איתמר קינן הוא מאנשי הכדורגל הישראליים היותר אנונימיים שייצא לכם לשמוע עליהם, בעיקר בגלל הפרופיל הנמוך שלו. הוא עזב את ישראל בצעירותו ופיתח קריירה כסוכן שחקנים, אלא שהגורל הוביל אותו להפוך למנהל המקצועי של קבוצת ניו מקסיקו מליגת ה-USL האמריקאית (הליגה השנייה בטיבה במדינה).
קינן, ייצג בין השאר את דקל קינן, ג'וש כהן וג'ונתן בורנשטיין ובכלל, היה האחראי הכמעט הבלעדי על ייצוא וייבוא שחקנים בקו ישראל-ארה"ב בעשור האחרון. הצעה אחת לפני מספר שנים טרפה את הקלפים, כשעונת השיא שלו בקבוצה מגיעה עכשיו, עם הולכת הליגה והעפלה לרבע גמר גביע המדינה, שם תפגוש קבוצתו את LAFC, מועדון הפאר האמריקאי.
בראיון מיוחד ל-ONE, הוא מדבר על הדרך שעבר, התפתחות הכדורגל האמריקאי, הקשר לישראל, עזיבת ג'וש כהן את הירוקים ומדוע הוא ממליץ לשחקן הישראלי לעבור לשחק בארה"ב.
“בחודש הבא אני מציין 19 שנים מהיום שעזבתי את ישראל. אני במקור מקריית חיים ושיחקתי בהפועל חיפה, עשיתי את המסלול של כל כדורגלן ישראלי צעיר שחולם להיות שחקן”, סיפר קינן והמשיך: “באיזשהו שלב בגיל 18, אני זוכר את היום הזה כשנכנסתי לחדר ההלבשה בליגה א', שמעתי את השחקנים הבוגרים יותר מדברים בחדר ההלבשה על העובדה שהם היו כוכבים בקבוצת הנוער ואיך הגיעו לליגה א’”.
איתמר שיתף: "אמרתי לעצמי שאם עד גיל 22 לא אגיע ליעד שאני מכוון אליו, אחפש אלטרנטיבות אחרות. לצערי או לא לצערי, חוויתי גם כמה פציעות ובגיל 23 קיבלתי החלטה לנסוע למכללות והגעתי למכללה בטקסס. זו הייתה חוויה מדהימה גם מבחינת הכדורגל וגם מבחינת ההתפתחות האישית שלי. עשיתי שני תארים וגם הכרתי את אשתי".
דניאל הבר ואיתמר קינן (מערכת ONE)ואיך מגיע המעבר להיות סוכן?
"כשסיימתי את התואר השני ועברנו לדאלאס, ידעתי שאני עדיין רוצה להיות בתחום. היה לי תמיד איזשהו חיבור ורצון להיות סוכן ובדיוק הייתי צריך לעבור את המבחן של פיפ"א. אני זוכר שלא הכרתי בן אדם אחד בכדורגל האמריקאי המקצועני והתחלתי לשבת וללמוד עם מחברות. הייתי רואה כל משחק של ה-MLS, רושם כל דבר. ידעתי שאם אני רוצה באמת באמת להיות סוכן בשוק כאן, אני חייב להיות מעורה ולהבין אותו. היום זה נראה כמו נצח, אבל זה היה מסלול קשה".
"השחקן הראשון שלי היה בחור דני שהגעתי לייצג אותו דרך חיבור שיצר חבר שלי מהמכללות. הוא היה שחקן מעניין וסיאטל מה-MLS החליטו להביא אותו לאימוני טרום העונה, בסוף הוא התקבל. הייתי חודשיים בעסק בסך הכל. השאר היסטוריה והייתי סוכן במשך קרוב לעשור".
משחק בין טורונטו לסיאטל ב-MLS (רויטרס)צפית שתהיה מנהל מקצועי?
"זה לא משהו שחשבתי שהולך לקרות. הייתי מרוכז בלהיות הסוכן הכי טוב שאני יכול להיות, אבל כן אגיד שהייתה לי תמיד בראש מחשבה שיכול להיות מעניין להיות חלק מצוות מקצועי. לא חשבתי שזה ריאלי, אבל ביולי 2021, התקשר אליי מאמן הקבוצה טרוי לסיין ושאל אותי אם להיות בצד המקצועי זה משהו שיכול להיות מעניין עבורי. ידעתי באותו הרגע שזה משהו שיכול להיות מעניין. נסעתי להתרשמות וגיליתי מועדון שהוא מהטובים בליגה השנייה. מאוגוסט 2021 הייתי חלק מהמועדון, בכמה קדנציות".
איך ההגדרה של מנהל מקצועי בארה"ב?
"קודם כל אני לא יורד לדשא. אני אחראי על כל הסקאוטינג, החתמת כל הצוות המקצועי, משא ומתן וכדומה. אני יורד לדשא רק אחרי משחק כדי לחגוג או לחבק. אני חושב שיש המון דברים מעולם הסוכנות שהכווינו אותי לתפקיד הנוכחי ואם לא הייתי עובר את הדרך הזאת, לא הייתי יכול לעשות את העבודה היום בצורה שאני עושה. לדוגמה, ההבנה איך לגשת למו"מ, בו אני מבין את הצד של הסוכן וגם של הקבוצה".
דויד וייה (מערכת ONE)מה ההבדל בין הכדורגל האמריקאי לישראלי? אומרים שהכדורגל האמריקאי שונה…
"הכדורגל האמריקאי שונה בהמון פרמטרים. נתחיל במשחק עצמו: המשחק מאוד פיזי, אתלטי ומהיר. קצב משחק גבוה מאוד, עם משחק מעברים וקצת פחות ממושמע טקטית. מבחינת התרבות עצמה: באמריקה מנסים לייצר פאן, איזשהו סיפור בכל נושא. אז אולי זה נראה לאנשים שונה כי אין פה עליות וירידות. אז אנשים שואלים אותי מה מניע אותך ואני עונה שזו התרבות האמריקאית, יש משהו בתרבות האמריקאית של הספורט, שיש להם את הרצון לנצח בכל משחק גם בלי עליות וירידות".
"בליגות באירופה, בחודש מרץ מתמודדים על עלייה, אבל פה יש את הרצון התמידי לנצח ללא קשר לזה. אני יכול להגיד שיש פה דיון שמתקיים בנושא העולות והיורדות. אני מקווה שיום אחד יהיה שינוי בנושא הזה כי בסוף זה מייצר עניין ויהפוך את הכדורגל פה למשהו יותר מעניין".
ליאו מסי ושחקני אינטר מיאמי חוגגים (רויטרס)כמה הכדורגל הוא פופולרי?
"רואים את הקהלים פה, בכל משחק יש עשרות אלפי צופים, אתה רואה מה קורה סביב ליונל מסי. הכדורגל בצמיחה ובתנופה אדירה. זה נכון שאף אחד לא יחכה פה למאמן שיפסיד מחוץ לחדר ההלבשה, אולי בגלל העליות והירידות, אבל הלחץ קיים גם אם לא באותה המידה. ההתנהלות היא הכי מקצוענית שיש".
אומרים שהכדורגל האמריקאי יתפתח עוד לרמות אחרות. אתה מאמין בזה?
"אני יכול להגיד מהכובע שלי, אני בכדורגל האמריקאי למעלה מעשור ורואה את ההתפתחות בעיניים שלי. גם ברמת צמיחת השחקן האמריקאי והיום יש שחקנים אמריקאים כמו כריסטיאן פוליסיק, ווסטון מקני ועוד. בגלל הצמיחה ב-MLS, גם ה-USL מתפתחת, כי שחקנים שהיו משחקים פעם בליגה הראשונה, יורדים לשחק בליגה השנייה כי יש יותר תחרות. אז הרמה בליגה השנייה עולה".
פוליסיק (רויטרס)איך אתה רואה את השוק הזה לשחקנים ישראלים?
"אני אמליץ לכל ישראלי באשר הוא להגיע לשחק פה: גם אלה שברמות הגבוהות וגם אלה שבנמוכות יותר. צריך שינוי גדול בתפיסה בישראל לגבי הכדורגל כאן, היום ה-MLS מייצרת יותר צעירים לרמות הגבוהות באירופה. למשל, תיאגו אלמיידה שעובר לבואטאפוגו מברזיל, שהבעלים שלה הוא מאותה קבוצת הרכישה של קריסטל פאלאס, או מיגל אלמירון שיצא מאטלנטה והרשימה כל כך ארוכה”.
“אני שמח שליאל עבדה עושה את הצעד הזה, כי אם הוא יצליח כאן, תהיה לו קפיצת מדרגה לטופ האירופי. זה השינוי בתפיסה שצריך להיות לשחקן הישראלי, הסוכן הישראלי ואנשי המקצוע, בואו תראו כמה שחקנים יצאו בשנים האחרונות בסכומי העברה מטורפים של למעלה מעשרה מיליון דולרים".
ליאל עבדה חוגג צמד מול אטלנטה (רויטרס)איך רואים את הישראלים שם?
"כמו שהישראלים רואים את האמריקאים, ככה האמריקאים רואים את הישראלים. בוא נסכים שהכדורגל הישראלי לא מעריך את הכדורגל האמריקאי והכדורגל האמריקאי לא בהכרח יוצא מגדרו מהשחקן הישראלי. בשביל שזה יקרה צריך סיפורי הצלחה. גדי קינדה היה סיפור הצלחה ולפני זה היו כמה שלא כל כך הצליחו. אני מקווה שליאל יהיה נדבך חשוב".
כשעבדה חתם בשארלוט, אמרו שזו דעיכה בקריירה…
"אני יכול להבין למה מישהו רואה את זה כירידה, כי הוא היה שחקן הרכב בסלטיק. לא אהיה מנותק, כי מסלטיק זו כן סוג של ירידה בקריירה. אם הוא היה מגיע מישראל לפה, הייתי אומר שזה אחלה צעד. אבל הוא כבר היה בסלטיק. אני עדיין חושב שאיך שהדברים התפתחו עבורו, הצעד שהוא לקח הוא מאוד טוב. בלי קשר, זה מאוד אינדיבידואלי. אם אתה אוסקר גלוך, לא הייתי ממליץ לך להגיע ל-MLS כי אתה יכול להגיע ישירות לטופ. מצד שני, יותר קל להגיע לפה כשחקן צעיר ולא מבוגר, אלא אם אתה מסי".
גדי קינדה (רויטרס)מה לגבי תאי בריבו?
"הוא דוגמה נהדרת. אני רואה שהוא החל לשחק, אחרי תקופה ארוכה בה הוא לא היה חלק משמעותי בקבוצה שלו. ותחשוב שזה עוד תאי בריבו, שחקן ברמה מאוד גבוהה שלא משחק. כמו שאמרתי קודם לכן, כל שחקן ישראלי שיגיע לכאן ויצליח, יפתח את הדלת לבאים אחריו".
חשבת לצרף שחקנים ישראלים?
"בטח, אני פתוח לכל שוק, אבל אני לא יכול להציב את זה כמטרה. ובכל זאת, אני לא יכול להתעלם מהעובדה שאם זה יקרה, זה משהו שישמח אותי. כשאתה מנהל מערכת במדינה זרה ואני מנהל של מערכת, אני צריך להיות אובייקטיבי ולעשות את מה שנכון למערכת. השחקן הטוב והנכון למערכת הוא זה שיגיע".
תאי בריבו (רויטרס)לא חשבת לעבוד בישראל? הייתה פנייה?
"למען האמת לא הייתה פנייה ולא חשבתי על זה. למדתי בחיים לא להגיד לא, כי כשאמרתי שלום למשפחה לפני 19 שנים, אמרתי שאין מצב שאני נשאר יום אחרי שאני מסיים את התואר. אבל זה לא משהו שאני חותר אליו כרגע. אני מרוכז במועדון שלי, להצליח במגרש ומחוצה לו בתפקיד שלי. אם מכירים אותי בארץ? אני חושב שהכירו אותי כסוכן, אבל לא יודע כמה יודעים שעברתי להיות מנהל מקצועי".
תספר על הקשר עם דקל קינן, זה כבר הפך לקשר של חברות.
"אני לא יודע מה יקרה קודם, הוא יפרוש ממשחק או אני מתפקיד המנהל המקצועי. אני יכול להגיד לך שהשתמשתי בדקל כדוגמה בדיונים אצלנו בקבוצה, כי קיבלנו החלטה אסטרטגית להצעיר את הקבוצה משמעותית ומנגד אני יכול לספר שקשה מאוד למצוא שחקנים רעבים. אני תמיד אומר לעצמי שאני רוצה שחקנים כמו דקל, שלא צריכים מוטיבציה חיצונית והדבר היחיד שמעניין אותם הוא הרעב למשחק. שחקנים שאי אפשר לעצור בגיל 28, 32 או בגיל 39".
דקל קינן (הטוויטר של לאס וגאס לייטס)ייצגת את ג'וש כהן וסיפור העזיבה שלו היה מתוקשר מאוד. תעשה קצת סדר בדברים, למה הוא עזב?
"ג'וש הרגיש שהוא מיצה את עצמו בישראל. הוא זכה בשלוש אליפויות, שיחק בליגת האלופות והרגיש תחושת מיצוי כי הוא אמר לעצמו מה כבר הוא יכול להשיג עוד בישראל. מכבי חיפה מאוד רצתה להשאיר אותו, אבל ג'וש הוא שחקן כדורגל מאוד שונה וכולם ראו את זה בנוף”.
“מאמץ כלכלי נעשה, אבל הסיבה לעזיבה לא הייתה כלכלית ולראיה הוא נשאר בבית לתקופה מסוימת עד שהדברים הסתדרו עבורו והוא חתם באטלנטה. היה לו רצון עז לשחק ברמה גבוהה באירופה או לשחק ב-MLS, הוא ידע שכדי לעשות עוד צעד בקריירה הוא צריך לעזוב. היו מועדונים גדולים בישראל שהתעניינו בו אחרי עזיבת מכבי חיפה, אבל זה כבר לא היה רלוונטי".
ג'וש כהן (עמרי שטיין)ספר על העונה הטובה שעוברת על הקבוצה שלך.
"אנחנו נמצאים במקום הראשון אחרי 16 מחזורים, עם יתרון של שש נקודות ועם משחק חסר. קיבלנו החלטות מאוד קשות בסוף העונה שעברה להיפרד כידידים משחקנים מאוד טובים, אבל קצת פחות רעבים. חיפשנו שחקנים צעירים יותר שעדיין יש להם מוטיבציה ורצון להתקדם בקריירה. הבאנו עשרה שחקנים בחלון ההעברות, כאלה שפרצו בגילאים צעירים בקבוצות בכירות כמו פ.ס.ו איינדהובן, אבל משהו קרה להם בדרך והם חוו ירידה. היום הם בני 22-23 ורוצים לטפס חזרה. יש לנו מאמן מצוין והכל ביחד מתחבר אצלנו".
אז איזו מוטיבציה יש לך לסיים במקום הראשון בו אתם נמצאים אם לא תעלו ליגה?
"קודם כל יש לנו מחויבות מאוד גדולה למועדון ולמדינת ניו מקסיקו. הקבוצה שלנו מביאה הכי הרבה קהל בליגה השנייה ובמשחק האחרון היו לנו למעלה מ-12,000 צופים. מאוד מאוד חשוב להביא הצלחה, כי בסופו של דבר יש לנו גאווה מקומית בעיר ומשם זה מתחיל. גם אם לא עולים ליגה, בתרבות האמריקאית לנצח ולקחת אליפות בליגה שלך, זה הישג אדיר".
אוהדי ניו מקסיקו (רויטרס)ועכשיו מגיע רבע הגמר הגדול…
"זה מרגש להגיע למעמד הזה אחרי שניצחנו בשמינית הגמר את סולט לייק, עוד קבוצה מה-MLS שהייתה במקום הראשון במערב ושכר השחקנים של אחד מהשחקנים שלהם הוא פי 2.5 מכל השחקנים שלנו. עכשיו אנחנו נגד LAFC , שתפסה את המקום הראשון במערב מאז. משחקים שם שחקנים כמו הוגו לוריס ואוליבייה ז'ירו, שחתם ועוד לא יכול לשחק גם מבחינת חלון ההעברות וגם בשל העובדה שהוא היה ביורו עד עכשיו. בעבר שיחק שם גארת’ בייל עד שפרש".
אז מה החלום שלך?
"אענה לך בתשובה בנאלית – אני עדיין רוצה להגיע מאוד רחוק, אבל למרות שזה יישמע קלישאתי, אשתמש בביטוי שאמרתי בעבר לשחקנים שייצגתי: ברגע שאתה מתעסק בשחקנים אחרים, אתה מאבד את זה. הפוקוס שלי הוא לעשות את הכי טוב שלי כרגע, לזכות באליפות, למכור שחקנים והלוואי שנזכה בגביע".