במועדון השייט שדות ים התקיים היום (חמישי) יום פתוח של איגוד השייט בהשתתפותם של יו״ר הוועד האולימפי יעל ארד, יו״ר איגוד השייט, שי בובר, ספורטאי וספורטאיות המשלחת ואנשי הצוות המקיפים אותם לקראת המשחקים האולימפיים בפאריס, שיחלו בחודש יולי הקרוב.
בובר פתח ודיבר על המטרות של המשלחת: “המטרה שלנו במשחקים האולימפיים היא מדליה אחת ושלושה גמרים לכל הפחות. ריאלית, כשאתה מדבר על מדליה וגמרים, אז אתה מסתכל על שרון ואומר: ‘היא אלופת עולם, ניצחה את הקדם אולימפי, היא מועמדת למדליה מבחינת הוועד האולימפי ומבחינת איגוד השייט, האחרים הם שחקני קבע בשיוטי הגמר באליפויות עולם ואירופה’”.
״אבל היות והם לא מחזיקים מדליה מאליפות אירופה או עולם, אז מבחינתנו הם מועמדים לגמר, טופ שש או חמש. ביום טוב כל מי שבגמר עם תחרות טובה יכול לעשות מדליה. נקווה שבעניין הזה גם המזל ילך איתנו”.
עוד התייחס גם להשפעתו של המצב במדינה בעקבות המלחמה המתמשכת: “מאמין שיש אקסטרה דרייב בעקבות המלחמה, בסוף אנחנו ישראלים גאים שמסתובבים בעולם. חברים של הספורטאים האלו נלחמים בעזה ומדינת ישראל נתנה להם את האופציה להיות ספורטאים מצטיינים ולעסוק בספורט, לדעתי זו שליחות מיוחדת שיכולה לשחק לטובתם בעניין היכולות. הלוואי והיינו מגיעים למשחקים במצב נורמלי ולא במצב מלחמה”.
יעל ארד, שכזכור הייתה הספורטאית הישראלית הראשונה לזכות במדליה (כסף, ברצלונה 1992) פנתה בעיקר לספורטאים ולספורטאיות במטרה לחזקם: “זו אולי התקופה הכי מורכבת, מתוחה וקשה שאתם יכולים לעבוד בה בקריירה הספורטיבית שלהם, בשנה אולימפית בכלל.
“השבועות שלפני, המחשבות והחלומות, כל פעם שקמים בבוקר והולכים לישון מדובר בימים מאוד מרגשים ומותחים. אבל בסוף יש את המאני טיים ואת הזמן שלנו לספק את הסחורה, שזה מה שאנחנו הכי אוהבים בספורט העולמי, להגיע לבמה המרכזית ולעשות את זה”.
בהמשך שוחחנו גם עם אחת התקוות הגדולות למדליה, שרון קנטור, אלופת העולם לשנת 2024 ומאמנה שחר צוברי, שזכה בעצמו במדליית הארד בבייג’ינג בשנת 2008, כשהאחרון סיפר: “לשרון יש את זה והתוצאות מוכיחות את זה. באימונים היא ספורטאית מאוד חיובית שכל הזמן רוצה להשתפר ולגלוש יותר, לראות איך באמת אפשר לדחוף עוד. בתור מאמן זה מאוד כיף וגם רואים את התוצאות בעקבות האישיות הזו”.
עוד המשיך: “כמובן שהייתי רוצה לראות על הפודיום את שרון וגם את שאר הנבחרת, לא בגלל שעמדתי שם ואפילו לא בגלל שאני מאמן אותה, אלא כי אני באמת מעריץ מספר אחת, תמיד שמח לראות הצלחה ישראלית עם מדליות וכמובן בשייט. לראות את שרון עומדת על הפודיום בתור מאמן תהיה לגמרי סגירת מעגל וחלום. מספורטאי לאימון אני חושב שהאופי התחרותי שלי נשאר והולך עכשיו לכיוון של תרומה”.
קנטור דיברה גם היא ואמרה: ״אני חושבת שהנבחרת מסוגלת תמיד ליותר ממה שמצפים, כל אחד מאיתנו שואף להכי גבוה, זו מטרה כללית שכל אחד מאיתנו ייתן את ההכי טוב שלו. כולנו מתאמנים בחוזקה ומשקיעים כמה שאנחנו יכולים. מצד שני כולנו מגיעים עם ראש פתוח ובאים באמת ליהנות”.
“אנחנו דור טוב וגם חברים טובים, חושבת שזה מוסיף להכל, עניין הלחץ זה עניין של ניסיון וזה תלוי איך כל אחד לוקח את זה, לכולנו זה בא יחסית בקלילות, באים לתת בראש ליותר גדולים, זה הכי כיף”.
גם שחר ורד וילנצ׳יק, הצעיר שבחבורה, בן 17 וחודש, שיתף בהתרגשות: “אני מרגיש את האימונים בשיא הטירוף, בדיוק עליתי מדגם נוער והייתי צריך להעלות הרבה במשקל, כל יום אני עובד על איך אני משפר ומשדרג את עצמי ומגיע הכי מוכן שיש לפאריס. התחושה מטורפת, קשה לדמיין את זה שאני עומד במעמד הזה אם הייתי הולך שנה אחורה, זה נותן לי המון דרייב. יש לי עוד לפחות שלושה משחקים אולימפיים שאני לא יכול להבטיח שאהיה בהם, אבל בטוח אילחם עליהם, זו תחושה מטורפת”.
“משתדל לעבוד הכי קשה שאפשר ולהגיע הכי מוכן שאני יכול, בסוף נראה את התוצאות. לא רוצה להגיע בציפיות גבוהות ובסוף להתאכזב. אני לא חושב שהייתי מצפה מעצמי להגיע לפודיום כי בסוף אני בן 17 שיהיה מוקף בשייטים בני 30 ומעלה. אם יהיו תנאים בהם הכל ״יתלבש לי״, אוכל להגיע רחוק. לא יודע עד כמה זה יהיה לרמת המדליות”.