האם זו סנסציה כאשר הסוס השחור מפסיד? בשאלה זו יש סתירה לוגית קלאסית. כי מצד אחד, הסוס השחור הוא אנדרדוג בהגדרה, ולכן ההפסד שלו אינו מפתיע. מצד שני, אם כולם מסמנים נבחרת כלשהיא כהימור מושכל, היא כבר הופכת לסוג של פייבוריטית, ואז הפסד שלה ממש לא צפוי – במיוחד אם זה קורה מול נבחרת נחותה על הנייר בתחילת הטורניר. הסוס השחור עלול אף להיתקל באתגר פסיכולוגי עצום. ככל שהציפיות עולות, נדרש האיזון הפנימי – צריך לשמור את הרגליים על הקרקע בלי לאבד את הביטחון העצמי. זה ממש לא טריוויאלי. ייתכן שעדיף להיות אנדרדוג טיפוסי אותו אף אחד לא סופר מלכתחילה. במונחים של יורו 2024, לא קל להיות אוקראינה. הרבה יותר נוח להיות רומניה.
כי אוקראינה היא הסוס השחור האולטימטיבי. זו נבחרת עם סגל איכותי, שכולל מספר שחקנים שהפכו בעונה האחרונה לכוכבים בקנה מידה אירופי. היא הציגה יכולת מרשימה ברוב המשחקים לאחרונה, ואף הוכיחה אופי מופתי בדרך לטורניר. בפלייאוף ליגת האומות, היא פיגרה גם בבוסניה וגם מול איסלנד, אבל ביצעה קאמבק פעמיים וגברה על שתיהן אפילו בלי להזדקק להארכות. המצב הפוליטי גורם למוטיבציה של השחקנים לעלות לשיאים חריגים. הטורניר מתקיים במדינה אוהדת במיוחד מבחינת האוקראינים, עם מספר רב של פליטים אשר חלקים נוהרים לאצטדיונים כדי לעודד את הגיבורים שנלחמים למען האומה. אהדת רוב חובבי הכדורגל הנייטרלים שמורה לאוקראינה גם כן. כולם רוצים בהצלחתה. זה מצב כמעט אידיאלי מכל הבחינות.
אבל רק כמעט, כי הסכנה גדולה. התסריט כה יפה ומושלם, עד בשלב מסוים הוא עלול לבלוע אותך – ואז אתה מתחיל להאמין שהוא כבר כתוב מראש. זה מה שקרה לבורוסיה דורטמונד במשחק האליפות מול מיינץ לפני שנה כפי שהוסבר כאן, והפיאסקו הפסיכולוגי הזה עלה לה בכתר בסופו של דבר. יש יסוד סביר להניח שזה מה שקרה גם לאוקראינים לקראת המפגש עם רומניה אתמול. מובן שהם לא ראו את עצמם מקבלים את מדליות הזהב – רחוק מכך. ואולם, הדחה בשלב הבתים בנסיבות שנוצרו נתפסה כאופציה לא רלוונטית, לפחות בתת מודע. פשוט כי זה לא מגיע לאוקראינה – בגלל המלחמה, בגלל התמיכה, וגם בגלל שהיא נבחרת מצוינת. היא הסוס השחור של יורו 2024. הסוס הזה אולי לא יחצה את קו הסיום ראשון, אבל בוודאי לא יגיע אחרון.
שחקני אוקראינה חוגגים, הוכיחו אופי בפלייאוף ליגת האומות (רויטרס)ואז הגיע ההלם. שער אחד הספיק כדי להרוס את הכל. הנבחרת שעמדה בכבוד בכל הקשיים במוקדמות לא התמודדה עם כדור אחד שטס לחיבורים והוציא את כל הרוח מהמפרשים. היא התרסקה, ואפשר היה לחוש בקלות את הייאוש. במקום להיאבק למען החיילים בחזית, השחקנים השפילו עיניים והובסו ללא תנאי. הם לא היו מוכנים כלל לאופציה של כישלון ביום ספציפי זה, וכאשר הפנימו שהכישלון בכל זאת אפשרי – כבר לא היה מה לעשות. אי אפרש היה לשנות את הדיסקט.
דווקא שני הכוכבים שהגיעו במומנטום הטוב ביותר הם אלה שאכזבו יותר מכולם. אנדריי לונין, שהשתדרג למעמד של גיבור ריאל מדריד בדרך לגמר ליגת האלופות, נראה לפתע כמו טירון. הוא שגה במסירה פשוטה במהלך שהוביל לשער הכביר של ניקולהי סטאנצ'ו בדקה ה-29. בפתיחת המחצית השנייה, הוא לא הגיב בזמן לבעיטה שגרתית של רזבאן מארין ממרחק – והרי כל שוער בינוני מינוס אמור להדוף אותה ללא בעיות. מהעבר השני, מלך שערי הליגה הספרדית כלל לא הורגש על המגרש. ארטיום דובביק, הסקורר המהולל של ג'ירונה שהטיל אימה על כל יריבה בחצי האי האיברי, בקושי נגע בכדור, ונגיעותיו הבודדות היו גרועות.
יחד איתו, גם גיאורגי סודאקוב נעלם. הפליימייקר הצעיר של שחטאר דונייצק סומן מראש כתגלית הטורניר, והפוטנציאל בהחלט קיים, אבל צריך גם למצות חלק ממנו. הוא התחיל לא רע, אבל איבד את הצפון אחרי ספיגת השער הראשון, וקבלת ההחלטות שלו הייתה איומה. גם המאמן סרגיי רברוב אשם במצב. הוא הציב משום מה את אולכסנדר זינצ'נקו כמגן שמאלי, למרות שבנבחרת הוא רגיל להנהיג את הקישור. בלעדיו, מרכז המגרש לא תיפקד עם טראס סטפאננקו ומיקולה שפארנקו לא מתאים למעמד, והאוקראינים התקשו לייצר מצבים מול העורף הרומני המאורגן. זה נגמר בתבוסה 3:0.
אנדריי לונין נכנע, שגה בענק (רויטרס)וזו הייתה ההפתעה האמיתית. לרומנים היה קל לגלם את התפקיד הזה כי אפילו במולדתה לא האמינו בה. פרשנים ואוהדים ביקרו אותה בחריפות אחרי תיקו מאופס מול ליכטנשטיין במשחק ההכנה האחרון, ורבים הגדירו אותה כנבחרת החלשה בטורניר. המטרה הייתה לגרום לכולם לאכול את הכובע, ואת זה הדגיש המאמן אדי יורדנסקו אחרי שריקת הסיום. אביו הוביל את דור הזהב הרומני, לטורנירים בלתי נשכחים, במיוחד במונדיאל 1994, ולסגל הנוכחי אין עשירית מהכישרון של הכוכבים ההם. "אל תדברו עלינו במונחים של מתכות. לשחקנים שלי יש רק לב גדול", אמר הבוס, שגם הוא נתפס עד אתמול כגרסה דהויה מאוד של יורדנסקו "המקורי". מהמעמקים האלה הגיעה המוטיבציה העילאית, והשחקנים המושמצים חגגו הישג יוצא דופן.
דווקא להם הייתה מוטיבציה גבוהה יותר בהשוואה לאוקראינה, למרות שלפי כל הגיון בריא זה היה אמור להיות הפוך. דווקא הם היו חסונים מנטלית, בעוד אוקראינה נשברה. אגב, זה לא אומר שכך יהיה גם בהמשך הטורניר. כי עכשיו יש לפתע ציפיות מרומניה, והיא צריכה להתמודד עם המצב החדש. לעומת זאת, האוקראינים איבדו את תואר הסוס השחור, וזה עשוי לפעול לטובתם. במשחק הבא מול סלובקיה, הם ייאבקו על כבודם, ויידעו שזו ההזדמנות האחרונה בהחלט להביא את השמחה המיוחלת לאוהדים המיוסרים במולדת. הגישה שלהם תהיה שונה בתכלית, ותחושת אי הפגיעות המזויפת כבר התפוגגה.
לפיכך, מוקדם להספיד אותם – מה גם שהבית הזה הלך כמה צעדים נוספים בכיוון לא צפוי כאשר בלגיה הפסידה לסלובקיה. גם זו סנסציה, אם כי שורשיה שונים בתכלית – והכל יכול היה להתפתח בצורה אחרת. השדים האדומים הגיעו למספר מספק של הזדמנויות על מנת למחוק את הפיגור המוקדם ולנצח ללא בעיות, אך בזבזו את רובן. רומלו לוקאקו, שאחראי למספר החמצות עגומות, שם בכל זאת שני כדורים ברשת ובשני המקרים נפסלו החגיגות בהחלטות VAR. במקרה הראשון היה זה נבדל קטנטן, במקרה השני הייתה זו נגיעת יד קלילה ולא מכוונת של לואיס אופנדה שסיפק את הבישול. הפסיקות היו נכונות כשלעצמן, אך זה עניין של מזל טהור.
רומלו לוקאקו בהלם, רשם החמצות גדולות (רויטרס)זה לא אומר שבלגיה לא עשתה טעויות. היא עשתה, ובשפע. ההרכב הפותח של המאמן דומניקו טדסקו, שמלכתחילה היווה בחירה משונה מאוד של ההתאחדות, לא היה חכם במיוחד. הוא שילב במרכז ההגנה את זנו דבאסט הצעיר עם ואוט פאס ויצר צמד חסר נסיון, בעוד יאן ורטונגן ואקסל ויטסל נותרו על הספסל. צמד הקשרים המרכזיים, אמאדו אונאנה ואורל מנגאלה, דומים מדי בתכונותיהם ולא יצירתיים מספיק. הם לא מניעים את הכדור ביעילות הנדרשת ולכן קווין דה בריינה נאלץ לקבל מסירות בעמדה נסוגה מדי.
טדסקו מתעקש לשלב בהרכב את ז'רמי דוקו עם לאנדרו טרוסאר, למרות ששניהם מעדיפים לשחק באגף השמאלי ולכן אחד מהם משובץ בהגדרה לעמדה פחות טבעית. בהתחשב בכך שאת עמדת המגן הימני של סלובקיה אייש פטר פקאריק בן ה-37, שכמעט ולא שיחק בעונה החולפת במדי הרטה ברלין בליגה הגרמנית השנייה, היה הגיוני לנצל את המהירות של דוקו מולו, אבל טרוסאר הלך שמאלה במחצית הראשונה. בינתיים, דוקו שלח את המסירה הרשלנית שהובילה לשער היתרון של הסלובקים בדקה ה-7, והתקשה לצאת מההלם בהמשך.
לכוכב מנצ'סטר סיטי היה משחק גרוע, וגם המעבר שמאלה במחצית השנייה לא הושיע – קבלת ההחלטות שלו הייתה לקויה ביותר. למרות זאת, הוא נשאר על המגרש עד הדקה ה-84, אז שולב באיחור רב מאוד אופנדה במקומו. העובדה כי חלוץ לייפציג בישל את השער שנפסל והספיק לתרום לא מעט בזמן קצר, גורסת כי הוא צריך להיות בהרכב מול רומניה במשחק הבא. בגדול, נדרשים שינויים מהותיים במערך על מנת למצות את הפוטנציאל ולאפשר לדה בריינה לבנות את המשחק כמו שצריך. השדים האדומים יקוו כי לוקאקו יאפס את הכוונות ולא יתן לשערים הפסולים להוציא אותו משיווי המשקל. גם הם עדיין יכולים לתקן את הכל, והבית הזה פתוח לחלוטין.
ז'רמי דוקו מול דוד הנצק'ו, משחק רע לכוכב סיטי (רויטרס)וזה מצוין. עד כה, רוב התוצאות היו צפויות, אבל דווקא בית 5, שהיה הכי פשוט על הנייר, התברר כמסובך ביותר. זה לא טוב לאוקראינה ולבלגיה, אבל מצוין לחובבי הדרמה, ואנחנו אמורים לקבל אותן בשפע במחזורים הבאים. לא ניתן לפסול כלל את האפשרות כי כל הנבחרות תסיימנה עם 4 נקודות, ואז העסק יוכרע על הפרש שערים – במקרה זה, לרומניה יש כרגע יתרון, אבל גם זה עשוי להשתנות במהרה.
האם אתלטיקו טועה בגדול לגבי מוראטה?