במשחה הבוקר של מוקדמות ה-100 מטר גב בתחרות הטריילז שנועדה לקביעת קריטריונים למשחקים האולימפיים, אדם מראענה הוציא את הראש מהמים והיה בהלם כשהסתכל על לוח התוצאות שמעל הבריכה וראה זמן של 53.60 שניות ששווה לשיא הישראלי של יעקב טומרקין. התוצאה שלו הפתיעה גם אותו, עד כדי כך שבאותו הרגע הוא פרץ בבכי.
“הכל יצא החוצה, התפרקתי”, אמר אדם מראענה בהתרגשות בדיוק 50 יום לפני המשחקים האולימפיים בפאריס שבהם הוא ייקח חלק. “הכל התפוצץ בי כי זו עבודה של שנים, מאז שאני קטן חלמתי על זה ועכשיו זה לא נתפס. שמחתי להשוות את השיא הישראלי של יעקב טומרקין, הייתי שמח לשפר בעוד איזו מאית ולנפץ אותו אבל יעקב בנאדם ענק וזה כבוד עבורי להיות ביחד איתו שיא ישראל”.
איך זה הרגיש באותו הרגע כשהבנת שאתה תהיה באולימפיאדת פאריס?
“זה חלום שהתגשם. זה קרה ב-6 ביוני 2024, בשעה 9:50, וזה משהו שלא אשכח בחיים. אני הולך לעשות קעקוע של זה. כל מי שהיה איתי בכה, זה היה רגע ענק. אין לי מה להגיד, זו ההרגשה הכי טובה בחיים״.
האמנת שאתה מסוגל להפתיע ככה ולהשיג את הקריטריון במשחה הזה?
“לא ידעתי ולא הרגשתי שאני מסוגל להיות בשיא היכולת שלי. להאמין ש-53.60 שניות זה בר השגה? לא באמת האמנתי, כי עשיתי לפני חודשיים תוצאה של 54.60 באימונים ובעולם השחייה להוריד שנייה במשחה של 100 מטר בזמן כל כך קצר זה משהו גדול מאוד. לא הצלחתי להאמין, חשבתי שאעשה 53.80 או 54.00 שניות, אבל עשיתי יותר טוב מזה וזו קפיצה ענקית בשבילי. שיפרתי כל כך הרבה את התוצאה שלי, כשראיתי את התוצאה פשוט נשברתי. בדרך כלל אני מסתכל על התוצאה שלי ואז על התוצאות האחרות, אבל הפעם לא הסתכלתי על התוצאות של האחרים”.
אדם מראענה (איגוד השחייה)50 יום זה מספיק כדי להתכונן למשחקים האולימפיים?
“אני חושב שכן. האם אפשר לעשות הישג שייחרט בכתבי ההיסטוריה? גם, כן. אני בהחלט מאמין שזה משהו אפשרי בחודשיים של עבודה. אבוא לעשות את הטוב ביותר שלי ולייצג את המדינה בכבוד”.
אדם מראענה, בן ה-20 שמייצג את אגודת מכבי חיפה, עזב בינואר את ביתו ועבר להתאמן באקדמיה של מכון וינגייט כדי שיוכל להיות קרוב לבריכת השחייה ולהתרכז בהשגת הקריטריון האולימפי. הוא גדל בבית עם אב מוסלמי ואם יהודיה, אליהם הוא קשור מאוד, אבל הוא לא ממש אהב את הכותרות על כך שהוא הפך להיות השחיין הערבי-ישראלי הראשון במשחקים האולימפיים והספורטאי הערבי-ישראלי השלישי אי פעם במשלחת הישראלית למשחקים. מבחינתו, אין באמת חשיבות למוצאו.
“זה מאוד מרגש להיות מוזכר בכותרות, אבל אני מרגיש כאילו קצת תפסו עליי טרמפ בקטלוג הזה”, שיתף מראענה. “אני מרגיש ששוכחים את הצד השני שלי, כי אמא שלי עלתה בשנות ה-90 מרוסיה והיא יהודיה, כך שאני יהודי, עליתי לתורה ועשיתי בר מצווה, ואחר כך גם עשיתי צבא. וכן, מעבר לזה, אבא שלי הוא ערבי מוסלמי, ואני מאוד גאה בזה, והוא גם גאה בי ותומך בי ובייצוג של מדינת ישראל. הוא מאוד בעד זה. נכון, זה סיפור מאוד מיוחד ואני בעצמי גאה בזה מאוד. אבל מעל להכל, להיות חלק מהדבר הזה ומהמדינה הזאת, זה משהו שאני הכי גאה בו”.
איך ההורים שלך הגיבו אחרי השגת הקריטריון?
“ההורים שלי בעיקר בכו, כמוני. זה היה חלום של שלושתנו והדבר הראשון שעשיתי אחרי שנגעתי בקיר זה היה לומר תודה לאמא ואבא שלי. לא הייתה לי ילדות חברתית מידי, כל הזמן הייתי בחוגים שונים של ספורט ולא היה לי זמן לבלות עם חברים. למעשה אבא שלי גידל אותי לשחייה והכניס אותי למים בגיל צעיר כי הוא מנהל החוף בבת גלים בחיפה”.
אדם מראענה חוגג (גיא יחיאלי, באדיבות איגוד השחייה)איך תחגוג?
“אני הולך להיות עם המשפחה שלי, כי עברתי להתאמן מחיפה לווינגייט וזה היה בין השינויים הגדולים שעשיתי בחיי כי אני מאוד אוהב להיות בבית עם האנשים שאוהבים אותי. כיף לי בבית עם אחותי, אמא שלי ואבא שלי. זה היה חסר לי, אז עכשיו אני הולך לבלות איתם”.
אתה מדמיין את הרגע בו תיכנס לבריכה בפאריס?
“וואו. זה יהיה פשוט מטורף, יש לי צמרמורת כשאני מדבר על המשחקים האולימפיים. זה מטריף אותי, אני עדיין לא מעכל”.
מי השחיין שתרצה לפגוש בכפר האולימפי?
“לא יודע אם יש איזה שחיין שאני באמת רוצה לפגוש יהיה בפאריס, אבל אם זה יקרה אז אשמח לפגוש את קיילב דרסל כי הוא אגדה וכישרון מטורף. אבל לפני הכל, אני פחות רוצה לפגוש אחרים אלא אלא בעיקר לטוס לשם כדי לייצג את מדינת ישראל”.