"הגמר? אם הייתי משחק, לדעתי זה נגמר אחרת"

אחרי שלוש שנים שבהן הוא כבש כל אוהד ואוהד בהיכל ‘קבוצת שלמה’, הפרק של גיל בני בהפועל תל אביב הסתיים. גם כשהוא לא קיבל את כל הקרדיט לו היה ראוי, הוא תמיד עלה, תמיד נתן מה שצריך, תמיד שמר, תמיד קלע ותמיד נלחם כל משחק.

כעת, כשהוא מתחיל תקופה חדשה ואחרי שכבר חתם בגלבוע/גליל, הרכז הנפלא סיכם פרק קשה, מרגש, ממלא ומאתגר באדום. בראיון מיוחד ל-ONE, בני דיבר על כל מה שהוא עבר בשלוש השנים הללו, על הקרדיט, על העתיד, על השאיפות, על הקשיים, על האוהדים ועל עוד הרבה נושאים.

גיל בני, שלום לך.
“אהלן”.

גיל בני (הפועל ת"א)

איך מסכמים שלוש שנים?
”וואו, שלוש שנים מאוד מורכבות. אני יכול להגיד שאני שמח שקיבלתי את ההחלטה להגיע להפועל ת”א, כשבאתי מגלבוע בפעם הראשונה. אני שמח מהשחקן ומהאדם שאני יוצא מהפועל. היו לי המון רגעים מאושרים, זכיתי באהבה ענקית מהקהל, בחיבור מטורף למועדון, לאנשים, לאוהדים שמהרגע הראשון התחברנו. בדרך היו גם רגעים קשים, בעיקר מקצועית, אבל אף פעם לא ויתרתי, תמיד נתתי מעצמי עבור המועדון, עבור החברים שלי. גם כשהרגשתי שלא העריכו אותי מספיק אז עבדתי קשה והייתי שם. וזהו, בגדול אני מסכם את כל התקופה הזו ממש לטובה ואין לדעת מה יקרה בעתיד”.

היית באמת אחד האהובים. נגיד תומר גינת בחר בהפועל על חשבון מכבי, בר טימור קפטן, למה קיבלת כל כך הרבה אהבה לדעתך?
”אני חושב שבאמת באמת, לא רואים את זה היום בספורט, אבל אני באמת חושב שראו בי סוג של סמל. גם מבחינת הכדורסל וגם באישיות. מהרגע הראשון, מהמשחק הראשון שלי בהיכל שלמה הרגשתי את זה וזה היה חיבור שקשה להסביר אותו והרגשתי, לא יודע איך להסביר את זה, אבל הרגשתי הכי אהוב שיש. הקרדיט הוא להם, אני אודה להם על זה תמיד”.

ההחלטה לעזוב – מתי התקבלה?
”חשוב להגיד משהו, נכון שזו החלטה שבגדול היא טובה לשני הצדדים והכל בסדר ושמעתי את ההסברים האלה, אבל חשוב מאוד להסביר שההחלטה לעזוב הגיעה מהפועל ת”א ולא ממני. להפועל הייתה אופציה בחוזה והיא בחרה לצאת מהחוזה. אני רואה אנשים ברחוב ולא פעם ולא פעמיים אמרו לי ‘איך עזבת אותנו’ ודברים כאלה. אז אני לא עזבתי אתכם. אני לא אשקר אבל, יכול להיות שאם היינו יושבים בקיץ הדברים לא היו מסתדרים והייתי עוזב, אבל ההחלטה הזאת לא באה ממני. אולי זה גם משהו שמקל עליי בסיפור הזה, זה קצת הוריד לי אבן מהלב שההחלטה לא באה ממני, אבל בסופו של דבר הפועל קיבלה את ההחלטה והדברים לא היו תלויים בי”.

גיל בני וג'רמיה היל (רועי כפיר)

אם הם היו אומרים בוא נשב ונדבר, לא היית פוסל אז?
”לא הייתי פוסל לשבת ולדבר איתם לעולם”.

למרות שאתה ראית את ההחתמות. נועם יעקב, גיא פלטין, אנשים שכנראה על חשבונך.
”היה לי קשה בשתי העונות האחרונות ואני רואה מה בונים. מי שהגיעו כנראה היו משאירים לי פירורי דקות. לא הייתי פוסל בכל זאת לשבת ולדבר”.

אז מתי התקבלה ההחלטה? בגמר ידעת כבר?
”לא ידעתי שאני עוזב. היה סעיף בחוזה עם תאריך מסוים. כשהגיע התאריך הייתה צריכה להתקבל החלטה והפועל קיבלה את ההחלטה עוד לפני. רמי כהן התקשר אליי וסיפר לי על ההחלטה וזהו, ככה זה היה בגדול”.

בטלפון זה היה? אני יודע שגם לא נפגשתם כי אין עונה, אולי בארוחת סוף עונה.
”בארוחה עוד לא היה כלום, הייתי גם בחו”ל עם המשפחה. רמי התקשר ושאל אם אני רוצה לחכות לארץ ואמרתי לו שהכל טוב, שאני יכול לדבר וכשחזרתי הלכתי לאולם לקחת את הדברים, פגשתי את החברים שלי, את האנשים שלי. זה נגמר מאוד בטוב אני יכול להגיד, לא סגרנו דלתות להמשך. אני אוהב את הפועל ת”א, אני אוהב את רמי, אני אוהב את כולם שם. לא שומר טינה, אני הולך לעשות סטפ-אפ מבחינה מקצועית בקריירה שלי, מאחל להפועל ת”א שהיא תעשה גם סטפ-אפ בעניין שלה ומקווה ששנינו נצליח”.

רמי כהן (ראובן שוורץ)

אמרת סטפ-אפ. יש מן תחושה כזו וזה בעיקר בתקופה שלך כמובן, שהפועל עושה סטפ-אפ. זה התחיל מגמר גביע, ואז פעמיים רבע גמר באירופה ופעמיים גמר בליגה. מה חסר להפועל כדי לזכות בתואר?
”בגדול, קצת מזל ועוד טיפה ווינריות. עכשיו שלא תבין לא נכון, לא חושב שלא היינו ווינרים, אבל כשאתה מגיע לסדרת גמר, למשחק 3, לשוויון כמה דקות לסוף אז זה יכול ללכת לפה ולפה. אז להגיד שהפועל לא הייתה בנויה לתואר, או לא הייתה יכולה לקחת תואר, זה הכל טוב ויפה, אבל בשלוש שנים השנים האחרונות הגענו למשחק על תואר שלוש פעמים וזה יכול היה ללכת לפה ולפה, זה לא שהגענו למשחק על תואר וחטפנו 30 הפרש”.

“כל הגמרים היו בידיים שלנו ברגע מסוים, אז הכל בסדר ואני מבין שהפועל ת”א מכוונת ליורוליג ורוצה תארים עכשיו, אבל יש פה תהליך טוב. כשאני הגעתי להפועל היא נלחמה על פלייאוף, בשנה הראשונה שלי ובסיס הישראלים היה אני, זלמנסון, בר טימור, רז אדם ולוטן אמסלם – הבאנו את המועדון הזה למקום שהוא לא היה בו. כמובן שגם זרים וג’ייקובן והחבר’ה. אבל הבאנו את המועדון הזה למקום שהוא לא היה בו, זו העונה שהביאה את הפועל לאיפה שהיא היום, אנחנו הבאנו את הפועל להיות מועדון רעב, מועדון שלא מפחד להסתכל למכבי בלבן של העיניים, ניצחנו את מכבי ארבע פעמים בעונה הזאת”.

בר טימור וגיל בני (עמרי שטיין)

“העפנו את ירושלים ואת מכבי מהגביע, הגענו לגמר גביע, עזוב שהרצליה זכתה, אבל העונה הזו הכניסה רעב, טירוף, היא הכניסה אמונה לאוהדים. אחרי זה הגיע קצת כסף ואנשים נכנסו, אבל זה מה שהצמיח את הפועל לאיפה שהיא היום. אז אולי אנשים קצת שכחו איפה הכל התחיל כי מביאים עוד שחקנים ועוד שחקנים, אבל אסור לשכוח איפה זה התחיל. מקווה שאנשים כמו בר טימור יקבלו על זה את הקרדיט”.

שמע אמנם לא הפסדתם 30 הפרש בגמר, אבל יש תחושה כזו שכל פעם שהיה משחק חשוב אז איכשהו זה נפל. אפילו נגיד העונה ניצחתם את בשיקטאש וירושלים ואז כשזה היה נוקאאוט הפסדתם. גם להדיח את ירושלים ומכבי ואז להפסיד להרצליה בגמר זה כואב יותר.
”זה דברים שבסוף במשחק אחד הכל יכול לקרות. רואים את זה גם בכדורגל וגם בכדורסל. נגיד אנגליה עכשיו ביורו, ניצחה את סלובקיה ושווייץ ובשני המשחקים היא הייתה יכולה לעוף. במשחקים צמודים זה הולך לפה ולפה. בסוף כשתגיע להרבה משחקים על תואר אז התואר יגיע. המטרה שלך כשחקן היא להביא את המועדון שלך למשחק על תואר ובשלוש השנים האחרונות האלו זה קרה”.

אז מתי הפועל ת”א אלופה לדעתך?
”שמע אליפות זה קצת יותר קשה, אבל אני מאמין שהתואר יגיע בקרוב. אי אפשר לדעת, מקווה בשבילה, כי משקיעים שם הרבה. קצת עצוב לי שזה יהיה בלי רוב האנשים שהביאו את המועדון הזה לאיפה שהוא נמצא, אבל אין מה לעשות ואלה החיים”.

אפשר להגיד שאתה, לא יודע אם אוהד הפועל ת”א, אבל משהו כזה?
”אני אוהד הפועל תל אביב עכשיו, בטח, אין שאלה בכלל”.

גיל בני ועידן זלמנסון חוגגים (שחר גרוס)

נגיד דיברת על הכדורגל. אז בכדורגל לא חוגגים גול נגד האקסית, אז אם תקלע סל ניצחון על הפועל אתה לא תחגוג?
”אשמח מאוד בתוך תוכי. לא אתנצל כי אני יודע שהם אוהבים אותי ואני אוהב אותם ואני לא בא להזיק להם, הם יודעים שאני רוצה את הטוב ביותר עבור הקריירה שלי וגם הם רוצים. קיבלתי המון הודעות של ‘תקלע עלינו סל ניצחון אמן, רוצים שתחזור לכאן’. כמובן שאני לא אבוא להיכל שלמה ואתגרה בקהל, אכבד אותם הכי הרבה שאני יכול. אני רוצה בטובתם, אני בטוח שהם רוצים בטובתי ואם צריך אני גם ארים ידיים כמו בכדורגל אחרי באזר”.

נגיד ראינו את רז אדם, שהוא קצת מזכיר אותך, כן קצת קיבל קריאות בוז בסדרה נגד קריית אתא.
”רז בן אדם שונה ממני, הוא אהב להתעסק במסביב ולהתעסק בקהל, כשהוא בקבוצה אחרת כאילו, זה פחות הסטייל שלי. כל אחד שונה, אני תמיד אשמור כבוד לאוהדי הפועל ת”א, כמו שרשמתי גם באינסטגרם שהם תמיד יהיו חלק ענק ממני ומהלב שלי ואני מכבד אותם הכי בעולם”.

אגב רז, לא יודע אם תקבל את ההשוואה, אבל לדעתי מה שהוא עשה העונה דומה לשאיפות שלך בטח. הוא היה מוכר כשחקן נשמה בהפועל וכו’, לפתע התפוצץ בקריית אתא, תחת שרון אגב שאתה תשחק תחתיו.
”רז שחקן מעולה, הוא עשה שיפור אדיר וזו המטרה שלי בסוף. ללכת לקבוצה שאני יכול להוביל אותה, לקבל החלטות, להיות עם הכדור, לא לחשוב על כל פעולה שאני עושה. לקחת על עצמי ובסוף שייתנו לי טווח לטעות, ככה אוכל להשתפר ולהיות שחקן הרבה יותר טוב, דבר שהיה לי קשה להוכיח בהפועל ת”א”.

רז אדם בטירוף (שחר גרוס)

יש בך דחף להוכיח שאתה גם שחקן מעולה בהתקפה?
”אין לי דחף להוכיח, אני חושב שכשקבילתי את ההזדמנות שלי, גם השנה, הראיתי שאני יכול. שיאי הקריירה שלי בליגה וגם ביורוקאפ קרו השנה, אנשים קצת שכחו את זה. כשקיבלתי את ההזדמנויות הראיתי את זה, לצערי לא הייתה המשכיות וזה מה שתקע הכל. מה שכן, אני חושב שלא הראיתי עוד 50% ממה שאני יכול וזו המטרה שלי השנה. המטרה להוביל ולהראות”.

נפגשת עם שרון אברהמי אני מאמין, נכון?
”כן, בטח”.

כמה אהבת את הפרויקט? כי בכל זאת, עולה חדשה.
”מקום שאני מכיר קודם כל, לא התייחסתי כעולה חדשה. הייתי שם שנתיים לפני הפועל, בשנתיים הראשונות שלי בליגת העל וזה המקום שנתן לי את הבמה. היו הצעות אחרות מעניינות. עם גוני בגליל משך אותי, אלעד חסין בהפועל חיפה מאוד משך אותי. בסוף בכל המקומות הייתה לי סיטואציה מקצועית טובה וכסף דומה, מה שהכריע זה האמון שלי בשרון ואיך שאני רואה את עצמי אצלו. גם הפגישה עם הבעלים של גלבוע שהוא איש מיוחד שאני מכיר מהסיבוב הקודם, אבל המפגש עם שרון גרם לי להרגיש שאני סומך עלייך הכי הרבה, הוא ואני מכירים שנים ואני יודע מה הוא יכול להוציא ממני”.

שרון אברהמי (שחר גרוס)

יש אופטימיות שעם שרון אפשר לעשות קריית אתא 2.0? כי אני מאמין שהמטרה היא לא רק להישאר בליגה.
”המטרה לא להישאר בליגה, היא להיות כמה שיותר גבוה. לאט לאט נתחיל את העונה, נראה את הקבוצה, נראה לאן אנחנו מכוונים. יש קבוצה טובה, רעבה, של שחקנים צעירים שרוצים להצליח ולעבוד קשה ואני מאמין בחבר’ה שלנו”.

אמרת מאמנים אז אדבר על פרנקו. הרי אתה זה מה שהכרת בהפועל, הוא זה שנתן לך את הבמה. איך עברו הפיטורים שלו על השחקנים ועלייך אישית?
”אחרי שלוש שנים שדני אימן אותנו אז זה היה מוזר. אני חוויתי את זה כשחקן פצוע. גם ברבע גמר גביע וגם ברבע גמר באירופה ראיתי הכל מבחוץ. היה מאוד קשה לראות את המצב הזה מבחוץ. זה כמו משבר מתגלגל והפסדים במשחקים קריטיים והיה ברור שעוד הפסד פה או שם וזה יקרה לצערי. היה מוזר, זה קורה בספורט ואין ברירה אלא להמשיך הלאה ולהיכנס לשיטה החדשה של המאמן החדש. היה עצוב בשביל דני, אלו החלטות שלא קשורות לשחקנים, אנחנו מנסים לעשות את העבודה שלנו”.

זו הרגשה מבאסת, כי בסוף גם השחקנים אשמים במצב. יש משפט שאומר ‘אי אפשר להחליף 11 שחקנים אז מחליפים מאמן’. לא שהיו צריכים להחליף 11 שחקנים, אבל הבנת.
”זו הרגשה מאוד רעה כשמאמן מפוטר, זה קודם כל על השחקנים. יכולים להאשים את המאמן עד מחר, אבל בסוף המאמן לא משחק. ברור שהמאמן לוקח החלטות, אבל הרוב תלוי בשחקנים וזו הרגשה מאוד רעה שמאמן מפוטר. גם עושים את זה בעיקר בקטע של לזעזע, גם בכדורגל זה קורה. אי אפשר לדעת אם זה עבד או לא, בסוף הגעת לגמר והיית רחוק שתי דקות מאליפות אז אי אפשר לדעת מה היה קורה אם ואם”.

גיל בני ודני פרנקו (שחר גרוס)

מה השתנה עם דדאס?
”אני לא חושב שהרבה השתנה. מאמן חדש הגיע והוא לא מכיר את כולנו, הוא הכניס אותנו לשיטה שלו. אני בדיוק חזרתי מפציעה, אז היה לי קריטי בקשר איתו. הוא שונה מדני כי יש לו שיטה קצת שונה, הוא אוהב את החמש פתוח ואת הקולעים מבחוץ שמרווחים את המשחק. זה שיטות שונות, של יותר אחד על אחד ודברים כאלה. מאמנים שונים יש תמיד”.

טוב, אשאל את השאלה אולי הכי קשה פה. אמרת שאתה אוהד הפועל ת”א, אז בוא ניקח תסריט שאתה מתפוצץ בגליל והכל הולך מדהים ואז מגיעה הצעה ממכבי ת”א, אתה תלך?
”תשמע, אני מאמין שאם תגיע הצעה ממכבי תל אביב, אז תגיע הצעה גם מהפועל תל אביב ואתה יודע במי אני אבחר”.

מה רגע השיא שלך? אפשר להיכנס לדיוקים קטנים כמו הסל נגד ונציה או ללכת רחב יותר.
”זה קצת רחוק יותר, אבל בשנה הראשונה שלי היו המון רגעים גדולים בדרבים שאנשים אולי קצת פחות זוכרים. גם בשנה שעברה היה רגע ענק בדרבי שעליתי לכל הרבע האחרון וסוג של ניצחתי אותו, זה גם רגע ענק, שם עם בולדווין וזה. גם הסל בוונציה. היו הרבה רגעים, הייתי אומר את הדרבי של שנה שעברה”.

גיל בני בטירוף (שחר גרוס)

הרגע הכי קשה? נגיד הרגשת הבדל בין ההפסד בגמר השנה להפסד אשתקד?
”אני חושב ששנה שעברה היה לי קצת יותר קשה. הכל היה מבאס, אבל הרגע הכי קשה לדעתי היה ההפסד להרצליה בגמר גביע. זה משחק שהיה בידיים שלנו, באנו אולי כסוג של פייבוריטים. אני זוכר שפתחתי טוב והובלנו בהרבה והרגשנו את הגביע בידיים שלנו כבר. גם ההפסדים במשחק 3 בגמר כואבים אין ספק”.

עד כמה העונה הזו הייתה קשה? הטיסות, ההחלפות בסגל, המלחמה. נגיד המשחק הראשון בוונציה ששיחקתם כמה ימים אחרי שפרצה המלחמה.
”זה היה מאוד קשה המשחק הזה. היה קשה לעזוב את המדינה במצב הזה, לעזוב את המשפחה ואת החברה במצב הזה, זה היה בעיקר הקושי. אבל כל הזמן הזכרנו אחד לשני שם ‘על מה אתה מתלונן’, ‘על מה אתה בוכה’, ‘אנשים בעזה נלחמים ואתה בוכה כשאתה משחק כדורסל ומנסה קצת לשמח אנשים’. לא היה כיף בטוח, אבל אין לנו זכות להתלונן”.

בכללי עד כמה העונה הזו הייתה קשה פיזית ומנטלית?
”עניין הטיסות זה מאוד קשה, מאוד. זה לא טוב לגוף זה ברור. הסגל השתנה כל הזמן? האמת אני חושב שזה בגלל החלטות קצת נמהרות של מי שמקבל את ההחלטות. בסוף אתה צריך להביא את השחקן המתאים גם מבחינה מקצועית וגם באופי וקצת מיהרו להביא שחקנים. קשה לשפוט כי זה מצב שאף אחד לא מכיר. הייתה עונה מוזרה, התייחסנו לזה כעונה מוזרה. פיזית היא הכי קשה, אין ספק, והכי לא בריאה”.

איך הרגשתם במשחק כשהמועדון הטיס את המשפחות מול ונציה?
“זה היה וואו, פרויקט מדהים ואני שמח שזה ריגש כל כך הרבה אנשים, זה מה שחשוב בסוף באמת. אני יכול להגיד לך שאני בקשר עם המשפחות הללו. יש הרבה משפחות ומלא אנשים שהכרתי בגלל ה-7 באוקטובר, אני בקשר איתם עד היום. אשמור על זה גם כשאני לא בהפועל ת”א, אני ממש קרוב אליהם. משפחת שי, משפחת ליבשטיין, אנשים שיהיו בלב שלי תמיד וחיזקתי אותם ברגעים הכי קשים שלהם, אז נוצר קשה מאוד מיוחד וגם הם היו שם. זה נתן המון”.

יעל, שבתאי וגיל בני עם תמונתו של יובל גבאי ז"ל (חגי מיכאלי)

אני מתקרב לסיום אז קצת שאלות מהירות. דבר איתי רגע על הקהל של הפועל ת”א.
”הקהל של הפועל זה גב, אני קורא לזה ככה. דחיפה אדירה, דחיפה שלא משנה איזו קבוצה באה להיכל שלמה אף אחת לא יכולה עלייך. זאת אנרגיה מטורפת, בשבילי גם זו הייתה אהבה עיוורת. זה משהו מיוחד, ואני אסיר תודה לעד על מה שהם נתנו לי”.

מה המטרות האישיות שלך? לחזור לנבחרת, תארים קבוצתיים, תארים אישיים, לחזור להפועל?
”לחזור לגדולות זו מטרה, אני רוצה לפתח את עצמי ולהיות מהשחקנים המשתפרים של העונה הבאה. להיות שחקן מוביל, ברור שגם לחזור לנבחרת, אלו המטרות העיקריות”.

ואני גם חייב לשאול, הרגשת שלא קיבלת מספיק קרדיט?
”אני חושב שהתשובה היא קלה מאוד. אני חושב שלגמרי לא קיבלתי את הקרדיט שהגיעה לי. כמו שאמרתי מקודם, גם כשהייתי טוב וגם כשנתנו לי אז לא הייתה המשכיות, תמיד חזרתי למקום שלי בחלק האחורי של הספסל. זה ביאס אותי, הרגשתי חוסר הערכה מקצועית וזה לא פשוט כשחקן לחוות את זה. לדעתי אם הייתי משחק בגמר, התוצאה הייתה אחרת”.

גיל בני על הספסל בהפועל ת"א (שחר גרוס)

למה לא קיבלת קרדיט?
“לדעתי בהפועל קצת הסתנוורו מהכוח ומהכסף ואף פעם לא באמת חשבו מה באמת צריך, תמיד חיפשו פתרנות מחוץ לקבוצה. את מי להביא מבחוץ במקום להביא קרדיט לאנשים שנותנים הכל לקבוצה הזו על המגרש, אני אפילו לא מדבר מחוץ למגרש. אני חושב שתמיד נתנו לי הראיתי שאני שם, נתתי למועדון הזה הרבה בשלוש השנים האחרונות. גם במשחקים גדולים, גם במשחקים חשובים, גם כשאנשים היו פצועים – כשקבילתי אז הראיתי שאני שם ואני עושה את הקבוצה לטובה יותר, אז היה לי עצוב שלא קיבלתי את ההערכה מבחינת המשכיות. הכל בסדר, אני לא לוקח את זה איתי להמשך”.

לי הרגיש שמסתכלים על הספסל וקל לדלג על גיל בני.
”כן שמעתי הרבה דברים כאלה. שמעתי הרבה שאין מי לעלות מהספסל, למה אין לך את מי לעלות מהספסל? מה הפתרון? להביא עוד שלושה שחקנים בעמדה הזו? לא, הפתרון היה לתת למי שצריך לשחק לשחק”.

החלום זה לחזור מהדלת הראשית להפועל? ככוכב?
”אין ספק, זה החלום, חד משמעית”.

גיל בני ומנפורד באימון (הפועל ת"א)

אני עובר לחלק הכי כיף. קודם כל תעשה סדר, כי יש שמועות שאתה מכור לדברים. אז אני אגיד משהו ותגיד לי אם אתה מכור. מוכן?
”שוט”.

מקדולנדס זו התמכרות?
”בטח. מכור, כן”.

גומי?
”וואו, נוראי, מכור מאוד”.

קולה רגילה?
”עברתי גמילה. התזונאית שלי לא אוהבת את הקולה הרגילה, אז עברתי גמילה”.

אתה בכללי מאוד אוהב אוכל נכון? זה עניין של בא לי נאגטס עכשיו או מסעדות עם חברה שלך?
”גם וגם. אני מאוד אוהב אוכל. אוהב לאכול בחוץ, אוהב לאכול בבית”.

גיל בני (חגי מיכאלי)

שאלות מהירות קצת. חשבת על להוציא איזה אלבום נגינה? אני יודע שאתה מנגן הרבה.
”חשבתי על לפתוח עמוד טיקטוק של נגינה”.

כמה זמן אתה וחברה שלך ביחד? “4 שנים”
לא גרים ביחד? “עכשיו אני עובר לגן נר, אז לא”.
יש כיוון לטבעת? “לא בקרוב, אבל בהמשך בטוח”.
אתה אוהב כדורגל אני יודע, אוהד קבוצה? “לא, אוהד את איפה שאח שלי”.
מי זוכה ביורו? “אני בבעיה. שמתי צרפת זוכה ואמבפה מלך שערים ב-365. לדעתי ספרד זוכה”.

עכשיו שאלות ממש מהירות, מוכן?
”מוכן”.

החבר הכי טוב בהפועל? “זלמנסון, גינת וטימור, אל תסבך אותי”.
הכי מצחיק בקבוצה? “זלמנסון”.
מי מתלבש הכי יפה? “מנפורד”.
מי הראשון במקלחת אחרי משחק? “זלמנסון, הוא בורח”.
האחרון לעזוב את האולם אחרי אימון? “אני ובר ביחד”.
השחקן הכי טוב ששיחקת איתו? “קל מידי, ג’ייקובן בראון. הכי טוב שיש”.
מודל לחיקוי? “קמפאצו, מאוד אוהב אותו, מאוהב בו”.
ים או בריכה? “ים”.
פסטה או פיצה? “פסטה”.
לברון או ג’ורדן? “לברון”.
מסי או רונאלדו? “מסי”.
כלב או חתול? “כלב”.
מוזיקה או סרט? “מוזיקה, שונא סרטים”.
קפה או תה? “לא ולא”.
לשחק במנורה או לשחק בארנה? “לשחק במנורה”.
להתקשר או לסמס? “להתקשר”.
נעליים חדשות או תספורת חדשה? “נעליים חדשות”.