כבר כמה שנים טובות שרק אחד מהשניים רוג’ר פדרר/נובאק ג’וקוביץ’ מגיע כפייבוריט הברור לזכייה בטורניר ווימבלדון. אולם באופן מפתיע, גם עם גיבורי העל הללו, הזמן בהחלט עושה את שלו - הכוכבים התבגרו או פרשו והדור החדש לא רק דופק על הדלת הוא כבר כמה חודשים טובים נמצא בפנים.
אל הטורניר הנוכחי, שהוקדם במעט, בגלל המשחקים האולימפיים בפאריס בסוף חודש יולי, יגיעו שניים עם כוונה ברורה להניף – קרלוס אלקראס, האלוף מהשנה שעברה וזוכה הרולאן גארוס הטרי, ויאניק סינר, המדורג ראשון בעולם, שכבר מרגיש את גביע המייג’ור השני בארון שלו.
אם לא בווימבלדון, אז באליפות ארצות הברית הפתוחה בהמשך השנה, או שוב במלבורן באליפות אוסטרליה הפתוחה, זה יגיע אליו ורק זה. האיטלקי טניסאי מאוד שלם, אבל הוא מצטיין הכי הרבה על המשטח הקשה. בשנה שעברה הוא נעצר רק בשלב חצי הגמר בווימבלדון, ואחרי ששבר הרבה מחסומים מאז הוא מקווה לעשות ציון דרך מרשים גם על הדשא של לונדון.
וציון דרך כמובן זה כבר לא הסתפקות בגמר או הפסד מכובד שם בחמש מערכות, אלא אלוף גראנד סלאם, גם על משטח אחר. בכל אופן, האיטלקי בן ה-22 מופיע בכושר מצוין אחרי שזכה בטורניר האלה שבגרמניה. סינר ניצח בגמר עיקש של שתי מערכות טיי-ברייק את הוברט הורקאש והכניס את התואר הרביעי שלו, רק השנה.
ממולו ניצב השלישי בעולם, קרלוס אלקראס. הספרדי שיש לו הכל מהכל מחפש רק דבר אחד – יציבות, אם גם את זה הוא ישיג, הדרך שלו לעבר ההישגים שרשמו שלושת הפנומנים סלולה בענק. קרליטו זכה בתחרות בשנה שעברה אחרי שרשם נוק-אאוט על נובאק ג’וקוביץ’ הגדול. הפעם, נראה שהיריב הכי משמעותי שלו יהיה כמובן סינר. אגב, ההגרלה סידרה שהשניים יכולים להיפגש בשלב חצי הגמר, כשבצד השני נמצא נובאק ג’וקוביץ’.
את טורניר קווינס, סוג של הכנה לווימבלדון (עבור הטופ), אלקראס סיים בצורה פשוט נוראית – הפסד מביך לג’ק דרייפר המקומי כבר בסיבוב השני. אם הספרדי לא כשיר במאה אחוז, כמו שקרה לו כמה וכמה פעמים בשנתיים האחרונות, הוא כמובן בבעיה גדולה. אך אם הראש מסודר, הפיזיות מקסימלית, וגם הביטחון במקום הנכון (לא מפריז בדרופ-שוט) אז הוא לגמרי יכול וצריך לקחת את הטורניר הזה.
הצלע השלישית, מוזר מאוד להגיד זאת, הוא ג’וקוביץ’. הכוכב הסרבי בן ה-37, שרק לפני כמה חודשים סגר שנה פנומנלית ונראה היה שהולך לנצח את כולם עד גיל 50 גם, איבד מהאיזון, נכנס ללחץ, הסתבך עם פציעות, שינה את הצוות המקצועי, ובעיקר בעיקר – התחיל להפסיד, ולא מעט. הסרבי שזלל במהלך הקריירה כבר 98 תארים, עדיין לא זכה אפילו באחד השנה.
נכון, הוא אמנם צמצם את הלו”ז והתחרויות, אבל עדיין חצי שנה מאחורינו והסרבי שהגיע אפילו לטורניר ז’נבה הקטן כדי לצבור ביטחון, טרם שם את ידו על גביע כלשהו. דבר באמת יוצא דופן ביחס למה שנולה הרגיל אותנו שנים על גבי שנים. ברולאן גארוס הוא פרש טרם הרבע הגמר, בטורניר דשא קטן יותר הוא לא השתתף וסימן שאלה גדול מרחף מעל ראשו. ברבע הגמר הוא עלול לפגוש את הוברט הורקאש, אבל הכי חשוב מבחינתו – אלקראס וסינר נמצאים בחצי השני והוא יכול להתמודד עם אחד מהם רק בשלב הגמר.
לא פחות מ-7 פעמים המדורג 2 בעולם ניצח בווימבלדון, זכייה נוספת הפעם שווה תואר מכובד עד מאוד. איזה? השתוות לפדרר האגדי עם 8 הנפות כל אחד. השווייצרי ששנים על גבי שנים היה אגדת דשא, מפלצת בלתי שבירה על המשטח הירוק, וכזה שהשאיר את יריביו חסרי תשובות כשסיים כמו קוסם ליד הרשת, עלול לראות את עצמו באותה שורה עם ג’וקוביץ’ גם בטורניר הבית שלו.
על נובאק כבר נאמר באמת הכל, הוא השחקן השלם בהיסטוריה. להספיד אותו כמובן שאסור, אבל יפתיע מאוד אם בגיל 37, בכושר כזה, ובמומנטום הזה, הוא יצליח לגרוף עוד תואר על הדשא של לונדון. מלבדם שלושתם, קשה מאוד לראות מישהו אחר שמצליח להפתיע, הייתי דווקא מסמן את הורקאש, לא ככזה שיכול להניף, אבל כן להיות סוס שחור ורציני שיעיף את אחד מהפייבוריטים הגדולים.
הפולני עשה צרות צרורות לסינר בהאלה והפסיד בקושי, בד בבד הוא כבר טיפס למעלה ונמצא במקום השביעי והמכובד בדירוג העולמי (מיקום השיא שלו אגב). זברב כבר היה כ”כ קרוב ברולאן גארוס, אבל כרגיל נחנק במאני-טיים והפסיד בגמר לקרליטו. בהאלה הוא נוצח לעיני הקהל הביתי מול הורקאש ולמעשה הישג השיא שלו בלונדון – סיבוב 4 בלבד.
סטפנוס ציציפאס כבר יצא מהעשירייה. היווני הגיע לרבע הגמר ברולאן, ובהאלה הוא נוצח כבר בסיבוב השני מול יאן לנארד שטרוף המקומי. הישג השיא שלו על הדשא של ווימבלדון הוא סיבוב 4 גם כן, וכמו זברב שוב נראה שהשניים יסיימו עוד גראנד סלאם ללא גביע מייג’ור. ציציפאס בן 25, זברב גדול ממנו בשנתיים ואחרי כל כך הרבה כישלונות על הבמות הכי גדולות של הסבב, מעטים האנשים שמהמרים עליהם כזוכים.
מכת פציעות יוצאת דופן בסבב הנשים, וכרגיל: הכל מאוד פתוח
אם סבב הנשים נחשב למפתיע, אז תחרות הנשים בטורניר ווימבלדון על אחת כמה וכמה. מאז סרינה וויליאמס האגדית, שהניפה בלונדון בפעם האחרונה ב-2016 ושנה שנייה ברציפות, אף טניסאית לא מצליחה להשתלט על התחרות. גרביניה מוגורסה, אנג’ליק קרבר, סימונה האלפ, אשלי בארטי, ילנה ריבאקינה והמפתיעה ביותר בשנה שעברה – מרקטה וונדרוסובה.
בכל שנה מישהי אחרת מתעלה ומסיימת עם התואר, והשנה? כנראה שגם, כלומר קשה לחזות. איגה שפיונטק הטניסאית הטובה בעולם, אבל היא מתקשה על הדשא, ארינה סבאלנקה וילנה ריבאקינה אמורות ללכת עד הסוף, קוקו גוף גם כבר צריכה לתת פייט על כל גראנד סלאם, ואסור לשכוח את אונס ג’אבור, שהפסידה שם בשני הגמרים האחרונים.
שפיונטק (23) לא השתתפה בשום טורניר דשא השנה, כשהפעם האחרונה שהייתה על המגרש – הגמר מול יסמין פאוליני, שם היא שמה חותמת ענקית למי שהיה ספק, רפאל נדאל מלך החימר ואני המלכה. אולם בדשא, זה סיפור שונה לגמרי, הפולנייה המדורגת ראשונה בעולם טרם הצליחה לעבור שם את שלב רבע הגמר.
קוקו גוף האמריקאית, בת 20 בסך הכל (אבל מרגיש כאילו היא איתנו בסבב עשור), שנייה בעולם וגם היא לא מדהימה על המשטח הירקרק. גוף שכבר השיגה גראנד סלאם אחד מעולם לא עברה את 32 האחרונות, וגם המומנטום לא בשיאו – הפסידה לג’סיקה פגולה בחצי הגמר בברלין.
סבאלנקה, אלופת אוסטרליה, מקווה להיות סוף סוף בגמר ראשון בלונדון וכמובן שאף מעבר לכך. הבלארוסית טרם עברה את שלב חצי הגמר, אבל נראה שגם השנה זה לא יקרה בעיקר בגלל הכשירות שלה – פרשה במשחקה השני בטורניר ברלין בעקבות פציעה בכתף. בכל אופן סבאלנקה כבר שיתפה שלא תיקח חלק במשחקים האולימפיים: “החודש האחרון קשה לי מדי, אני לא רוצה לסכן את הבריאות שלי”.
ריבאקינה הקזחית לעומת זאת כבר חגגה בענק בווימבלדון לפני שנתיים ואת הניסיון והאיכויות יש לה, אבל האם תצליח לייצר יציבות, מצרך כ”כ בעייתי בסבב הנשים? ספק גדול. וגם לה יש פציעה לא פשוטה שמעיבה על היכולת וגרמה לה לפרוש כבר בסיבוב השני של טורניר ברלין, חשה כאבים בשרירי הבטן שיתפה המדורגת 4 בעולם.
ואם זה לא מספיק, גם וונדרוסובה האלופה הנוכחית נפצעה, וגם היא פרשה בסיבוב השני בברלין. הצ’כית בת ה-24 החליקה בצורה מדאיגה במהלך משחקה מול אנה קאלינסקיה ונפצעה בירך. כשירותה לתחרות בה תנסה להגן על התואר היוקרתי נמצאת בספק גדול מאוד. אז זכייה בק-טו-בק? בכלל נראה כמו חלום רחוק ולא אפשרי.
יש את ג’סיקה פגולה האמריקאית (מעולם לא עברה שם את שלב רבע הגמר), ואת קינוואן ז’אנג, הכוכבת הצעירה והעולה מסין, אבל האחרונה שצריך להתעכב עליה רגע היא הטוניסאית – אונס ג’אבור. המדורגת 10 בעולם הגיעה לשני הגמרים האחרונים ב”אול אינגלנד קלאב”, אך בשניהם חוותה מפח נפש ואיכזבה את כל מדינות ערב שהחזיקו לה אצבעות להיסטוריה ענקית.
אבל איך לא? מכת הפציעות ממש לא פסחה על הטוניסאית (29), שפרשה ברבע גמר טורניר ברלין (כמובן, מה קרה לכולן שם?) וגם היא לא תגיע בכשירות מקסימלית. בכל מקרה, למשחקים האולימפיים ג’אבור כבר הודיע שלא תגיע: “לא רוצה להעמיס על הברך שלי עם כל שינויי המשטחים והחלטתי בעצת הצוות המקצועי לא להשתתף בפאריס”.
קפיצה ענקית בפרסיי הזכייה של הטורניר
אם בשנה שעברה קרלוס אלקראס ומרקטה וונדרוסובה הכניסו לכיס 2,350 מיליון ליש”ט, הרי שהשנה ישנה עלייה גדולה של לא פחות מ-14.9% היישר לסכום מכובד מאוד מאוד של 2.7 מיליון ליש”ט. המפסיד בגמר יקבל ‘רק’ 1.4 מיליון ליש”ט. בסיבוב הראשון שחקן מנצח יקבל 60 אלף ליש”ט וזו עלייה משמעותית של 9.1% לשחקנים שנאבקים כדי לשרוד בסבב.
כידוע, שחקנים שלא בעלי אמצעים מהבית או ספונסרים חריגים מתקשים מאוד להתקיים ולצלוח את הסבב המאתגר עם שלל הטיסות. סתם לשם השוואה עד כמה הפרסים זינקו – ב-2010, לפני 14 שנה, המנצח (רפאל נדאל, בפעם השנייה והאחרונה בלונדון) הכניס לחשבון הבנק מיליון ליש”ט. ב-2016 אנדי מארי, הגיבור המקומי, שילשל לכיסו 2 מיליון ליש”ט.