שבדיה שלטה במשחק הידידות מול סרביה שנערך בשבת בסטוקהולם, בעטה 10 פעמים למסגרת ובמצב העניינים הרגיל הייתה אמורה למחוץ את היריבה. ואולם, הספיקו לאורחים ארבע בעיטות משלהם למסגרת על מנת לנצח 0:3, בעוד פרדראג ראיקוביץ' נעל את השער.
ההגנה שלו לא בדיוק תפקדה כראוי, וזה מצב שגרתי כאשר מדובר בסרבים. יש להם חוליה מצוינת עם דושאן טאדיץ', דושאן ולאחוביץ' ואלכסנדר מיטרוביץ', שלא לדבר על סרגיי מילינקוביץ'-סאביץ' שתומך בה מאחור, אבל העורף תמיד היה רעוע. נדירים המקרים בהם הם מצליחים לשמור על רשת נקיה, וההישג בשבת היווה סיבה למסיבה, בעיקר בזכות האיש בין הקורות.
ראיקוביץ' עצר בין היתר את דיאן קולוסבסקי, ויקטור לינדלוף ואלכסנדר איסק, והפרשן אלכסנדר יוקסיץ' כתב באתר מוזארט: "לראשונה מזה זמן רב לא ספגנו, וזה אומר משהו". מי שלא עוקב אחרי הנעשה בנבחרת סרביה, היה מניח שבכך תם המאבק על האפודה הראשונה, אבל המציאות שונה ב-180 מעלות – הוא דווקא נפתח.
כי ראיקוביץ' הוא ממש לא השוער הפותח וגם באליפות אירופה הקרובה סיכוייו להיות בהרכב נתפסו כקטנים מאוד. כולם ציפו לראות את וניה מילינקוביץ'-סאביץ' בשער במשחק ההכנה האחרון, כי המאמן דראגן סטויקוביץ' מעדיף אותו באופן מובהק. כעת טרפה הצגה של ראיקוביץ' את הקלפים ונוצר הספק לגבי זהות השוער שיצטרך לנסות לעצור את אנגליה במחזור הראשון ביורו 2024.
המצב הזה ביזארי למדי, כי כושרו של ראיקוביץ' בקבוצתו יציב ומצוין. הוא היה השחקן הבולט של מיורקה בעונה שעברה כאשר היא סיימה במפתיע במקום התשיעי, ותרומתו הייתה מהותית עוד יותר בעונה שהסתיימה זה עתה. מאזן ההתקפה של מיורקה היה עלוב עם 33 שערי זכות בלבד ב-38 מחזורים, אך היא הציגה את מאזן ההגנה הטוב מבין הקבוצות בחלק התחתון של הטבלה, ספגה 44 פעמים – וזו הסיבה לכך שלא הייתה מעורבת באמת במאבקי הישרדות ודורגה במקום ה-15 ללא כסיסת ציפורניים.
האקס של מכבי תל אביב, שכיכב גם בשלוש השנים במדי ריימס בליגה הצרפתית, הוא אחד השוערים הטובים ביותר בספרד, ויש לו כידוע גם קבלות בטורנירים בינלאומיים בנבחרת הצעירה. הרי ראיקוביץ' הוא אלוף עולם ואלוף אירופה. ב-2013, הוא סיים בטופ באליפות אירופה עד גיל 19. ב-2015 הוא זהר במונדיאל עד גיל 20 בניו זילנד, גרם לאופוריה של ממש בבלגרד והביא את מדליות הזהב בגמר הדרמטי מול ברזיל הפייבוריטית, בו גנבו הסרבים את הניצחון 1:2 עם שער בשלהי ההארכה.
לא רק במולדתו צפו לו אז עתיד ורוד במיוחד, והחלטתו להגיע לליגת העל הישראלית גרמה לרבים להרים גבה. את הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת ערך ראיקוביץ' עוד בהיותו בן 17, והיה ברור כשמש שהוא יהיה השוער הראשון. ואולם, יותר מעשור חלף מאז, ויש לו רק 32 משחקים עבור סרביה.
במונדיאל 2018, העדיף המאמן מלאדן קרסטאיץ', לימים במכבי, את ולדימיר סטויקוביץ' הוותיק, אקס מכבי חיפה. את זה ניתן היה להבין בגלל ניסיונו, גם אם בשורה התחתונה העסק נגמר בהפסד הדרמטי לשווייץ שגרם להדחה בשלב הבתים. הרבה פחות הגיונית הייתה ההחלטה של סטויקוביץ' לבחור בווניה מילינקוביץ'-סאביץ' במונדיאל לפני שנה וחצי, וסרביה לא בדיוק הרוויחה מכך.
היא כבשה חמישה שערים מול ברזיל, שווייץ וקמרון והיתה הנבחרת הפוריה ביותר בבית 7, אך צברה רק נקודה כי ספגה שמונה פעמים. מילינקוביץ'-סאביץ' לא היה האשם המרכזי בפיאסקו, אך הוא לא הציל את הנבחרת ברגע האמת, וכאשר בוחנים את ביצועיו של ראיקוביץ' יודעים שזה מה שהוא מסוגל לעשות – הוא מציל את קבוצותיו מהפסדים. הוא גם היה השוער הראשון במוקדמות גביע העולם, אז איך ייתכן שנדחק הצידה?
ראשית, מילינקוביץ'-סאביץ' פשוט מתוקשר יותר. הוא אחיו הצעיר של סרגיי, שהיה ונשאר אחד הכוכבים הגדולים של הנבחרת, ולפיכך קיבל תשומת לב מיוחדת. שנית, הוא כריזמטי יותר. מכנים אותו "צי'לאברט הקטן", יש לו זקן גדול, וסגנונו ראוותני יותר – הוא עושה רושם של שוער אמיץ. חוץ מזה, משחק הרגל שלו טוב יותר מזה של ראיקוביץ', והוא נהנה יותר להשתתף בבניית התקפות.
יש הגורסים גם שהוא טוב יותר מראיקוביץ' ביציאה לכדורי גובה, אם כי הקביעה הזו שנויה במחלוקת. העיתונאים בסרביה מסכימים לחלוטין בדבר אחד – ראיקוביץ' הרבה יותר טוב על הקו, קר רוח ויודע להדוף כדורים מסוכנים ביותר שנשלחים לעברו. בעצירת בעיטות, אין שני לו, וזה הרי תפקידו העיקרי של שוער. כאשר לוקחים בחשבון גם תכונות נוספות, היתרון הטבעי הזה נשחק.
"צ'ילאברט הקטן" עמד, אם כך, בשער במוקדמות אליפות אירופה, אבל זה לא אומר שהצוות המקצועי סומך עליו בעיניים עצומות. בדיוק להפך – התחרות רק הפכה לקשה יותר בעונה האחרונה, כי לתמונה נכנס ג'ורג'ה פטרוביץ'. איש בסרביה לא ציפה כי הוא יעבור מניו אינלגנד רבולושן לצ'לסי בקיץ שעבר, ואז גם יקבל את האפודה הראשונה בסטמפורד ברידג', אך זה מה שקרה בממלכה של טוד בולי – וכשוער בקבוצה בכירה בפרמייר ליג פרץ פטרוביץ' לתודעה והפך למועמד לשחק ביורו 2024.
בנוסף, התחוללה בתחילת השנה סערת מילה סבילאר שהעסיקה מאוד את התקשורת בסרביה ובבלגיה. סבילאר, שנחשב ב-2017 לילד פלא במדי בנפיקה, נולד באנטוורפן למהגרים מיוגוסלביה, וייצג את הנבחרות הצעירות של בלגיה בכל הגילאים. ירידה חדה בכושרו גרמה לו להיעלם במעמקי קבוצת המילואים של הנשרים מליסבון, וכתוצאה מכך הוא כלל לא היה רלוונטי לנבחרת הבוגרת.
ב-2021, כשהוא היה בשפל, הסכים סבילאר להמיר אזרחות וערך הופעת בכורה בשורות סרביה במשחק ידידות. אלא שב-2022 הוא עבר לרומא, והעונה פילס לפתע את דרכו להרכב באולימפיקו. הקאמבק הזה גרם לו לחלום בגדול, וכאשר זומן על ידי סטויקוביץ' הוא השיב בשלילה וטען כי יעדיף לשחק במדי בלגיה.
בדיקה יסודית יותר העלתה כי זה פשוט בלתי אפשרי. סבילאר שותף במשחקו היחיד במדי סרביה אחרי שעבר את יום הולדתו ה-21, ולפי תקנות פיפ"א זה מונע ממנו להחליף את הנבחרת פעם נוספת. לכן, הוא נותר בינתיים קירח מכאן ומכאן. הוא לא יכול להיות היורש של טיבו קורטואה, בעוד סטויקוביץ' הודיע כי אין לו עניין לזמן שוער שזלזל בנבחרת שלו.
בהמשך, שינה המאמן את דעתו וכלל את סבילאר בסגלה מורחב לקראת יורו 2024. הוא גם ניפה אותו משם בהקדם, אבל עצם השינוי גרם לתסכול לא מבוטל בקרב השוערים האחרים. למה שסרביה תחפש מישהו חדש כאשר כבר יש לה 3 מועמדים ראויים לתפקיד?
ההערכה בקרב העיתונאים הסרביים היא כי וניה מיליניקוביץ'-סאביץ' עדיין מוביל במרוץ, אבל לראיקוביץ' יש סוף סוף סיכוי, והוא ראוי יותר לשחק מול אנגליה. הופעות טובות ביורו 2024, אם וכאשר יתרחשו, אף יעזרו לו לקדם את הקריירה. אל מונדו דפורטיבו דיווח לאחרונה כי קבוצות פרמייר ליג הביעו עניין בשוער, אשר חוזהו במיורקה מסתיים ב-2026.
המועדון הספרדי צפוי לדרוש עבורו לפחות שמונה מיליון אירו, והסכום עשוי להאמיר במידה והוא יצטיין הקיץ בגרמניה. במיורקה ישמחו מאוד אם סטויקוביץ' יהמר עליו, וראיקוביץ' פשוט לא יכול היה לעשות יותר במהלך העונה החולפת – ובמיוחד במשחק ההכנה האחרון. אם הוא יישאר על הספסל, וסרביה שוב תודח בשלב הבתים, יהיה ברור למי צריך לבוא בטענות.