השחיינים הישראלים הרשימו היום (חמישי) במקצה הבוקר במשחקים האולימפיים בפאריס. אנסטסיה גורבנקו עלתה לחצי הגמר ב-200 מטרים גב אחרי שסיימה במקום ה-13 במוקדמות עם תוצאה של 2:10.29 דקות. לאחר מכן מירון חרותי עלה לחצי הגמר ב-50 מטרים חופשי כשסיים במקום ה-10 במוקדמות עם 22.01 שניות ורון פולונסקי עלה אף הוא, ב-200 מטרים מעורב אישי, כשסיים במקום השביעי במוקדמות עם 1:58.3 דקות.
"הרגשתי טוב, בפעם הקודמת היו חסרות לי ארבע מאיות, הייתי במקום ה-17 במשחקים האולימפיים הקודמים ואני שמח שהיום הצלחתי לעשות את העבודה ולעלות לחצי הגמר”, אמר חרותי, “עדיין יש מה לשפר לקראת הערב, זה לא היה מקצה מושלם. כדי לעלות לגמר אצטרך לשפר את השיא שלי ולתת עבודה.
"צריך לנוח, צריך לראות את הסרטון של המקצה, היו כמה נקודות לא מספיק חדות וצריך ללטש את זה לקראת הערב. ב-50 חתירה הכל פתוח, בין המקום ה-10 למקום ה-16 היו רק שלוש מאיות, הכל יכול לקרות, גם לטובתנו וגם לרעתנו. האם מה שקורה מסביב משפיע? הימים שאנחנו נמצאים בהם קשים, יש לנו משימה אחת - לייצג את הדגל. הלב שלנו עם החטופים, החיילים, הפצועים וההרוגים. זה נותן אקסטרה מוטיבציה, זו המשימה שלנו, להרים את הדגל כמה שיותר גבוה ולהיות גאים בו".
אנסטסיה גורבנקו אמרה לאחר האכזבה אצל תחרות השליחות ב-4X200: “כל אחת נתנה את כל מה שהייתה יכולה באותו הרגע, זה לא סוד שבעבר שחינו מהר יותר, כל אחת שחתה קצת יותר לאט וזה מצטבר וזה קצת מבאס, אבל אין מה לעשות, זה חלק משליחים, 4 בנות צריכות לשחות טוב כדי לעלות לשלב הבא וזה יותר קשה מלשחות לבד כי אתה תלוי בעוד אנשים, אבל זה גם הרבה יותר כיף”.
אנסטסיה גורבנקו (רדאד ג'בארה)“אני מאוד אוהבת שליחים ויודעת שתמיד אני נותנת יותר מעצמי למען הקבוצה ולמען הבנות האלה שאני מתאמנת איתן ומתחרה איתן. כיף גדול להיות חלק מקבוצה כזאת. חצי הגמר אליו העפלתי? היה לי זמן להתאושש מהמשחה במעורב, היה לי זה להתאושש ולעכל את זה, יש לי עוד ימים עמוסים פה וזה לא קובע לי איך התחרות תיראה. משחה אחד לא היה טוב, דברים כאלה קורים, לא כל יום זה היום שלך, עבדתי מאוד קשה ולא אתן למשחה הזה להגדיר את התחרות. חצי הגמר בערב? תכננתי לעשות שני משחים בערב, עבדתי והתאמנתי בשביל זה, אסתדר ואצליח”, הוסיפה.
פולונסקי אמר: "היה מקצה טוב, עוד מעט אסתכל על הזמנים. הרגשתי טוב. תמיד יש מה לשפר, זה משהו טוב, לקראת הערב אני חושב שיש על מה לעבוד. העפלה לגמר? הכל ריאלי. המטרה היא לשחות הכי מהר שאני יכול, לשבור שיאים ועל הדרך להתברג הכי גבוה שאני יכול. אני בא לשבור שיאים, ליהנות ולהתברג גבוה. המשפחה לא באה עד כה להרבה תחרויות בין-לאומיות, עכשיו זה מאוד כיף".
"הרגשתי טוב". פולונסקי (הוועד האולימפי בישראל)אביב ברזלי שלא הצליחה לעלות לחצי גמר 200 מטרים גב, אמרה: "זה מאכזב, במיוחד כשבטוקיו עליתי לחצי גמר ופה פספסתי את זה בשתי עשיריות, אבל זו הייתה שחיית הבוקר הכי מהירה שהייתה לי, על זה אני מסתכלת כמשהו חיובי. עשיתי את מה שאני יכולה, מבחינת הרגשה, הרגשתי טוב במים. בסופו של דבר אני פה לעשות את הספורט שלי ולהשאיר את השאר מסביב. אני עושה את זה בשביל המדינה ובשביל כולם מסביבי.
"הכי חשוב לי זה ליהנות מהמעמד, כיף שיש הרבה ישראלים סביבי, כולל המשפחה שלי, וזה משמח אותי שיש כל כך הרבה תמיכה. בסופו של דבר באנו למשחקים האולימפיים ולא כדי להתעסק בפוליטיקה, אנחנו תומכים אחד בשני, מתעסקים רק במה שצריך ונהנים. יש את אליפות ישראל עוד שבוע, זו לא תחרות מטרה שלי, אבל אקח קצת חופש אחר כך.
"נשארה לי עוד שנה בקולג', אסיים אותה בפן החיובי ביותר. פעם שנייה במשחקים האולימפיים? אני פה שלוש שנים אחרי שאני כבר בקולג', האימונים והמאמנים שונים, בטוקיו גם הייתה קורונה ולא היה קהל, כאן יש הרבה קהל וזה כיף. בסוף תחרות זו תחרות, כל תחרות בשבילי היא חשובה ואני מנסה להתייחס לזה בצורה זהה".
לאה פולונסקי, אחותו של רון שעלה מוקדם יותר לחצי הגמר, אמרה לאחר משחה השליחות ב-4X200: “זה לא סוד שאנחנו מאוכזבות שלא עלינו לגמר, זו הייתה המטרה הגדולה שלנו ותכננו לעשות את זה, אבל אני חושבת שכל אחת נתנה את המאה אחוז שלה ברגע הנתון. אני מאושרת שהגענו לכאן עם הבנות האלה, נמשיך לעבוד בהמשך הדרך. יש עוד כמה ימים של תחרות ומשחים, לי אישית יש את ה-200 מעורב ואתחיל להתכונן לזה”.
לאה פולונסקי (שחר גרוס)איילה ספיץ שלקחה חלק במשחה השליחות 4X200 שיתפה: “הייתה חוויה מדהימה, אני אסירת תודה להיות פה, הבנות ליוו אותי במסע הזה, היה יכול להיות מדהים להיות בגמר, אבל אני אסירת תודה להיות פה. הייתה שנה קשה לכל הישראלים, זה משמעותי מאוד להתחרות פה ולייצג את ישראל בזמנים האלה. עד כה הכל הלך בצורה די חלקה, היו קצת דברים משוגעים בעולם, אבל אנחנו מנסים לבודד את עצמנו מזה ולהתרכז במטרות שמולנו. כל ילדה ששוחה חולמת על המעמד הזה, כשהייתי בת 7 סבתא שלי לקחה אותי למבחנים בארצות הברית, אני יודעת שהיא צופה בי בטלוויזיה וגאה בי”.