לאולימפיאדת פאריס 2024 יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי הגיע ברגשות מעורבים. הוא אחד מהאנשים הקרובים ביותר למאמן נבחרת הגברים, אורן סמדג'ה, ששכל את בנו עומר ז"ל זמן קצר לפני היציאה לצרפת. כשאורן פגש אותו, הם התחבקו לראשונה מזה הרבה שנים. "אני לא מחבק אנשים סתם ככה", סיפר משה פונטי, “אבל כשפגשתי אותו, אורן שאל אותי 'למה אתה לא מחבק אותי אף פעם?' ואז הוא חיבק אותי חזק, חיבוק כזה שאי אפשר לצאת ממנו. זה היה רגע מיוחד. אני מכיר אותו הרבה שנים, הלוואי ויחזור לעצמו. היה לי קשה לראות אותו עצוב".
משה פונטי נמצא כבר הרבה שנים בתפקידו כיו"ר האיגוד, אבל במהלך כל כהונתו הוא חווה בימים אלה את התקופה היפה ביותר במשחקים האולימפיים עם שלוש מדליות - כסף של ענבר לניר, כסף של רז הרשקו וארד של פיטר פלצ'יק. בימים רגילים זו הייתה חגיגה של ממש, אבל האמת היא שפונטי לא חוגג ולא יוצא הרבה מהחדר בבית המלון. הוא בעיקר חוזר אליו ומתפרק מבכי בגלל האובדן של עומר סמדג'ה ז"ל.
כעת, באופן נדיר, משה פונטי מסכם את התקופה האחרונה בראיון מיוחד ל-ONE, מדבר על המדליות החדשות, הקושי לתפקד בימי המלחמה ולראשונה הוא גם מציב תאריך יעד לסיום הקדנציה שלו כאיש החזק בג׳ודו הישראלי. וכן, גם במהלך הראיון הזה הדמעות ירדו מעיניו של האיש הקשוח, זה שחשב שראה כבר הכל, אבל מתקשה לשאת את הכאב של המלחמה.
משה פונטי, עם יד על הלב, עם כמה מדליות חשבת שתצא מאולימפיאדת פאריס?
"רציתי מדליה אחת. המדליה השנייה? זה בונוס. המדליה השלישית? זה משהו מטורף. לא חלמתי על זה אפילו. ידענו שענבר ורז מועמדות למדליה אולימפית אבל לפעמים יש הפתעות. תראה את מדלין מאלונגה הצרפתייה שמתחרה במשקל של ענבר והפסידה, אוטה אבה שהפסידה בשלב מוקדם ב-52 ק"ג. זה משהו שיכול לקרות ומזה חששתי".
רז הרשקו ומדליית הכסף, "לא חלמתי אפילו על שלוש מדליות" (רדאד ג'בארה)כמה לחץ היה עליך אחרי הפתיחה החלשה של הנבחרת בפאריס?
"לא הייתי רגוע. היה לחץ משום שאני לא יכול לסמוך רק על שתי פייבוריטיות שיביאו מדליה. פיטר הגיע ועשה קרבות מדהימים. לשמחתי, שלושתם עמדו בציפיות. לפני שיצאנו לפאריס היו לנו מחנות אימון והם עבדו שם יפה מאוד, חבר’ה כל כך טובים. הייתי ממש מופתע, כולם עבדו טוב. לדעתי ברוך שמאילוב גם היה צריך לקחת מדליה ביכולת שלו, אבל עשה טעות בדרך וזה מבאס. חבל. רציתי כמה שיותר, אבל לא תמיד זה מצליח כמו שאמרתי".
חלמת להשיג שתי מדליות כסף?
"כשאני אומר מדליות, אני לא אומר זהב או כסף או ארד, אני רוצה מדליה. אבל לחזור מפה עם שתי מדליות כסף? זה מטורף. במובן מסוים קיוויתי שזה יקרה משום שהן יכולות לעשות את זה, אבל כן, תמיד יש התרגשות ולחץ. נהניתי מהקרבות של ענבר ורז עד לגמרים. להיות בגמר האולימפי זה מעמד גדול ויש לזה משמעות גדולה, לכן כנראה שני הקרבות האחרונים לא היו טובים. זה מעמד אחר, משהו שלא היינו בו הרבה שנים".
שני הרשקו ביקש לקחת חופשה כדי לחשוב האם הוא רוצה לעבור עוד קמפיין אולימפי של ארבע שנים. זה מאמן שבנה נבחרת חזקה, מצליחה וצעירה. האם הוא יישאר בנבחרת הנשים עד לוס אנג'לס?
"כל מה ששני אומר נכון. רק דבר אחד לא נכון - הוא לא יעצור, אלא ימשיך. שני מאמן מטורף. הוא לא מחסיר אף אימון, עובד בשיטה מסודרת, הכל מתפקד כמו שעון. אל תדאג, אתן לו את מה שצריך לתת לו, אני רק מקווה שנקבל את הכסף שמגיע לנו מהמדינה והכל יסתדר".
רז הרשקו ושני הרשקו, המאמן ימשיך? (רדאד ג'בארה)כשפיטר פלצ'יק זכה במדליית הארד וראית את אורן סמדג'ה דומע, מה עבר לך בראש?
"שאורן סמדג'ה מאמן מעולה. נכון שביקרתי אותו לפני המשחקים האולימפיים, אבל עשיתי את זה רק משום שחשבתי שהם צריכים להתאמן יותר קשה וזה היה כדי לעזור. אורן ניסה לגונן עליהם ואמר שהם כבר מבוגרים וזה קשה, שזה נכון, אבל כשאני ראיתי את פיטר בגיל 30 מתחרה כמו בן 20 במשחקים האולימפיים האלה, הבנתי שזה היה הכרחי. הוא עבד מצוין, כמו מכונה, והוא עשה הכל בשביל להצליח למען אורן. כשראיתי את אורן מוביל אותו מהקווים, הבנתי עד כמה אורן מאמן מעולה".
אחרי המקרה הטראגי לפני אולימיפאדת פאריס, דיברת איתו על חזרה לעבודה ועל המשחקים האולימפיים?
"לא. לא יכולתי להכריח אותו או לעשות משהו אחרי דבר כזה. אני יודע מה הוא מסוגל לעשות כמאמן, אבל לא ידעתי מה לומר לו. תמיד אמרתי שאני הייתי מאמן שלו והבאתי אותו למדליה, אבל הוא מאמן פי כמה יותר טוב ממני. הוא בין הטובים בעולם. זה שהבן שלו נפל בקרב? זה גומר אותי. הוא גם גמור מזה. הוא בכה והכל. זה קשה, קשה. אני לא מצליח ליהנות מכלום".
אתה גם בוכה.
"כן, אני בוכה עכשיו. כולם הלכו לטייל, אני חזרתי למלון. אני לא יכול. אני כל היום מנגב דמעות. זו תקופה קשה. ממש תקופה קשה. גם לו וגם לי. זה קשה לי כי אני לא יכול להבין איך הבן הולך והאבא קובר אותו. זה קשה. לא היה לי קל לדבר איתו, לא דיברתי איתו כמעט בכלל. כשהבנתי שהוא נוסע לאולימפיאדה אמרתי 'זה חשוב שהוא נוסע'. מאוד הערכתי את זה. אתה לא מבין כמה אנשים באו אליי ודיברו איתי עליו, מכל העולם שואלים עליו. הם יודעים מי הוא ומה הוא עשה. זו טרגדיה. הבן שלו היה גיבור. הכל בשבילו, כל מה שעשינו זה בשבילו. שום דבר לא יחזיר אותו, אבל מצידי קח את כל המדליות ו... קח הכל, העיקר שאורן יהיה מרוצה. אני לא מפסיק לבכות בגלל זה. המצב גומר אותי".
אורן סמדג'ה עם בנו עומר ז"ל (אינסטגרם)אורן חזר אחרי המדליה של פלצ'יק לארץ. הוא עזב את הכפר האולימפי. האם הוא יחזור עוד לאמן ג'ודו?
"שיעשה מה שהוא חושב לנכון ומה שהוא אוהב לעשות. באמת, מה שהוא רוצה, שיעשה. אני אתמוך בכל החלטה שלו, אבל אני מאמין שהוא יישאר".
אתה חושב שאורן סמדג'ה יישאר בנבחרת הגברים?
"לי זה ברור. אני מאמין שהוא יהיה איתי עד שאני אעזוב את הג'ודו וזהו. אני מודה לו על כל השנים ואני אוהב אותו באמת, אבל אני מאמין שהוא יישאר איתי לעוד ארבע שנים".
מה הכוונה 'עד שאעזוב את הג'ודו'?
"יש לי עוד ארבע שנים לנסות להישאר כיו"ר האיגוד, ואני מסיים".
יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי, "עוד ארבע שנים ואני מסיים" (חגי מיכאלי)זאת אומרת שמבחינתך, תמשיך עד לוס אנג'לס 2028 ותסיים את התפקיד?
"כן. התחריתי שם ב-1984 במשחקים האולימפיים ולא חזרתי משם עם מדליה. הביאו אותי שלושה שבועות לפני הקרב ללוס אנג'לס. באתי לשם וראיתי שהיו שם הרבה מסיבות שהוועד האולימפי ארגן כדי לגייס כספים. כשבאתי לקרב, כבר הראש שלי לא היה שם. הייתי מסוחרר מכל המסיבות. לכן אני רוצה לחזור לשם ולסיים כמו שצריך. אני אומר את זה גם כדי שאנשים יתכוננו לקדנציה האחרונה שלי. זה שאני מסיים לא אומר שהמפעל הזה נסגר, אני אעביר את מה שאני מבין ויודע להבא בתור".
יש לך כבר יורש?
"בראש יש לי כבר יו"ר צעיר שיחליף אותי, אבל זה עוד רחוק. עוד ארבע שנים, לך תדע מה יהיה".
הגעת לשיא במשחקים האולימפיים האלה?
"השאיפה שלי הייתה לפתח מסורת של נוכחות תמידית על הפודיום. מהרגע שנבחרתי המטרה שלי הייתה לעשות מדליה אולימפית. התחלתי באיגוד עם מינוס שלושה מיליון שקל חוב, אז לקחתי כמה ספורטאים בודדים והשקעתי בהם כדי שנייצר מדליות. בתוך תוכי, רציתי משהו לטווח ארוך. משנת 1992 עד 2004 לא היו לנו מדליות בג'ודו, שזה 12 שנה. אחר כך משנת 2004 עד 2016 לא היו לנו מדליות בג'ודו, שזה עוד 12 שנה. זה היה יותר מדי. אני רציתי להביא מדליות, שיהיה רצף של מדליות".
והשגת את המטרה.
"כן, הנה, כבר שלוש אולימפיאדות ברצף אנחנו מביאים מדליות. יצרתי מסורת, שזה הכי חשוב כי בלי מסורת אי אפשר להשיג שום דבר. תמיד האמנתי שאפשר לעשות את הבלתי אפשרי ואת הבלתי ייאמן. זה ענף מרכזי באולימפיאדה, ענף חשוב וכזה שצריך להשקיע בו. לשמחתי, אנחנו מתגברים על כל המכשולים ויוצרים סטנדרט של מקצוענות בארץ".
לניר מאושרת, מסורת של מדליות (רדאד ג'בארה)אתה מצליח להתרגש מהאולימפיאדה?
"לא באמת התרגשתי. רק מפיטר ואורן, רק מהתמונה שלהם בוכים מחובקים ביחד. זה הדבר היחיד שריגש אותי. כל אחד היה בוכה שם ביחד איתם".
אתה בוכה הרבה לאחרונה?
"כן. כל הזמן. כשאתה נזכר בדבר הזה, איך אורן איבד בן, זה בלתי נתפס. אתה מתעסק בספורט כל החיים ופתאום המלחמה דופקת לך בדלת. אני מסיר בפניו את הכובע על כך שהגיע לפאריס. כל הכבוד לאורן, כל הכבוד לשני, כל הכבוד לצוותים ולספורטאים הנהדרים שלנו. וכמובן, תודה מהלב לכל המדינה שהחזיקה לנו אצבעות".
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם