"מה רוצים שמישהו ימות? הכתובת הייתה על הקיר"

סדרת הגמר בליגת הכדורסל הגיעה ביום שני לסיומה עם אליפות נוספת של מכבי תל אביב, אבל האירועים בתוך ומחוץ לאולם העיבו על הכל. אחרי זריקת האבוקות של אוהדי הפועל תל אביב על היציע התחתון, הייתה זו מירב מועלם, אמו של עילי מתנדב של מנהלת הליגה שנפגע מאבוקה, שדיברה היום (רביעי) בתוכנית הספורט ב-102FM.

מירב שלום, מה שלומו של עילי ואיך אתם?
”הוא פחות בסדר ואני פחות בסדר, אם הייתי יודעת לא הייתי שולחת את הילד לדרבי. בחיים לא הייתי מעלה על דעתי שהילד שהוא שחקן ספורט וכדורסל עשוי להיפגע במשחק שנמצא כאן בארץ. נבהלנו מהבלגן, אמרתי לבעלי שידבר עם הילד. יש לנו שני בנים שנלחמים בעזה, תקופה קשה מאוד גם ככה, מנסים לתפקד גם כשאנחנו גמורים ולא ישנים. רואים את המשחק, פתאום רואים את הילד רץ, לקחו אותו לטיפול. יש לו כוויה וחור בחולצה”.

אבוקות ביציע הפועל תל אביב (רועי כפיר)

“הוא נבהל מאוד, מספיק שאנחנו נלחצים מכל מסוק וכל דבר שעובר כאן מעלינו בנס ציונה. מה עוד צריך לקרות כשהכתובת על הקיר? מה רוצים שמישהו ימות? אתה שומע את השדרנים ומבין שזה מקרה מסוכן. המזל שהוא התקשר מיד ועדכן ואני דיברתי עם הבחורה ממד”א ונרגענו. חוץ ממישהי מהמנהלת אף אחד לא דיבר ראיתנו. איפה עופר ינאי שמצייץ כל הזמן? שישמש דוגמה לאוהדים שלו, איך שהקבוצה מתנהגת ומשדרת, כך האוהדים מבינים ופועלים”.

מה עובר עלייך כאמא שאת רואה סרטון כזה עם הבן שלך שפוגעת בו אבוקה?
“אנחנו עברנו המון בשמונה חודשים האחרונים. עברנו פציעה של לוחם, חזרה ללחימה, רפיח. כשזה קרה בדרבי היו צעקות וחרדה, אמרתי לבעלי שחייבים ללכת ולברר מה איתו. עד שהילד הגדול שלי הלך ובדק מה איתו במד”א ושלח לנו תמונות, לא נרגעתי לרגע. אני רוצה להגיד למיקי זוהר שייקח את המושכות ויתחילו לטפל בדבר הזה. כרגע אני במלחמה עם הילד הקטן שלא ילך לקרבי, זו המלחמה החדשה שלי. לאוהדים אני רוצה להגיד שיתביישו להם, שפשוט יתביישו”.

החור בחולצה שנוצר מהאבוקה (פרטי)

עילי, שלום, איך אתה מרגיש? מישהו דיבר איתך? תמשיך ללכת משחקים?
“אני כרגע בסדר, יש לי כוויה אבל אתגבר. התחילו פתאום אבוקות, אף אחד לא הבין מה קורה, חשבנו שהכל רגיל. אחר כך אנחנו מסתובבים ורואים פתאום שהתחילו זריקות מהיציע, אני רואה שאבוקה בדרך ישירות לפנים שלי, זה הנזק המינימלי שיכל לקרות לי, זה יכל לפגוע לי בפנים אם לא הייתי מגיב בזמן. הלכתי למד”א ושם טיפלו בי למזלי. אף אחד לא דיבר איתי או צלצל לשאול לשלומי. בכל אופן, אני חושב שזה לא יפריע לי להמשיך להגיע משחקי כדורסל, אבל אין מקום בספורט לכל האלימות הזו”.

הפגיעה בגבו של עילי (פרטי)