באמצע הפארק, מתיישבים סביב שולחן עץ שלושת המרתוניסטים הבכירים של ישראל - מארו טפרי, גשאו איילה וגירמה אמרה. אחרי כחודשיים של הכנות במחנות אימון בתנאים משתנים באירופה, הם הגיע לבירת צרפת ולוקחים אוויר לקראת הריצה החשובה בקריירה באולימפיאדת פאריס.
בשנים האחרונות רצי המרתון הישראלים עשו היסטוריה, אחרי שזכו במדליית הזהב הקבוצתית במרתון של אליפות אירופה על אדמת מינכן, זכו במדליות נוספות באליפויות אירופה ובאליפות העולם, והתקרבו בתוצאותיהם לטופ העולמי. הם שונים באופי ויש ביניהם פערי בגיל, אבל כולם מיישרים קו ומבינים שזה הזמן שלהם להוכיח שהם באמת מסוגלים ללכת עד הסוף בריצה הארוכה ביותר.
מארו טפרי בן ה-31 מגיע להופעה השלישית שלו במשחקים האולימפיים, אחרי שזכה במדליית הכסף באליפות אירופה לפני שנתיים ובמדליית הכסף באליפות העולם לפני שנה. גירמה אמרה בן ה-36 הוא מוותיקי האתלטים בישראל, אחד מהרצים הבולטים במרתון שניפצו שיאים פעם אחר פעם, והוא בדרך להופעתו השנייה במשחקים האולימפיים. אליהם הצטרף לאחרונה גשאו איילה בן ה-27 שבדרך להופעתו הראשונה באירוע, אחרי שזכה במדליית הארד באליפות אירופה והופיע על הפודיום לצידו, ובנוסף גם זכה במדליית הארד במרתון סביליה אחרי שניפץ את השיא הישראלי והוריד אותו ל-2:04:53 שעות.
מארו טפרי, גשאו איילה וגירמה אמרה (שחר גרוס)כשעולה השאלה מה הם מרגישים רגע לפני המרתון ברחובות פאריס, גירמה אמרה מיד עונה: "זה מרגש, אין ספק". גשאו איילה, הצעיר שבחבורה, צוחק: "זה מרגש אותך גם בגיל כזה מבוגר?", וגירמה עונה: "למה מבוגר? אני צעיר יחסית". גשאו מרים את הראש ומאשר: "האמת שזאת אולימפיאדה של זקנים. קנניסה בקלה בן 42, אליוד קיפצ'וגה בן 39, אתה 36. אם כולם שוברים שיאים בגיל כזה, זה מדהים". גירמה מהנהן: "רק לאחרונה עשיתי שיא אישי לקילומטר. ראיתי אותך, אמרתי 'כבר אין לי שיא ישראלי, אני הולך עד הסוף ולפחות משפר את השיא האישי'. חבל שזה היה באימון ואף אחד לא ראה", וכולם צוחקים.
מגיעים בשיא
לפני שש שנים, מארו טפרי היה הראשון שניפץ את שיא ישראל לראשונה מזה 15 שנה עם זמן של 2:13:00 שעות. זמן קצר אחר כך גירמה אמרה הבין שזה אפשרי ועשה תוצאה טובה יותר, אבל די מהר טפרי שוב תפס את ההובלה והיה הראשון שירד מ-2:10:00 שעות. הם המשיכו לריב ביניהם על התוצאה - אלא שבשנה האחרונה הגיח לפתע גשאו איילה שקבע שיא לאומי חדש של 2:04:53 שעות.
מארו טפרי (שחר גרוס)איילה התחיל להשתתף בריצות מרתון רק לפני כשלוש שנים, אחרי שבלט בעיקר בריצת 10,000 מטר בה היה שיאן ישראל. המעבר לטווחים הארוכים יותר היה חלק. במרתון הראשון שלו הוא הפך לאחד משמונת הישראלים היחידים שירדו משעתיים ועשר דקות עד לאותה נקודת הזמן, במרתון השני שלו כבר זכה במדליית הארד באליפות אירופה במינכן ועזר לנבחרת כולה לזכות במדליית הזהב הקבוצתית, עד שבמרתון החמישי שלו הוא פרץ לקדמת הבמה כשהפך לישראלי הראשון שירד משעתיים וחמש דקות. מה שנקרא, עקף את כולם בסיבוב.
"מה הגבול? אין גבול", אמר גשאו איילה. "אני שואף הכי גבוה שאפשר, אני לא מסתפק בשום הישג. אני שואף לרדת גם מ-2:03:00 שעות בקרוב. יכול להיות שאחרים בנבחרת כבר כיוונו לשם, אני לא יודע, אבל מבחינתי הגבול הוא אינסופי ואני מאחל לעצמי שאמשיך להתפתח. אני גם יודע שאני מסוגל ליותר, אבל בריצת מרתון חשוב לא 'להרוג את עצמך'. יש קטעים שאתה רוצה ללכת עם השיגעון כי אתה מרגיש שאתה מסוגל לברוח לכולם, אבל צריך לנהל את זה כדי שלא תישאר בלי כוחות ותישבר בהמשך. אחרי ה-30 ק"מ הכל הופך לסופר-קשה, יש ריצות שכל חלק בגוף כואב לך, אבל אסור לך לוותר בדרך לקו הסיום ולכן עדיף לנהל את הריצה בחוכמה".
גשאו איילה. מחזיק בשיא ישראל (שחר גרוס)גירמה אמרה, זה שכבר ראה הכל באתלטיקה הישראלית, הדגיש: "אם לא הייתה התחרות בתוך הנבחרת, היינו נשארים בינוניים. זה טוב שיש תחרות. כל אחד מאיתנו תמיד רוצה להישאר בטופ. לכן עדיף להיות אתלט עם תוצאה עולמית טובה, מאשר להיות שיאן ישראל עם תוצאה עולמית גרועה. התקדמנו עם השנים בצורה יוצאת דופן. פעם היינו מוגבלים מנטאלית, היום המינימום זה לכוון לשיא חדש או מדליה. עצם זה שאנחנו הולכים עד הסוף בכל תחרות, זה השינוי הגדול בנבחרת ישראל. יש תחושת מסוגלות. לדעת שאתה מסוגל, ללכת על זה ולזכות בזה".
האם משהו באמת השתנה בגישה הישראלית? לפי גשאו איילה, "כן, חד משמעית. מה שהופך אותנו לאימפריה זו התחרות שיש בינינו, שהיא תחרות בריאה כי היא לא יוצרת אי נעימות, להפך. אם מישהו שובר את השיא, יש אחד שמכוון גבוה יותר. כולם מסביב אומרים שאנחנו אימפריה? אני לא יודע אם אנחנו אימפריה, אבל תמיד אנחנו שואפים להגיע לטופ העולמי".
טפרי הסכים: "המרתון התפתח טוב מאוד בארץ. רואים את זה בא לידי ביטוי גם במיקומים שלנו באליפות העולם ובאליפות אירופה. לצאת מאליפות אירופה עם שתי מדליות אישיות ומדליית זהב קבוצתית? זה מדהים. לזכות במדליות באליפויות העולם? זו ההוכחה שהתקדמנו באמת. נקווה גם באולימפיאדת פאריס לעשות הישג משמעותי".
גשאו איילה ומארו טפרי (רויטרס)הנסיך הולך על הכתר
אף אחד לא באמת יודע למה, אבל כבר כשהיה צעיר מארו טפרי קיבל את הכינוי "הנסיך". בתקופה האחרונה הוא הפסיק את המרדף אחרי השיא הישראלי במרתון, אלא התמקד בהשגת תארים והתגלה כאסטרטג מטורף. הוא מנהל את הריצה ויודע בדיוק איך להתנהג בכל שלב במהלכה. רק מעטים מסוגלים להגיע לניהול כזה מושלם ולקבל החלטות בזמן אמת.
לכן מארו טפרי זכה בתארים מיוחדים כמו סגן אלוף אירופה וסגן אלוף העולם. האם בשלב הבא הוא יהיה גם סגן אלוף אולימפי? "הייתי קונה את זה עכשיו", הוא קובע בחיוך מבויש. "יש לנו עבודה לבצע, אבל ננסה לעשות משהו כזה גם בפאריס. אני מאוד רוצה לרשום הישג משמעותי. אני מרגיש שאני מגיע במעמד קצת אחר, אבל מה שעשיתי זה לא רלוונטי כבר. מה שהיה היה, עכשיו יש משהו חדש. התארים האלה לא באמת מעניינים אותי, אני צריך להוכיח את עצמי גם בתחרות הקרובה. זה מה שחשוב".
מארו טפרי עם מדליית הכסף באליפות העולם (רויטרס)טפרי כבר הוכיח שיש לו פוטנציאל ללכת עד הסוף. גם מבחינת המיקומים שלו, גרף השיפור בעלייה. באולימפיאדת ריו 2016 הוא סיים במקום ה-74, באולימפיאדת טוקיו קבע הישג שיא והגיע למקום ה-13. מה יהיה באולימפיאדת פאריס? נחכה לראות בקו הסיום.
"כן, פעם היינו בקטע של 'העיקר ההשתתפות', עכשיו זה שונה", הבהיר מארו טפרי. "גם המתחרים המובילים מסתכלים עלינו בצורה שונה. לגשאו יש תוצאת שיא מאוד חזקה. לרוב המתחרים פה אין תוצאות כאלה, אז הפעם אנחנו מכוונים גבוה, כל אחד בפני עצמו".
שווים זהב
באמצע השטח הירוק, טפרי כבר מסמן מה הטקטיקה שהם יראו ברחובות פאריס. אומנם הוא לא מספר הכל, אבל גם בתחרות אישית יש תיאום בריצות. "ריצה משותפת יכולה להשפיע. זה נותן כוח ומראה לכולם שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. יכול להיות שבפאריס גם נרוץ כקבוצה בקילומטרים הראשונים, אני חושב שזה יכול לעזור לכולנו. אחרי חצי הדרך, כל אחד צריך להקשיב לגוף שלו ולראות מה הוא מסוגל לעשות".
מארו טפרי (שחר גרוס)גשאו איילה טען: "באליפות אירופה רצנו כקבוצה והיינו דבוקה גדולה, זה השפיע על המתחרים שלנו. שידרנו כאילו הכל קל לנו, דיברנו בנינו תוך כדי הריצה והם היו די בהלם. הם חשבו פעמיים אם לנסות לאתגר אותנו. יש לזה השפעה מנטאלית כשאתה מנהל את הריצה והיריב שלך רואה את זה. האתיופים והקנייתים עושים את זה הרבה".
הם רצו ככה באליפות אירופה במינכן ובסיומו של המרתון זכו כאמור במקום הראשון באירופה. תוך כדי התחרות, הם ניסו לשמור אחד על השני למען ההישג. "איך לא שמת רגל לגרמני שעקף את מארו במטרים האחרונים באליפות אירופה?", תהו בצחוק ברקע. איילה הגיב: "אתה צוחק, אבל בזכות הגרמני סיימתי שלישי באליפות אירופה. אם לא הוא, הייתי מסיים במקום הרביעי". טפרי השלים את דבריו: "כן, עשינו שם טעות, אבל לא נורא, למדנו מזה לפעם הבאה".
מארו טפרי והגרמני ריצ'רד רינגר באליפות אירופה (רויטרס)ומה קרה שם ברגעים הדרמטיים שגרמו לו לאבד את מדליית הזהב האישית? איילה שיתף: "היה קטע שריצ'רד רינגר, הגרמני שזכה בזהב, נשאר מאחורינו והייתה לנו הזדמנות לברוח לו. במקום להגביר קצב ולפתוח פער אחרי הקילומטר ה-35, הורדנו קצב כי ימר גטהון היה קרוב להפסיק את הריצה אז ניסינו לשמור עליו בשביל המדליה הקבוצתית. ברגע שהורדנו קצב, ריצ'רד צמצם מרחק ונדבק אלינו. ידענו שהוא איש מהיר, אחד כזה שנותן ספרינטים ולכן אסור להשאיר אותו לבד. מארו התחיל לפתוח פער לקראת הסיום והוביל. ברגע שריצ'רד עקף אותי, היה לפניי עוד גרמני אחר, אמאנאל פטרוס, אז הבנתי שאני רביעי ובעצם יש לפניי שני גרמנים שרודפים אחרי מארו. ידעתי בנקודה זו שחייב להגביר קצב כדי שלא נאבד הזדמנות לזכות במדליית הזהב הקבוצתית, ואז שנינו עקפנו את אמאנאל פטרוס אחד אחרי השני. רק בגלל זה סיימתי במקום השלישי".
גשאו איילה, ריצ'רד רינגר ומארו טפרי בפודיום של אליפות אירופה במינכן (רויטרס)בדרך לריצת חייהם
במרתון השיא בדרך כלל מגיע בגילים המאוחרים, אחרי שצוברים ניסיון משמעותי, ומה שמפתיע אצל גשאו איילה זו דווקא הבגרות שלו. הוא לא סיים אפילו עשרה מרתונים וכבר יודע איך להתנהל ומה לעשות. שני חבריו למשלחת כבר הורים, אבל הוא עדיין צעיר וכל עתידו לפניו.
גירמה משאיר שני ילדים בבית, ובגלל שהיה במשך כחודשיים בהכנות לאולימפיאדת פאריס, אשתו לקחה חופשה מעבודתה כאחות והוא משלם מחיר אישי מסוים למען המרתון הקרוב. לאחרונה גם מארו הפך לאבא וסיפר: "זה כיף. זה משהו חדש, לשלב בין המשפחה למקצוע. זה מאתגר לא פחות אבל אני עושה הכל כדי להצליח".
גירמה אמרה הוא הוותיק שבחבורה, אבל אסור לזלזל בו. הוא מחושב בכל צעד. "זו האולימפיאדה השנייה שלי ואני מגיע יותר רגוע", אמר. "הגיל לא באמת משנה, כל אחד והגוף שלו. כולם רצים היום 2:01:00 או 2:02:00 שעות בגיל יותר מבוגר ממני. בסוף חשובה התוצאה. אני יודע למה אני מסוגל ולמה אחרים מסוגלים. הפעם הטיסה יותר קרובה לארץ, בניגוד לטוקיו, שם הטיסה הייתה ארוכה ובגלל זה היה גם קשה להתאושש ממנה וגם קשה להירדם בלילות. הפעם נגיע מוכנים יותר".
גירמה אמרה. הוותיק שבחבורה (שחר גרוס)לא סתם גירמה אמרה רגוע יותר. לאחרונה הוא גילה את המדיטציה. "אני עושה הרבה מדיטציה. זה נותן לי שליטה, לקבל באהבה את המשברים והרוחות הסוערות. מלמד אותם על זה", הסביר.
לפני אולימפיאדת פאריס, הוא לימד גם את גשאו איך לעשות מדיטציה, לבקשתו. אולי כדי להוריד את מפלס הלחץ מהופעתו הראשונה במשחקים האולימפיים. כאחד שבא מלמטה, ההתמודדות לא קלה עם הכותרות והציפיות. למרות שזה יהיה רק המרתון השישי בחייו, הרבה מומחים בתחום כבר מביטים עליו וטוענים כי יש בו כישרון שיש רק למעטים.
"להגיע למשחקים האולימפיים זו הרגשה שאי אפשר לתאר", סיפר גשאו איילה: "זה הישג שכל ספורטאי חולם עליו. להיות באולימפיאדת פאריס זה המעמד הכי גבוה שאפשר להיות בו. זכיתי להגיע לפאריס ואני מאושר מזה, אבל אני יודע שיש לי עוד דרך לעבור. לשמחתי, יש לי חברים לנבחרת שאני יכול ללמוד מהם. הם מנוסים ממני ואני לוקח טיפים מכל אחד מהם כי במרתון אתה כל הזמן לומד דברים חדשים. אתה לא יכול לבוא ולהגיד לעצמך 'אם הגעתי לפה, אני יודע הכל'. עצם זה שאני פתוח לביקורת, זה גם מה שמשפר אותי מתחרות לתחרות. הכי חשוב זה להישאר על הקרקע, לא להגיד 'עשיתי איזו תוצאה מדהימה, אני שיאן ישראל ועכשיו אני בעננים'. הכי קשה זה לשמור על המקום שהגעת אליו".
גירמה אמרה הביט בו ואישר: "הוא צודק. להצליח במרתון זה כמו לרכוב על אופניים, אם אנחנו למעלה ומפסיקים לפדל - יותר קשה להמשיך לטפס בעלייה כי אתה פתאום נעצר ויש התנגדות גדולה יותר, ואם אתה מאבד את האחיזה אז גם הירידה למטה היא יותר חדה ומהירה".
גירמה אמרה. ברקע, יושב לצידו גשאו איילה (שחר גרוס)גשאו איילה נכנס לנבחרת שרצה קדימה עם תשתית מוכנה. אם בעבר גירמה אמרה היה יוצא להתחרות לבד, כיום הנבחרת עובדת כיחידה אחת וביחד. עבור מרתוניסט צעיר, זה לא בהכרח קל יותר להיכנס למערכת כזאת. "בשבילי זה היה אתגר רציני", טען גשאו איילה. "מגיע להם שאפו על מה שהם עשו, הם נתנו לי אתגר להגיע אליהם וזה לא היה פשוט. הם היו חלק מהבנייה של נבחרת המרתוניסטים הזאת ואני גאה לעמוד לידם".
כשעלתה השאלה האם גשאו הפתיע כשעקף את כולם ורשם תוצאות שיא כבר אחרי חמישה מרתונים, הם הגיבו באופן שונה. מארו טפרי טען: "זה לא הפתיע אותי, מההתחלה ראיתי שהוא בכיוון הנכון בכל מה שהוא עושה. מהמרתון הראשון שלו". אלא שגירמה אמרה דווקא כן הופתע: "כשהוא ירד מ-2:10:00 שעות, אמרתי לעצמי 'מאיפה הבחור הזה הגיע?'. אבל אחר כך ראיתי איך הוא מתאמן, ראיתי שהוא חכם ואחד שמכיר את הגוף שלו, והבנתי שיש לו את כל החבילה כדי להצליח".
עכשיו הם אפילו מרשים לעצמם לסמן את הדור הבא. אחיו של גשאו, רק בן 22, וכבר מצליח להרשים בריצות הבינוניות. בעתיד, אולי הוא גם יגיע לנבחרת. טפרי: "הוא יכול לרוץ טוב ולהגיע למרתון, אין לי ספק בזה".
גשאו איילה בצעירותו (טיבור יגר)גשאו איילה סיכם: "יש יותר חשיפה לאתלטיקה בשנים האחרונות בעקבות ההצלחות. מזהים אותנו בעולם. כשאתה מסתובב ורואה איזו עבודה צריך לעשות כדי להגיע לרמות הגבוהות באמת, אבל מבין שזה לא בא בקלות. אם אתה רוצה להשיג משהו, צריך לעבוד קשה ולכוון למטרה הכי גבוהה. עובדה שרואים תוצאות טובות בנבחרת ישראל. זו כבר לא אותה האתלטיקה הישראלית שהייתה לפני כן. מבחינתנו העיקר זה לא רק להשתתף, זה לא מדבר אלינו. אנחנו רוצים תוצאות והישגים, גם כאלה שפעם לא חלמו עליהם בארץ. זה לא מספיק רק להעפיל לאליפות העולם, אתה רוצה להתמודד על ניצחון באליפות העולם כמו שמארו טפרי עשה. אנחנו רוצים הצלחה".
תנאי השטח בריצת המרתון בפאריס יהיו לא קלים. חוץ מהחום הכבד של הקיץ הצרפתי, מאמצע הדרך יהיו גם שינויים טופוגרפיים עם עליות וירידות. גירמה אמרה התייחס לכך: "אני אתן את ה-100% שלי, אבל כמובן שעדיף לרוץ חכם. מה שחשוב זה המיקום. כל אחד מאיתנו חייב לעבוד עם הראש בחום כזה ובתנאים שיהיו כי זו תהיה ריצה קשה". טפרי הוסיף: "אני מעריך שהתנאים דווקא יהיו לטובתנו, לדעתי נבוא יותר מוכנים מהאחרים כי קשה להתרגל לחום כזה ולריצה כזאת".
הריצה תתקיים ברחובות פאריס ותהיה אחד מהאירועים הכי מאובטחים, אבל יחד עם זאת גם הכי פתוחים לקהל הפתוח. בנבחרת חוששים מזה, בעקבות המלחמה במדינה. "יש פחד", הם הודו. "זה יהיה מפחדים אם מישהו יראה את דגל ישראל ויקפוץ לנו פתאום לתוך הכביש. מרגישים את זה בתחרויות, את הקריאות 'פלסטין, פלסטין' כשאנחנו עוברים. אנחנו רצים במקום פתוח ולא באצטדיון סגור, ולפעמים אתה חושש על החיים שלך, אבל זו המציאות".