לפני 15 שנה הטלפון של סרגיי וייסבורג צלצל. על הקו היה מאמן התעמלות מדניפרו שסיפר לו כי יש לו מתעמל בן 12 שעושה עלייה מאוקראינה לישראל. "השם שלו זה ארטיום דולגופיאט, הוא עם פוטנציאל. בבקשה תדאג לו, אני לא מכיר מאמנים אחרים בישראל", כך ביקש ממנו. למחרת, כשארטיום עלה לארץ, וייסבורג נסע לשדה התעופה, אסף אותו ואת משפחתו ואפילו הציע להם להישאר אצלו בבית בלוד כדי שהם יוכלו להתאקלם במדינה החדשה.
סרגיי ידע מה הם צפויים לעבור בהליך הקליטה שלהם בארץ. הוא עבר את זה בעצמו כמה שנים קודם לכן וניסה להקל על המתעמל הצעיר שהגיע לארץ זרה, בלי שפה ובלי בסיס אמיתי לחיים. סרגיי באמת רצה לעזור ולמחרת התחיל לאסוף את ארטיום לאימונים במכונית שלו. מהר מאוד וייסבורג הבין איזה יהלום נפל לו לידיים, הוא זיהה שיש בו משהו שאין באחרים - ושנה לאחר מכן כבר צירף אותו למחנה אימונים ביוון עם הנבחרת הבוגרת, בראשה עמד אלכס שטילוב שבדיוק התחיל לקטוף מדליות בתחרויות גדולות.
בחלוף השנים, אלכס פרש ופינה את הבמה לארטיום - אבל סרגיי וייסבורג תמיד נשאר שם. מחר (שבת) מאמן נבחרת התעמלות המכשירים של ישראל, זה שהביא את אלכס שטילוב לגמר אליפות העולם מתוך השממה ואחרי עשור הוביל ארטיום דולגופיאט למדליית זהב היסטורית באולימפיאדת טוקיו 2020, ועכשיו לרגע גדול נוסף בחייו המקצועיים באולימפיאדת פאריס 2024, עם מדליה אולימפית נוספת בצבע כסף.
ארטיום דולגופיאט (הוועד האולימפי בישראל)“האיש ששינה את ההתעמלות בישראל”
סרגיי וייסבורג, שבקרוב יחגוג 60, נולד בצ'ליאבינסק שברוסיה, לא רחוק מיקטרינבורג. בילדותו הפך למתעמל מכשירים, הגיע לסגל נבחרת ברית המועצות לנוער, התקדם לנבחרת הבוגרים אבל נפצע וסבל משבר ביד שהשבית אותו לחצי שנה. "זה היה שבר קשה, הוא נפצע בתרגיל המתח", סיפרו מכריו. "זה היה בשנת 1982 וסרגיי חזר להתאמן עם הנבחרת במוסקבה ב-1983 תחת המאמן האגדי של ברית המועצות ליאוניד ארקאיב, אבל היו הרבה מתעמלים ברמה שלו והוא כבר התקשה לבלוט".
בגיל 24 פרש מקריירה כמתעמל מכשירים, אבל רצה להישאר בתחום ולהתחיל לאמן, מתוך כוונה לעזור לאחרים להגיע להישגים. שלוש שנים אחר כך, ברית המועצות התפרקה והוא התקשה למצוא פרנסה, עד כדי כך שעבר לאמן בחצי האי קרים. עם הזמן, המשפחה שלו בחרה לעלות לישראל, ובהמשך גם בתו קסניה, כך שנותר די לבד שם.
בגלל הגעגועים והרצון להיות לצידם, סרגיי הלך בעקבותיהם והוא גם עלה לישראל בשנת 2002. הוא גר בלוד, חווה לא מעט קשיי קליטה ובעיקר הבין שהוא חייב לבנות את חייו מחדש. הדבר הראשון שעשה כשהגיע לישראל היה לחפש אולם התעמלות לאמן בו, אבל זה היה במשרה חלקית בלבד. כדי להתפרנס הוא עבד בשיפוצים משעות הבוקר עד הצהריים, בערב הלך לאמן התעמלות בחולון או בתל אביב, ובלילה עבד בשמירה.
"היו רגעים בתחילת הדרך שהיה לו כל כך קשה עד כדי כך שחשב למה נולד בכלל, אבל 90 אחוז מהאנשים שפגש בארץ היו אנשים טובים, וזה מה שהחזיק אותו ונתן לו מוטיבציה לעבוד קשה ולהתקדם", סיפרו מקורביו של המאמן הלאומי. "היה קשה מאוד בהתחלה, בשנותיו הראשונות הוא היה ממש בדיכאון, אבל אף פעם לא הייתה לו שום מחשבה לעזוב את ישראל. אחרי שלוש שנים הוא גם התחיל להסתדר עם השפה העברית והתחיל לאמן את אלכס שטילוב".
אלכס שטילוב (רדאד ג'בארה)סרגיי וייסבורג זיהה שיש בו משהו מיוחד והחליט לממש את הפוטנציאל שלו, כך שהפך אותו לפורץ דרך בזירה הישראלית. בשנת 2006, המאמן העפיל עם שטילוב לראשונה לגמר באליפות העולם בתרגיל הקרקע. זה היה הישג מדהים ובעקבותיו וייסבורג גם קיבל את ההזדמנות לאמן במשרה מלאה, כך שעזב את יתר עבודותיו ועסק רק בזה.
הוא לקח את ההזדמנות הזו בשתי ידיים והתחיל לבנות משהו חדש בספורט הישראלי, צעד אחר צעד. ב-2007 הוא שוב הוביל את שטילוב לגמר אליפות העולם בקרקע, ב-2008 הגיע איתו לגמר הקרקע באולימפיאדת בייג'ינג וב-2009 שטילוב זכה במדליית הארד הראשונה שלו באליפות העולם. "הוא היה מאושר מעבודה הזו באותם הימים", אמר גורם בהתעמלות הישראלית. "סרגיי וייסבורג בנה משהו חדש והוא לא פחות מהאיש ששינה את ההתעמלות בישראל".
שינה את ההתעמלות בארץ. ארטיום דולגופיאט וסרגיי וייסבורג (פרטי)"אין עוד מאמנים כמוהו בעולם"
בחלוף השנים, שטילוב הגיע לגמר אולימפי נוסף, צבר זכיות בשתי מדליות ארד מאליפויות העולם ובשבע מדליות מאליפויות אירופה כולל אחת מזהב. "עצם העובדה שהוא עושה אולימפיאדה חמישית זה מעיד על המקצועיות, ההבנה והכישרון שלו כמאמן", הדגיש אלכס שטילוב. "הוא בין הטובים ביותר בעולם והאמת שאני לא יודע אם יש עוד מאמנים כמוהו בעולם. הוא מוציא מים מן הסלע, כי יש פחות מ-200 מתעמלים בכל הארץ - ואין מאמנים שיצליחו להוציא מכמות כזאת קטנה כל כך הרבה מדליות מאליפויות אירופה ועולם, כמו שיש לו ברזומה. סרגיי בנה בשנים האחרונות נבחרת שלמה שהגיעה לאחרונה למקום השישי בתחרות הקבוצתית באליפות אירופה. פתאום זה לא רק אני או ארטיום, יש עומק. זה מטורף למדינה כמו שלנו".
אנשים שעבדו איתו וליוו את וייסבורג בשנותיו הראשונות בארץ העידו על "אדם שמכור להתעמלות ונורא קשה לו לא להיות באולם. גם אחרי שהוא חוזר מטיסה, הוא מיד חייב להגיע לאולם ולראות שהכל עובד כמו שצריך. הוא איש שלום, אכפתי וסלחן - אבל גם יודע להיות קשוח כשצריך".
"הוא יודע לזהות כוכב, הוא יודע איך להדריך כל מתעמל ולשפר אותו, הוא יודע איך לחשב את הציונים על כל תרגיל כאילו יש לו מחשב בראש, ויש לו אופי מדהים, כך שכיף לעבוד איתו", העיד הפיזיותרפיסט אדם בדיר שנמצא לצידו בצוות המקצועי במשך הרבה שנים. "לסרגיי אין אגו, הוא צנוע ויודע לעבוד נפלא עם כל אחד. הוא תמיד לומד, תמיד קשוב ותמיד ממוקד מטרה. מה שיפה בו זה שהוא מאמין בדרך שלו, אבל גם כל הזמן להשתדרג ולהשתפר כמאמן. בעולם רוחשים לו כבוד גדול".
"יודע איך להדריך כל מתעמל ולשפר אותו". סרגיי וייסבורג (נעם מורנו)גם בישראל הוא קיבל מעמד של מאמן-על שאחראי על כל תחום התעמלות המכשירים לגברים, אחרי ההישג הגדול שהיה שותף לו באולימפיאדת טוקיו 2020. ההישג הזה הביא איתו כמה וכמה ילדים חדשים לענף. אפילו הנכד שלו, ג'ון ניקולייב, הפך למתעמל והשנה הוכתר לסגן אלוף ישראל בקרב רב בדרגה 2 לילדים. תחרויות הילדים מחולקות לדרגות של 1 עד 5, והוא מתחרה למעשה בשתי דרגות מתחת לג'וניור. עדיין מוקדם לדעת לאן יגיע, אבל הנכד של סרגיי בלט באליפות ישראל האחרונה וזכה בשתי מדליות זהב בתרגילים הבודדים, בארבע מדליות כסף ובמדליית ארד נוספת. מה שנקרא, לקח את כל הקופה והסב גאווה לסבא, אבל עוד מוקדם לדעת לאן יגיע בעתיד.
עם ארטיום, בין טוקיו לפאריס
אמנם דולגופיאט לא פתח טוב את התחרות בשלב המוקדמות של תרגיל הקרקע באולימפיאדת פאריס, אבל הוא עדיין הצליח להעפיל לגמר ולבסוף גם זכה במדליית הכסף, עוד מדליה אולימפית, כמו שעשה בטוקיו.
מאז הופעתו במוקדמות, היה לו שבוע שלם להתאושש. בצוות המקצועי עבדו איתו מחדש על התרגיל אותו הציג בגמר, הכינו את גופו עם טיפולי פיזיותרפיה ארוכים שיקלו על הכאבים מהפציעה בגיד האכילס ממנה הוא סובל, קיימו איתו שיחות רבות, ואפילו עשו לו הדמיה של כניסה לאולם במשקפי תלת מימד עם אוזניות כדי שיקבל תחושה כאילו הוא כבר היה במקום הזה ובמעמד הזה.
לסרגיי וייסבורג יש חלק מרכזי בהצלחה של דולגופיאט, שהפך לספורטאי הגדול ביותר בהיסטוריה של הספורט הישראלי - וליחיד שזכה במדליית זהב אולימפית, מדליית זהב עולמית ומדליית זהב אירופית. הישג שאין לאף אחד אחר.
סרגיי וייסבורג עם ארטיום דולגופיאט ואנדריי גריבנוב (פרטי)"מה שאני אוהב אצל סרגיי וייסבורג זה שהוא אף פעם לא גונב את הפוקוס, אלא תמיד נותן למתעמל את הבמה המלאה, גם בתחרויות", אמר שטילוב. "סרגיי מרגיש את המתעמל, סומך עליו ונותן לו את הבמה. גם אחרי שארטיום סיים את תרגיל הקרקע בפאריס ועשה טעות די משמעותית, סרגיי עמד שם ליד המשטח כשהוא ירד ממנו, חייך אליו, חיבק אותו וחיזק אותו. יש הרבה מאמנים אחרים שהיו משתוללים או כועסים, אבל הוא מבין את הנפש של המתעמל, יודע שהוא עשה את הטוב ביותר שלו ויודע איך לגשת אליו נכון".
נדמה כי אחרי מה שעבר בחייו האישיים, לסרגיי וייסבורג יש את היכולת להתגבר על כל קושי, לשקם את מה שנהרס - ולפתוח דף חדש עם הרבה אופטימיות. נכון שבסופו של דבר הספורטאי הוא זה שמתחרה וזוכה במדליה, אבל בדרך לרגעים הגדולים יש גם את המאמן שלו שנמצא מאחוריו. עוד לפני מדליית הכסף של ארטיום בפאריס, שניהם כבר הוכיחו כי לנבחרת הישראלית יש גם מתעמל וגם מאמן שעושים היסטוריה, ועכשיו על אחת כמה וכמה.