הפרידה של מכבי תל אביב מפליסיו מילסון נראית בשלב הזה בלתי נמנעת. העובדה שלא הגיע למחנה האימון של הקבוצה בפולין וללא כל חשש גם תיעד את עצמו מתאמן במרכז ספורט מיוחד בפורטוגל, רק העצימו את האכזבה אצל הצהובים מההתנהלות וההבנה כי כבר לא תהיה חזרה לאחור בתהליך מולו: "הוא מקבל עצות לא נכונות וזה מצער מאוד", אמרו בקבוצה.
הסיטואציה בה מכבי ת"א נמצאת לא נוחה בכלל ומילסון ללא ספק שיבש את ההכנות לאירופה. במצב בו הקבוצה נפרדה מיוזמתה מאורלנדו מוסקרה, אנריק סבוריט ודריק לוקאסן סיימו חוזים ולא רצו להישאר, ובנוסף קיקו בונדוזו מתקרב לריו אבה בעסקת השאלה שכן גם הוא לא מעוניין לשחק יותר בישראל, הציבו את הקבוצה עם זר אחד בסגל - הנרי אדו.
ללא חמישה שחקנים שנמצאים בנבחרת האולימפית, הקושי רק גובר. במועדון ציפו כי גיא לוזון ייקח פחות שחקנים שלהם לטורניר וכי תהיה התחשבות בקבוצות הגדולות שמשחקות באירופה הקיץ וצריכות את השחקנים, אך בפועל נוצר מצב שהצהובים מאבדים חמישה שחקנים אלא אם מישהו ינופה מהסגל היום (שלישי). גם אז, המצב לא אופטימלי בכלל.
הסיפור עם מילסון לא פשוט בכלל. יש לו הצעות רבות בכסף גדול במיוחד. א.א.ק אתונה, אל עין, ויש גם התעניינות במקומות נוספים שעדיין לא הבשילו לכדי הצעות למכבי ת"א. הסוכן של השחקן מעדיף להעביר אותו לאתונה, אבל ההצעה של היוונים לא מתקרבת לסכומים שהצהובים רוצים.
ספקולציה שמסתובבת מאתמול היא שמילסון יכול לפנות לפיפ”א ולבקש בעצם את שחרורו בשל המצב בישראל. אולם, האם יש לו טיעון באמת? מילסון חזר לישראל כאשר המלחמה הייתה עצימה הרבה יותר וההלכה היא שבמצב כזה שחקן צריך להוכיח החמרה במלחמה או שינוי נסיבות מהותי. תל אביב והמקומות בהם מכבי ת”א משחקת בליגת העל אינם תחת מתקפה כבר תקופה ארוכה מאוד כך שאין לו באמת שינוי נסיבתי מהותי להציג נכון לרגע בו בחר בצעד של החרמת האימונים.
סביר יותר להניח שהוא מנסה לעשות מה שסטיפה פריצה עשה בזמנו ופשוט על ידי אקט של אי הופעה למסגרת הקבוצתית, “להכריח” את המועדון לבחור בין אופציה של תביעה נגדו או הסדר שיוביל למכירתו ויסיים את הסאגה. האירוע של “לשלוח ליציע”, פחות רלוונטי בהקשרים של שחקנים זרים, ובטח כאשר יש עליו הצעות לרכישה במחיר הגבוה ממנו הוא הצטרף וכאשר כביכול ימנעו ממנו ללכת ולהרוויח שכר הגבוה פי 5 ממה שיש לו בישראל. אלו הטיעונים היחידים שיכולים לעמוד לטובתו אם מכבי ת”א הייתה חושבת על פעולות נגד שכאלה ולכן, בסופו של יום, נראה שזה ילך להסדר ומכירה.
בשורה התחתונה, הסיפור של מילסון לא מרגיש כמו אירוע בטחוני, שחקן שתמך בישראל לאורך כל הדרך ולא ביקש לעזוב בשום שלב כאשר המלחמה הייתה קשה יותר ואף לאחרונה קיבל אות כבוד מהשגרירות באנגולה על תמיכתו בישראל בזמן המלחמה. זהו מקרה פשוט של כסף מעוור עיני חכמים. במספרים של 2 ו-2.5 מיליון אירו שכר נטו לעונה, כפול 3 ו-4 שנים, מדובר בהצעות שמשנות עבורו את החיים ובסוף זה הסיפור המרכזי.
במקביל, חיפושים אחרי מחליף כבר החלו ובימים הקרובים הצהובים יתחילו לשלוח הצעות לקבוצות על השחקנים שמתאימים להחליף את מילסון.