אסי ממן, פאריס
|
לראשונה מזה 32 שנה, שוב הג'ודו הישראלי ראה גמר אולימפי. ענבר לניר הצליחה אמש (חמישי) להעפיל לקרב הגדול מכולם במשקל של עד 78 ק"ג, בו היא סיימה עם מדליית הכסף על הצוואר. זה היה הישג אדיר שבא בזכות עבודה קשה, ג'ודו התקפי ומרהיב, והרבה רצון להצליח.
ענבר לניר אמרה ביום שאחרי בראיון ל-ONE: "אני מקווה שהחדשות האלה קצת משמחות את העם שלנו, אני רוצה לשלוח חיזוק לכל המדינה שהכי יקרה לי בעולם. זו זכות גדולה לייצג את המדינה ברגעים הקשים האלה, זה לא היה מובן מאליו עבורי לעשות את זה".
אם נדבר מקצועית, כמה את מאוכזבת מההפסד בגמר?
"באתי חדורת מטרה לגמר, אבל הקרב לא הלך כמו שרציתי. אני עוד אעשה את החושבים שלי ויהיה לנו את הזמן לנתח את הקרב הזה. החלום הכי גדול שלנו היה להשמיע את התקווה ולהניף את דגל ישראל הכי גבוה שאפשר. לצערנו לא הצלחנו לעשות את זה הפעם, אבל יש עוד אולימפיאדה. גם פיטר יהיה שם, הוא עוד צעיר".
מה מרגישה מדליסטית אולימפית בימים כאלה?
"לא בכל יום חוגגים מדליה אולימפית. אולי בכל תחרות אחרת אם הייתי מסיימת במקום השני על הפודיום היה לי פרצוף יותר חמוץ, אבל עכשיו אין סיכוי. עכשיו זה הזמן לחגוג. היה לנו קהל מטורף ביציעים, האולם רעד ושמעו רק ישראלים. אין על האווירה הישראלית ואני חייבת לומר תודה לכל מי שהגיע לראות אותי.
את הג'ודאית הראשונה שהופיעה אחרי 32 שנה בגמר אולימפי. את קולטת מה עשית?
"אני עוד לא קולטת שאני מדליסטית אולימפית, אבל בסדר, יש עוד זמן לעכל את זה. ההישג של יעל ארד הוא מיוחד בפני עצמו ואני שמחה שהצלחתי להגיע למקום הזה גם כן".
רז הרשקו תעלה להתחרות היום, יש סיכוי למדליה נוספת?
"רז מסוגלת לעשות הכל. אני מאחלת לה רק שתיתן בראש. שתהיה היא, שתהנה ולא תשאיר שום דבר מאחור. יאללה, שתביא זהב".