מאז עלה שחקן ההתקפה של מכבי פ"ת, עידן טוקלומטי, לקבוצה הבוגרת, הוא הספיק לא מעט, כולל הזכייה בגביע המדינה בסוף השבוע שעבר, זכייה ששברה בצורת של 72 שנים ללא תואר גדול למועדון.
כשהוא בן פחות מעשרים, הכדורגלן הצעיר מנתניה, הספיק כבר לחוות את נבחרת הנוער, הנבחרת הצעירה והנבחרת הבוגרת וליצור לא מעט ציפיות. היו"ר אבי לוזון, כבר הצהיר שהוא השחקן הצעיר היחיד שהוא מוכן למכור בקיץ הקרוב, כשכרגיל, הסכומים נעים סביב כמה מיליוני יורו.
בין אם זו תהיה מכירה לחו"ל, או בין אם לאחת הגדולות בארץ, טוקלומטי התמודד עם לא מעט לחצים בשנתיים בהן הוא משחק בקבוצה הבוגרת ובעיקר עם הציפיות. העונה האחרונה שלו, התאפיינה בעליות וירידות, אך על הכישרון הגדול שלו אין עוררין.
עידן טוקלומטי בפעולה (רדאד ג'בארה)עד כה בקריירה, נדמה שלא באמת יצא לנו להכיר את טוקלומטי. אז רגע לאחר הזכייה ההיסטורית בגביע, הוא הגיע לראיון בלעדי בפודקאסט "שיחת היום" של ONE בחסות ווינר וישב עם תומר חבז לשיחה על מה שעובר עליו.
המעבר לקבוצה הבוגרת, הציפיות הגדולות, סיפור החיים המשפחתי סביב אביו טוני, ששיחק במכבי נתניה וגורש מישראל, המודל לחיקוי שלו ואיך הוא זה להיות עידן טוקלומטי סביב כל הלחצים האופייניים לכך.
הרגעים שלפני הזכייה: "כשהשופט שרק לפנדל, אפשר לראות אותי עומד בקשת ה-16 ומתפלל לאלוהים. תפסתי את ניב יהושע ושאלתי אותו מה הדקה. אבי לוזון ניסה להיות מתון כל המשחק ביציע ובדקות האחרונות הוא כבר ירד למטה, כי כל הלחץ של כל השנים התפרץ. אם הוא היה יכול לרדת לדשא ולשחק הוא היה עושה את זה".
אבי לוזון (אורן בן חקון)עונת הבכורה בליגת העל: "עברתי המון למרות שאני רק בן 19. הצמדתי לעצמי פסיכולוג ספורט. בשנה שעברה בליגה הלאומית הייתה לי עונה טובה ולקחתי את תואר פריצת העונה. כשבאתי לעונה הזאת, באתי עם ביטחון ואמרתי לחבר'ה שאנחנו הולכים לפרק את הליגה, כי לא באמת ידעתי מה היא ליגת העל. פתחתי את העונה טוב, אמרתי לעצמי שאני הולך להבקיע 20 גולים בעונה".
"כשחזרנו מהמלחמה לא הלך ובאופן אישי נכנסתי למשבר. לא הולך לי, אני לא נותן גולים והקבוצה לא רצה. זה המשבר הראשון שנקלעתי אליו: הלכתי הביתה, דיברתי עם החבר'ה והם שואלים אותי מה קורה. הם אמרו לי שאמרתי כך וכך ומה קורה? ניסיתי לתת את ההכי טוב ולא הלך לי. ברגעים של משבר אני לא רואה חברים: אני נכנס מתחת לשמיכה ולכרית והולך לישון, למרות שזה לא תמיד הדבר הכי נכון לעשות. יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוהה ואם לא הולך לי אני קובר את עצמי".
הציפיות והלחץ: "אני מנסה כמה שפחות להסתכל על זה וזו גם הסיבה שזה הראיון הראשון שלי. אני מאוד ביישן ויש הרבה לחץ. אתה פתאום סתם פוגש אנשים ברחוב והם זורקים לך סכומים. אני לא מתייחס וחושבים שאני סנוב, אבל אני רק רוצה להוריד את הראש וללכת הביתה. אתה מנסה להתנתק ברגע שאתה עולה אל המגרש. אתה יודע שמסתכלים עליך ואתה צריך להוכיח. לפעמים אני אפילו לא יודע על הקבוצות שמדברים עליהן בתקשורת".
עידן טוקלומטי ואבי לוזון (ראובן שוורץ)אימון הבכורה במכבי פ"ת: "אני זורק שבאתי לאימון הבכורה שהיה אימון שחרור למחליפים אחרי משחק שלהם. ראיתי את המחליפים ואמרתי אם האלו המחליפים שלהם, איפה אני הולך לשחק? אמרתי לעצמי, אלוהים ישמור, אני לא הולך לשחק פה בחיים כי כולם כוכבים אחד אחד. לאט לאט זה התחיל להתחבר והתחילו לסמן אותי".
סיפור החיים עם אבא אותו ראה פעם אחת בלבד: "לא יצא לי להכיר אותו יותר מדי ולהרגיש בחסרונו. לא כל יום קורה דבר כזה, אז שזה קורה, ברור שידברו על זה כמה שיותר. הוא לא שיקר לגבי גילו, עשו בדיקת עצמות לפי מה שהבנתי אבל זה היה מאוחר מדי. מציירים אותך בתור מסכן, שגדל עם אם חד הורית, אבל אני לא מרגיש חיסרון, לא חסר לי כלום. לפני כמה ימים דיברנו בשיחת וידאו. אני לא יודע לדבר צרפתית, אבל אמא שלי יושבת לידי ומתרגמת. הוא עוקב אחריי ורואה משחקים שלי בטלפון שלו. יש לפעמים דברים שהוא מעדכן את אמא שלי לגביי".
"ראיתי אותו פעם אחת רק בגיל 13, היה רגע אחד שהתגעגעתי לפני חודש דיברנו בחדר ההלבשה על אבא שלי ובחזרה נסעתי עם ירדן כהן. כשחזרנו תפסתי את הטלפון, הסתכלתי בטלפון בתמונות שלנו והתחלתי לבכות. עד גיל 13 לא ידעתי מי הבן אדם, אז לא היה לי למה להתגעגע. כשהוא הגיע לפה לבר מצווה שלי, התחברנו וכשהוא טס היה לי רגע משבר. מאז התחלתי להתגעגע, כי יש למה, אתה מכיר אותו. אנחנו מדברים פעם בחודש או בשבועיים. אמצא זמן לפגוש אותו, אולי באולמפיאדה בפריז".
עידן טוקלומטי (חגי מיכאלי)"אני זוכר שזה היה חונק כבר, ברמה של תשחררו. כל מי שדיברתי איתו, דיבר איתי על אבא שלי. בתור ילד, כשעוד לא עשיתי כלום בקריירה, תמיד היו מדברים עליו לפני שמדברים עליי ואני שמח שעכשיו זה נהיה קצת הפוך. כשהיו כתבות, אפילו לא אמרו את השם שלי אלא רק הבן של טוני טוקלומטי.
מערכת היחסים עם אמא שלו: "אמא שלי היא חתיכת לביאה. היא אמא ואבא ביחד. קשה לי לתאר אותה במילים אפילו, כי זה קשה לי. היא הכול בשבילי, כל מה ששלי הוא שלה. הקריירה שלי היא שלה והחיים שלי הם שלה. בין המטרות העיקריות שלי בקריירה הן להצליח ולהסתדר כלכלית כי זה עבורה.
המשבר עם הקהל בזמן הקושי המקצועי: "אחרי הליגה הלאומית גם האוהדים באו עם ציפיות. כשטוב אתה אלוף ושהפוך אתה אשם. לא הייתי צריך לעשות את מה שעשיתי וזה לא יקרה עוד הפעם (זריקת הבקבוק). לראות את אמא שלי עם דמעות בעיניים עוברת ליציע השני כשאני יוצא מהמשחק זה משהו שהשפיע. למדתי מהטעות. פרסמתי סרטון התנצלות, שנראה להם לא אמין, אבל אני יכול להגיד לך שאני יזמתי את הסרטון: נראתי קצת מפגר כי אני לא יודע לעמוד מול המצלמה, אבל זו הייתה יוזמה שלי. זה בא בזמן משבר מקצועי ופשוט לא היה בא לי לראות אף אחד. רק רציתי לחזור הביתה אחרי האימון".
אלעד מדמון (רדאד ג'בארה)הלחץ והציפיות: "כל שחקן כדורגל לחוץ. מה שאומרים בחוץ זה לא עניין שלי. יש לחץ, אבל אני צריך להתמודד איתו: מה יקרה שאתקדם בקריירה ואגיע למקומות יותר גבוהים? אני אגיד לא רוצה לשחק?. המטרות? להגיע לחמש הליגות הטובות בעולם. היעד הבא? אני מקווה להוביל קבוצה בכל מקום אליו אלך ואני מאמין שאני יכול".
הקשר עם אלעד מדמון: "זה שיש לך חבר שהוא כדורגלן ועוד משחק בליגת העל, אז זה משהו טוב. אנחנו מתקדמים ביחד ועושים אימונים ביחד, אוכלים, מתקלחים ושוב מתאמנים. אתה עושה הכול ביחד כי יש לך את אותו סדר היום. אני רואה בו כמשהו שגורם לי לרצות יותר להצליח וזו לא תחרות איתו באופן אישי. המעבר שלו למכבי מגביר את התיאבון, אבל הוא יודע כמה אני מפרגן לו כי הוא שחקן ענק. הוא יצליח בכל מקום שהוא ילך אליו".
נטע אלחמיטסטר בפרסומת לדגמי הקיץ החדשים