על רקע השנאה שהולכת וגוברת נגד ישראל בעולם בגלל המלחמה, קארין סנדל, יו"ר ארגון השחקנים ושחקניות הכדורגל, רשמה הישג ענק כאשר נכנסה להנהלת הארגון העולמי של שחקניות ושחקני הכדורגל, ‘FIFPRO’, כנציגת אירופה.
סנדל כבר הייתה חברה בארגון שעובר כעת מתיחת פנים. מספר חברי ההנהלה ירד מ-18 ל-12 בלבד, כאשר לאירופה היה מקום לאישה אחת. עד הרגע האחרון סנדל התלבטה האם להתמודד מחדש לאור מצבנו בעולם.
אך לחץ שהפעיל עליה ניר אלון, יו"ר חטיבת הספורט בהסתדרות, גרם לכך שברגע האחרון סנדל הגישה את ההתמודדות לבחירות שנערכו היום (שישי) באמסטרדם, הולנד.
אלון עשה שם עבודת שטח יוצאת מן הכלל, שהצליח להביא את התמיכה בסנדל שבתחילה זה היה נראה חסר סיכוי. אלון שהיה כמו ראש מטה הבחירות, עשה את הבלתי ייאמן. לבסוף, סנדל עלתה לסיבוב השני בבחירות מול מתמודדות מבולגריה וניצחה אותה בסיבוב השני, 49:51.
סנדל סיפרה בשיחה עם ONE: "אני אגיד את האמת, באתי לבחירות בידיעה שהסיכוי נמוך. ידעתי איפה אנחנו עומדים בעולם. אמרתי שאני אבוא ואדבר מהלב, אני היחידה שבאתי עם מצגת”.
ומה אמרת להם?
”אמרתי להם שבסופו של דבר אנחנו פה כדי לייצג את השחקנים והשחקניות. הרי העברנו פה רפורמה, למה עכשיו זה היה יותר קשה? כי צמצמו את ההנהלה מ-18 למקומות ל-12 מקומות, אז זה הפך להיות הרבה יותר תחרותי. וגם בתוך המצב הפוליטי, לא מתים עלינו בלשון המטה. אמרתי להם על מה שאני חושבת ואיך שהארגון מתנהל עכשיו”.
“נכנסתי להנהלה וציפיתי למשהו אחר לגמרי. אתה מגלה את כל השחיתות וכל העסקנות. אמרתי להם שאני לא רוצה את זה, שאם זה מה שהם רוצים שלא יצביעו לי. אני אמרתי שאני חושבת שאפשר לפתח את המקום הזה, גם ברמה המסחרית, אבל בעיקר בערכים ובמהות. לא באנו לפה כדי לטוס למשחקים פה ושם ולבזבז זמן. יש לנו אחריות לשחקנים ולשחקניות שאנחנו מייצגים”.
איך הולכת ההצבעה?
”יש מדינות שיש להן יותר משקל. למשל אנגליה וצרפת עם יותר משקל כי יש להן יותר שחקנים ושחקניות”.
אז כמה מדינות הצביעו?
”35. היו כמה מתמודדות. אני, אחת מבולגריה, צ’כיה, סלובניה, סקוטלנד ופורטוגל. אני והבולגרייה עלינו לסיבוב השני בהצבעות. היא פוליטיקאית אמיתית. ברגע שעלינו לסיבוב השני היא דאגה לעבור בין כולם".
את הרגשת שיש מדינות שלא מוכנות לשמוע עלינו?
”לא שלא יכולות לשמוע, אבל כל השיחות פה פוליטיות ועל מה קורה ואם צריך לעשות לנו את מה שעשו לרוסיה או שלא. כל פעם שאתה טס לחו”ל אתה מרגיש כמו שגריר שעושה הסברה. הנשיא אמר לי בסוף ‘הנה את רואה, בסוף הם התעסקו בכדורגל ולא בבולשיט מסביב’”.
ואיך ההרגשה לנצח?
”אני שמחה, זו תקופה שהיא קריטית לארגון הזה. מאוד התלבטתי אם לרוץ או לא, אבל הרגשתי אחריות. אם הארגון היה מתפרק ואז כל ארגוני השחקנים היו מתפרקים. או שזו נקודה שהייתה הולכת למקום אחר, שאפשר להשפיע ולהגדיל את ההשפעה. יש לנו שיתוף פעולה טוב עם אופ”א. מקווה שמהמקום הזה אפשר לצמוח ולהפוך את הארגון הזה להרבה יותר משמעותי בבינלאומי”.
גם בתקופה הזו אפשר עוד לנצח בכל מיני מקומות אז.
”לגמרי”.
זה כמו זכייה בתואר?
”לא, לא כמו זכייה בתואר, אי אפשר להשוות את זה. אין את האדרנלין של הכדורגל, זה להתעסק בקקי ופיפי. אבל עכשיו אפשר להתחיל להתעסק במהות ובעבודה עצמה”.
יש חידוש שאת יכולה לבשר?
”האמת שיש הרבה, אבל זה דברים שעוד אי אפשר לדבר עליהם. אני חושבת שבחודשים הקרובים יהיו כמה שינויים סופר משמעותיים וישפיעו על הכדורגל העולמי”.
תני איזו דוגמה.
”יש כל מיני דברים שנמצאים בבתי המשפט. הדבר הכי טוב שאני יכולה להגיד לך למה שאנחנו יכולים לעשות זה מה שקרה במונדיאל נשים. אני בקטאר הייתי בין האולפנים של כאן11 לבין הישיבות. אחד הדברים שעשינו זה להשוות בין התנאים של הגברים והנשים. מקלחות, טיסות ביזנס, חדרים נפרדים, הצוות, בתי מלון, מגרשים, העלנו את כספי הזכייה מ-30 מיליון ל-110 מיליון דולר. גם עשינו בהסכם סעיף שהבטיח 30% מהסכום ישירות לכיס של השחקניות”.
“בדרך כלל פיפ”א הייתה משלמת להתאחדויות ואז ההתאחדויות זה היה תלוי בהן החלק של השחקניות. אז גם שחקנית שעפה בשלב בתים קיבלה בין 30 ל-50 אלף דולר. שחקנית שזכתה קיבלה 270 אלף דולר במינימום. ברגע שאתה מבטיח את המנגנון אז אתה יודע שהשחקניות מקבלות את הכסף. יש דיבור עכשיו חזק גם לקראת המונדיאל גברים הבא ובאופן כללי להבטיח שגם שחקנים מקבלים את הכסף שלהם”.