצת, התאמנו על זה הרבה והתמקדנו בזה. זה להכיר את המסלול בעיניים עצומות, וגם מבחינה מנטלית, כל הזמן הסברתי לו שאולימפיאדה זה משהו אחר, וזה ככה”.
איך אתה רואה את ההמשך שלך ושל תום? אתה מתכוון להמשיך לאמן את הנבחרת? או חוזר להבטחת הפרנסה?
”אין ספק שזה מרגש מאוד וכבוד גדול ואני מאוד שמח בשביל תום והרגעים האלה שווים הכל ואי אפשר לכמת את זה בכסף. אם זה יתאפשר ונגיע להסכמות, מאמין שאחתום על חוזה לעוד קמפיין”.
לראות אותך ואת שחר שקיבלתם את התפקיד לפני שלוש שנים, זו הדרך שצריך להתנהל הספורט בישראל.
”אימנתי הרבה תקופות והרבה אליפויות, אימנתי אפילו את שחר צוברי כשזכה בכסף”.
איפה היריבות שהייתה לך עם עמית ענבר?
”הדגשתי כל הזמן שהדבר היחיד שלא אקבל במבחנים האולימפיים זה שאף גולש לא יפריע לגולש אחר בנבחרת, זה קו אדום. עם עמית ענבר הייתה לנו יריבות ספורטיבית. אני באמת חושב שמי שצריך להיות אחראי על זה זה מלמעלה, בסוף את הספורטאים מובילים. הסיכוי היחיד שאשתמש בווטו של המאמן זה רק אם אני רואה שמישהו יפריע”.
איך חגגת את המדליה?
האמת שעוד לא הספקנו”.
כולם שואלים איך אתה נראה ככה לקראת גיל 50?
”'קודם כל צריך להמשיך להתאמן ולשמור על הבריאות, אבל זה בעיקר תזונה מוקפדת מאוד. הייתה לי תקופה ששברתי את היד, יש לי 24 ברגים ביד שמאל ופלטות, ובתקופה הזו עליתי במשקל, כשלא התאמנתי ולא שמרתי הייתי עשרה קילו יותר מהיום ובלי מסת שריר, בטח כשאתה מתבגר יותר ולא נותן גירוי לשרירים, הכל מידלדל, אין חוכמות”.
כמה אתה גאה בתום? כי הוא אמר שאתה אחד הפקטורים לזכייה.
”ידעתי שזה משחק אחר וזה משחק מנטלי. הייתי שם והיה לי חשוב לתת לו את הביטחון בתור אחד שהצליח פעמיים באולימפיאדות ובגלל זה היה לו קל לסמוך עליי, הוא ממש הפנים את זה וזה חילחל לו פנימה, גם אני התרגשתי מאוד אבל אמרתי לו שהעבודה שלנו לא הסתיימה, רק התחילה. הוא הגיע לזה בזכות היכולות ואמרתי לו שהוא יכול לקחת את הזהב בזכות היכולת שלו וזה מעמד שלא בטוח שיחזור עוד ארבע שנים, אי אפשר לדעת מה יקרה, עכשיו הייתה את ההזדמנות ואיך שהוא עשה את זה ככה זה נגמר. אני הכי גאה בו שהצליח לעשות את זה”.