הסיבוב הראשון בשלב הבתים של היורו הסתיים ועד כה קיבלנו יופי של משחקים. לקראת פתיחתו של הסיבוב השני, אפשר כבר לבחון כיצד גרמניה מתמודדת עם אירוח של מיליוני התיירים ביורו 2024 ואיך באמת מרגישים האוהדים שהגיעו למדינה כדי לראות כדורגל.
ראשית, מבחינת כדורגל זהו טורניר מצוין. בהרבה משחקים הקצב היה גבוה ועד כה הובקעו 2.83 שערים בממוצע למשחק, שזה די גבוה. ה-1:5 של גרמניה על סקוטלנד היה מוחץ, ספרד הביסה את קרואטיה 0:3 עם כדורגל ישיר ואיכותי, הפתיחה של אלבניה ואיטליה הייתה מדהימה עם מהפך אחרי גול יתרון מהיר, גם הולנד ואנגליה ניצחו בהפרש של שער במשחקים טובים, הייתה דרמה בצרפת עם הפציעה של קיליאן אמבפה ויש לא מעט סיפורים מסביב על כל נבחרת.
מה שהפתיע מאוד את הצופים הוא צמצום הפערים. אלבניה הובילה על איטליה והיממה את אחת מהנבחרות הטובות ביותר, המשחק של הולנד ופולין היה צמוד ולא חד צדדי, אוסטריה צרפת גם הייתה התמודדות די שקולה ואטרקטיבית, סלובקיה לא נפלה מבלגיה, אנגליה כמעט איבדה נקודות לסרביה שתקפה אותה בלי פחד, וגם גיאורגיה, המדינה הקטנה שיש בה רק 3.6 מיליון תושבים ולראשונה בתולדותיה העפילה ליורו, באה לשחק כדורגל וכמעט לקחה נקודה מטורקיה. שנים מדברים על צמצום פערים בין המעצמות למדינות הכדורגל הקטנות, ודווקא כשהגדילו את מספר המשתתפות ביורו קיבלנו הפתעות.
שחקני נבחרת סלובקיה בטירוף. צמצום הפערים מורגש (רויטרס)הקהלים הם הדבר הטוב ביותר שיש בטורניר הזה. אם במונדיאל בקטאר הקהל האירופי בלט בהיעדרו וביורו הקודם לא הורשה להיכנס ליציעים בגלל מגפת הקורונה, הפעם אנחנו מקבלים את האוהדים במלוא הדרם. האלבנים הולכים למשחקים עם כובעים מסורתיים, הגרמנים מסתובבים עם דגלים, הסקוטים עם החצאית המסורתית ונוצות על ראשם, האנגלים משתכרים בכל הזדמנות ומקללים בכל הזדמנות, ההולנדים רוקדים בכתום ברחובות וגם קהלים אחרים רועשים ומורגשים. חגיגה של ממש.
לצד זאת, היו לא פעם גם אירועים מכוערים ואלימים, כפי שקרה במשחק בין סרביה לאנגליה בקטטת רחוב עם השלכת כיסאות, פצועים ועצורים. המשקה הנמכר ביותר הוא כמובן הבירה, אבל לפעמים האוהדים שתויים מידי וגורמים לצרות ברחובות כאשר המשטרה המקומית בוחרת להתעלם מהם ולא להתערב. כך לדוגמה, אוהד סקוטי שהתעלף ברחוב לעיני שוטרים לא טופל וחבריו חשבו שזה מצחיק לתת לו לשתות עוד קצת בירה, עד שהם בעצמם הזמינו אמבולנס והוא פונה לבית החולים. יש כאלה לא מעט שמגיעים לאשפוז בגלל שכרות, אחרי ששתו עד שאיבדו את ההכרה. זה עלול היות מסוכן.
התגרה בין אוהדי טורקיה וגאורגיה (צילום מסך)האצטדיונים ברמה גבוהה ברובם, כך שהתשתיות מצוינות. האליאנץ ארנה מפואר להפליא והוא חוויה מדהימה לכל אוהד כדורגל. אגב, בכל המשחקים הקהלים מספקים אווירה מדהימה - רק בברלין קשה לייצר אווירה באצטדיון בגלל מסלול האתלטיקה שמסביב לדשא, ושם ישוחק הגמר, כך שזו האכזבה הגדולה, כי עם כל הכבוד לערך ההיסטורי באנו לחוויית כדורגל.
האוכל באצטדיונים מגוון מאוד והאוהדים נהנים. החל מנקניקיות וצ’יפס מטוגן, דרך סנדביצ’ים, מגוון מאכלים בריאותיים, ממתקים, ויש גם בירה עם אלכוהול, קפה או שתייה קלה. ההיצע גדול ומרשים ביחס למשחק כדורגל וכולם קונים. מבחינת הארגון, האירוע הוא פחות גרמני ממה שציפינו שיהיה. פחות מדויק, פחות מהודק ופחות נעים לעין לפעמים. בכל אירוע יש תקלות, אבל לראות במדינה כמו גרמניה עובדי אצטדיון גורפים מים בגלל דליפה מהגג בדורטמונד אחרי קצת גשם, זה די מגוחך, הרי ברוב השנה יורד פה גשם.
עובדי האצטדיון גורפים את המים (אסי ממן)אין ספק שהאכזבה הגדולה ביותר היא התחבורה הציבורית. לפני האירוע, היה קיים הרושם כי יש לגרמניה תשתיות איכותיות להעברת המוני אנשים מהאצטדיונים. הרי רוב המגרשים נמצאים מחוץ לערים והם מחוברים למערך רכבות שעל הנייר הוא מדויק ואיכותי, אך התדמית הזו לא מסתדרת עם המציאות.
המקומיים טענו מהרגע הראשון שניהול מערך הרכבות לא חכם ולא יעיל, בעוד שהזרים נכנסו לרכבות ואמרו לעצמם “על מה הם מדברים? הלוואי שזה היה כך במדינה שלי”. מהר מאוד התברר גם להם על מה המקומיים מתלוננים. במשחקים רבים הדרך חזרה מהאצטדיון למרכזי הערים עלתה על שעתיים של נסיעה במסלול שבדרך כלל לוקח 45 דקות במקרה הקיצוני.
אוהדי נבחרת אנגליה והעומס ברכבת (רדאד ג'בארה)הרכבות לאוהדים היו קטנות מידי ועם מעט קרונות, הן הגיעו בתדירות נמוכה, היו להן תקלות בגלל “מפגש רכבות” בדרך כך שהן נעמדו על המסילה במשך דקות ארוכות, לעתים הנהגים המתינו ברציפים בדיוק לשעה המדויקת עד שיצאו מהתחנה במקום לעבוד בשיטת “מלא וסע” אחרי משחקים - וכל זה גרם לעומסים גדולים ברציפים ולתורי ענק. במקום לחזור מהאצטדיון לבית המלון בתוך שעה, האוהדים לפעמים חזרו באמצע הלילה והתאכזבו.
אפילו הרכבות שנוסעות בין הערים הגדולות מגיעות באיחור רב לא פעם וזוהי בהחלט בעיה למי שמסתמך על התחבורה הציבורית ומנסה להגיע מקצה אחד של המדינה לקצה השני. אוהדים פספסו את שריקת הפתיחה בגלל זה. הטורניר הזה חשף כמה מהחולשות של התשתיות בגרמניה בעת עומס. טוב נו, לפחות הכדורגל משובח.
כמה יעלה לכם לרכוש כיסא מהקאמפ נואו?